פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 136/21

עמליה אבישר נ. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בי

העותרים ביקשו להורות למשטרה לסייע להם בפינוי חברת נתיבי ישראל ממקרקעין שלטענתם בבעלותם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/02/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 136/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין וסיוע משטרתי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשטרה לסייע להם בפינוי חברת נתיבי ישראל ממקרקעין שלטענתם בבעלותם.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 136/21

עמליה אבישר נ. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בי

העותרים ביקשו להורות למשטרה לסייע להם בפינוי חברת נתיבי ישראל ממקרקעין שלטענתם בבעלותם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים פנו לבג"ץ בבקשה להורות למשטרה לפנות את חברת נתיבי ישראל ממקרקעין שלטענתם שייכים להם, בטענה שמדובר בפלישה. המשטרה וחברת נתיבי ישראל טענו כי מדובר בסכסוך קנייני שצריך להתברר בבית משפט השלום וכי אין מקום להתערבות בג"ץ. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי קיימת לעותרים דרך חלופית לבירור טענותיהם בערכאה האזרחית המוסמכת. בנוסף, צוין כי המשטרה אינה אמורה להתערב בסכסוכי מקרקעין שבהם קיימת מחלוקת עובדתית ומשפטית על הזכויות בקרקע.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, ג' קרא, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עמליה אבישר
  • גדעון אבישר
  • דניאל אביסדר

נתבעים

  • נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בישראל
  • משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • לחברת נתיבי ישראל אין זיקה או סמכות לפעול במקרקעין.
  • חברת נתיבי ישראל פלשה למקרקעי העותרים.
  • יש להורות למשטרה לסייע בסילוק ידה של חברת נתיבי ישראל.
טיעוני ההגנה
  • קיים סעד חלופי בבית משפט השלום.
  • המקרקעין נתפסו על ידי חברת נתיבי ישראל כדין.
  • המשטרה אינה מוסמכת להתערב במחלוקת קניינית מורכבת.
מחלוקות עובדתיות
  • זהות בעל הזכויות במקרקעין.
  • חוקיות תפיסת המקרקעין על ידי חברת נתיבי ישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • דוח פעילות משטרתי המעיד על ביצוע עבודות בהיתר ובנוכחות שוטרים.

