פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 39762-09-24
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט יוסף אלרון
כבוד השופט עופר גרוסקופף
העותרים:
1. עודה חטיב
2. גבר חטיב
נגד
המשיבים:
1. מתאם פעולות הממשלה בשטחים
2. שר הביטחון
3. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון
4. היחידה המרכזית לפיקוח
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד מאג'יד חמדאן
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו מכוונת, בעיקרו של דבר, לביטול של צווי הריסה שנמסרו לעותרים ביום 9.9.2024 וכן לקידומם של הליכי תכנון במקרקעין.
2. מעיון בעתירה ובנספחיה עולה כי ביום 14.9.2024 העותרים הגישו השגה על צווי ההריסה לוועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה באזור. כמו כן, בו ביום פנו העותרים למתאם פעולות הממשלה בשטחים, הוא המשיב 1, והעלו טענות הנוגעות לצווי ההריסה ולקידום הליכי התכנון. יומיים לאחר מכן, ביום 16.9.2024, הוגשה העתירה דנן. לצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים, וביום 18.9.2024 אף הוגשה בקשה למתן החלטה בה.
3. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. כפי שנפסק לא אחת, החובה להקדים ולפנות לרשות בטרם הגשת עתירה לבג"ץ כוללת מניה וביה אף את הדרישה להותיר לה זמן סביר לטפל בפנייה. אין מדובר בחובה טכנית, אלא בחובה מהותית. הפנייה המוקדמת אמורה לאפשר לרשות לבחון את הנושא ולקבל בו החלטה מושכלת (ראו למשל: בג"ץ 320/21 בנימין נ' היועמ"ש, פסקה 3 (17.1.2021); בג"ץ 6682/22 זנד נ' משרד הבריאות – מינהל הסיעוד, פסקה 4 (25.10.2022). כן ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד: משפט מינהלי דיוני 351-348 (2017)). ברי כי פרק זמן של יומיים אינו עומד בדרישה זו, ומשכך אין לראות בפנייה המתוארת משום מיצוי הליכים מספק. במצב דברים זה אין מנוס מדחיית העתירה. די לנו בכך, אף מבלי להידרש לשאלה בדבר קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. טענות הצדדים שמורות.
4. סוף דבר: העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ד (18 ספטמבר 2024).
דפנה ברק-ארז
שופטת
יוסף אלרון
שופט
עופר גרוסקופף
שופט