סמי טורק נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1241/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1241/04 ע"פ 1286/04 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ד' ברלינר המערער בע"פ 1286/04: כמאל תורק המערער בע"פ 1241/04: סמי טורק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 22.12.03 בת.פ.ח 1146/02 שניתן על ידי כבוד השופטים: ע' סלומון-צ'רניאק, ש' טימן, נ' אחיטוב תאריך הישיבה: כ"א בתמוז תשס"ו (17.7.06) בשם המערער בע"פ 1286/04: עו"ד א' פלדמן; עו"ד מ' חורי בשם המערער בע"פ 1241/04: עו"ד א' פלדמן; עו"ד מ' חורי; עו"ד ל' בן-אדווה בשם המשיבה: עו"ד א' סגל פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטים ש' טימן, נ' אחיטוב וע' סולומון-צ'רניאק) שניתן במשפטם של שני המערערים, שהינם אחים. האישום 2. נגד שני המערערים, סמי וכמאל תורק, הוגש כתב אישום (להלן - כתב האישום המקורי) בו הואשמו ביחד עם ארבעה נאשמים נוספים, בחמישה אישומים. האישומים ייחסו להם עבירות של רצח, קשירת קשר לביצוע רצח, ניסיון לרצח, ניסיון לשידול לרצח, קשירת קשר לפשע (רצח וחטיפה), החזקת נשק ועוד. נגד כמאל תורק (המערער בע"פ 1286/04, להלן - כמאל) התנהל תיק נוסף שייחס לו עבירות של רצח בכוונה תחילה, ניסיון לרצח, קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), שיבוש מהלכי משפט ובידוי ראיות. התביעה הכללית והסניגוריה הגיעו להסדר טיעון כולל בשני התיקים ולפיו הופרד עניינם של ארבעת הנאשמים הנוספים לפי כתב האישום ודינם נגזר. כמו כן, הוגשו נגד המערערים כתבי אישום מתוקנים ונפרדים, כפי שסוכם בהסדר הטיעון. שני כתבי האישום המתוקנים מקלים מאוד עם הנאשמים ביחס לכתב האישום המקורי, הן לאור צמצום מספרן של העבירות והן באשר למידת חומרתן. כתב האישום המתוקן נגד כמאל מאחד את העבירות שיוחסו לו הן בתיק הנוכחי והן בתיק הנוסף שהתנהל נגדו. כל אחד מהמערערים הודה בעובדות שבכתבי האישום המתוקנים והורשע בהתאם. 3. כתב האישום המתוקן נגד סמי תורק (המערער בע"פ 1241/04, להלן - סמי) כולל שלושה אישומים והוא מתאר אירועים שהתרחשו במועדים שונים, בעיקר בשנת 2002. לפי האישום הראשון, פנה סמי בהזדמנויות שונות לאח נוסף של השניים, יחיא תורק (להלן - יחיא) וסיפר לו כי אשתו בוגדת בו עם אחר. ביום 5.6.02 הציג סמי בפני יחיא תמונות שיש בהן לכאורה כדי להוכיח את מעשה הבגידה. עקב כך, פרץ ויכוח בין השניים אשר במהלכו נשלפו אקדחים. יחיא ירה מספר יריות באוויר וסמי ירה לכיוונו של יחיא מספר יריות. כתוצאה מהירי חדר קליע לבית החזה התחתון של יחיא, הוא אושפז ונזקק לניתוח. באישום זה מיוחסת לסמי עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. לפי האישום השני, קשר סמי קשר עם יחיא ועם עוד ארבעה אחרים (להלן - האחרים) לחטוף אדם פלוני (להלן - פלוני), תושב יפו. לשם כך, ביקשו סמי והאחרים מיחיא שירכוש עבורם ציוד הנחזה להיות ציוד משטרתי כגון כובעים של יס"מ, ארנקים הנחזים להיות תעודות זיהוי משטרתיות ואזיקים. זאת, מתוך כוונה לחטוף את פלוני מביתו, כאשר הם מתחזים לאנשי משטרה. יחיא אכן רכש עבורם ציוד כאמור. באישום זה מיוחסת לסמי עבירה של קשירת קשר לפשע (חטיפה). לפי