פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים עפ"×’ 1107-09-24 ×œ×¤× ×™: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות ×¨×•× ×Ÿ המערערים: 1. טארק × ×ª×©×” 2. × ×¢×™× × ×ª×©×” × ×’×“ המשיבה: ×ž×“×™× ×ª ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ד' כהן-לקח) ×©× ×™×ª×Ÿ ביום 10.6.2024 בת"פ 4491-05-22 תאריך ישיבה: ×›"×” בטבת התשפ"ו (14 ×‘×™× ×•××¨ 2026) בשם המערערים: עו"ד וסים דכוור בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד עמרי כהן עו"ס סיון קוריס פסק-דין השופט אלכס שטיין: ×œ×¤× ×™× ×• ערעור על ×¢×•× ×©×™ המאסר שהושתו על טארק × ×ª×©×” ועל אחיו, × ×¢×™× × ×ª×©×”, המערערים 1 ו-2 (להלן: טארק ו-× ×¢×™×, בהתאמה), על ידי בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ד' כהן-לקח) בגזר הדין אשר × ×™×ª×Ÿ ביום 10.6.2024 בת"פ 4491-05-22. טארק ×•× ×¢×™× הם צעירים ×‘× ×™ 24 ו-26, בהתאמה. טארק הורשע על-פי הודאתו, ×©× ×ž×¡×¨×” במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו מעשה התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ, התשל"×–-1977 (להלן: החוק או חוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ); מעשה טרור של חבלה ×‘×›×•×•× ×” מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק בצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור) (ארבע עבירות); יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, לפי סעיף 332א(ב) לחוק (ארבע עבירות); וכן חבלה במזיד ברכב ×ž×ž× ×™×¢ ×’×–×¢× ×™, לפי סעיפים 413×” ו-144ו לחוק (ארבע עבירות). × ×¢×™× הורשע על-פי הודאתו, שאף היא × ×ž×¡×¨×” במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו מעשה התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק; מעשה טרור של חבלה ×‘×›×•×•× ×” מחמירה , לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק בצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור (שלוש עבירות); יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, לפי סעיף 332א(ב) לחוק (שלוש עבירות); וכן חבלה במזיד ברכב ×ž×ž× ×™×¢ ×’×–×¢× ×™, לפי סעיפים 413×” ו-144ו לחוק (שלוש עבירות). בית המשפט המחוזי השית על טארק 56 חודשי מאסר לריצוי בפועל (×‘× ×™×›×•×™ ימי מעצרו); 12 חודשי מאסר על-×ª× ××™, למשך שלוש ×©× ×™× מיום שחרורו מן המאסר, לבל יעבור עבירת אלימות, עבירת × ×©×§ או עבירה לפי חוק המאבק בטרור מסוג פשע; 5 חודשי מאסר על-×ª× ××™, למשך שלוש ×©× ×™× מיום שחרורו מן המאסר, לבל יעבור עבירת אלימות, עבירת × ×©×§ או עבירה לפי חוק המאבק בטרור מסוג עוון, לרבות עבירת התפרעות; וכן פיצוי בסך 1,500 ש"×— לכל אחד ×ž×©×ž×•× ×ª × ×¤×’×¢×™ העבירה, ובסך הכל – 12,000 ש"×—. בית המשפט המחוזי השית על × ×¢×™× 50 חודשי מאסר לריצוי בפועל (×‘× ×™×›×•×™ ימי מעצרו); 12 חודשי מאסר על-×ª× ××™, למשך שלוש ×©× ×™× מיום שחרורו מן המאסר, לבל יעבור עבירת אלימות, עבירת × ×©×§ או עבירה לפי חוק המאבק בטרור מסוג פשע; 5 חודשי מאסר על-×ª× ××™, למשך שלוש ×©× ×™× מיום שחרורו מן המאסר, לבל יעבור עבירת אלימות, עבירת × ×©×§ או עבירה לפי חוק המאבק בטרור מסוג עוון, לרבות עבירת התפרעות, או עבירה של ×”×œ× ×” והעסקה שלא כדין לפי סימן ×”' לחוק ×”×›× ×™×¡×” לישראל, התשי"ב-1952; וכן פיצוי בסך 1,500 ש"×— לכל אחד ×ž×©×ž×•× ×ª × ×¤×’×¢×™ העבירה, ובסך הכל – 12,000 ש"×—. ×¢×•× ×©×™× אלו × ×’×–×¨×• על × ×¢×™× גם בגדרי התיק הפלילי אשר צורף להליך, ×©×¢× ×™×™× ×• העסקת תושב זר שלא כדין – עבירה שגם בה הרשיע בית המשפט את × ×¢×™× על יסוד הודאתו בכתב האישום. כפי שפורט בכתב האישום המתוקן, האירוע × ×•×©× ×“×™×•× × ×• התרחש ביום 17.4.2022, במהלך ×—×’ הפסח תשפ"ב, על רקע של הפרות סדר והתפרעויות רבות שהתרחשו אז בירושלים. טארק ×•× ×¢×™×, לצד צעירים × ×•×¡×¤×™× ממוצא ערבי (להלן: החבורה), החליטו ליידות ××‘× ×™× וסלעים לעבר רכבים פרטיים בהם היו × ×•×¡×¢×™× בעלי חזות יהודית ואוטובוסים של חברת "אגד" – זאת, ×ž×ž× ×™×¢ ×œ××•×ž× ×™-אידיאולוגי ×•×’×–×¢× ×™. לצורך כך, התמקמו ×”×©× ×™×™×, כחלק מהחבורה, בסמוך לצומת רוקפלר בירושלים, כשהם מצוידים ×‘××‘× ×™× ובסלעים. טארק ×”×’×™×¢ למקום ברכבו, יצא ×ž×ž× ×• והמתין לבואם של רכבים × ×•×¡×¤×™×. לאחר מכן, × ×¡×¢ ממקום האירוע כדי לעקוב אחר ×ª× ×•×¢×ª האוטובוסים באזור, ואחר כך חזר למקום האירוע וחסם את × ×ª×™×‘ × ×¡×™×¢×ª האוטובוסים במטרה להאט את × ×¡×™×¢×ª× ועל ידי כך להפכם למטרה קלה יותר ליידוי ××‘× ×™× וסלעים. לאחר חסימת ×”× ×ª×™×‘, טארק יידה ממרחק קצר אבן לעבר אוטובוס אחד, שתי ××‘× ×™× גדולות לעבר אוטובוס ×©× ×™, ושתי ××‘× ×™× גדולות × ×•×¡×¤×•×ª לעבר אוטובוס שלישי. כתוצאה מהמעשים הללו וממעשי החבורה כולה, × ×’×¨×ž×• × ×–×§×™× כבדים לכמה אוטובוסים ופגיעות ×’×•×¤× ×™×•×ª ×•× ×¤×©×™×•×ª ×œ× ×”×’×™× ×•×œ× ×•×¡×¢×™×. × ×¢×™× ×”×’×™×¢ למקום האירוע יחד עם טארק, הצטרף לחבורה ויידה אבן אחת בלבד לעבר אוטובוס. בזמן שטארק חסם באמצעות רכבו את × ×ª×™×‘ × ×¡×™×¢×ª האוטובוסים, × ×¢×™× × ×©××¨ בתוך הרכב. חלקו של × ×¢×™× במעשי ההתפרעות ×”×™×” אפוא קטן יותר מחלקו של טארק. טארק ×”×™×” × ×¢×“×¨ עבר פלילי בזמן ביצוע המעשים. באותה עת, ×œ× ×¢×™× לא ×”×™×” עבר פלילי משמעותי. בקביעת מתחמי ×”×¢× ×™×©×” זקף בית המשפט המחוזי לחובת המערערים את מעשיהם, שהיו מפליגים בחומרתם, ואת ×”×ž× ×™×¢ הפסול שמאחורי המעשים הללו. × ×™×ª×Ÿ משקל לריבוי האוטובוסים ×©× ×¤×’×¢×• באירוע, ובעיקר ריבוי ×”× ×¤×’×¢×™× – × ×”×’×™× ×•× ×•×¡×¢×™×. בית המשפט המחוזי קבע ×›×™ מתחם ×”×¢× ×™×©×” ×‘×¢× ×™×™× ×• של