תגיות נושא

  • מקרקעין
  • סעד חלופי
  • סמכות משטרה
  • הסגת גבול

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

6000

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 136/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. עמליה אבישר 2. גדעון אבישר 3. דניאל אביסדר נ ג ד המשיבות: 1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בישראל 2. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד משה י' קמר בשם המשיבה 1: עו"ד עדו אורלנסקי; עו"ד יגאל קלדס; עו"ד חגי חביב בשם המשיבה 2: עו"ד יעל מורג יקו-אל; עו"ד יעל קולודני פסק-דין השופט י' אלרון: לפנינו עתירה במסגרתה נתבקשנו, בעיקרו של דבר, להורות למשטרת ישראל (המשיבה 2) לסייע לעותרים בסילוק חברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (המשיבה 1; להלן: חברת נתיבי ישראל) ממקרקעין אשר לטענתם מצויים בבעלותם (להלן: המקרקעין). כעולה מהעתירה ומהתגובות לה, במהלך שנת 2020 ביצעה חברת נתיבי ישראל עבודות במקרקעין להקמת מסילת רכבת, תוך שנציגיה טענו בפני העותרים ונציגים מטעמם כי שטח מסוים מהמקרקעין הופקע ונתפס על ידה כדין. מנגד, העותרים התנגדו לביצוע העבודות, וטענו כי חברת נתיבי ישראל פלשה לשטחם. בתמצית ייאמר, כי הצדדים הגישו תלונות הדדיות למשטרה בגין הסגת גבול, כאשר כל צד ביקש סיוע מטעם משטרת ישראל בפינוי האחר מהמקרקעין. בתחילה, שוטרים שהגיעו למקום הפנו את הצדדים לבירור מחלוקותיהם בבית המשפט המוסמך, שכן כל צד הציג תימוכין לטענותיו באשר לזיקתו למקרקעין. אולם בהמשך, התקבלה במשטרה פניה מטעם היחידה הארצית לפיקוח בשטחים של רשות הטבע והגנים לפינוי העותרים מהמקרקעין. לאחר בחינה משפטית של הגורמים המוסמכים במנהלת תיאום פעולות אכיפה באגף המבצעים, שיטור וקהילה של משטרת ישראל (להלן: המתפ"א) הוחלט כי שוטרי המתפ"א ילוו את עבודות חברת נתיבי ישראל במקרקעין. עם ביצוע העבודות, ביום 31.12.2020, פנה העותר 2 למשטרת ישראל בטענה להסגת גבול. אולם, שוטר שהגיע למקום מצא כי העבודות בוצעו בהיתר ובנוכחות שוטרי המתפ"א ועזב את המקום, תוך שהדגיש כי על העותר 2 לפנות "בצינורות המקובלים", כלשון דוח הפעילות שמולא על ידו, אם הוא סבור כי העבודות אינן מתבצעות כדין. בחלוף כשבוע הוגשה העתירה שלפנינו. בעתירה נטען, בעיקרו של דבר, כי לחברת נתיבי ישראל "אין כל זיקה וסמכות לפעול בחלקת העותרים"; כי היא "לא הייתה מוסמכת מכוח דין כלשהו להיכנס למקרקעי העותרים"; וכי יש למנוע ממנה לבצע את עבודותיה במקרקעין. בנסיבות אלו, נטען כי יש להורות למשטרת ישראל לסייע לעותרים בסילוק ידה של חברת נתיבי ישראל מהמקרקעין. מנגד, בתגובותיהן, טוענות משטרת ישראל וחברת נתיבי ישראל כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה. בכלל זה, נטען כי לרשות העותרים סעד חלופי, שכן באפשרותם לפנות לבית משפט השלום בתביעה לסילוק ידה של חברת נתיבי ישראל מהמקרקעין. לגופו של עניין טוענת חברת נתיבי ישראל המקרקעין נתפסו על ידה כדין; ואילו מטעם משטרת ישראל נטען כי בהינתן המחלוקת המשפטית בין הצדדים באשר לזיקתם למקרקעין, אין היא מוסמכת לפעול לסילוק ידה של חברת נתיבי ישראל מהמקום. דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי ובהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה. הלכה היא כי פנייה זה לבית משפט זה, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינה מהווה תחליף לפנייה לערכאה האזרחית המוסמכת. על כן, במקרים שבהם קיים לעותר סעד חלופי כאמור, עליו להעלות את טענותיו בפני הערכאה המוסמכת. אם חלף כך, יבחר לפנות בעתירה לבית משפט זה – תידחה עתירתו על הסף (ראו למשל בג"ץ 8211/09 רוזנבלום נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 (19.10.2009)). במקרה דנן, עומדת לעותרים האפשרות לפנות לבית משפט השלום המוסמך בתביעה לסילוק ידה של חברת נתיבי ישראל מהמקרקעין – וממילא אין מקום להידרש לטענותיהם בפני בית משפט זה. זאת ועוד, הלכה למעשה מבקשים העותרים כי נברר במסגרת עתירה זו את טענותיהם באשר לזיקת הצדדים למקרקעין. אולם, מובן כי הדרך המתאימה לבירור טענות אלה היא בפנייה לערכאה האזרחית המוסמכת, ולא בעתירה לבית משפט זה. אף לגופו של עניין, הלכה היא כי במקרים שבהם מתבקש סיוע מצד משטרת ישראל בסילוקו של פולש, טרם שהיא חשה לעזרתו של הפונה עליה לבחון את התקיימות התנאים הקבועים לכך בסעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969. בפרט, אם קיים חוסר בהירות באשר לזהות המחזיק במקרקעין קודם לפלישה הנטענת, אל לה למשטרה להתערב בעניין (ראו למשל בג"ץ 8950/17 אבו אלרוב נ' משטרת ישראל, פסקה 6 (2.9.2018)). במקרה דנן, בין הצדדים מחלוקות משמעותיות באשר לטיב זיקת חברת נתיבי ישראל למקרקעין – וממילא אין כל עילה להתערבות בהחלטת משטרת ישראל שלא לסייע לעותרים בסילוק ידה מהמקום. אשר על כן, העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות כל אחת מהמשיבות על סך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ז בשבט התשפ"א (‏9.2.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21001360_J07.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il