פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1047/21

דנה ברונשטיין נ. משרד החינוך

העותרים ביקשו להורות למשרד החינוך להחזיר את יום הלימודים הארוך בגני תקשורת לילדים על הרצף האוטיסטי בתקופת הקורונה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 28/02/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1047/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חינוך מיוחד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשרד החינוך להחזיר את יום הלימודים הארוך בגני תקשורת לילדים על הרצף האוטיסטי בתקופת הקורונה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1047/21

דנה ברונשטיין נ. משרד החינוך

העותרים ביקשו להורות למשרד החינוך להחזיר את יום הלימודים הארוך בגני תקשורת לילדים על הרצף האוטיסטי בתקופת הקורונה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, הורים לילדים על הרצף האוטיסטי, עתרו לבג"ץ בדרישה להחזיר את יום הלימודים הארוך בגני התקשורת, שקוצר בשל מגבלות הקורונה. הם טענו כי המתווה הממשלתי מפלה את ילדיהם לעומת ילדי החינוך הרגיל. משרד החינוך טען כי העתירה הוגשה בטרם מוצו ההליכים מולו וכי הקיצור הכרחי בשל אילוצים תפעוליים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מבלי לדון בה לגופה, וזאת בשל העובדה שהעותרים פנו למשרד החינוך ימים ספורים בלבד לפני הגשת העתירה, מבלי לתת לרשות זמן סביר להשיב לפנייה, ובכך לא קיימו את חובת מיצוי ההליכים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, נ' סולברג, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דנה ברונשטיין ו-20 אח'

נתבעים

  • משרד החינוך

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המתווה הממשלתי ליציאה מהסגר מפלה לרעה את ילדי החינוך המיוחד לעומת החינוך הרגיל.
  • קיימת פגיעה בזכות לחינוך ובשוויון בשל קיצור יום הלימודים עד השעה 14:00.
טיעוני ההגנה
  • העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים מול הרשות.
  • קיצור יום הלימודים נובע מצרכים תפעוליים ומגבלות הקורונה בשל ריבוי אנשי צוות.
  • השוואה בין החינוך המיוחד לחינוך הרגיל שגויה מיסודה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המתווה מהווה אפליה פסולה.
  • האם ניתן להפעיל את גני התקשורת במתכונת מלאה תחת מגבלות הקורונה.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1047/21 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרים: דנה ברונשטיין ו-20 אח' נ ג ד המשיב: משרד החינוך עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יוסף האזרחי בשם המשיב: עו"ד רועי שויקה; עו"ד אילנית ביטאו פסק-דין השופט ד' מינץ: ברקע העתירה ההוראות המיוחדות הניתנות על ידי המשיב בצל מגפת הקורונה. בקשת העותרים, הורים לילדים על הרצף האוטיסטי הלומדים בחינוך המיוחד, היא כי נורה למשיב להורות על החזרת יום הלימודים הארוך עד לשעה 16:45 והלימודים ביום שישי, לילדים שאובחנו על רצף האוטיזם, הלומדים בגני תקשורת של החינוך המיוחד. בהוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך "חינוך מיוחד – שעות הלימוד במסגרת החינוך המיוחד" (מיום ה' באייר התשנ"ח) נקבע כי מרבית מסגרות החינוך המיוחד פועלות בשגרה עד השעה 14:30. לצידן, ישנן מסגרות הפועלות עד לשעות אחר הצהריים, וביניהן מסגרות עבור תלמידים על הרצף האוטיסטי אשר פועלות עד לשעה 16:45. ברם בתקופת הקורונה נדרש משרד החינוך לערוך התאמות לפעילות מסגרות החינוך המיוחד, בהתאם למגבלות ולהנחיות המשרד. עם הכניסה ל"סגר השלישי", החל מיום 7.1.2021 עברו מסגרות החינוך המיוחד למתכונת פעילות מקוצרת, וכלל המסגרות מקיימות פעילות עד לשעה 14:00. העותרים טוענים כי המתווה שפרסמה הממשלה ליציאה מהסגר במערכת החינוך – "מתווה החזרה המלא – לימודים במערכת החינוך" מפלה את ילדיהם לרעה. על פי מתווה זה, החזרה לשגרה תתבצע על פי עקרונות "רמזור", כך שבישובים "ירוקים", "צהובים" ו"כתומים" (שהוחרגו ללמידה פיסית), יחזרו חלק מילדי ישראל ללמידה מלאה. בין היתר, גני הילדים בחינוך הרגיל יחזרו לפעילות במתכונת רגילה, 6 ימים בשבוע, לרבות צהרונים עד השעה 16:30. לעומת זאת, תלמידי הגנים בחינוך המיוחד ימשיכו ללמוד 5 ימים בשבוע עד השעה 14:00 בלבד. בתגובתו המקדמית לעתירה טען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובהיעדר עילה להתערבות. גני התקשורת של החינוך המיוחד מאופיינים במספר רב של אנשי צוות שנותנים טיפול במקביל במספר גנים ועל כן בתקופת הקורונה אין אפשרות להפעלת המסגרות עד לשעה 16:45. קיצור משך הלימודים עד השעה 14:00 הוא שמאפשר את המשך הפעלת המסגרות. על אף מתווה החזרה לשגרה מלאה, ההתנהלות סביב מערך החינוך המיוחד נעשית בהתאם למאפיינים הייחודיים הקיימים במערך זה, בשים לב לאוכלוסיית התלמידים והצוות המקצועי הדרוש לעבודה במערך זה. המשיב אף דוחה את טענת העותרים לאפליה, שכן לשיטתו ההשוואה בין שתי מערכות החינוך שגויה מיסודה והחינוך המיוחד אף תועדף לטובה לאורך כל תקופת הקורונה. דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר מיצוי הליכים. כפי שעולה מהעתירה, העותרים פנו לראשונה למשיב ביום חמישי, 11.2.2021. כבר ביום שני, 15.2.2021 ובחלוף ארבעה ימים בלבד, הוגשה העתירה, מבלי שניתנה למשיב שהות מינימלית להידרש לסוגיה. כפי שנקבע לא אחת, חובת מיצוי ההליכים אינה מתמצה בפניה מקדימה לגורם המוסמך ועל העותר להראות כי לאותו גורם ניתן זמן סביר להשיב (ראו: בג"ץ 7341/20 גוטליב נ' משרד החינוך (28.10.2020); בג"ץ 7365/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה (27.10.2020)). העתירה נדחית אפוא על הסף, מבלי שאנו נדרשים לגופה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ז באדר התשפ"א (‏28.2.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט 21010470_N02.docx עי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il