צבי טורנר נ. קופרלי ושלום השקעות בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 14755-06-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: צבי טורנר נגד המשיבות: 1. חברת "קופרלי ושלום" השקעות בע"מ 2. חברת "ארמונות חן" בע"מ ערעור על החלטות הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 10380-12-25 מהימים 25.5.2026, 27.5.2026 ו-1.6.2026 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 10380-12-25 מיום 25.5.2026 בה נדחתה בקשת המערער להשבת כספי הערובה לצד שלישי ועל החלטותיו מהימים 27.5.2026 ו-1.6.2026 בהן נדחו בקשות המערער לעיון חוזר בהחלטה האמורה. בתמצית, המערער הגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור אשר נדחתה ביום 3.5.2026 (השופט א' שטיין), ללא חיוב בהוצאות. בהמשך לכך, ביום 21.5.2026 הגיש המערער בקשה להשבת כספי הערובה לצד שלישי אשר לטענתו הפקיד אותם עבורו לשם הגשת בקשת רשות הערעור. ביום 25.5.2026 דחה הרשם את הבקשה כאמור מהטעם שיוזם ההליך הוא המוחזק כמי שהפקיד את הערובה, ולכן הוא הגורם שאליו יש להשיבה. בימים 27.5.2026 ו-1.6.2026 דחה הרשם גם את בקשות המערער לעיון חוזר בהחלטתו. מכאן הערעור שלפנַי, בו חזר המערער בעיקר על הטענות שטען בבקשותיו לעיון חוזר. דין הערעור להידחות. בית המשפט אינו צריך לעקוב אחר מקור הכספים שהופקדו כערובה לשם החזרתם והלכה היא כי בעל הדין הוא הגורם המוחזק כמי שהפקיד את הכספים, אף אם צד שלישי סייע בגיוסם (וראו לאחרונה: ע"ר 15864-05-26 ברכה נ' אמסל ‏(24.5.2026‏) (להלן: עניין ברכה); ער"א 2627/21 י.מ.כ.א בנוי ופיתוי בע"מ נ' עבד רב אשתייה (26.4.2021)). בבסיס הלכה זו עומד החשש מסרבול ההליכים המשפטיים בשל הצורך בבירור המקור ממנו הגיעו הכספים, כמו גם חשש מפני שימוש בהשבת כספי הערובה לשם עקיפת הגבלות המוטלות על בעלי דין והברחת כספים מידי נושיהם (עניין ברכה). טענת המערער כי צד שלישי הוא שהפקיד את כספי הערובה עבורו ולא רק סייע בגיוסם אינה מאיינת חששות אלה, ואין בה כדי להצדיק סטייה מכלל זה. מצאתי לדחות גם את טענתו של המערער שלפיה החלטת הרשם פוגעת בצד השלישי שסייע לו מאחר שהעיקולים המוטלים על חשבון הבנק של המערער יקשו על אותו צד שלישי לקבל את כספו בחזרה. ברם, בצדק קבע הרשם בהחלטתו מיום 25.5.2026 כי העיקולים המוטלים על חשבונו של המערער תומכים דווקא בדחיית הבקשה, שכן בנסיבות אלה גובר החשש האמור מניסיון לעקיפת נושים, עיקולים או חיובים אחרים החלים על בעל הדין. כמו כן, ובניגוד לטענת המערער, אין כל נטל על בית המשפט להזהיר את המסייע לאדם המצוי בקשיים כלכליים מפני הסיכון הכרוך בכך (וראו בהקשר זה: עניין ברכה). הערעור נדחה. ניתן היום, ב' תמוז תשפ"ו (17 יוני 2026). דוד מינץ שופט