פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 64941-10-26
לפני:
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט יחיאל כשר
העותרים:
1. פאיק עבד אלרחים
2. מחמוד דאוד
3. עבדאללה דאוד
נגד
המשיבים:
1. המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון
2. ראש המנהל האזרח לאזור יהודה ושומרון
3. ועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה באזור יהודה ושומרון
4. היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד מאג'יד חמדאן
פסק-דין
השופטת גילה כנפי-שטייניץ:
עתירה למתן צו על-תנאי בה נתבקשנו להורות למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יאשרו קליטתן של השגות שהגישו העותרים על הודעות בדבר כוונה להריסת מבנים; מדוע לא יאשרו כי יחדלו מכל הריסה או הליכי אכיפה אחרים עד להכרעה בהשגותיהם; מדוע לא ייקבע נוהל שלפיו לא יבוצעו פעולות אכיפה עד להכרעה בהשגות שיוגשו; ומדוע לא יועבר למחזיקים במבנים מלוא החומר עליו מבוססות ההודעות.
1. בתמצית, לעותרים 2-1 ניתנו ביום 18.10.2026 הודעות בדבר כוונה להרוס מבנים המצויים בתחומי צו איסור בנייה מס' 1/96. כעבור יומיים, ביום 20.10.2026, הגישו השגות במסגרתן ביקשו כי המשיבים יאשרו את קבלתן, וכן יחדלו מכל הריסה עד להכרעה בהן (כעולה מנספחי העתירה, ההשגות נשלחו בפועל רק ביום 21.10.2026). העותרים טוענים כי עד להגשת העתירה לא נמסר מענה לבקשתם. אשר לעותר 3, ביום 18.10.2026 ניתנה לו הודעה על מתן זכות להגשת השגה על צו הריסה, אשר לפי ההודעה נמסר לו בשנת 2006. בו ביום הגיש העותר 3 השגה ובה העלה טענות נגד הצו, וביקש לאשר בכתב את קבלתה, וכן לאשר כי לא תבוצע כל פעולת אכיפה עד להכרעה בה. למחרת נמסר לעותר 3, בהודעה חוזרת, כי ההשגה התקבלה.
2. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 22.10.2026, ימים ספורים לאחר הגשת השגות העותרים. בעתירה מבקשים העותרים לחייב את המשיבים בהתקנת נוהל ברור המעגן את אופן פעולתם כרשות מנהלית: לקבוע פרק זמן סביר להגשת השגות על צווי הריסה; ליתן אישור על קבלת ההשגה; ולעכב את ביצוע צו ההריסה עד להכרעה בהשגה. בעיקר הדברים טוענים העותרים נגד המדיניות הנוהגת לשיטתם, לפיה נמנעים המשיבים מלאשר קבלת השגה המוגשת על הודעה בדבר כוונה להרוס מבנה, וכן נמנעים מלאשר כי יחדלו מביצוע אכיפה עד להכרעה בהשגה, ועד שתינתן הזדמנות סבירה לעתור נגדה. העותרים מבקשים כי חובות כאמור ייקבעו בנוהל לטיפול בהשגות, ובו ייקבע גם פרק זמן של 30 ימים לפחות להגשת השגה על הודעה בדבר כוונה להרוס. עוד נטען כי ההודעות בדבר כוונה להריסה נעדרות מידע רלוונטי, ובפרט מידע בנוגע לצווים שמכוחם ניתנו, ונתבקש לחייב את הרשויות להעביר מידע זה.
3. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. כמתואר לעיל, העותרים מעלים בעתירתם שורה של טענות עקרוניות, שעניינן בחיוב המשיבים בקביעת נהלים בכל המתייחס להגשת השגות על כוונה להריסת מבנה. לשיטתם של העותרים, "לב העתירה מחדל רוחבי של המשיבים", ו"עניינה [...] היעדרם הנחזה של נהלי עבודה" (סעיף 38 (השני) לעתירה). אלא שביחס לטענות עקרוניות אלה לא הקדימו העותרים פנייה לרשות, וממילא לא יכלו המשיבים להתייחס אליהן כנדרש בטרם הוגשה העתירה (וראו: 5945/22 אלדיאפין נ' ראש המנהל האזרחי, פסקה 4 (7.9.2022); בג"ץ 50453-06-26 כהן נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל, פסקה 4 (26.7.2026)).
4. אף בעניינם הפרטני של העותרים, לא ניתנה למעשה למשיבים כל שהות לטפל בפנייתם. כאמור, בעניינם של העותרים 2-1 הוגשה העתירה כיממה לאחר שנשלחו ההשגות, ובעניינו של העותר 3, לאחר ימים ספורים. גם בהתחשב במכלול נסיבות העניין, לא ניתנה למשיבים שהות מספקת לקבל החלטה וממילא לא היה מקום לפנות לערכאה שיפוטית בטווח זמנים זה (וראו: בג"ץ 39762-09-24 חטיב נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פסקה 3 (18.9.2024)).
5. העתירה נדחית, אפוא, ועמה הבקשה לצו ביניים. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 29.10.2026, יבוטל. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, א' כסלו תשפ"ז (11 נובמבר 2026).
יעל וילנר
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
יחיאל כשר
שופט