פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 86619-12-25
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
העותר:
אלכס סקלר
נגד
המשיבים:
1. השר לביטחון פנים
2. תג"ד בדימוס הממונה על חסינות במשרד לב
3. מפקד מחוז תל אביב , משטרת ישראל
4. מפקד מחוז מרכז משטרת ישראל
5. משטרת ישראל מטה ארצי
6. צביקה נווה
7. וילוטה סקלר
8. יעקב פרי
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד רותי שיטרית; עו"ד יעקב בורובסקי
פסק-דין
השופטת יעל וילנר:
1. בעתירה שלפנינו מבקש העותר, בעיקרו של דבר, כי נורה למשיבים 5-1 לבצע "פעולות חקירה ראויות, סבירות וממצות" בכל הנוגע לתלונות שהגיש למשטרת ישראל, ולקיים "את חובתם החוקית כלפי העותר כנפגע עבירה".
2. בבסיס העתירה שני אירועים שאירעו בשנת 2024: בראשון, עוכב העותר בנמל התעופה בן גוריון ונעשה חיפוש בגופו ובכליו (להלן: האירוע הראשון); ובשני, הושלך רימון רסס לעבר ביתו (להלן: האירוע השני). העותר קושר בין שני האירועים, וטוען כי הדיווח לרשויות שהוביל לאירוע הראשון – ובהמשך, לאירוע השני – נמסר לרשויות אכיפת החוק בכוונת זדון, בקשר לסכסוך גירושין שהתנהל בין העותר לבין המשיבה 7.
3. לטענת העותר, הוגשו על ידו חמש תלונות למשטרה, לצד ראיות המוכיחות את טענתו לדיווח הכוזב שנמסר על אודותיו בזדון. אולם, לטענתו, המשטרה לא מבצעת את פעולות החקירה הנדרשות, ובאשר לחלק מהתלונות – אף לא פתחה בחקירה, או שסגרה את תיקי החקירה בנוגע אליהן בעילה של היעדר תשתית ראייתית מספקת; וכל זאת, בניגוד לדין. עוד נטען כי המשטרה ממשיכה בחקירת שני האירועים במאוחד במסגרת בירור אחת מהתלונות.
למען שלמות התמונה, יצוין כי עתירה קודמת שהגיש העותר, בזיקה לסעדים המבוקשים בעתירה דנן, נדחתה: בחלקה – מחמת אי-מיצוי הליכים, ולנוכח קיומו של סעד חלופי; ובעיקרה – מחמת כריכת סעדים שונים ונפרדים, שלא ניתן לדון בהם במאוחד (בג"ץ 16698-12-25 סקלר נ' השר לביטחון לאומי (8.12.2025)).
4. דין העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובה.
5. הלכה מושרשת וידועה היא כי לרשויות אכיפת החוק מסור שיקול דעת רחב ביותר בנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה פלילית, ובאשר לאופן ניהול החקירה. לפיכך, בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בעניינים אלה בשיקול דעתו שלו, אלא במקרים נדירים (ראו, מני רבים: בג"ץ 81261-12-25 בילט נ' נתניהו, פס' 2 (6.1.2026); בג"ץ 3553/18 פלוני נ' פרקליטות מחוז הדרום (פלילי), פס' 6-5 (4.9.2018) (להלן: עניין פלוני); בג"ץ 4267/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 6 (24.7.2017); בג"ץ 6087/17 אייבי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 5-4 (24.9.2017)). התערבות בית משפט זה מצומצמת אף יותר בנסיבות שבהן החקירה המשטרתית טרם מוצתה, כבענייננו (ראו: עניין פלוני, פס' 6-5). אם כן, המקרה דנן אינו בא בגדר אותם מקרים נדירים המצדיקים את התערבותנו, ודי בכך לדחות את העתירה.
6. עוד יצוין, כי מהעתירה ומנספחיה עולה שהעותר פנה פעמים רבות למשטרת ישראל ולמשיבים נוספים. יחד עם זאת, חלק ניכר מהפניות שצורפו לעתירה לא נושאות תאריך, ומתוכֶן הפניות האמורות עולה כי מי מהן נענו בשלב מסוים, אולם המענים לא צורפו ולא נזכרו בעתירה. העותר אף לא צירף אסמכתאות בדבר ההודעות שקיבל, לטענתו, על סגירת תיקי החקירה בתלונות שהגיש, או את ההודעה שקיבל בנוגע לתיק החקירה שנותר פתוח. עוד עולה מתוכֶן הפניות כי במועד מסוים העותר הגיש ערר על ההחלטה לסגור אחד מתיקי החקירה; אולם, דבר קיומו של הערר לא צוין בעתירה – וממילא הוא אף לא צורף לעתירה, וכן לא צורפה ההכרעה בו.
בנסיבות אלו, לא ניתן ללמוד על רצף האירועים שהוביל להחלטות המשטרה הנטענות בנוגע לבירור תלונות העותר ועל מועדיהן; על האירועים הנחקרים בגדר החקירה שעודנה תלויה ועומדת; ועל עמדת המשטרה ביחס לפניות העותר, חרף שזו ככל הנראה נמסרה לו. על כן, העתירה נעדרת תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס את הטענות המועלות במסגרתה; ואף טעם זה בלבד מצדיק את דחייתה (ראו: בג"ץ 12809-12-25 בוסירה נ' משרד המשפטים (22.12.2025)).
7. אשר על כן, העתירה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו (06 ינואר 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
יעל וילנר
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת