פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10581/05

יצחק זוזיאשווילי נ. מדינת ישראל

העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות לבית המשפט המחוזי לאפשר לו להעיד להגנתו לאחר עיון בחומר החקירה, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי ויתר על עדותו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 23/11/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10581/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הליך פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות לבית המשפט המחוזי לאפשר לו להעיד להגנתו לאחר עיון בחומר החקירה, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי ויתר על עדותו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10581/05

יצחק זוזיאשווילי נ. מדינת ישראל

העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות לבית המשפט המחוזי לאפשר לו להעיד להגנתו לאחר עיון בחומר החקירה, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי ויתר על עדותו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, הנאשם ברצח השופט עדי אזר ז"ל, עתר לבג"ץ נגד החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי ויתר על זכותו להעיד להגנתו. העותר טען כי לא התאפשר לו לעיין בחומר החקירה וכי מצבו הבריאותי עקב שביתת רעב מנע ממנו להעיד במועדים שנקבעו. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי מדובר בהחלטת ביניים בהליך פלילי, שאין דרך המלך להתערב בה במסגרת עתירה לבג"ץ. נקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי מצויה במתחם שיקול הדעת הסביר, וכי העותר הוא שגרם למצב שבו לא העיד, לאחר שהוזהר על ידי בית המשפט המחוזי לגבי השלכות התנהלותו. בית המשפט ציין כי טענות העותר יוכלו להישמע, במידת הצורך, במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, ע' ארבל, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יצחק זוזיאשווילי

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • בית המשפט המחוזי ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מנסה להכתיב את סדר יומו של בית המשפט.
  • העותר בחר להמשיך בשביתת רעב למרות אזהרות בית המשפט לגבי השלכותיה על יכולתו להעיד.
  • העותר ובאי כוחו נמנעו מלהעלות טענות על קשיים בעיון בחומר החקירה בפני הפרקליטות או בית המשפט במועד הראוי.
טיעוני ההגנה
  • שירות בתי הסוהר מנע מהעותר לעיין בחומר החקירה.
  • מצבו הגופני של העותר בשל שביתת הרעב לא אפשר לו להעיד במועדים שנקבעו.
  • החלטת בית המשפט המחוזי מקפחת את הגנתו של העותר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר ויתר על זכותו להעיד או שמא נמנע ממנו להעיד בשל נסיבות חיצוניות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטות בית המשפט המחוזי שצורפו לעתירה