האישום השלישי, החזיק סמי ביחד עם יחיא כלי נשק, תחמושת ואביזרים לנשק במכונית נטושה שנמצאה במכון לשטיפת מכוניות ביפו השייך לסמי. בנוסף, החזיקו סמי ויחיא כלי נשק, תחמושת ואביזרי נשק מתחת לגג של מבנה במתחם בו מתגוררות משפחותיהם. באישום זה מיוחסת לסמי עבירה של החזקת נשק. 4. כתב האישום המתוקן נגד כמאל כולל חמישה אישומים והוא עוסק באירועים שהתרחשו במחצית השנייה של שנת 2001 ובמחצית הראשונה של שנת 2002. לפי האישום הראשון, קשר כמאל קשר עם יחיא ועם אחר לרצוח אדם בשם ריאד חמאד (להלן - ריאד). כמאל והאחר תכננו להפעיל את האזעקה במכונית שבבעלות ידידתו של ריאד, מתוך אמונה כי היא תקרא לו לעזרה. השניים הצטיידו באקדח 9 מ"מ עם משתיק קול, אשר נמסר להם על ידי יחיא. הם הגיעו למקום בו נמצאה מכוניתה של ידידתו של ריאד וכמאל הפעיל את האזעקה על ידי שבירת שמשת המכונית. ידידתו של ריאד, בעלת הרכב, אכן קראה לריאד לעזרה. אולם באופן מקרי הגיעו למקום שני האחים יזיד ויאסר אבו-שהאב ולא ריאד. האחר ירה לכיוונם של אותם שני אחים על מנת להפחידם. במועד אחר, ביקש האחר מכמאל לאתר עבורו את ריאד וזאת במטרה להתנקש בחייו. כמאל נענה לבקשה, ולכשאיתר את ריאד דיווח לאחר על מקום הימצאו המדוייק. האחר איתר את ריאד לפי הדיווח, נצמד עם אופנועו לחלון הרכב אשר בו ישב ריאד, וירה בו מספר כדורים. ארבעה קליעים חדרו לגופו של ריאד, הוא נפצע אנושות ונפטר בבית החולים. לאחר הרצח, ועל פי תיאום מוקדם, נפגש כמאל עם האחר-היורה וקיבל מידיו את כלי הרצח על מנת להסתירו ואכן כך עשה. באישום זה מיוחסות לכמאל עבירות של קשירת קשר לרצח וסיוע לרצח. לפי האישום השני, קשר כמאל עם יחיא ועם אחר קשר לרצוח אדם בשם אנואר חמאד (להלן - אנואר). בהמשך לכך מסר יחיא לאחר אקדח, והאחר פנה לכמאל וביקש ממנו להסיע אותו למקום הימצאו של אנואר על מנת להתנקש בחייו. במקביל, יצא יחיא רכוב על אופניו על מנת לדווח על יציאתו של אנואר לדרך. סמוך לכך, הבחין יחיא באנואר והודיע לאחר על מקום הימצאו ועל הרכב בו נסע הלה. כמאל הסיע את האחר למקום זה, והאחר ירה באנואר מספר יריות. הקליעים חדרו לחלקים שונים בגופו של אנואר, הוא נפצע אנושות ונפטר בבית החולים. לאחר מכן נעצר כמאל, ובחקירתו טען כי מי שביצעו את הרצח היו יחיא ואדם בשם שעבאן טרטור (להלן – שעבאן). בהמשך לכך, הוכנס שעבאן לתא המעצר בו הוחזק כמאל. בשעה ששעבאן ישן, אסף כמאל שערות מבגדיו. את השערות שאסף ריכז עם חפצים אישיים נוספים בתוך חולצה לבנה, בצירוף שרטוט של מפה. כמאל ביקש מבאת כוחו באותה עת להניח את הראיות המפלילות במקום עליו הצביע בחקירתו כמקום שבו זרק שעבאן את החולצה והקסדה לאחר רצח אנואר, וזאת לפי המפה ששרטט. באת כוחו לא נענתה לבקשה זו. בנוסף לכך, גרם כמאל להכנת שרטוט המהווה כביכול מפה ששורטטה בידי שעבאן, המתארת את מקום המסתור בו נמצאו החפצים אשר שימשו לרצח. בהקשר זה פעל כמאל בתחכום רב שעה שגרם לשעבאן לשתף פעולה בפעולת השרטוט, כאשר הלה האמין כי המדובר במשחק תמים. מטרתו של כמאל במעשים אלו הייתה לשבש או למנוע הליכי משפט, ולהביא להפללת אחרים שלא כדין במעשה הרצח. באישום זה מואשם כמאל בעבירות של קשירת קשר לרצח, סיוע לרצח, שיבוש מהלכי משפט ובידוי ראיות. לפי האישום