הצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ. היועץ המשפטי לממשלה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7841-04-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. הצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) 2. יוסף מלמן נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. ראש השב"כ 3. ראש המוסד לתפקידים מיוחדים עתירה למתן צו על תנאי; תגובה מקדמית בשם העותרים: עו"ד אלעד מן בשם המשיבים: עו"ד יונתן ברמן; עו"ד מטר בן ישי פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים שנורה על פרסומם של הסדרי ניגוד העניינים שנערכו למשיבים 3-2 (להלן בהתאמה: הסדרי ניגוד העניינים; ראש השירות ו-ראש המוסד). לצד זאת מבקשים העותרים כי נורה למשיבה 1 (להלן: היועצת המשפטית לממשלה) להנחות את הגורמים הרלוונטיים לפעול לפרסום הסדרי ניגוד עניינים מסוג זה בעתיד. הרקע לעתירה ביום 27.10.2025 פנה בא-כוח העותרים לנציגי היועצת המשפטית לממשלה בבקשה שתודיע האם ישנה כוונה לפרסם את הסדרי ניגוד העניינים שנערכו לראש השירות ולראש המוסד, ואם כן – מהי מסגרת הזמנים לפרסומם. זאת, על רקע פרסומם של הסדרי ניגוד עניינים אחרים הנערכים לבכירים בשירות הציבורי. פנייה זו לא קיבלה מענה, גם לאחר תזכורות בנושא. עוד יצוין כי נושא הסדר ניגוד העניינים של המשיב 2 עלה במסגרת בירור העתירות שהוגשו כנגד מינויו לתפקיד ראש השירות (בג"ץ 427-10-25 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל (28.12.2025) (להלן: עניין זיני)). באחת מעתירות אלה התבקש, בין היתר, להעביר לעיונם של העותרים את הסדר ניגוד העניינים שנערך למשיב 2. ביום 28.12.2025 ניתן פסק דינו של בית משפט זה אשר קבע בהקשר זה (המשנה לנשיא נ' סולברג בהסכמתו של השופט ד' מינץ, כנגד דעתו החולקת של הנשיא י' עמית אולם לא בעניין זה) כדלקמן: "חשיפת הסדר ניגוד העניינים של זיני: העותרים בבג"ץ 3421-10-25 ביקשו לקבל לעיונם את הסדר ניגוד העניינים שנערך לזיני, בטענה כי המדינה נסמכה בטיעוניה על הסדר זה, כמענה לבעיות שעליהן הצביעו העותרים. דין הבקשה – להידחות. תחילה אציין, כי כפי שציינו משיבי המדינה, הכתובת המתאימה לדיון בחשיפת ההסדר היא בקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע). על כל פנים, על מנת למנוע הידיינויות עתידיות מיותרות, אבהיר כי בהתחשב בעמדת השירות, שלפיה "היריב אוסף מידע מודיעיני על אודות אישים ובכירי מערכת הביטחון, לרבות סביבתם הקרובה, במטרה לממש פגיעה באישים ובכירים אלה", ומשכך, פרסום הסדר ניגוד העניינים של זיני "עלול לפגוע הן בביטחונו האישי והן בביטחון המדינה" – אין מקום לפרסום ההסדר (וראו סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, שלפיו רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בבטחון הציבור או בבטחונו או בשלומו של אדם"). עוד אבהיר בהקשר זה, כי לפי הנמסר ממשיבי המדינה, הסדר כאמור של ראש שירות לא נחשף מעולם; וכי במסגרת תגובתם המקדמית של משיבי המדינה, הוצגה לעותרים פרפרזה של ההסדר, הכוללת את הפרטים שאין מניעה לפרסמם. נוכח כלל האמור, אין מקום להיענות לבקשה." (עניין זיני, בפסקה 69 לפסק דינו של המשנה לנשיא נ' סולברג (28.12.2025); ההדגשות במקור). העתירה משפנייתם של העותרים לא קיבלה מענה, הוגשה העתירה שלפנינו. העותרים נסמכים על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1555 "עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי" (דצמבר 2021) ועל הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 3.1005 "מתן