פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 84448-06-26
לפני:
כבוד השופטת רות רונן
העותרות:
1. סידי קליין
2. קיי. סי. די. פיתוחים בע"מ
3. אפוליג השקעות בע"מ
נגד
המשיבים:
1. שר המשפטים
2. ראש הסיוע המשפטי
3. מנהלת לשכת הסיוע מרכז
4. חברת אלטשולר שחם
5. גלעד אלטשולר, מנכ"ל
6. עו"ד רועי סלוקי
7. עו"ד אסף ברם
8. בנק מזרחי טפחות בע"מ
9. משה לארי, מנכ"ל
10. עו"ד יצחק נטוביץ
11. עו"ד אלי סעדון
12. עו"ד מנחם אברמוביץ
13. עו"ד שי פינס
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותרות:
סידי קליין
פסק-דין
השופטת רות רונן:
ככל שניתן להבין מן העתירה, העותרות 3-2 הן חברות שבבעלות העותרת 1, הגב' סידי קליין (להלן: העותרת). העותרת (שאינה מיוצגת), פנתה לסיוע המשפטי בבקשה לקבלת ייצוג במספר הליכים שהיא צד להם. בקשותיה נדחו, בנימוק כי להליכים האמורים "אין בסיס סביר מבחינת הדין", וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לסיוע המשפטי מכוח סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי). על החלטות אלה הוגשה העתירה דנן, בה נטען כי החלטות הסיוע המשפטי לוקות בחוסר סבירות קיצוני ונובעות משיקולים זרים.
עם זאת, הסעדים אותם התבקשנו לתת במסגרת העתירה מתייחסים לעניינים שונים, ובהם: להורות לסיוע המשפטי להעניק לעותרת ייצוג במספר הליכים; להורות להנהלת הסיוע המשפטי לשנות את מדיניותה כך שהייצוג הניתן מטעמה יינתן באופן שוויוני; להורות על נקיטת הליכים פליליים נגד עובדי הסיוע המשפטי; ולהורות לשר המשפטים להתקין תקנות שונות בעניין הסדרי הייצוג על ידי הסיוע המשפטי. נוסף על כך, מבוקש צו ביניים שיעכב את הליכי מכירת ביתה של העותרת, וכן סעד זמני שעניינו גילוי מסמכים במסגרת הליך אחר.
לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובה.
אף שבמוקד העתירה זכאותה של העותרת לייצוג מטעם הסיוע המשפטי, היא מאגדת שורה של סעדים, אשר אינם קשורים זה לזה מבחינה עובדתית או משפטית, באופן שאינו מאפשר לקיים בעניינם דיון במסגרת עתירה אחת. הלכה היא כי בית משפט זה לא יידרש לעתירות מעין אלה, בפרט מקום שבו התשתית העובדתית שעליה הן נסמכות והסעדים המבוקשים במסגרתה אינם ברורים דיים (בג"ץ 1219-01-26 בן ינאי נ' משטרת ישראל תחנת נתניה, פסקה 3 (6.1.2026); בג"ץ 45966-12-25 קביאטקובסקי נ' וסרקרוג (31.12.2025); בג"ץ 3466/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (5.5.2024)).
למעלה מן הצורך, יצוין כי ככל שהעתירה מכוונת כנגד החלטות הסיוע המשפטי בעניין זכאותה של העותרת לייצוג, עליה לפעול בהתאם למנגנונים הקבועים בחוק הסיוע המשפטי לעניין ערעור על החלטה בדבר זכאות לייצוג. נראה כי העותרת אף מודעת למנגנונים אלה, וכי במקרים שונים היא אכן פעלה בהתאם להם (ראו, למשל: עש"א (מינהליים ת"א) 39813-10-14 קליין נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב (21.4.2016); עש"א (מחוזי מרכז) 43546-05-25 קליין נ' הסיוע המשפטי (27.7.2025)). משכך, דינם של סעדים אלה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי.
אשר לסעדים שעניינם במתן הוראות לשר המשפטים ולסיוע המשפטי לשנות את מדיניות הסיוע המשפטי – מדובר בסעדים כוללניים, שאינם מכוונים כלפי החלטה או פעולה מנהלית קונקרטית אשר ניתן לבחון אותה ולגזור ממנה סעד ממוקד. בנסיבות אלה, אין מקום להידרש לסעדים אלה לגופם, וגם דינם להידחות על הסף (ראו: בג"ץ 1844/21 תנו לחיות לחיות נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר (19.7.2021); בג"ץ 3786/15 עמותת הרצליה למען תושביה נ' ראש ממשלת ישראל (27.3.2016); בג"ץ 240/98 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 167, 183-180 (1998)).
העתירה נדחית אפוא, ועימה גם הבקשה לצו ביניים. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ז (17 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא
דוד מינץ
שופט
רות רונן
שופטת