השלישי, רכב אדם בשם עדנאן אבו-סייף (להלן - עדנאן) יחד עם אדם אלמוני (להלן - אלמוני) על קטנוע בסמוך למכון השטיפה שבבעלות כמאל. כמאל ואדם אחר ששהה עימו אותה שעה חששו באשר לכוונתם של עדנאן ואותו אלמוני, ולכן עקבו אחריהם כשהם רכובים על אופנוע. אחד מן השניים - כמאל או האלמוני - ירה לעבר עדנאן מספר יריות, קליע אחד חדר אל פניו וקליע אחר פגע בידו והוא נפצע קשה. באישום זה מואשם כמאל כי ביצע בצוותא עם אחר עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. לפי האישום הרביעי, הסיע כמאל אדם אחר, אשר החליט לרצוח אדם בשם אחמד גראבלי (להלן - גראבלי). כמאל הסיע את האחר על אופנוע למקום הימצאו של גראבלי. הוא המתין לאחר במטרה לסייע לו להמית את גראבלי. האחר ירה לכיוונו של גראבלי מספר יריות אך הלה נמלט והאחר רדף אחריו. עקב הירי נגרמה לגראבלי פגיעה אנושה והוא מצא את מותו. לאחר הירי, נמלט היורה על האופנוע שעליו המתין לו כמאל. במעשיו אלו, סייע כמאל לאחר לגרום בכוונה תחילה למותו של גראבלי. באישום זה מואשם כמאל בעבירה של סיוע לרצח. לפי האישום החמישי, הצטייד אדם אחר, בנוכחות כמאל, בקטנוע גנוב, בקסדות ובאקדח. כמו כן, האחר לבש בגדים הנחזים להיות בגדי משטרה והחזיק בטופס משטרתי, הנחזה להיות טופס זימון לחקירה. בסמוך לכך, נסע האחר על הקטנוע הגנוב אל אדם בשם אחמד חמד (להלן - אחמד) וכמאל נסע אחריו באופנוע. האחר הזדהה בפני אחמד כשוטר, וכאשר הלה ביקש לראות תעודה מזהה שלף האחר אקדח והחל לירות לכיוונו של אחמד. אחמד החל לברוח אך האחר המשיך לירות לכיוונו וארבעה כדורים פגעו בו. כתוצאה מכך נפצע אחמד אנושות ומצא את מותו. מיד לאחר מכן, שלף האחר את האקדח לכיוונו של סלים ג'רבי (להלן – סלים), חברו של אחמד ששהה במקום, אולם סלים השליך לעברו שולחן והאחר נמלט מן המקום מבלי שהצליח לפגוע בו. כל אותה עת, המתין כמאל כשהוא רכוב על גבי אופנוע ומתצפת על המקום. האחר נמלט מן המקום על הקטנוע הגנוב וכמאל על האופנוע בעקבותיו. לאחר מספר דקות השליך האחר את הקטנוע הגנוב ונמלט עם כמאל על גבי אופנועו, ובהמשך אף השליכו השניים את האקדח. באישום זה מואשם כמאל בעבירה של סיוע לחבלה בכוונה מחמירה. בית משפט קמא 5. בית משפט קמא השית על סמי עונש מאסר של שמונה שנים וחצי, מתוכן שבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בגזר דינו ציין בית המשפט כי חלקו של סמי בתיק זה הינו קטן משל אחיו, כמאל. במסגרת הכרעתו שקל בית המשפט מספר שיקולים מרכזיים: עברו הפלילי של סמי, תוך התחשבות בעובדה כי עברו הפלילי "עשיר" פחות מזה של אחיו; הנתון כי ריצה בעבר רק מאסר אחד לתקופה משמעותית; ניסיונו לנהל אורח חיים נורמטיבי, ועבודתו במקום מסודר לפרנסתו; חומרתם של סעיפי האישום המיוחסים לו בכתב האישום המתוקן; וכן, אישיותו של סמי והיותו חלק מחבורה המטילה את מוראה על התושבים ביפו. באשר לכמאל, גזר בית משפט קמא עונש מאסר של 28 שנים, מתוכן 26 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מן הכלא. כמו כן, בית המשפט הפעיל נגדו את מאסר מותנה בן שמונה עשר החודשים, והורה על ריצויו במצטבר. בית משפט קמא סבר כי עונש זה מהווה את האיזון הראוי בין נקודות החובה והזכות שמגולמות במעשיו של כמאל. מחד, חומרת מעשיו והעובדה כי היה בהם סיוע של ממש לרציחתם של אנשים שונים ולפגיעה באחרים, כמו גם ניסיונותיו להטעות את הרשויות ולהפליל אחרים. מאידך, הודאתו הכנה והמלאה של כמאל באשמה והחיסכון בזמנו של בית המשפט. בנוסף, כמאל סייע להפללת יחיא בעבירות חמורות, ובעיקר סיפק ראיות שהובילו להגשת כתב אישום נגדו בפרשת רצח הילד אביב אילוז. כמו כן, בית משפט קמא התחשב בעובדה כי כמאל סייע שנים רבות לרשויות האכיפה והביטחון. עזרתו זו התבטאה, בין היתר, באמצעות מסירת מידע חשוב בדבר עבירות שנעברו וכן בדבר עבירות עתידיות, כל זאת על פני שנים. הטענות בערעור 6. על גזר דינו של בית משפט קמא הגישו סמי וכמאל את הערעורים שלפנינו. באשר לסמי נטען כי יחיא הוא זה אשר אחראי לירי נשוא האישום הראשון, וכי הפגיעה בו על ידי סמי לא הייתה מתוכננת אלא נבעה מתוך "התגוננות יתר" כדבריו. באשר לאישום השני, טוען סמי כי היה מקום להתחשב בגזר דינו בכך שחלקו בקידומו של הקשר היה מינורי לעומת שאר השותפים לו. עיקר מעורבותו של סמי בקשר הייתה בקשירת הקשר ולא בקידומו בפועל, הבחנה אשר אמורה להוביל, על פי הטענה, להקלה בעונש. כך גם לגבי החזקת הנשק נשוא האישום השלישי, שותפותו של סמי הייתה פסיבית וחלקו בה היה מינימלי. בנוסף, נטען בפנינו כי יש להתחשב בנסיבות חייו המיוחדות, וכן באופן התנהלותו במהלך השנים האחרונות. סמי הינו נשוי ואב לשני ילדים קטנים הנזקקים לטיפול פסיכולוגי שוטף. הוא גדל אל תוך מסכת חיים בעייתית וקשה, הרצופה בעוני ובפשיעה. באשר לעברו הפלילי, מאז מעורבותו בשוד מזויין בשנת 1989 ניסה סמי לנהל אורח חיים נורמטיבי, וכמעט שלא היה מעורב בעבירות חמורות לאחר מכן. באשר לאישומים נשוא תיק זה הודה סמי במעשיו והביע חרטה בגינם. לעניין תחילת מנין תקופת המאסר נטען כי לא היה מקום לחשב את תחילת תקופת המאסר מיום הגשת כתב האישום, אלא מיום מעצרו בגין תיק זה. באשר לכמאל נטען כי בית משפט קמא, עת גזר את דינו, לא נתן משקל ראוי לראיות ההגנה שהובאו בפניו באשר לתרומתו הרבה למדינה ולרשויותיה. בנוסף לכך, כמאל הודה במעשיו ואף סייע למשטרה בהפללת יחיא בעבירות חמורות. כמו כן, לא ניתן כלל משקל לטענה לפיה כמאל שיתף פעולה עם יחיא רק בשל איומים על חייו מצד זה האחרון. איומים אלה נבעו לטענתו מכך שהתברר ליחיא כי כמאל הסגיר למשטרה את אמצעי הלחימה שהיו ברשותו וכן כי כמאל חשף בפני המשטרה את מעורבותו של יחיא ברצח הילד אביב אילוז. טעם מרכזי נוסף, אשר לשיטת המערער מצדיק הפחתה בעונשו, הוא שהרוצח שביצע את הרציחות נשוא כתב האישום המתוקן לא נענש בגינן. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינו בחומר ושמענו את טענות הצדדים, החלטנו לקבל את הערעורים באופן חלקי ביותר, כפי שיפורט להלן. בראשית הדברים נציין, כי לא התעלמנו מכך שהאחים גדלו בתנאי עזובה, במשפחה קשת-יום. אחיהם הבכור של השניים מרצה עונש של מאסר עולם בגין רצח. באשר לסמי, הרי בהתחשב במידת חומרתם של המעשים המיוחסים לו מחד גיסא, בחלקו היחסי בעבירות ובנסיבותיו האישיות מאידך גיסא, נראה כי העונש שהושת עליו הינו הולם. על אף העובדה כי מאז שנת 1989 לא היה מעורב סמי בעבירות חמורות, אין להקל ראש במעשיו נשוא כתב אישום זה כלל ועיקר ובעברו הפלילי. התגרה