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10581/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10581/05 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין העותר: יצחק זוזיאשווילי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. בית המשפט המחוזי ירושלים כבוד השופטים סגל, נועם, כרמל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד ר' המבורגר פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. העותר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים באשמת רצח השופט עדי אזר ז"ל. בעתירה שבפנינו מבקש הוא כי נורה לבית המשפט המחוזי בירושלים לאפשר לו להעיד להגנתו לאחר שיעיין בכל חומר החקירה בעניינו ולהימנע מלהורות על סיום פרשת ההגנה כל עוד לא העיד. טענות העותר, בתמצית, הינן כי על אף שבית המשפט המחוזי הורה כי תינתן לו האפשרות לעיין בחומר החקירה נגדו, הרי שרשויות שירות בתי הסוהר מנעו זאת ממנו ועל כן פתח בשביתת רעב. לאחר שהסתיימה פרשת התביעה היה העותר אמור להעיד בשתי ישיבות שהתקיימו במשפטו. עדותו לא נשמעה בישיבה הראשונה מאחר שמצבו הגופני בשל שביתת הרעב לא אפשר לו להעיד ואילו בישיבה השניה הוא לא העיד לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את בקשתו לדחות פעם נוספת את שמיעת עדותו עד לאחר שיתאפשר לו לעיין בכל חומר החקירה וקבע כי יש לראות בעותר כמי שויתר על מתן עדות. העותר טוען כי פועל יוצא של החלטת בית המשפט המחוזי הינו כי פרשת ההגנה מתנהלת בעניינו של הנאשם השני בלבד ואילו הגנתו שלו מקופחת. 2. כעולה מהחלטות בית המשפט המחוזי שצורפו לעתירה, אי מתן עדותו של העותר עד כה והחלטת בית המשפט המחוזי לראות בו כמי שויתר על עדותו נובעים במידה רבה מהתנהלותו שלו ומהנחתו כי הוא, בצעדיו, יכתיב את סדר יומו של בית המשפט. טענות שהעלה העותר בעבר בדבר קשיים שמוערמים בפניו בנוגע לעיון בחומר החקירה ואשר הובאו בפני הפרקליטות זכו לטיפול מהיר מול שירות בתי הסוהר, אולם באי כוחו של העותר נמנעו מלהעלות עובר לישיבה שנקבעה ליום 3.11.05 את טענותיהם בדבר קשיים שמוערמים על העותר בעיון בחומר החקירה לא בפני הפרקליטות, שסייעה בידם במקרים קודמים, ולא בהודעה לבית המשפט. בנוסף, בית המשפט המחוזי הציע לעותר לחדול משביתת הרעב על מנת שיתאפשר לו להעיד, אולם זה ביכר להמשיך ולמנוע מזון מפיו גם לאחר שהובהר לו כי ככל שיתמיד בשביתת הרעב ויטען כי בעטיה אין באפשרות להעיד, יראה אותו בית המשפט כמי שהחליט שלא להעיד במשפטו. העותר לא שעה לדברי בית המשפט ובישיבה הבאה שב וביקש את דחיית הדיון מאותם טעמים, בציינו כי אין הוא ערוך למתן עדות. הנה כי כן, העותר מבקש לנהל את משפטו תחת בית המשפט ומשאין הדבר עולה בידו, פונה הוא אל בית משפט זה. ההחלטה נגדה מכוונת העתירה הינה החלטת ביניים בהליך פלילי. בידוע הוא כי אין ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי באין הוראת חוק מפורשת המתירה זאת ואין לעקוף כלל זה על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אלא במקרים חריגים שבחריגים (בג"ץ 1598/03 גור נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (לא פורסם, ניתן ביום 2.3.03); בג"ץ 8445/02 עודה נ' בית המשפט הצבאי בשומרון (לא פורסם, ניתן ביום 1.1.03); בג"ץ 9663/02 עכאווי נ' פרקליטות מחוז חיפה (לא פורסם, ניתן ביום 3.12.02)). אכן, הלכה היא מלפנינו כי בית משפט זה לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים המתבררים בפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם כן עולה טענה של העדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702). כלל זה, ככל כלל, חריגים בצדו: "כל כלל - כך למדנו ושנינו - חריגים ילוו אותו בדרכו, ואפשר החריגים הנזכרים בפרשת הלפרין אינם היחידים. אכן, שומה עלינו - כמקובל - לאתר את השיקולים המושכים לצדדים, ובמקום שהכף תיטה באורח ניכר לטובת היענות לנאשם - במקרים חריגים במיוחד - נלך בדרך הראויה. ואולם על דרך הכלל - כך ברובא - דרובא של המקרים - לא יתערב הבג"ץ בהליכים פליליים" (בג"ץ 9663/02, שם). עניינו של העותר אינו מצדיק סטייה מכללים אלה. החלטתו של בית המשפט המחוזי מצויה במתחם שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט המחוזי והיא נתקבלה לאחר שניתנו לעותר הזדמנויות להעיד אולם הוא עמד בסירובו גם לאחר שהובהר לו מה תהיינה משמעויותיה של ההימנעות מלהעיד במועד שנקבע. משמעויות אי מתן העדות נהירות אף לנו וככל שהן כבדות משקל הרי שעל רקע התנהלות העותר ובאי כוחו, כפי שהיא מצטיירת מהחומר שבפנינו, איננו מוצאים להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. את טענותיו נגד ההחלטה שומה על העותר להעלות – אם וכאשר יגיע לכך - במסגרת הערעור על פסק הדין, אם יסבור שיש מקום להגישו. כמובן, פתוחה בידי העותר הדרך לפנות אל בית המשפט המחוזי בבקשה לאפשר לו להעיד בהקדם וללא דיחוי בטרם תסתיים פרשת ההגנה. העתירה נדחית. ניתנה היום, כ"ב בחשון תשס"ו (24.11.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05105810_B03.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.