משפחות שכולות ונפגעי פעול ואח' נ' ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9967-10-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרים: 1. בחרנו בחיים – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה 2. הרצל חג'אג' 3. מירב חג'אג' נגד המשיבה: ממשלת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבה: עו"ד ענר הלמן; עו"ד שרון הואש-איגר; עו"ד מטר בן ישי פסק-דין השופטת יעל וילנר: כשנתיים ימים עברו מאותו יום נורא; יום חג שהפך ליום אֵבֶל, בְכִי וּמִסְפֵּד, יום שייזכר לדיראון עולם בקורות עמנו. בבוקר אותו יום דמים, פלשו למדינת ישראל אלפי מחבלים ופתחו במסע הרג, הרס, אונס וביזה, שבמהלכו אף חטפו לרצועת עזה 251 גברים ונשים, זקנים וטף. שנתיים חלפו מאותו יום מר – שנתיים של מלחמה עיקשת שבמהלכה לחמו חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון בגבורה ובחירוף נפש; שנתיים של דאגה בלתי פוסקת מצד המשפחות שנותרו בעורף וכלל אזרחי המדינה; שנתיים של ציפייה דרוכה לשובם בשלום של כל אחינו ואחיותינו הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה. שנתיים ימים שבמהלכם אף שמחה במחוזותינו לא הייתה שלמה. והנה בימים אלו, ניתן – מתוך תקווה זהירה – לשמוע קול מבשר ואומר: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה [...] וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, ט"ו-ט"ז). רקע כללי והחלטת הממשלה העתירה שלפנינו מכוונת כלפי החלטת הממשלה מס' 3396 "מתווה לשחרור כל החטופים הישראלים" מיום 9.10.2025, שבמסגרתה אישרה ממשלת ישראל מתווה לשחרור החטופים המחוזקים בידי ארגון הטרור חמאס (להלן: החלטת הממשלה או ההחלטה). ההחלטה התקבלה לאחר דיון בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ("הקבינט המדיני-ביטחוני") מיום 9.10.2025, שהסתיים ללא הצבעה; ובהתאם לחוות הדעת הביטחונית-מדינית של המטה לביטחון לאומי, שגובשה לאחר קבלת עמדות גורמי הביטחון והגורמים המדיניים הרלוונטיים. למען שלמות התמונה יצוין כי היום, בהחלטת הממשלה מס' 3398 "מתווה לשחרור כל החטופים הישראלים – תיקון החלטת ממשלה", תוקנה רשימת האסירים המשתחררים, כך שהוסרו מספר אסירים מהרשימה ונוספו אסירים אחרים במקומם. בהתאם להחלטת הממשלה, מתווה העסקה צפוי להיכנס לתוקפו באופן מידי. על פי המתווה, יסיג צה"ל את כוחותיו ברצועת עזה לקו שסוכם, וזאת תוך 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה. תוך 72 שעות מהשלמת הנסיגה כאמור, חמאס ישחרר את כלל החטופים החיים; ולאחר שובם למדינת ישראל ישוחררו כ-250 אסירים ועצורים ביטחוניים ובנוסף 1,700 עצורים שפלשו למדינת ישראל מרצועת עזה ולא היו מעורבים באירועי השביעי באוקטובר 2023, וכן יימסרו 360 גופות מחבלים. טענות הצדדים לעתירה היום, בשעות הבוקר המאוחרות, הונחה לפנינו העתירה דנן. במסגרת העתירה מבקשת עמותת "בחרנו בחיים", אשר חרטה על דגלה מאבק למניעת פעולות איבה ולהגברת המלחמה בטרור, וכן שני הורים שני הורים שכולים באופן אישי, כי נוציא לפנינו צו על-תנאי, ואחריו צו מוחלט, אשר יורה לממשלת ישראל להימנע מ"שחרורם של מחבלים שישובו