טארק × ×¢ בין 52 ל-88 חודשי מאסר, ×•×‘×¢× ×™×™× ×• של × ×¢×™× בין 44 ל-80 חודשי מאסר. בבואו לקבוע את ×”×¢×•× ×© ההולם בתוך המתחמים הללו, זקף בית המשפט לזכות המערערים את הודאתם, שחסכה זמן שיפוטי, את גילם הצעיר, וכן את הבעת חרטה, העדר עבר פלילי ומעצר באזוק ××œ×§×˜×¨×•× ×™ (במקרהו של טארק), ×•× ×¡×™×‘×•×ª אישיות מורכבות ומעצר באזוק ××œ×§×˜×¨×•× ×™ (במקרהו של × ×¢×™×). כמו כן, × ×œ×§×— בחשבון הצורך החברתי בהרתעת היחיד והרבים. אקדים ואומר, ×›×™ ×¢×•× ×©×™ המאסר שהושתו על המערערים הם ×¢×•× ×©×™× ראויים ומידתיים. צפיתי בסרטון אשר מתעד את האירוע, המעיד כמאה עדים על חומרתם המופלגת של המעשים שבוצעו על ידי המערערים ושאר הפורעים ×©× ×ž× ×• עם החבורה. מעשים אלו מעוררים בהלה וסלידה כאחד. חסימת × ×ª×™×‘ ×”× ×¡×™×¢×” של האוטובוסים על ידי טארק הפכה את האוטובוסים ×•× ×•×¡×¢×™×”× למטרה קלה ליידוי ×”××‘× ×™× והסלעים על ידי חבורת הפורעים. בא-כוחם של המערערים, עורך הדין וסים דכוור, שטען ×œ×¤× ×™× ×• בטוב טעם ודעת, לא × ×™×¡×” לטעון אחרת. ×˜×¢× ×•×ª×™×• בדיון בערעור התמקדו, כל-כולן, בעיקרון האחידות ×‘×¢× ×™×©×”. ×˜×¢× ×•×ª × ×•×¡×¤×•×ª שהועלו בכתב הערעור × ×–× ×—×•, ולא בכדי, ועל כן לא אדרש אליהן. ×‘×¢× ×™×™×Ÿ האחידות ×‘×¢× ×™×©×”, ×˜×¢× ×•×ª×™×• של עורך הדין דכוור התחלקו ×œ×©× ×™×™×. ראשית, הוא טען ×›×™ ×©× ×™ × ××©×ž×™× אחרים ×©× ×ž× ×• עם חבורת הפורעים, ושמעשיהם היו חמורים יותר מאלו של טארק ×•× ×¢×™×, × ×“×•× ×•, כל אחד, ל-36 חודשי מאסר בלבד. × ××©×ž×™× אלה היו ××ž× × ×§×˜×™× ×™× ×›×‘× ×™ 17 בשעת המעשים, אך ×œ×˜×¢× ×ª המערערים – כפי ×©× ×˜×¢× ×” על ידי בא-כוחם – הפער שבין ×¢×•× ×©×™×”× לבין ×¢×•× ×©×™ המערערים, אשר כללו 56 ו-50 חודשי מאסר ×”×™× ×• עצום, ובתור שכזה עולה כדי הפרת העיקרון של אחידות ×‘×¢× ×™×©×”. ×˜×¢× ×ª×• ×”×©× ×™×” של עורך הדין דכוור הסיטה את זרקורי הדיון אל ×”×¢×•× ×©×™× שמוטלים על פורעים יהודים ×‘× ×¡×™×‘×•×ª עבירה דומות. לפי ×˜×¢× ×” זו, מדובר ×‘×¢×•× ×©×™× קלים עד-מאד בהשוואה לאלו שהושתו על המערערים ועל ×¢×‘×¨×™×™× ×™× ממוצא ערבי אשר × ×ž×¦××• אשמים במעשי התפרעות בדרגות חומרה דומות. עיקרון האחידות ×‘×¢× ×™×©×” – כך × ×˜×¢×Ÿ – ××™× ×• סובל איפה ואיפה. באשר ×œ×˜×¢× ×ª×• ×”×¨××©×•× ×” של עורך הדין דכוור – ×¢×•× ×©×™×”× של ×©× ×™ ×”× ××©×ž×™× ×”×§×˜×™× ×™×, × ××©×ž×™× 2 ו-3 בבית המשפט המחוזי, הם אכן ×¢×•× ×©×™× מקלים אף בהתחשב בהיותם ×§×˜×™× ×™× ×©×“×™× × ×œ×”×™×¢× ×©, בראש ×•×‘×¨××©×•× ×”, בהתבסס על עיקרון השיקום. עיקרון השיקום הוא חשוב, אך ××™× ×• בגדר חזות-הכל, במיוחד כאשר מדובר ×‘×§×˜×™× ×™× הקרובים לגיל הבגרות שמבצעים עבירות אלימות קשות כדרכם של בגירים (ראו: ×¢"פ 1465/20 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' ×¤×œ×•× ×™, פסקה 12 (19.3.2020); ×¢"פ 7238/19 ×¤×œ×•× ×™ × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 17 (18.3.2020)). ברי הוא, לטעמי, ×›×™ אילו ×”×™×” מדובר ×‘× ××©×ž×™× בוגרים, מן הדין ×”×™×” להשית על כל אחד ×ž× ××©×ž×™× אלו חמש-עד-שש ×©× ×•×ª מאסר לריצוי בפועל, אם לא למעלה מכך – זאת, בין היתר, × ×•×›×— כמות כלי הרכב המעורבים, ×•×¤×•×˜× ×¦×™××œ הפגיעה ×‘× ×•×¡×¢×™ האוטובוסים ×•× ×”×’×™×”×, שרק ×‘× ×¡ לא התממש לכדי אסון. מעשיו של טארק כללו, כאמור, חסימת דרכם של האוטובוסים ×©× ×¨×’×ž×• ×‘××‘× ×™× ובסלעים – פעולה שהקלה על יידוי ×”××‘× ×™× והסלעים על ידי חבורת המתפרעים – והם ××™× × × ×•×¤×œ×™× בחומרתם מאלו של ×”× ××©×ž×™× 2 ו-3. מעשיו של × ×¢×™×, חמורים כפי שהם, ××™× × עולים כדי רמת החומרה של מעשי ×”× ××©×ž×™× 2 ו-3 – ההפך הוא ×”× ×›×•×Ÿ. יחד עם כך, ×”×¢×•× ×© שהושת עליו – 50 חודשי מאסר לריצוי בפועל – חמור בהרבה ×ž×¢×•× ×©× של ×©× ×™ ×”× ××©×ž×™× הללו, שכאמור הועמד על 36 חודשי מאסר בלבד. פער ×–×” ×”×™× ×• גדול מדי, לטעמי, גם ×‘×”×™× ×ª×Ÿ "×”× ×—×ª ×”×§×˜×™× ×•Ö¼×ª" ×©× ×™×ª× ×” ×œ× ××©×ž×™× 2 ו-3. ×˜×¢× ×ª×• ×”×©× ×™×™×” של עורך הדין דכוור לא × ×ª×ž×›×” בפסיקה עקבית ×ž×ž× ×” × ×™×ª×Ÿ לדלות ×ž×“×™× ×™×•×ª ×¢× ×™×©×” אחידה וברורה ביחס ×œ× ××©×ž×™× יהודים שביצעו עבירות הדומות לאלו של המערערים על רקע ×œ××•×ž× ×™-×’×–×¢× ×™. ×”×ª×ž×•× ×” אשר עולה מפסקי הדין הלא רבים ×©×”×•× ×—×• ×‘×¤× ×™× ×• מטרידה ומעוררת תהיות לא פשוטות באשר לאחידות ×‘×¢× ×™×©×” ולמראית ×¤× ×™-הצדק, אולם אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס ×˜×¢× ×” בדבר פגיעה מוחשית בעיקרון האחידות ×‘×¢× ×™×©×”. מקום בו כל פסק דין מבוסס על × ×¡×™×‘×•×ª×™×”× ×•×ž××¤×™×™× ×™×”× הייחודיים של המעשה והעושה, כמו גם על היקף וטיב הראיות ×©× ××¡×¤×•, יש קושי ×ž×•×‘× ×” ×‘×˜×¢× ×” בדבר קיומה של ×ž×“×™× ×™×•×ª ×¢× ×™×©×” ×ž×›×•×•× ×ª ושיטתית אשר מפלה בין × ××©×ž×™× בשל לאומם או דתם. כך למשל, קשה לטעון לאיפה ואיפה במקרים בהם יוחסו ×œ× ××©×ž×™× עבירות ×©×•× ×•×ª, כשאין ×‘×¤× ×™× ×• מלוא העובדות אשר הביאו להעמדה לדין בגין עבירה אחת במקרה אחד, ובגין עבירה אחרת במקרה אחר, שעל-×¤× ×™×• × ×¨××” דומה. גם ×‘×”×™× ×ª×Ÿ עבירות דומות או זהות, × ×¡×™×‘×•×ª ×©×•× ×•×ª ×ž××¤×™×™× ×•×ª כל מקרה ומקרה וממילא מובילות לתוצאות אחרות. במקרה אחד גובש הסדר טיעון, במסגרתו הודה ×”× ××©× והורשע בעבירות קלות יותר, ואילו במקרה אחר ×”×ª× ×”×œ הליך הוכחות, שהביא לזיכוי ×”× ××©× מעבירה אחת ולהרשעה בעבירה אחרת. במקרה אחד מדובר במי שזה מפגשו הראשון עם מערכת אכיפת החוק, ואילו במקרה אחר מדובר במי ×©×¢×•× ×©×™× קודמים לא הרתיעוהו כהוא ×–×”. במקרה אחד מדובר ×‘× ××©× שהשתלב בהצלחה בהליך שיקומי משמעותי, ואילו במקרה אחר ×¢×¡×§×™× ×Ÿ ×‘× ××©× ×©× ×¡×™×‘×•×ª חייו מורכבות ומאתגרות. כיצד בדיוק × ×©×•×•×” בין כל המקרים הללו? ×”×©×•× ×•×ª בין המקרים יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתזמון בו בוצעו העבירות, במיקום, בקיומה או באי קיומה של ×”×ª××¨×’× ×•×ª מוקדמת, ובעוד ×›×”× ×” ×•×›×”× ×” × ×ª×•× ×™× אשר משליכים על חומרת המעשים. אלו גם אלו מקשים על מי שבא לבסס – ועל מי שבא לקבל או לדחות – ×˜×¢× ×” בדבר אפליה ×ž×•×‘× ×™×ª ושיטתית ×‘×¢× ×™×©×”. ×‘× ×™×¡×™×•×Ÿ לבסס את ×”×˜×¢× ×” לפיה על פורעים יהודים מושתים ×¢×•× ×©×™× מקלים עד-מאוד, ×”×¤× ×” עו"ד דכוור, בין היתר, לגזר הדין בת"פ (מחוזי ת"א) 15931-11-22 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' שמחון (5.1.2023) (להלן: ×¢× ×™×™×Ÿ שמחון). מדובר בגזר דין ×©× ×™×ª×Ÿ ×‘×¢× ×™×™× ×• של אחד ×”× ××©×ž×™× בפרשה הידועה בשם "×”×œ×™× ×¥' בטיילת בת ים" – אירוע קשה במהלכו תקפו עשרות פורעים יהודים × ×”×’ שעבר במקום עם רכבו אך בשל היותו ערבי. קורבן העבירה הוצא בכוח מרכבו, חושמל בשוקר, הופל ארצה והוכה באמצעות אגרופים, בעיטות, מקלות ואלות. ×”× ××©× דשם ×”× ×—×™×ª חמש מכות אגרוף בראשו ובכתפו של הקורבן ואף × ×™×¡×” לבעוט בגופו. כתוצאה מכל אלה, × ×’×¨×ž×• לקורבן חבלות חמורות, אשר כללו שברים באף, בארובת העין ×•×‘×©×™× ×™×™×, וכן חתכים עמוקים ושטפי דם ×‘×¤× ×™× ובראש. × ××©× ×–×” × ×“×•×Ÿ (לצד ×¢×•× ×©×™× × ×œ×•×•×™×) ל-27 חודשי מאסר לריצוי בכלא, אשר הטמיעו בתוכם הפעלת מאסר ×ž×•×ª× ×” של 3 חודשים. זאת, לאחר שהלה הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בגרימת חבלה חמורה ×‘× ×¡×™×‘×•×ª מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ (לצד העבירה של × ×™×¡×™×•×Ÿ לחבול במזיד ברכב). אכן, מדובר ×‘×¢×•× ×© מקל, גם בהשוואה ×œ×¢×•× ×©×™× שהושתו על פורעים ערבים, שהשתתפו באירועי ×œ×™× ×¥' אחרים אשר בוצעו במהלך אירועי "שומר חומות", אלא ×©×‘×—×™× ×ª מכלול ×”× ×ª×•× ×™×, והרחבת המבט ×œ× ××©×ž×™× ×”× ×•×¡×¤×™× בפרשה, מפיגה את החשש שמא מדובר ×‘×¢× ×™×©×” המבוססת על לאומו או דתו של ×”× ××©×, מזה, ושל הקורבן, מזה. כך למשל, לא × ×™×ª×Ÿ לטעון ×›×™ מסיבות הקשורות לדת או לאום לא יוחסו ×œ× ××©× ×‘×¢× ×™×™×Ÿ שמחון עבירות חמורות יותר או מעשה טרור. ×œ× ××©× דשם יוחסה בכתב האישום המקורי עבירה חמורה יותר, אך זו הומרה לעבירה קלה יותר במסגרת הסדר הטיעון ×©× ×¢×¨×š בין הצדדים. ×‘× ×•×¡×£, הובהר ×›×™ ×‘×¢× ×™×™× ×• של × ××©× ×–×”, ×‘×©×•× ×” ×ž× ××©×ž×™× אחרים באותה פרשה, לא מדובר במי שהגיע למקום בעקבות הקריאה ברשתות החברתיות, במטרה לפגוע בערבים או ברכוש של ערבים, אלא מי שהגיע למקום באקראי למטרה אחרת. זאת ועוד: כעולה מגזר הדין ×©× ×™×ª×Ÿ ×‘×¢× ×™×™× ×•, ×”× ××©× דשם לא הצטרף למרדף אחר הקורבן כשזה × ×™×¡×” להימלט ×‘× ×¡×™×¢×” לאחור, ואף לא × ×©×œ×œ×” האפשרות ×©×”× ××©× סבר שמדובר ×‘× ×™×¡×™×•×Ÿ לבצע פיגוע דריסה. הוסבר, ×›×™ מטעם ×–×” לא יוחסה ×œ× ××©× – ×‘×©×•× ×” ממרבית ×”× ××©×ž×™× באותה פרשה – עבירה של מעשה טרור. אין בכך, כמובן, כדי להצדיק את המעשים הכעורים והאכזריים שהלה ביצע, או להקל ראש בחומרתם, אבל אלו הן חלק ×ž× ×¡×™×‘×•×ª ביצוע העבירה, שלצד × ×¡×™×‘×•×ª×™×• האישיות של ×”× ××©× השפיעו על גזירת ×¢×•× ×©×•. קשה לבסס על כן, על יסוד גזר הדין ×‘×¢× ×™×™×Ÿ שמחון, ×˜×¢× ×” לאפליה ×ž×›×•×•× ×ª. הדברים מקבלים ×ž×©× ×” תוקף כשמרחיבים את המבט ×•×‘×•×—× ×™× את ×©× ×¢×©×” ×‘×¢× ×™×™× × של × ××©×ž×™× × ×•×¡×¤×™× בפרשת ×”×œ×™× ×¥' בטיילת בת ים. כאמור, למרבית ×”× ××©×ž×™× דשם יוחסו עבירות חמורות יותר, שאף הוגדרו כמעשה טרור. משפטם של × ××©×ž×™× רבים, להם יוחס מעשה טרור של חבלה חמורה (לצד עבירות × ×•×¡×¤×•×ª), ×¢×•×“× ×• ×ž×ª× ×”×œ (ת"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 15297-06-21 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' בוטיאר ואח'). ×¢× ×™×™× ×• של × ××©× אחר בפרשה הסתיים בהרשעה במעשה טרור של × ×™×¡×™×•×Ÿ רצח (לצד עבירות × ×•×¡×¤×•×ª), והושת עליו ×¢×•× ×© מאסר של 12.5 ×©× ×™× לריצוי בפועל (לצד רכיבי ×¢× ×™×©×” × ×•×¡×¤×™×) (תפ"×— 46801-05-21 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' ×‘× ×™×ž×™×Ÿ (להלן: ×¢× ×™×™×Ÿ ×‘× ×™×ž×™×Ÿ)). ערעור שהגיש אותו × ××©× על הכרעת הדין ועל חומרת ×¢×•× ×©×•, ×•×ž× ×’×“, ערעור ×ž×“×™× ×” על קולת ×”×¢×•× ×©, תלויים ועומדים בבית משפט ×–×” (×¢"פ 1546/24 וע"פ 1525/24). דוגמא × ×•×¡×¤×ª, שאף היא מקשה על קבלת ×”×˜×¢× ×” לפיה על × ××©×ž×™× יהודים מוטלים כביכול ×¢×•× ×©×™× מקלים רק בשל לאומם, היא פסק הדין ×©× ×™×ª×Ÿ בתפ"×— (מחוזי ×™-ם) 62030-05-21 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' אלימלך (13.9.2023 ו-3.12.2024). במקרה ×–×” דובר על ארבעה × ××©×ž×™× שבעיצומם של אירועי "שומר חומות" × ×§×˜×• באלימות קשה וחסרת רסן כלפי עובר אורח ערבי ×©× ×§×¨×” בדרכם, רק בשל היותו ערבי. × ××©×ž×™× אלה התיזו על ×§×•×¨×‘× × ×’×– מדמיע והיכוהו × ×ž×¨×¦×•×ª בכל חלקי גופו. × ××©× אחד גם דקר את הקורבן כשזה ×”×™×” שרוע על הרצפה, בעוד ששותפים לכתב האישום ממשיכים להפליא בו מכותיהם. בתום שמיעת הראיות, הורשע הדוקר בעבירה של מעשה טרור של חבלה ×‘×›×•×•× ×” מחמירה ועבירות × ×•×¡×¤×•×ª. שלושת ×”× ××©×ž×™× האחרים הורשעו, בתום שמיעת הראיות, במעשה טרור של חבלה חמורה ×‘× ×¡×™×‘×•×ª מחמירות, חלף עבירה של מעשה טרור של חבלה ×‘×›×•×•× ×” מחמירה שיוחסה להם בכתב האישום. על הדוקר הושת מאסר בכלא לתקופה של 11 ×©× ×™×, לצד רכיבי ×¢× ×™×©×” × ×•×¡×¤×™×. על שלושת ×”× ××©×ž×™× האחרים, שהורשעו בעבירה חמורה פחות, הושת ×¢×•× ×© מאסר ×©× ×¢ בין 4 ×©× ×™× ל-4.5 ×©× ×™× לריצוי בפועל. ערעורים על הכרעת הדין וגזר הדין הוגשו לבית משפט ×–×” הן מטעם ×”× ××©×ž×™× והן מטעם ×”×ž×“×™× ×”. הצדדים, כולם, בעקבות הערות בית המשפט, הודיעו ×›×™ לא יעמדו על ערעוריהם והערעורים × ×“×—×• (×¢"פ 7641/23 ××”×¨×•× ×™ × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל (19.5.2025)). במצב דברים ×–×”, כאשר גזרי הדין ×”×©×•× ×™× מבוססים על × ×¡×™×‘×•×ª×™×”× ×•×ž××¤×™×™× ×™×”× הייחודיים של כל מעשה ושל כל עושה, וכאשר יש ×‘× ×ž×¦× דוגמאות ×œ×¢× ×™×©×” הולמת וראויה גם ×‘×¢× ×™×™× × של × ××©×ž×™× יהודים המעורבים בעבירות אלימות ×ž×ž× ×™×¢ ×œ××•×ž× ×™-אידיאולוגי ×•×’×–×¢× ×™, קשה לקבל את ×”×˜×¢× ×” בדבר אפליה ×ž×•×‘× ×™×ª ושיטתית × ×’×“ × ××©×ž×™× ערבים (ראו והשוו: ×¢"פ 4995/23 ×¤×œ×•× ×™ × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 46 (29.7.2024)). זאת, למרות ×©× ×™×ª×Ÿ להצביע על מקרים בהם הושתו על × ××©×ž×™× יהודים, אשר ביצעו מעשים קשים ואכזריים כלפי ערבים, אך בשל היותם ערבים, ×¢×•× ×©×™× מקלים, לעיתים בצורה משמעותית ביותר. בכל המקרים, ×¢×¡×§×™× ×Ÿ ×‘×¢× ×™×©×” ××™× ×“×™×‘×™×“×•××œ×™×ª. קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לבסס על ×¢× ×™×©×” זו ×˜×¢× ×ª איפה ואיפה. ×˜×¢× ×” כאמור קשה לבסס גם על מקרי קצה מאחר שאלו מטבעם ××™× × מייצגים את הכלל. בהקשר ×–×” חשוב לציין, ×›×™ קשה להפריז בחומרתן של עבירות אלימות אשר × ×™×–×•× ×•×ª ×ž×ž× ×™×¢ ×œ××•×ž× ×™-אידיאולוגי ×•×’×–×¢× ×™, ומבוצעות כלפי אדם אך בשל מוצאו, לאומו או דתו. עבירות אלה חושפות את הצדדים הכעורים ×‘×—×‘×¨×ª× ×•, את הדה-×”×•×ž× ×™×–×¦×™×” של האחר, את חוסר היכולת של הפורעים לראות בקורבן האקראי, ×–×” שהפך שעיר לעזאזל בעל כורחו, אדם כמו כל אחד ×ž××ª× ×•. אין תמה אפוא שבית משפט ×–×” × ×•×”×’ להתערב ×‘×¢× ×™×©×” מקלה במקרים כאלה ולהחמיר ×‘×¢×•× ×©×™×”× של הפורעים (ראו, למשל, ×¢"פ 901/22 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' אסווד (24.2.2022); ×¢"פ 577/22 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' ××•×—× ×™× ×” (6.3.2022)). עיקרון האחידות ×‘×¢× ×™×©×” הוא אחד ×ž××‘× ×™ היסוד של המשפט הפלילי (ראו: ×¢"פ 7907/14 ×•×–×× ×” × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקאות 23-21 לפסק ×“×™× ×• של השופט מ' מזוז (22.2.2015)). עיקרון ×–×” קובע ×›×™ הצדק הפלילי צריך להיות "עיוור צבעים" בכל הקשור לגזעם, לאומם והשתייכותם הדתית של ×”× ××©×ž×™× ×”×©×•× ×™× אשר ביצעו עבירות פליליות זהות או דומות בחומרתן. הכל שווים ×‘×¤× ×™ החוק, ואיש ×ž×”× ××©×ž×™× לא יימצא מעל החוק או מתחתיו. איש מהם לא יקבל הקלה לו לא ×‘×¢×•× ×©×•, ואיש מהם לא יקבל ×¢×•× ×© חמור מזה שמגיע לו בהתחשב בעבירותיו ×•×‘× ×¡×™×‘×•×ª×™×•. × ××©× שביצע עבירה חמורה צריך ×œ×”×™×¢× ×© בחומרה בהתאם ×œ×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” הכללית. × ××©× שביצע עבירה פחות חמורה זכאי ×œ×¢×•× ×© מקל, שאף הוא תואם את ×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” הכללית. זאת, כאשר הצדק הפלילי צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות – שכן גם מראית ×¤× ×™-הצדק × ×ž× ×™×ª עם יסודות המשפט הפלילי. במאמר מוסגר, אציין ×›×™ הדין ×”××ž×¨×™×§× ×™ × ×•×§×˜ בגישה ×–×”×”, שאף זכתה לעיגון חוקתי כחלק מהעיקרון הכללי בדבר שוויון האזרחים ×‘×¤× ×™ החוק (equal protection). הוראת חוק הפדראלי, ×”×ž×¢×•×’× ×ª ב-18 U.S.C. § 3553(a)(6), מחייבת את בתי המשפט "to avoid unwarranted sentence disparities among defendants with similar records who have been found guilty of similar conduct". בהקשר ×–×”, × ×§×‘×¢ ×›×™ כאשר × ××©×ž×™× שביצעו עבירות זהות או דומות בחומרתן × ×“×•× ×™× ×œ×¢×•× ×©×™× ×©×•× ×™× בשל מוצאם, דתם או צבע עורם, הדבר עולה כדי הפרת הזכות החוקתית לשוויון של ×”× ××©× ×©×¢×•× ×©×• הוחמר (ראו, למשל: United States v. Roberts, 915 F.2d 889 (4th Cir. 1990) (להלן: ×¢× ×™×™×Ÿ רוברטס)). בית המשפט שקבע זאת הדגיש, בהתבסס על פסיקתו של בית המשפט העליון של ארצות-הברית, כדלקמן: "In order to establish that he was denied equal protection of the law, [the appellant] must show that similarly situated persons are subject to disparate treatment, and that this disparate treatment has no rational basis." ראו: ×¢× ×™×™×Ÿ רוברטס, בעמ' 891. לטעמי, שיקולים של אחידות ×‘×¢× ×™×©×” ומראית ×¤× ×™-הצדק מוליכים ××•×ª× ×• ×œ×ž×¡×§× ×” ×›×™ במקרה ×“× ×Ÿ יש מקום להתערב לקולא ×‘×¢×•× ×©×™ המאסר שהושתו על טארק ×•× ×¢×™×. בטרם אצביע על מידת ההתערבות ×”× ×“×¨×©×ª כאן, אשוב ואדגיש את הצורך החברתי ×‘×¢× ×™×©×ª× ההולמת של כלל המתפרעים ×œ×ž×™× ×™×”×, ללא הבדלי דת, ×’×–×¢ או לאום, אשר מסבים פגיעה חמורה לשלום הציבור במעשי אלימות קשים ×”×ž×•× ×¢×™× מטעמים ×œ××•×ž× ×™×™×-×’×–×¢× ×™×™× ואשר כופים על ×× ×©×™× שומרי חוק אווירת טרור וחוויה של פחד. מן הראוי הוא ×›×™ ×¢×•× ×©×™×”× של פורעים כאמור – יהודים וערבים כאחד – יימצאו בטווח של 5 עד 10 ×©× ×•×ª מאסר לריצוי בפועל, וכי ×¢×•× ×©×™× אלה יוחמרו בהתאמה לתוצאות ההתפרעות. כאשר מעשי ההתפרעות כאמור גורמים ×œ×§×•×¨×‘× ×•×ª×™×”× פגיעות גוף חמורות, מבצעיהם צריכים לרצות, ככלל, ×¢×•× ×©×™ מאסר דו-ספרתיים. כאשר ערכאה ×“×™×•× ×™×ª מטילה על מבצעי העבירות כאמור ×¢×•× ×©×™× שסוטים במידה × ×™×›×¨×ª לקולא מאמות המידה ×©×ž× ×™×ª×™, על