פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7365/20

משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ואח'

העותרת ביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשת המניות ובתיק 3000.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 27/10/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7365/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עתירה לפתיחה בחקירה פלילית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) משמר הדמוקרטיה הישראלית נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשת המניות ובתיק 3000.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7365/20

משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ואח'

העותרת ביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשת המניות ובתיק 3000.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת המניות ובתיק 3000. העותרת טענה כי החלטת היועץ שלא לחקור לוקה בחוסר סבירות קיצוני וכי קיים חשש מהתיישנות העבירות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. נקבע כי העותרת פנתה ליועץ המשפטי לממשלה במכתב אך לא הותירה לו זמן סביר להשיב לפנייה בטרם פנתה לבית המשפט. לפיכך, העתירה נדחתה מבלי לדון בטענות לגופן, תוך שמירה על זכות העותרת לשוב ולפנות לאחר מיצוי ההליכים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משמר הדמוקרטיה הישראלית

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט
  • ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן-שלו
  • ראש הממשלה, בנימין נתניהו
  • נתן מיליקובסקי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה לוקה בחוסר סבירות קיצוני
  • קיימת תשתית עובדתית וראייתית המגבשת חשד לביצוע עבירות פליליות
  • יש חשש מהתיישנות העבירות ולכן נדרשת התערבות דחופה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7365/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרת: משמר הדמוקרטיה הישראלית נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט 2. ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן-שלו 3. ראש הממשלה, בנימין נתניהו 4. נתן מיליקובסקי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יובל יועז; עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד דורון ברקת; עו"ד אוהד שפק פסק-דין השופט ע' פוגלמן: ביום 15.10.2020 התקבלה החלטת היועץ המשפטי לממשלה שנוגעת לפרשת רכישת זכויות שביצע המשיב 3 בשותפות שבבעלות בן דודו, המשיב 4 (ואשר מכונה "פרשת המניות"; להלן: ההחלטה). בעיקרם של דברים נקבע בהחלטה כי לאחר בחינת התשתית הראייתית, אין בנסיבות העניין תשתית מספקת כדי להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד המשיב 3 בפרשה. העתירה דנן מכוונת בעיקרה להחלטה זו, וכלפיה נטען כי היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני שכן "התשתית העובדתית והראייתית בפרשה זו מגבשת חשד נגד המשיב 3 לביצוע עבירות פליליות". משכך, נטען, על היועץ המשפטי לממשלה להורות לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיב 3. כן מתבקש בגדרי העתירה "לחדש את החקירה הפלילית בפרשה הקרויה 'תיק 3000' ולחקור במסגרתה את החשדות נגד המשיב 3, נוכח קשרי הגומלין שבין 'פרשת המניות' לבין 'תיק 3000' [...]". לצד העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים שיורה ליועץ המשפטי לממשלה "להכריז כי על-מנת למנוע טענת התיישנות במורד הדרך ע"י המשיב 3, יש להורות על פתיחתה של חקירה פלילית נגד המשיב 3 בנושאים המפורטים לעיל". כן הגישה העותרת, עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית", בקשה לקיום דיון דחוף בעתירה. בעתירה מפרטת העותרת כי ביום 19.10.2020 העבירה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה (הוא המשיב 1 בעתירה) בעקבות ההחלטה ובגדרו העלתה טענותיה נגדה. במסגרת המכתב ביקשה העותרת לקבל את התייחסות היועץ המשפטי לממשלה לטענותיה בתוך 7 ימים. כנטען, סד הזמנים הקצר מוכתב על ידי החשש מהתיישנות העבירות. דין העתירה להידחות על הסף. מבלי להקל ראש בטענת העותרת בדבר חששה מהתיישנות, אין מנוס מהמסקנה שהעותרת לא הותירה בידי היועץ המשפטי לממשלה את פרק הזמן הנדרש לבחון את הטענות המועלות במכתב ולגבש להן מענה. כידוע, עותר נדרש להראות לא רק כי פנה לגורם המוסמך בבקשה מוסדרת בטרם פנייתו לבית משפט זה, אלא גם כי לאותו גורם היה זמן סביר להשיב (ראו, מני רבים, בג"ץ 2235/20 חוזרים להר נ' השר לביטחון פנים (25.3.2020); בג"ץ 355/19 עמותת הרצליה למען תושביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (15.1.2019); כן ראו באופן כללי דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 352-346 (2017)). העתירה נדחית אפוא על הסף, מבלי שאנו נדרשים לגופה ומאליה נדחות גם הבקשות שתוארו לעיל. טענות הצדדים שמורות להם לאחר שימוצו הליכים כדין. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בחשון התשפ"א (‏27.10.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20073650_M01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il