שפרצה בין יחיא לבין סמי מלמדת כי ידו של זה האחרון קלה על ההדק. התנהגות מעין זו, לא רק מסוכנת היא, אלא גם עולה כדי זלזול בחיי אדם וזילותם. כמו כן, החזקת הנשק וקשירת הקשר לביצוע פשע בצוותא חדא עם יתר בני החבורה (פסקה 3 לעיל), יש בהן כדי להצביע על היותו חלק ממערך עברייני כולל. נראה, כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי נמצא בנקודת איזון ראויה בין שיקולי הענישה של גמול והרתעה מחד גיסא והנסיבות האישיות מאידך גיסא. עם זאת, מצאנו לנכון לנכות מתקופת המאסר שהושתה על סמי את הימים שבהם היה עצור עובר להגשת כתב האישום המקורי. לפיכך, מניין תקופת מאסרו יחל מיום מעצרו בתיק זה, ולא מיום הגשת כתב האישום המקורי, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא. 8. באשר לכמאל, נראה כי גזר דינו של בית משפט קמא משקף, לאור חומרת הנסיבות והיקפן, איזון נכון בין השיקולים לחומרה ולקולה. העבירות בהן הורשע כמאל הינן חמורות ביותר, ואין צורך להכביר מילים על חובת בית המשפט ליתן ביטוי לחומרה זו באמצעות הטלת עונש הולם וראוי. במעשיו סייע כמאל סיוע של ממש לאחרים בביצוע רצח ובגרימת פגיעות גוף חמורות. וכאמור, אין מדובר על רצח במקרה אחד, שאף זה חמור כשלעצמו, אלא בסדרה של מקרים. חומרה יתרה יש אף לייחס לדרך השיטתית והמתוחכמת, שלא לומר הנועזת, בה ניסה לבדות ראיות במטרה להערים על המשטרה ולשבש מהלכי משפט. לחובתו של כמאל נרשמו מאז שנת 1982 כ-25 הרשעות אשר רובן עבירות רכוש, אולם שלוש מהן הינן עבירות אלימות ועבירה של סחר בסמים. בכל אלה, יש כדי להצביע על כך שכמאל אימץ לעצמו את עולם הפשע כאורח חיים. במעשיו הוא הביע אדישות כלפי גורל הקורבנות והציבור הנמצא בקרבתם. עובדה זו, כמו גם החלק שנטל כמאל בחבורה אשר מטילה חיתתה על תושבי העיר יפו, ומעורבותו הבלתי מהוססת בפשעים חמורים - כרוכים אהדָדֵי. מן הצד השני, במשך שנים רבות כמאל משתף פעולה עם המשטרה ועם רשויות הביטחון וזאת ללא כל תמורה חומרית. בשיתוף פעולה זה מעורב לעיתים סיכון ממשי לחייו של כמאל. מטעמי חיסיון, אין באפשרותנו לפרט את פרטי הסיוע הרב של כמאל למדינה ולרשויותיה. אולם נבקש בכל זאת להרחיב קמעה, אף אם אך בקווים כלליים. כמאל סיפק לגורמים שלטוניים פרטי מידע רבים אשר הצילו חיי אזרחים. המידע אשר מסר לרשויות האכיפה כלל, בין היתר, ראיות בדבר מקרי רצח שהתבצעו, פרטים אודות פעילות חבלנית עויינת, עסקאות סמים ונשק. כעולה מן העדויות בבית משפט קמא, הפרטים שמסר כמאל היו רציניים, וחלקם צופים פני עתיד. המידע שסיפק סייע למשטרה לסכל עבירות חמורות, להביא לתפיסת עבריינים אשר התכוונו לפגוע בחיי אזרחים או שוטרים ולהביא לתפיסת אמצעי לחימה שהיו בידי עבריינים. לכך, כאמור, מצטרפת הודאתו של כמאל בחקירותיו, מסירת מידע מפליל באשר לפרשת רצח הילד אביב אילוז והחיסכון בזמנו של בית המשפט. 9. כמאל טוען כי יש להפחית בעונשו בשל העובדה שיחיא לא נענש בגין העבירות נשוא כתב האישום להן היה שותף. לא מצאנו טעם של ממש בטענה זו. בשנת 2002 חתמה הפרקליטות עם יחיא הסכם עד מדינה. לידתו של הסכם זה הייתה באירוע מיום 5.6.02, בו נורה יחיא על ידי שניים מאחיו. לאחר האירוע האמור, ביקש יחיא למסור הודעות במשטרה לגבי שורה של עבירות שבוצעו לטענתו, בין היתר על ידי שני אחיו, וזאת בתמורה לחתימת הסכם עד מדינה עמו. כחלק מן ההסכם, הוגשו כתבי אישום נגד מספר נאשמים בסדרה של פרשיות וכן שני כתבי אישום נגד יחיא. כתבי אישום אלה אמורים היו להיגנז לאחר שיחיא יסיים להעיד כעד התביעה בכל התיקים המנוהלים נגד הנאשמים שלגביהם מסר הודעות במשטרה. לפני מתן העדות בבית המשפט, שינה יחיא חלק מן הגרסאות שנתן במשטרה ובכך הפר את ההסכם. בשנת 2003 הוגשה עתירה בה ביקשו העותרים, ביניהם סמי וכמאל, לבטל את הסכם עד המדינה שנחתם עם יחיא (בג"ץ 4085/03 תורק נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בית משפט זה דחה את העתירה והוחלט על מתן נימוקים במועד מאוחר יותר. עובר למתן הנימוקים לדחיית העתירה, הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי הסכם עד המדינה עם יחיא בוטל בשל הפרתו. לאחר ביטול הסכם עד המדינה עם יחיא הודיעה הפרקליטות כי החליטה שלא להעמיד לדין את יחיא בעבירות שיוחסו לו מחמת חוסר ראיות. העותרים בבג"ץ 4085/03 הנ"ל הגישו עתירה נוספת (בג"ץ 5091/03 תורק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(5) 665), התוקפת את החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את יחיא. גם עתירה זו נדחתה והוחלט שלא להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה. בהחלטתו זו הביא בית המשפט בחשבון את העובדה שההליך באשר למעורבותו של יחיא ברצח של אביב אילוז תלוי ועומד, והמדינה העריכה שיש בידה ראיות חזקות נגדו. מספר חודשים לאחר מכן, הגיש יחיא עתירה נגד ביטול הסכם עד המדינה שנחתם עימו (בג"ץ 8695/03 תורק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נח(2) 389). מאחר שנמצא כי בשל שינוי גרסתו בחקירתו במשטרה הפר יחיא את ההסכם שנחתם עימו הפרה מהותית, נקבע כי ביטול ההסכם היה כדין והעתירה נדחתה. 10. לסיכום, לא ניתן להמעיט בחומרת מעשיו של כמאל. סיועו לאחרים בביצוע העבירות נשוא האישום לא היה סיוע פסיבי או מינורי. אדרבא, מעורבותו הייתה בבחינת תנאי שבלתו אין להצלחתם של מעשי העבירה החמורים. מעורבות כזאת, המשוללת כל סייגים או עכבות, מצביעה על הקלות הבלתי נסבלת בה תופס כמאל את ערך חיי האדם. בנסיבות האמורות, ולאור החומרה יוצאת הדופן המגולמת במעשיו של כמאל, לא ניתן להקל בעונשו באופן משמעותי, וזאת על אף תרומתו הרבה למדינה ולרשויותיה. ובכל זאת, ראינו לנכון, לאור מכלול הנסיבות המיוחדות, ליתן הקלה מסויימת, במובן זה שכמאל ירצה את המאסר המותנה של שמונה עשר חודשים שהופעל נגדו בחופף לעונש שהוטל עליו ולא במצטבר. 11. התוצאה היא איפוא, ששני הערעורים מתקבלים בחלקם באופן הבא: מניין תקופת המאסר שהושתה על סמי יחל מיום מעצרו בתיק זה. כמאל ירצה את המאסר המותנה בן שמונה עשר החודשים שהופעל בבית משפט קמא בחופף לעונש שהוטל עליו. בכפיפות לתיקונים אלה יישארו גזרי הדין על כנם. ש ו פ ט השופט א' ריבלין: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ד' ברלינר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס. ניתן היום, כ"ב באב תשס"ו (16.8.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04012410_S03.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il