פרקליטות ×”×ž×“×™× ×” לשקול בכובד ראש הגשת ערעור על קולת ×”×¢×•× ×©. אם כך ייעשה, אין ×–×” מן ×”× ×ž× ×¢ ×©×× ×•, ×ž×¦×“× ×•, × ×™×“×¨×© לשקול מחדש, במקרים אשר יתאימו לכך, את ×”×™×¦×ž×“×•×ª× ×• לכלל בדבר אי-מיצוי הדין בפלילים בגדרו של ערעור ×”×ž×“×™× ×” על ×”×¢×•× ×© (ראו והשוו: ×¢"פ 1663/24 עליאן × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל (12.6.2025)). רק על ידי × ×§×™×˜×ª אמצעי ×¢× ×™×©×” מחמירים אלה – שמטרתם הרחקת ×”×¢×‘×¨×™×™× ×™× מסביבתם של אזרחים שלווים לתקופות ארוכות – × ×•×›×œ להגן על שלום הציבור ועל ×‘×™×˜×—×•× ×• ולהרתיע ×¢×‘×¨×™×™× ×™× בכוח מביצוע עבירות דומות. כפי שכבר הזדמן לי להעיר, ולא אחת, במקרים כדוגמת ×–×” ×©×œ×¤× ×™× ×•, וכדוגמת הפרשיות האחרות אליהם ×”×¤× ×™×ª×™ לעיל, שופט שמרחם על ×”× ××©× ×©× ×ž×¦× חייב ×‘×“×™× ×•, ××™× ×• מרחם על הקורבן הבא (ראו: ×¢"פ 5736/22 עסאספה × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 45 (18.5.2023); ×¢"פ 634/19 גבאי × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 11 (26.2.2020)). ×¢×¡×§×™× ×Ÿ ב"משחק סכום אפס", ובתי המשפט מצווים ליטול בו חלק על ידי × ×§×™×˜×ª אמצעי ×¢× ×™×©×” מחמירים אשר מתאימים למציאות הלא פשוטה בה חיים אזרחי ×”×ž×“×™× ×”. במקרה ×“× ×Ÿ, × ×¨××” ×›×™ מראית ×¤× ×™-הצדק מחייבת פער ×¢× ×™×©×” מתון יותר בין המערערים ×œ× ××©×ž×™× ×”×§×˜×™× ×™× – ומטעם ×–×” בלבד – ×”× × ×™ מציע לחבריי ×›×™ × ×¤×—×™×ª את תקופת מאסרו של טארק (שכאמור ביצע מעשים חמורים עד-מאד) בששה חודשים, ואילו את תקופת מאסרו של × ×¢×™× – שתרומתו למעשי ההתפרעות היתה, כאמור, ×§×˜× ×” יחסית, בהשוואה ×œ× ××©×ž×™× אחרים – × ×¤×—×™×ª בעשרה חודשים. כפועל יוצא מכך, ×¢×•× ×© המאסר של טארק יעמוד על 50 חודשים, ואילו תקופת מאסרו של × ×¢×™× תופחת לכדי 40 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין מושא הערעור יישארו ×‘×¢×™× ×. ××™× × ×™ סבור ×©× ×›×•×Ÿ ×™×”×™×” ליתן למערערים הקלה משמעותית יותר ×‘×¢×•× ×©×™×”×, שכן זו עלולה לדלל את הרתעת היחיד ואת הרתעת הרבים. עיקרון האחידות ×‘×¢× ×™×©×” הוא בלי ספק עיקרון חשוב, אולם ××™× ×• בגדר חזות-הכל (ראו: ×¢"פ 6672/03 ×§×ž×™× ×¡×§×™ × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פ"ד × ×—(2) 441, 446-447; ×¢"פ 1987/15 דורי × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 11 (17.8.2015); ×¢"פ 3793/20 מורייחי × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל (23.11.2020)). כך הוא גם לגבי מראית ×¤× ×™-הצדק, אשר עלולה אף ×œ×”×™× ×–×§ מהטלת ×¢×•× ×©×™× קלים מדי על × ××©×ž×™× שביצעו עבירות חמורות. אלכס שטיין שופט השופט חאלד כבוב: ×¢×™×™× ×ª×™ בחוות דעתו של חברי, השופט א' שטיין. אקדים ואציין ×›×™ מקובלת עליי התוצאה שאליה ×”×’×™×¢ חברי ביחס למערער 1 (להלן: טארק), אך לא אוכל להסכים לתוצאה שאליה ×”×’×™×¢ ביחס למערער 2 (להלן: × ×¢×™×). ×‘× ×™×ž×•×§×™ הערעור שהוגשו מטעם המערערים × ×˜×¢×Ÿ ×›×™ ×”×¢×•× ×© ×©× ×’×–×¨ עליהם פוגע בשוויון בשלושה רבדים ×©×•× ×™×. מאחר שדרך הילוכי בחלק מהסוגיות ×©×•× ×” קמעה מדרכו של חברי, אעמוד בקצרה על ×˜×¢× ×•×ª המערערים, וארחיב במקומות שבהם הדבר × ×“×¨×©. הרובד הראשון של הפגיעה בשוויון לגביו ×˜×¢× ×• המערערים, מתייחס לפער בין ×”×¢×•× ×©×™× ×©× ×’×–×¨×• עליהם לבין ×”×¢×•× ×©×™× ×©× ×’×–×¨×• על × ××©×ž×™× אחרים שהורשעו באותה פרשה, שחלקם באירועים ×”×™×” גדול מזה של המערערים, ולבטח מחלקו של × ×¢×™×. חברי סבור ×›×™ ×¢×œ×™× ×• לקבל את הערעור במישור ×–×”, ודעתי כדעתו. אכן, הפער בין ×”×¢×•× ×©×™× שהושתו על × ××©×ž×™× 2–3 בכתב האישום לבין ×”×¢×•× ×©×™× שהושתו על המערערים ×“× ×Ÿ, לא יכול להיות מוסבר אך בפער הגילים ×©×‘×™× ×™×”×. כך, בפרט, בשים לב לכך שחלקם של ×”× ××©×ž×™× האחרים באירועים מושא כתב האישום ×”×™×” גדול יותר, ובהתאם הם אף הורשעו בביצוע עבירות רבות יותר מאלו שבהן הורשעו המערערים. לפיכך, משיקולי אחידות ×‘×¢× ×™×©×”, יש מקום לקבל את ערעור המערערים ולהקל קמעה ×‘×¢×•× ×©×™×”×. הרובד ×”×©× ×™ לו ×˜×¢× ×• המערערים מתייחס לכך ×©×¢×•× ×©×™×”× × ×’×–×¨×• תוך סטייה ×ž×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” ×”× ×•×”×’×ª. ×˜×¢× ×•×ª המערערים ברובד ×–×” × ×—×œ×§×•×ª ×œ×©× ×™ סוגים: הראשון עוסק ×‘×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” ביחס ×œ× ××©×ž×™× אחרים שהורשעו בעבירות דומות; ואילו ×”×©× ×™ עוסק ×‘×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” ביחס ×œ× ××©×ž×™× אחרים שביצעו מעשים דומים אך הורשעו בעבירות פחותות. בא-כוח המערערים רמז תחילה בכתב, ואמר באופן מפורש יותר בדיון ×œ×¤× ×™× ×•, ×›×™ אילו מרשיו היו יהודים שזרקו ××‘× ×™× על ערבים בשל שיוכם ×”××ª× ×™, אזי ×”×ž×“×™× ×” הייתה × ×•×˜×” לייחס להם ביצוע עבירה ×ž×ž× ×™×¢ ×’×–×¢× ×™, לפי סעיף 144ו לחוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ, התשל"×–-1977 (להלן: חוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ); אך מאחר שהם ערבים שפגעו ביהודים, יוחסו להם עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור). ×‘× ×•×¡×£ × ×˜×¢×Ÿ, ×›×™ המערערים הורשעו בעבירה × ×¤×¨×“×ª בגין כל אבן ×©× ×–×¨×§×” על-ידם או על-ידי שותפיהם; וכי אילו ×”×™×” מדובר ביהודים שפגעו בערבים, הם היו מורשעים בעבירה אחת של יידוי ××‘× ×™×. בהתאם, כך × ×˜×¢×Ÿ, המערערים הופלו לרעה ×‘×¢×•× ×©×™×”× בשל שיוכם ×”××ª× ×™, וזאת לא × ×™×ª×Ÿ לקבל. ייאמר מיד: ×˜×¢× ×•×ª אלו שבפי המערערים, מייחסות לרשויות האכיפה ולבתי המשפט ×”×ª× ×”×œ×•×ª מפלה