לרצוח, כפי שהוכח במקרי עבר רבים, לרבות אלו שהובילו לאסון השביעי באוקטובר". עוד מופנית העתירה כלפי אופן מסירת ההודעה המוקדמת למשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו או נפגעו על ידי האסירים הביטחוניים שצפויים להשתחרר במסגרת המתווה; כלפי אופן פרסום המידע בדבר האסירים הביטחוניים האמורים והיקפו; וכן כנגד שחרורם של אסירים ביטחוניים שהורשעו בביצוע מעשי רצח "בנסיבות חריגות בחומרתן" כאמור בסעיף 8ב(א1) לחוק הממשלה, התשס"א-2001. בתגובתה חוזרת המדינה על ההלכה לפיה בית המשפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות ממשלה שעניינן ביטחון לאומי ומדיניות חוץ, דוגמת ההחלטה דנן. כמו כן מציינת המדינה, כי היום בשעה 13:15 פורסמה רשימת האסירים לעיון הציבור באתר משרד המשפטים ובה נכלל מידע רב, לרבות משך תקופת מאסרם, שיוכם הארגוני, העבירות בהן הורשעו ואם ישנו ייעוד לגירוש. באשר למידע הנוסף שפרסומו מבוקש בעתירה, מציינת המדינה כי אין מקור חוקי לפרסומו וכי ניתן לבצע פנייה באמצעות טופס מקוון שהקישור לו מצוי ברשימת האסירים. עוד צוין כי נציגי המדינה החלו במסירת הודעות אישיות למשפחות שיקיריהם נרצחו על ידי המחבלים שצפויים להשתחרר במסגרת המתווה, בשיחות טלפון בשים לב לדוחק הזמן. המדינה מבהירה עוד כי לא נכללים ברשימה אסירים ביטחוניים שהורשעו בביצוע מעשי רצח "בנסיבות חריגות בחומרתן" כאמור בסעיף 8ב(א1) לחוק הממשלה, התשס"א-2001. דיון והכרעה העותרים בעתירה שבפנינו מבקשים להדהד את קולם של המשפחות השכולות, שאיבדו את היקר להן מכל, ושל נפגעי פעולות האיבה. מטבע הדברים, הבשורה על אישור ההסכם שבמסגרתו צפויים להשתחרר הרוצחים השפלים שפגעו בהם או שנטלו את חיי יקיריהן, זורה מלח על פִּצעם הפתוח. ליבנו יוצא אל משפחות אלו ואל הנפגעים, שיגונם על שאירע להם ודאגתם הכנה לבל יחוו אחרים את מכאובם – הולידו את העתירה לבית משפט זה כנגד אישור ההסכם ושחרור המחבלים המרצחים. כמו כן, הלב אינו יכול להישאר אדיש אל מול כאבם ודאגתם של משפחות החטופים, אשר רואים את יקיריהם נמקים בשבי ועיניהם רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם (דברים כח, לב). כאבם ודאגתם של משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה הטוענות נגד ההסכם, כמו גם כאבן ודאגתן של משפחות חטופים אשר יקיריהן צפויים לשוב במסגרת ההסכם – כנים ועמוקים. הכרעה בסוגיה כה הרת גורל – קשה היא ומורכבת עד מאוד. הסוגיה הרגישה שבפנינו מורכבת מבחינה ביטחונית, טעונה מבחינה חברתית, ושנויה במחלוקת מבחינה ערכית. אולם היא אינה סוגיה משפטית. החלטת הממשלה מושא העתירה היא החלטה בעלת אופי מדיני-ביטחוני מובהק. ככזו, היא מצויה בגרעין הקשה ביותר של סמכויותיה ושיקול דעתה של הממשלה; ולפיכך בית משפט זה נשמר מלהתערב בה. כך באופן כללי בסוגיות ביטחוניות-מדיניות, וכך באופן קונקרטי ביחס להתערבות בשיקול דעת הממשלה בהחלטותיה בדבר אישור עסקאות לשחרור מחבלים (ראו, למשל: בג"ץ 8349/23 ארגון אלמגור נ' מדינת ישראל בפס' 8 (22.11.2023) (להלן: עניין אלמגור); בג"ץ 44322-01-25 בחרנו בחיים – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה נ' ממשלת ישראל פס' 14 (19.1.2025) (להלן: עניין בחרנו בחיים); בג"ץ 914/04 ארגון נפגעי הטרור הערבי הבינלאומי נ' ראש הממשלה אריאל שרון, פסקה 2 (29.1.2004); בג"ץ 7893/09 אלמגור ארגון נפגעי הטרור נ' ממשלת ישראל, פסקה 3 (1.10.2009); בג"ץ 6063/08 שחר נ' ממשלת ישראל, פסקה 4 (8.7.2008)). ואכן, עתירות דומות שהגיעו לפתחו של בית משפט זה כנגד החלטות הממשלה הקודמות בעניין מתווה לשחרור החטופים במסגרת מלחמת חרבות ברזל נדחו (האחת במתווה מחודש נובמבר 2023 (עניין אלמגור); והשנייה במתווה מחודש ינואר 2025 (עניין בחרנו בחיים)). ודוק: בהחלטות מסוג ההחלטה שלפנינו, נשקלים שיקולים רבים ומגוונים אשר אינם כולם ידועים לנו ואשר חורגים אל מעבר ומחוץ לתחום המשפט, לרבות שיקולים ביטחוניים, מדיניים, ערכיים ומוסריים. ההכרעה המורכבת בין האינטרסים השונים ומלאכת האיזון ביניהם מסורה לממשלת ישראל, לה ולה בלבד (ראו: עניין בחרנו בחיים, בפס' 14; בג"ץ 56982-01-25 עזבון המנוחה הודיה-נחמה אסולין ז"ל נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (23.1.2025); בג"ץ 6063/08 שחר נ' ממשלת ישראל, פסקה 4 (8.7.2008)). לעניין זה דברי המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין, בסוגיה דומה: "אך מובן הוא כי החלטת הממשלה עוסקת בנושא המצוי בגרעין שיקול הדעת שלה – יחסי החוץ והביטחון של מדינת ישראל. בכגון אלה נוקט בית המשפט מדיניות התערבות מרוסנת עד-מאד. השיקולים הצריכים להישקל במסגרת החלטה מן הסוג שקיבלה הממשלה חורגים אל מעבר ומחוץ לתחום המשפט. תפקידה של הממשלה לקבל החלטות מהסוג הנדון. לה הסמכות, לה המידע ולה שיקול הדעת" (ראו: בג"ץ 6063/08 שחר נ' ממשלת ישראל, פסקה 4 (8.7.2008)). לבסוף יצוין כי מתגובת המדינה עולה שניתן מענה, ולו חלקי, לטענות העותרים המכוונות כנגד אופן מסירת ההודעה המוקדמת למשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו או נפגעו על ידי האסירים הביטחוניים שצפויים להשתחרר, וכנגד אופן פרסום המידע בדבר האסירים הביטחוניים האמורים. מכל האמור לעיל עולה שהסוגיה שבלב העתירה שלפנינו – שעל מורכבותה ורגישותה אין, ולא יכול להיות, עוררין – אינה מצויה בשדה המשפטי; ההכרעה בה מוטלת על כתפי הממשלה, ועל בית המשפט להישמר מלהתערב בה. אשר על כן דינה של העתירה להידחות. נחתום את פסק דיננו בתקווה לשנת השקֵט וָבֶטח לכל אזרחי ישראל; למציאת מזור לכאבן של המשפחות השכולות ולנפגעי פעולות האיבה; לשובם במהרה של כל החטופים; לחזרתם בשלום של כל החיילים והחיילות לביתם ולחיק משפחותיהם; לרפואת הנפש והגוף לכל הפצועים; ולאיחוי הקרעים בעם. לו יהי. השופטת גילה כנפי-שטייניץ: אני מסכימה. השופט אלכס שטיין: 1. אני מסכים עם חברתי, השופטת י׳ וילנר, שדין העתירה להידחות על הסף. 2. כפי שכבר ציינתי והדגשתי במספר רב של מקרים, ענייני מלחמה ושלום, לרבות הסכמי הממשלה עם האויב בדבר הפסקת לחימה ותנאיה, אינם שפיטים. הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת יעל וילנר לדחות את העתירה. ניתן היום, י"ח תשרי תשפ"ו (10 אוקטובר 2025). יעל וילנר שופטת אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת