פנחס כצמן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1/14 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: סמוחה אליהו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה מיום 29.12.2013 בתיק תת"ע 4372-03-13, שניתנה על ידי כבוד השופטת ט' אוסטפלד נאוי בשם המערער: עו"ד עזאם מסארוה פסק-דין 1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ט' אוסטפלד נאוי) מיום 29.12.2013 שלא לפסול עצמו מלדון בתת"ע 4372-03-13. 2. נגד המערער הוגשו שני כתבי אישום המייחסים לו נהיגה במהירות מופרזת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. המערער הודה בעובדות שבשני כתבי האישום והורשע בעקבות הודאתו (כבוד השופטת ט' אוסטפלד נאוי). בפני בית המשפט התקיים הליך נוסף (פ"מ 2561-03-13), בו נדונה בקשת המערער לביטול הפסילה המנהלית של רשיונו. במסגרת הליך זה, נחשף בית המשפט (כבוד השופטת ט' אוסטפלד נאוי) לעבירות תעבורה קודמות בהן הורשע המערער. בית המשפט דחה את הבקשה לביטול הפסילה המנהלית ביום 21.3.2013. ביום 29.12.2013 ביקש המערער מבית המשפט לפסול עצמו מלדון בעניינו. זאת, בשל חשיפתו להרשעותיו הקודמות של המערער ובשל העובדה שבית המשפט אף התייחס אליהן בהחלטתו לדחות את הבקשה לביטול הפסילה המינהלית. המשיבה התנגדה לבקשת הפסלות. היא הדגישה כי ההליך נקבע לדיון עוד בחודש מאי, ונדחה פעמים רבות לבקשת המערער, כך שמדובר בשיהוי רב בהגשת בקשת הפסלות. המשיבה הוסיפה שההליך נמצא בשלב הטיעונים לעונש, שבו בכל מקרה ייחשף בית המשפט לעברו של המערער. בהחלטתו מיום 29.12.2013 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט הדגיש כי הבקשה הוגשה שבעה חודשים לאחר מועד הדיון הראשון, כך שהיא לא הוגשה בהזדמנות הראשונה. בא כוחו של המערער, אשר ייצגו בהליך הקודם, היה מודע לעילת הפסלות הנטענת עוד בדיון הראשון שנקבע ליום 9.5.2013, כשבעה חודשים לפני מועד הגשת בקשת הפסלות. יתירה מכך, בית המשפט ציין כי אינו זוכר את פרטי ההליך הקודם, שהתנהל חודשים קודם לכן. בית המשפט הוסיף כי גם לגופו של עניין, אין בעובדה שבית המשפט דן בבקשה לביטול הפסילה המנהלית כדי להקים חשש למשוא פנים. לבסוף, ציין בית המשפט כי המערער הודה בביצוע העבירה ואף ביקש לצרף כתב אישום נוסף. במצב זה, ממילא אמור בית המשפט להיחשף לעברו התעבורתי של הנאשם. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. במסגרת הערעור חוזר המערער על טענותיו מבקשת הפסלות. הוא הוסיף כי ניתן להעלות טענה לפסלות שופט גם בשלב מאוחר יותר במסגרת ההליך. 3. דין הערעור להידחות. סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי טענת הפסלות תועלה מיד לאחר היוודע עילת הפסלות (ע"פ 4736/13 עדות נ' מדינת ישראל (7.7.2013); ע"פ 5830/13 זוארץ נ' מדינת ישראל (29.8.2013); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 65-63 (2006), והאסמכתאות המובאות שם (להלן – מרזל)). במקרה הנדון, המערער היה מודע לטענת הפסלות עוד בתחילת ההליך. למרות זאת, המערער לא העלה את טענת הפסלות במשך חודשים רבים, ואף ביקש מבית המשפט לצרף כתב אישום נוסף שהוגש נגדו. המערער לא סיפק כל הסבר למועד המאוחר בו העלה את טענת הפסלות. משכך, בקשת הפסלות הייתה נגועה בשיהוי, ובצדק נדחתה על ידי בית המשפט. גם לגופו של עניין, אין בעובדה שבית המשפט דן בעניינו של המערער במסגרת הבקשה לביטול הפסילה המינהלית ונחשף לעברו הפלילי, לכשעצמה, כדי להקים עילת פסלות. שאלת הפסלות תוכרע בהתאם להשפעה שיש לחשיפה להרשעות בעניינו של הנאשם על השופט היושב בדין ועל יכולתו לשקול את הטענות והראיות המובאות לפניו תוך פתיחות לשכנוע (ראו ע"פ 8180/13 דבש נ' מדינת ישראל (3.12.2013); ע"פ 8129/13 אבו טהה נ' מדינת ישראל (6.12.2013); מרזל, 262, 304-302)); בענייננו, המערער הודה בביצוע העבירות שיוחסו לו וההליך נמצא בשלב הטיעונים לעונש, בו ממילא נחשף בית המשפט לעברו התעבורתי של המערער. 4. לפיכך, הערעור נדחה מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב. ניתן היום, ה' בשבט התשע"ד (6.1.2014). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14000010_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il