ופסולה. אילו הוכחו ×˜×¢× ×•×ª אלו – לא ×”×™×” מקום להקל בהן ראש כלל (ראו: ×¢"פ 4995/23 ×¤×œ×•× ×™ × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 46 (29.07.2024)). ואולם, מאחר שמדובר ×‘×˜×¢× ×•×ª החותרות תחת חזקת ×”×ª×§×™× ×•×ª ×”×ž× ×”×œ×™×ª ביחס לפעולותיה, הן היו צריכות להיתמך בראיות של ממש (×¢"פ 3507/19 בורקאן × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 12 לחוות דעתו של השופט ×’' קרא (03.12.2020) והאסמכתאות שם). ברם, כפי שהראה חברי בפסקאות 15–18 לחוות דעתו, המערערים לא הצליחו לבסס את ×˜×¢× ×•×ª×™×”× לקיומה של אפליה שיטתית ×‘×¢× ×™×©×” המבוססת על מוצא ××ª× ×™. כאשר לוקחים בחשבון את טיב העבירות שבהן הורשעו המערערים, ומספרן, לא הוכח ×›×™ ×¢×•× ×©×™×”× הוחמרו בשל מוצאם ×”××ª× ×™. כזכור, המערערים ×”×œ×™× ×• גם על כך ×©×”×ž×“×™× ×” ייחסה להם עבירות לפי חוק המאבק בטרור, כאשר לשיטתם, אילו הם היו יהודים, ×”×ž×“×™× ×” הייתה מייחסת להם רק עבירות שבוצעו ×ž×ž× ×™×¢ ×’×–×¢× ×™. ואולם, בהחלט × ×™×ª×Ÿ למצוא מקרים שבהם ×”×ž×“×™× ×” ייחסה ליהודים שפגעו בערבי – רק בשל מוצאו ×”××ª× ×™ – עבירות לפי חוק המאבק בטרור (ראו למשל: פרשת ×”×œ×™× ×¥' בטיילת בת ים ×•×¢× ×™×™×Ÿ אלימלך שהוזכרו על-ידי חברי, בפסקאות 16 ו-18 לחוות דעתו). כן ×”×œ×™× ×• המערערים על כך שיוחסה להם עבירה × ×¤×¨×“×ª בגין כל אבן ×©× ×–×¨×§×” על-ידם. ×œ×˜×¢× ×ª×, במקרים אחרים שבהם × ××©×ž×™× השליכו מספר ××‘× ×™×, לא יוחסו להם עבירות ×›×ž× ×™×™×Ÿ ×”××‘× ×™× שהושלכו. ואולם, דומה ×›×™ מספר העבירות שיוחסו למערערים לא × ×‘×¢ ממספר ×”××‘× ×™× ×©× ×–×¨×§×•, אלא ממספר × ×¤×’×¢×™ העבירה ×©× ×¤×’×¢×• מזריקת ×”××‘× ×™×. בכך אין כל פסול (ראו למשל: ×¢"פ 766/21 רביעה × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 33 לחוות דעתו של השופט ×¢' גרוסקופף (23.02.2023)). זאת ועוד, קיים קושי לקבל ×˜×¢× ×•×ª מעין אלו, ביחס לטיב העבירות שיוחסו למערערים ומספרן, גם ×ž×‘×—×™× ×” ×“×™×•× ×™×ª. כפי שציין חברי, המערערים הודו בעבירות שבהן הם הורשעו במסגרת הסדר טיעון. ככל שהיו בידיהם ×˜×¢× ×•×ª ביחס לעבירות שראוי ×”×™×” לייחס להם, ×”×™×” עליהם להעלות אותן בעת בירור הרשעתם. קיים אפוא קושי בהעלאת ×˜×¢× ×•×ª ביחס לסעיפי העבירה שיוחסו למערערים, או ביחס למספר העבירות שבהן הורשעו, לאחר שהם הודו בעבירות במסגרת הסדר טיעון. לצד זאת, אבקש להסתייג מחלק מדרך הילוכו של חברי ×‘× ×“×•×Ÿ. לדברי חברי, מעבר לכך ×©×˜×¢× ×•×ª המערערים לא הוכחו לגופן, קיים גם קושי ×¢×§×¨×•× ×™ לקבל ×˜×¢× ×” בדבר ×ž×“×™× ×™×•×ª שיטתית מפלה ×‘×¢× ×™×©×”. ×•×‘×œ×©×•× ×•: "מקום בו כל פסק דין מבוסס על × ×¡×™×‘×•×ª×™×”× ×•×ž××¤×™×™× ×™×”× הייחודיים של המעשה והעושה, כמו גם על היקף וטיב הראיות ×©× ××¡×¤×•, יש קושי ×ž×•×‘× ×” ×‘×˜×¢× ×” בדבר קיומה של ×ž×“×™× ×™×•×ª ×¢× ×™×©×” ×ž×›×•×•× ×ª ושיטתית אשר מפלה בין × ××©×ž×™× בשל לאומם או דתם. [...] ×”×©×•× ×•×ª בין המקרים יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתזמון בו בוצעו העבירות, במיקום, בקיומה או באי קיומה של ×”×ª××¨×’× ×•×ª מוקדמת, ובעוד ×›×”× ×” ×•×›×”× ×” × ×ª×•× ×™× אשר משליכים על חומרת המעשים. אלו גם אלו מקשים על מי שבא לבסס – ועל מי שבא לקבל או לדחות – ×˜×¢× ×” בדבר אפליה ×ž×•×‘× ×™×ª ושיטתית ×‘×¢× ×™×©×”" (פסקה 14 לחוות דעתו). ובהמשך, מציין חברי ×›×™: "במצב דברים ×–×”, כאשר גזרי הדין ×”×©×•× ×™× מבוססים על × ×¡×™×‘×•×ª×™×”× ×•×ž××¤×™×™× ×™×”× הייחודיים של כל מעשה ושל כל עושה, וכאשר יש ×‘× ×ž×¦× דוגמאות ×œ×¢× ×™×©×” הולמת וראויה גם ×‘×¢× ×™×™× × של × ××©×ž×™× יהודים המעורבים בעבירות אלימות ×ž×ž× ×™×¢ ×œ××•×ž× ×™-אידיאולוגי ×•×’×–×¢× ×™, קשה לקבל את ×”×˜×¢× ×” בדבר אפליה ×ž×•×‘× ×™×ª ושיטתית × ×’×“ × ××©×ž×™× ערבים" (שם, פסקה 19). מקביעותיו של חברי עלול להתקבל הרושם ×›×™ לא זו בלבד שהמערערים לא הצליחו לבסס את ×˜×¢× ×•×ª×™×”×; אלא שקשה להעלות על הדעת, ולו ×›×¢× ×™×™×Ÿ תיאורטי, את האפשרות שמאן דהוא יצליח לעמוד ×‘× ×˜×œ ×–×”. זאת, בשל העובדה שגזרי דין פליליים לעולם יהיו × ×˜×•×¢×™× ×‘× ×¡×™×‘×•×ª העושה והמעשה, ולפיכך קשה עד מאוד להסיק מהם ×ž×¡×§× ×” על אודות קיומה של ×ž×“×™× ×™×•×ª מפלה. מכך, כאמור, אבקש להסתייג. ואסביר. סעיף 40×’ לחוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ קובע ×›×™ בית המשפט יקבע את מתחם ×”×¢×•× ×© ההולם בהתאם לעיקרון ×”×ž× ×—×”, ×“×”×™×™× ×• בהלימה לחומרת העבירה, "ולשם כך יתחשב בערך החברתי ×©× ×¤×’×¢ מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, ×‘×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” ×”× ×”×•×’×” ×•×‘× ×¡×™×‘×•×ª הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט" (ההדגשה הוספה – ×—' ×›'). משעה שהמחוקק הורה לבתי המשפט לקבוע את ×”×¢×•× ×© ×”××™× ×“×™×‘×™×“×•××œ×™ תוך התחשבות "×‘×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” ×”× ×”×•×’×”", ברי הוא ×›×™ בתי המשפט × ×“×¨×©×™× לאתר את אותה '×ž×“×™× ×™×•×ª', וזאת חרף הקושי הקיים בהשוואה בין העושים והמעשים. אכן, מלאכת ההשוואה בין המקרים והסקת ×”×ž×¡×§× ×•×ª ×”× ×•×‘×¢×ª מכך ××™× ×” תמיד ×¢× ×™×™×Ÿ פשוט. יחד עם זאת, אין משמעות הדברים ×›×™ ×™×©× ×• "קושי ×ž×•×‘× ×”" ×‘×˜×¢× ×•×ª בדבר ×ž×“×™× ×™×•×ª ×¢× ×™×©×” מפלה. אדרבה, × ×“×¨×©×ª ×‘×—×™× ×” מעמיקה של התיקים ×”×©×•× ×™× – על כלל ההיבטים ×”×¨×œ×•×•× ×˜×™×™× לעושה ולמעשה, לדומה ×•×œ×©×•Ö¹× Ö¶×” – על ×ž× ×ª לקבוע מהי קבוצת הייחוס של המקרים הדומים, ×•×ž×ž× ×” ללמוד מהי ×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” ×”× ×”×•×’×” והאם קיימת ×ž×“×™× ×™×•×ª ×©×•× ×” ביחס ×œ× ××©×ž×™× ממוצא ××ª× ×™ ×©×•× ×”. ממילא, ××™× ×™ סבור ×›×™ קיים קושי ×¢×§×¨×•× ×™ לבסס את קיומה של ×ž×“×™× ×™×•×ª מפלה כלפי מגזר ××ª× ×™ מסוים, ככל שאכן קיימת ×ž×“×™× ×™×•×ª כזו. זאת, בדרך של איתור כיתת המקרים הדומים, בהיבטי העושה והמעשה, וזיהוי של דפוס פעולה ×©×•× ×” כלפי קבוצות ××ª× ×™×•×ª ×©×•× ×•×ª. הרובד השלישי של הפגיעה ×”× ×˜×¢× ×ª בשוויון, לפי המערערים, מתייחס לכך ×©× ××©× 1 בכתב האישום שוחרר במסגרת אחת העסקאות להשבת החטופים. ×˜×¢× ×” זו × ×“×—×ª×” בבית המשפט המחוזי בשתי ידיים; ובדין × ×¢×©×” כן. אסביר בתמצית. ×˜×¢× ×ª המערערים ×‘× ×“×•×Ÿ ביקשה ×œ×”×™×‘× ×•×ª מדבריי בפרוטוקול הדיון בבש"פ 350/24 מיום 17.01.2024. ואולם, כפי שהבהרתי ×‘×”×–×“×ž× ×•×ª אחרת, ×˜×¢× ×” זו רחוקה מרחק רב מהאמת. באותו ×¢× ×™×™×Ÿ × ×“×•×Ÿ ×¢× ×™×™× ×• של × ××©× שהושאר לבדו במעצר ממשי כאשר כל אלו שהואשמו יחד עמו שוחררו ממעצר. חלקם שוחררו ××ž× × בעסקת חטופים, אך היתר שוחררו בהסכמת פרקליטות ×”×ž×“×™× ×”. לפיכך, כך הסברתי לבאת-כוח ×”×ž×“×™× ×”, קיים קושי ×‘×˜×¢× ×” שקיים צורך להותיר את ×”× ××©× ×©× ×•×ª×¨ במעצר ממשי, כאשר שותפיו שוחררו ממעצר בהסכמת הפרקליטות. קריאת הדברים בהקשרם ×”× ×›×•×Ÿ מעידה אפוא בבירור ×›×™ לא ×›×™×•×•× ×ª×™ לייצר השוואה בין מי ששוחררו בעסקה, חרף מעשיהם הרעים, ובין מי ×©× ×•×ª× ×™× את הדין על פשעיהם. ויודגש: שחרור אסירים במסגרת עסקת חטופים בוצע על-ידי הדרג ×”×ž×“×™× ×™ במטרה להציל את חיילי צה"ל ואזרחי ישראל ×©× ×ž×§×• בשבי ××¨×’×•× ×™ הטרור האכזריים שהחזיקו בהם (ראו למשל: בג"×¥ 9967-10-25‏ ×‘×—×¨× ×• בחיים משפחות שכולות ×•× ×¤×’×¢×™ פעולות איבה × ' ממשלת ישראל (10.10.2025)). ברי אפוא ×›×™ העובדה ×©× ××©× מסוים שוחרר ב'עסקה' שכזו ××™× ×” פוגמת כהוא ×–×” בזכותה של ×”×ž×“×™× ×”, ולא ×ž×§×˜×™× ×” אף מחובתה, להעמיד לדין × ××©×ž×™× אחרים שביצעו יחד עמו עבירות פליליות חמורות. מכל הטעמים האלו, מקובלת עליי ×”×ž×¡×§× ×” שאליה ×”×’×™×¢ חברי ביחס לטארק, אשר זכאי להקלה מדודה ×‘×¢×•× ×©×• מטעמים של אחידות ×‘×¢× ×™×©×”, אך לא מעבר לכך. ×©×•× ×™× הם ×¤× ×™ הדברים ביחס ×œ× ×¢×™×. ×‘× ×™×’×•×“ לטארק, שהיה ×“×•×ž×™× × ×˜×™ באירוע, חסם את × ×ª×™×‘ ×”× ×¡×™×¢×” עם רכבו, ויידה ××‘× ×™× כלפי שלושה רכבים ×©×•× ×™×; הרי שחלקו של × ×¢×™× בפרשה הסתכם בהגעה לזירה ברכבו של טארק, וביידוי אבן אחת כלפי רכב אחד. גם פרקליטות ×”×ž×“×™× ×” לא חלקה על כך שהעבירות שיוחסו לו כמבצע בצוותא היו רק בשל × ×•×›×—×•×ª×• במקום (ראו בעמוד 26, שורות 18–20 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 26.02.2023). ××ž× ×, כפי שציין בית משפט קמא, בפסיקה × ×§×‘×¢ ×›×™ אדם שבוחר להצטרף לחבורה של פורעים צריך לדעת ×›×™ הוא לא ×™×™×¢× ×© על חלקו בלבד, אלא גם על עבירות שיבוצעו על-ידי ההמון (×¢"פ 901/22 ×ž×“×™× ×ª ישראל × ' אסווד, פסקה 9 (24.02.2022)). ברם, קשה לחלוק על כך ×©× ×“×¨×©×ª גם ×“×™×¤×¨× ×¦×™××¦×™×” בין המשתתפים בהתאם לחלקם ×”×§×•× ×§×¨×˜×™ באירוע (בהקשר ×–×” ראו הערתו של השופט ×™' כשר בע"פ 2812/23 ×’'אבר × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 32 (18.08.2024) והאסמכתאות שם). הטעם לכך הוא כפול. ראשית, סעיף 40ט(א)(2) לחוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ קובע בבירור ×›×™ בעת קביעת מתחם ×”×¢×•× ×© ×œ× ××©× יש לשקול את "חלקו היחסי" בביצוע העבירה. ×©× ×™×ª, ×ž×‘×—×™× ×” מהותית, כפי שחשוב ×œ×”×¢× ×™×© כל אחד ×ž×‘× ×™ החבורה כדי לייצר הרתעה ×ž×¤× ×™ × ×˜×™×œ×ª חלק בפעילות ×¢×‘×¨×™×™× ×™×ª ×©× ×¢×©×™×ª בחבורה; כך × ×›×•×Ÿ לבצע ×”×‘×—× ×” בין ×‘× ×™ החבורה, כל אחד לפי חלקו, כדי שלא לגרום להרתעת יתר. הרתעת יתר שכזו עלולה לגרום לכך ×©×œ×‘× ×™ החבורה לא יהא כל תמריץ אקס-×× ×˜×” לצמצם את חלקם באירוע שכזה, ביודעם ×›×™ לא ×™×”×™×” הבדל ממשי בין ×”×¢×•× ×© שיושת עליהם לבין ×”×¢×•× ×© שיושת על ×”×§×™×¦×•× ×™ ביותר ×ž×‘× ×™ החבורה. כך, במקום לתמרץ את כלל ×‘× ×™ החבורה להקטין את סך ×”× ×–×§×™× דרך מיזעור השתתפותם באירוע, ×× ×• עלולים לתמרץ את כולם לפעול בדומה ×œ×§×™×¦×•× ×™ ביותר בחבורה. אשר על כן, בשים לב לחלקו של × ×¢×™× באירועים, שעליו עמדתי לעיל, ומבלי ×©× ×¢×œ×ž×” ×ž×¢×™× ×™×™ הרשעתו ×”× ×•×¡×¤×ª בגין העסקת עובד זר שלא כדין, ×¡×‘×•×¨× ×™ ×›×™ ×¢×œ×™× ×• להקל ×‘×¢×•× ×©×• באופן משמעותי יותר, כך ×©× ×ª×¡×¤×§ ×‘×¢×•× ×© המאסר שהלה כבר ריצה (×›-36 חודשים) ×•× ×¤×—×™×ª את ×¢×•× ×© המאסר הכולל שהושת עליו בהתאם. הערה להערת חברי ביחס ל'×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” הראויה' × ×§×•×“×” × ×•×¡×¤×ª בחוות דעתו של חברי, ×©×ž×ž× ×” אבקש להסתייג, × ×•×’×¢×ª לקביעה בדבר ×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” הראויה "של כלל המתפרעים ×œ×ž×™× ×™×”×, ללא הבדלי דת, ×’×–×¢ או לאום, אשר מסבים פגיעה חמורה לשלום הציבור במעשי אלימות קשים ×”×ž×•× ×¢×™× מטעמים ×œ××•×ž× ×™×™×-×’×–×¢× ×™×™× ואשר כופים על ×× ×©×™× שומרי חוק אווירת טרור וחוויה של פחד" (פסקה 23 לחוות דעתו). לדברי חברי, ×”×¢×•× ×© של "פורעים כאמור" צריך להימצא בטווח של 5 עד 10 ×©× ×•×ª מאסר בפועל, כאשר × ×™×ª×Ÿ להחמיר ×‘×¢×•× ×©×™× בהתאם לתוצאות ההתפרעות. כך, אם × ×’×¨×ž×• פגיעות גוף חמורות כתוצאה מההתפרעות, × ×“×¨×© להטיל ×¢×•× ×©×™ מאסר דו-ספרתיים. חברי אף מוסיף ומהרהר באפשרות שאם הערכאות ×”×“×™×•× ×™×•×ª לא ×™×™×¢× ×• ×œ×”× ×—×™×” זו, יתכן ×©×× ×• כערכאת ערעור × ×©×§×•×œ מחדש את ×”×™×¦×ž×“×•×ª× ×• לכלל