פומבי להסדרים למניעת ניגוד עניינים", המתייחסות בין היתר לפרסום יזום של הסדרי ניגוד עניינים של בכירים בשירות הציבורי (להלן בהתאמה: הנחייה 1.1555 ו-הנחייה 3.1005; ולהלן ייקראו יחדיו: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה). על כן לטענת העותרים יש חובה לפרסם באופן יזום גם את הסדרי ניגוד העניינים של ראש השירות וראש המוסד. העותרים מדגישים בהקשר זה את הזכות לקבל מידע מרשויות השלטון כזכות יסוד בשיטתנו הנובעת מהיותו של השלטון נאמן של הציבור. העותרים מוסיפים וטוענים כי אין מקום להסתמך על החריגים הקבועים בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע או החוק). לגישתם, שקיפות וגילוי מידע ציבורי הם תנאים הכרחיים בדמוקרטיה המגשימים את עקרון ההשתתפות של האזרחים בחיי המדינה; ופרסום הסדרי ניגוד עניינים הוא חיוני על מנת לאפשר פיקוח ציבורי. עוד נטען כי חסיית המידע המופיע בהסדרי ניגוד עניינים צריכה להיעשות באופן נקודתי ולא כעניין גורף. המשיבים בתגובתם המקדמית מתנגדים לדרישה לפרסום יזום של הסדרי ניגוד העניינים של ראש השירות וראש המוסד. בהתייחס להסדר ניגוד העניינים של ראש השירות, הם סומכים ידיהם על הקביעה בפסק הדין בעניין זיני. באשר להסדר ניגוד העניינים של ראש המוסד צוין כי להנחיות היועצת המשפטית לממשלה אין תחולה ישירה על בעל תפקיד זה, שכן לא מדובר במינוי ממשלה. לגופם של דברים, צוין כי לעמדת הגורמים הביטחוניים במוסד, עלול הסדר ניגוד העניינים של ראש המוסד לכלול בתוכו מידע מסווג. לכן כל בקשה בהקשר זה צריכה להיבחן "ביחס ליעדי הסתרה מוסדיים". עוד נטען כי מידע הנוגע לשירות ולמוסד מוחרג ממילא מחוק חופש המידע בהתאם לסעיף 14(א); וכי גילוי הסדר ניגוד עניינים עשוי לפגוע גם בפרטיות, ועל כן מחייב פנייה לקבלת עמדות של גורמים נוספים ואף השחרות. חרף כלל האמור, המשיבים מציינים כי כל בקשת חופש מידע שתוגש בעתיד לפרסום הסדרי ניגוד העניינים של ראשי השירות והמוסד, תיבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים בהתאם להוראות חוק חופש המידע ועקרונותיו – לרבות בשאלה אם ניתן לפרסם חלקים מההסדר מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בביטחון המדינה או בביטחונם האישי של בעלי התפקיד. באופן קונקרטי לענייננו, בכל הנוגע למשיב 2, נסמכים המשיבים על פסק הדין בעניין זיני ועל הקביעות בו. בכל הנוגע לראש המוסד לשעבר (מר דוד (דדי) ברנע) צוין כי במסגרת הבחינה שנערכה עם כניסתו לתפקיד – לא נמצאו ענייני ניגוד עניינים קונקרטיים המצריכים הסדרה. באשר לראש המוסד הנוכחי (מר רומן גופמן) הובהר כי הסוגיה עודנה בבחינה ומטופלת על ידי גורמי הייעוץ המשפטי הרלוונטיים. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה, בתגובה המקדמית ובנספחים הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. ראשית יובהר, כי אף שעל פני הדברים הסעד המבוקש בעתירה הוא פרסום יזום של הסדרי ניגוד העניינים שנערכו למשיבים 3-2, ספק אם היה מקום להגיש את העתירה במתכונתה הנוכחית. זאת מאחר שדרך המלך לקבלת מידע מרשות ציבורית היא באמצעות הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע. הואיל והסעד המבוקש הוא קבלת מידע (הסדרי ניגוד העניינים של המשיבים 3-2), דומה כי היה על העותרים לפנות בבקשה מתאימה לפי חוק חופש המידע. החלטה בבקשה כזו – לו הייתה מוגשת, הייתה נתונה לביקורת שיפוטית של בית משפט לעניינים מנהליים (ראו פרט 2 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). העותרים לא עמדו אפוא בחובתם למיצוי הליכים ואף עומד להם סעד חלופי – ולפיכך נראה כי היה מקום לדחות את העתירה על הסף רק מטעם זה. על כל פנים, וזה העיקר – לטעמנו דינה של העתירה להידחות גם לגופה, בהעדר עילה להתערבות. הסדר ניגוד עניינים הוא "מסמך בו חושף המועמד להיות עובד הציבור ... את ענייניו האחרים או תפקידיו האחרים שעלולים לגרום לו להיות במצב של חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו הציבורי, ומתחייב לקבל על עצמו מגבלות מסוימות, בעבודתו הציבורית או בתחום האישי, שימנעו את ניגוד העניינים האמור" (ראו סעיף 8 להנחיה 1.1555). בסעיף 9 להנחיה 3.1005 נקבע כי בכל הנוגע לחוות דעת בעניין שרים וסגני שרים או הסדרי ניגוד עניינים של עובדי מדינה בכירים שמינויים נעשה בידי הממשלה או טעון את אישורה – נקודת המוצא היא שיש לפרסמם באופן יזום בסמוך לאחר עריכתם (בכפוף להסכמה). עם זאת, הנחייה 3.1005 מדגישה את עקרונות חוק חופש המידע, ומבהירה כי אלה חלים גם על הסדרי ניגוד עניינים, כמפורט שם. בתגובה המקדמית אותה הגישו המשיבים הוצגה עמדתם המקצועית של הגורמים הרלוונטיים בשירות ובמוסד, לפיה פרסום יזום ומלא של הסדרי ניגוד העניינים של ראש השירות וראש המוסד עלול לפגוע בביטחונם האישי ובביטחון המדינה. הודגש כי האויב אוסף מידע מודיעיני על אודות בכירים במערכת הביטחון, ובכלל זה על המשיבים 3-2 ועל סביבתם הקרובה, וזאת במטרה לפגוע בהם. כאמור, עמדה זו התקבלה – בכל הנוגע למשיב 2 – על ידי בית משפט זה בעניין זיני. אין מקום לטעמי במסגרת פסק הדין הנוכחי להרהר אחר קביעה זו, אשר מטבע הדברים הגיונה יפה מאותם טעמים גם ביחס למשיב 3 (ועל כל פנים – העותרים לא טענו אחרת). לא בשולי הדברים יוער כי המחוקק אף הוא נתן דעתו לחשש האמור, ועל כן קבע הוראות בדין שמטרתן לחסות מידע אישי הנוגע לעובדי שירות הביטחון הכללי ועובדי המוסד. כך, סעיף 19(1) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 קובע בין היתר כי גילוי או פרסום של זהות עובדי השירות והפועלים מטעמו, בעבר ובהווה – אסורים. תקנה 2(1) לתקנות שירות הביטחון הכללי (פרטים אחרים בנוגע לשירות אשר הם חסויים והיתר לפרסום מידע האסור לפרסום), התשס"ד-2004 משלימה וקובעת כי פרטיו האישיים של עובד השירות או הפועל מטעם השירות, מקום מגוריו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו כמי שפועל עבור השירות – אף הם אסורים בפרסום. סעיף 2 לצו העונשין (הכרזה על עניין סודי) התשע"ח-2017 קובע כי ידיעות הנוגעות לפרטים של עובד מוסד או בני משפחתו, לרבות מקום מגורים או כל פרט זיהוי אחר – הוא בבחינת "עניין סודי". אמנם במקרה של ראשי הגופים האמורים זהותם ידועה, אולם הסדר ניגוד עניינים עשוי לחשוף קשרים אישיים או פרטים נוספים הנוגעים אליהם ואולי אף לגורמים אחרים במערכת, מידע שהמחוקק קבע כאמור כי יש לשמור על חסייתו ולאסור את פרסומו. מכל הטעמים שלעיל עולה כי אין מקום להיעתר לדרישת העותרים להורות למשיבים לפרסם באופן יזום את הסדרי ניגוד העניינים של ראש השירות וראש המוסד. יחד עם זאת, רשמנו לפנינו את הודעת המשיבים, לפיה אם תוגש בעתיד בקשת חופש מידע לפרסום הסדרי ניגוד עניינים, היא תובא לפתחם של הגורמים הרלוונטיים ותיבחן לגופה בהתאם להוראות חוק חופש המידע, תוך שייתכן שניתן יהיה לפרסם למצער חלקים מההסדרים האמורים בתנאים שייקבעו. סוף דבר: לאור כלל האמור לעיל, העתירה נדחית אפוא. מאחר שלא ניתן מענה לפניית העותרים שעשוי היה לייתר את הגשת העתירה דנן – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ד אב תשפ"ו (28 יולי 2026). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת רות רונן שופטת