שלפיו ××™× × ×• ממצים את הדין בערעור ×”×ž×“×™× ×” על קולת ×”×¢×•× ×©. הסתייגותי מדברי חברי היא בעלת שלוש ×¤× ×™×, אך מאחר שדבריו ××™× × × ×“×¨×©×™× להכרעה במקרה ×“× ×Ÿ אפרט את תמצית עמדתי בלבד. ראשית, לא ×©×ž×¢× ×• ×˜×™×¢×•× ×™× ביחס לקביעות אלו, ×•×›×¢× ×™×™×Ÿ ×©×‘×ž×“×™× ×™×•×ª שיפוטית ×¢×§×¨×•× ×™×ª ××™× × ×™ סבור ×›×™ ×¢×œ×™× ×• לקבוע קביעות תיאורטיות מעין אלו מבלי ×©×©×ž×¢× ×• טיעון סדור ×‘× ×“×•×Ÿ (ראו והשוו: בג"×¥ 1537-24 האגודה לזכויות האזרח בישראל × ' ממשלת ישראל, פסקה 36 לחוות דעתו של ×”×ž×©× ×” ×œ× ×©×™× × ' סולברג (03.06.2026); רע"א 73497-06-25 רשות הפיתוח × ' קסאס, פסקה 15 לחוות דעתו של ×”×ž×©× ×” ×œ× ×©×™× סולברג (02.06.2026)). ×©× ×™×ª, ולגופו של ×¢× ×™×™×Ÿ, לא ידעתי מיהם "כלל המתפרעים ×œ×ž×™× ×™×”×" שאליהם מתייחס חברי: מה העבירות שיוחסו להם, מה בדיוק הם ביצעו, מה ×”× ×–×§ שהיה צפוי להיגרם ממעשיהם, ועוד ×›×”× ×” ×•×›×”× ×” שאלות שהתשובות להן ×—×™×•× ×™×•×ª לצורך קביעת ×”×¢×•× ×© ההולם. יתרה מכך, תיקון 113 לחוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ, ×©× ×•×¢×“ ×œ×”×‘× ×•×ª את שיקול הדעת השיפוטי ×‘×¢× ×™×©×”, מפרט את הדרך שבה על בית המשפט לילך בבואו לקבוע את מתחם ×”×¢×•× ×© ההולם, ולאחר מכן את ×”×¢×•× ×© הראוי ×œ× ××©× ×”×§×•× ×§×¨×˜×™ בתוככי המתחם. בעת קביעת המתחם, יש לשקול את העבירה הספציפית שבה הורשע ×”× ××©×, הערך החברתי המוגן בה, מידת הפגיעה בערך המוגן, ×•× ×¡×™×‘×•×ª ביצוע העבירה. בתוך כך, יש לשקול את ×”×ª×›× ×•×Ÿ שקדם לעבירה, חלקו היחסי של ×”× ××©× בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר עליו, ×”× ×–×§ שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, הסיבות שהובילו אותו לבצע את העבירה, ועוד ×›×”× ×” ×•×›×”× ×” שיקולים (סעיפים 40×’(א) ו-40ט לחוק ×”×¢×•× ×©×™×Ÿ. להרחבה: ראו ×¢"פ 8641/12 סעד × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פ"ד סו(2) 772, 787–794 (2013)). בהתאם, ××™× ×™ סבור ×›×™ × ×™×ª×Ÿ לקבוע ×ž×“×™× ×™×•×ª ×¢× ×™×©×” כללית וגורפת כפי שהציע חברי, מבלי להתייחס לעבירות הספציפיות שבהן הורשעו "כלל הפורעים ×œ×ž×™× ×™×”×", ומבלי להתייחס ליתר השיקולים ×”×¨×œ×•×•× ×˜×™×™× ×‘×¢× ×™×™× ×. שלישית, לכלל בדבר אי-מיצוי הדין על-ידי ערכאת הערעור יש טעמים × ×›×‘×“×™×, שאין ×–×” המקום להידרש להם (ראו ×ž× ×™ רבים: רע"פ 5060/04‏ הגואל × ' ×ž×“×™× ×ª ישראל, פסקה 10 (24.02.2005)); ולא ×‘× ×§×œ הייתי שוקל להידרש מחדש לכלל ×–×”. לבטח שלא ביחס לחריגה מהתוויית ×ž×“×™× ×™×•×ª ×¢× ×™×©×” תיאורטית, כללית וגורפת כמוצע על-ידי חברי. סוף דבר לו דעתי תישמע, × ×¢×ž×™×“ את ×¢×•× ×©×• של טארק על 50 חודשי מאסר, כמוצע על-ידי חברי, ואילו את ×¢×•× ×©×• של × ×¢×™× × ×¢×ž×™×“ על תקופת המאסר שהלה כבר ריצה. חאלד כבוב שופט השופטת רות ×¨×•× ×Ÿ: ×× ×™ מסכימה ×œ×ž×¡×§× ×ª× של חבריי באשר ×œ×¢×•× ×©×• של טארק. אשר למחלוקת ×©× ×ª×’×œ×¢×” בין חבריי ביחס ×œ×¢×•× ×©×• של × ×¢×™× – ×× ×™ מצטרפת לעמדתו של חברי השופט כבוב, לפיה יש להסתפק בתקופת המאסר שהלה כבר ריצה. אף ×× ×™ סבורה ×›×™ הגם שבעבירות המבוצעות בצוותא שיקולי ×”×“×™×¤×¨× ×¦×™××¦×™×” × ×¡×•×’×™×, הם ××™× × × ×¢×œ×ž×™× לחלוטין. לשון החוק, המורה ×›×™ קביעת מתחם ×”×¢×•× ×© ההולם תיעשה בהתאם ל"חלקו היחסי של ×”× ××©× בביצוע העבירה", מלמדת ×›×™ עדיין × ×“×¨×©×ª ×”×‘×—× ×” בין המעורבים בהתאם למידת חלקם. ×× ×™ סבורה ×›×™ ×‘×¢× ×™×™× × ×• העובדה ×©× ×¢×™× הורשע כמבצע בצוותא מקבלת ביטוי כבר ×‘×¢×•× ×© אותו ריצה. זאת, בשים לב לחלקו היחסי המצומצם באירוע. × ×™×ž×•×§×• ×”×©× ×™ של חברי בהקשר ×–×” ×¢× ×™×™× ×• החשש ×ž×¤× ×™ הרתעת יתר, שלפיו היעדר ×”×‘×—× ×” ממשית בין ×”×¢×•× ×©×™× עלול לתמרץ משתתפים בעבירות התפרעות המבוצעות בצוותא לפעול בדומה ×œ×§×™×¦×•× ×™ שבחבורה. לטעם ×–×” ××™× ×™ יכולה להצטרף. זאת, משום שצדו האחר של אותו טיעון מוביל לכאורה ×œ×ž×¡×§× ×” הפוכה דווקא – ×›×™ יש מקום להחמיר גם עם המבצעים בצוותא שחלקם מצומצם, שכן החמרה עמם עשויה להרתיע ×ž×¤× ×™ עצם ההצטרפות לאירוע ×”×¢×‘×¨×™×™× ×™. במילים אחרות, לשיקול ההרתעה ×¤× ×™× לכאן ולכאן בהתאם ×œ× ×§×•×“×•×ª זמן ×©×•× ×•×ª, וככל שמשתתפים בהתפרעויות או בביצוע עבירות בצוותא אכן מביאים בחשבון את רמת ×”×¢× ×™×©×” הצפויה להם, הדעת × ×•×ª× ×ª ×›×™ מסרים ×©×•× ×™× ישפיעו באופן ×©×•× ×” על משתתפים ×©×•× ×™×. כן מקובלות עלי הערותיו של חבר השופט כבוב – זאת בכל ×”× ×•×’×¢ לאופן ההוכחה האפשרי של ×˜×¢× ×ª ×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” המפלה (סעיפים 11-9 לפסק ×“×™× ×• של חברי); ובכל ×”× ×•×’×¢ ×œ×ž×“×™× ×™×•×ª ×”×¢× ×™×©×” הראויה בעבירות התפרעות (סעיפים 17-16 לפסק ×“×™× ×• של חברי). אף ×× ×™ סבורה – כמו חברי, ×›×™ אין מקום לקבוע במסגרת פסק ×“×™× × ×• ×–×” את ×”×¢×•× ×©×™× שיהיה מקום להטיל במקרים של התפרעויות שעתידים להגיע ×œ×¤×ª×—× ×• בעתיד. זאת מאחר שלטעמי כל מקרה צריך להיבחן לגופו ובהתאם לכלל × ×¡×™×‘×•×ª×™×• ×”×§×•× ×§×¨×˜×™×•×ª, בפרט בשים לב לכך שעבירת ההתפרעות כוללת ×ž× ×¢×“ רחב של ×”×ª× ×”×’×•×™×•×ª. רות ×¨×•× ×Ÿ שופטת ×‘×¢× ×™×™× ×• של טארק × ×ª×©×” הוחלט פה-אחד כאמור בפסק ×“×™× ×• של השופט א' שטיין. ×‘×¢× ×™×™× ×• של × ×¢×™× × ×ª×©×” הוחלט ברוב דעות כאמור בפסק ×“×™× ×• של השופט ×—' כבוב, אליו הצטרפה השופטת ר' ×¨×•× ×Ÿ, × ×’×“ דעתו החולקת של השופט א' שטיין. × ×™×ª×Ÿ היום, ‏ל' בסיוון התשפ"ו (‏15.6.2026). אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט רות ×¨×•× ×Ÿ שופטת