פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

עע"כ 61755-11-26

מוחמד עבד אל חי נ. המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה

ערעור על תנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע של צו הריסה מנהלי, בטענה כי התנאים שנקבעו (הפקדת כספים וערבויות צד ג') אינם מידתיים ואין ביכולת המערער לעמוד בהם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 22/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק עע"כ — ערעור פלילי על עיכוב ביצוע.
מספר התיק 61755-11-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה עבירות בנייה, צווי הריסה ואכיפה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על תנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע של צו הריסה מנהלי, בטענה כי התנאים שנקבעו (הפקדת כספים וערבויות צד ג') אינם מידתיים ואין ביכולת המערער לעמוד בהם.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

עע"כ 61755-11-26 — מוחמד עבד אל חי נ. המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה

עיקר פסק הדין

ערעור על תנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע של צו הריסה מנהלי, בטענה כי התנאים שנקבעו (הפקדת כספים וערבויות צד ג') אינם מידתיים ואין ביכולת המערער לעמוד בהם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

מדובר בערעור שהגיש המערער על תנאים שקבע בית המשפט המחוזי לצורך עיכוב ביצוע של צו הריסה מנהלי שהוצא כנגד מבנים שבנה ללא היתר. בית משפט השלום דחה את בקשתו לביטול הצו לאחר שמצא כי הוא הציג טענות כוזבות לגבי מועדי הבנייה והאכלוס. בערעור שהגיש למחוזי, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתו לעכב את ההריסה עד לדיון בערעור, אך התנה זאת בהפקדת 50,000 ש"ח במזומן וערבויות צד ג'. המערער טען בבית המשפט העליון כי התנאים נוקשים מדי ואין לו יכולת כלכלית לעמוד בהם. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי מדובר בהחלטה דיונית המסורה לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וכי לפנים משורת הדין ניתנה לו ארכה נוספת למלא את התנאים.

הנימוק המרכזי

בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהחלטות פרוצדורליות של ערכאות נמוכות לגבי תנאים לעיכוב ביצוע, בפרט כאשר המבקש לא הוכיח שאין ביכולתו לעמוד בתנאים שנקבעו.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי על עיכוב ביצוע (עע"כ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים יעל וילנר
בדעת רוב 1/1
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוחמד עבד אל חי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין ביכולת המערער ובני משפחתו לעמוד בתנאים הכלכליים שהושתו עליו בהחלטת בית המשפט המחוזי (הפקדת 50,000 ש"ח וערבים צד ג').
  • המשקל המצטבר של התנאים אינו מידתי וחורג מתכלית החוק.
  • תקופת העיכוב עד הדיון בערעור במחוזי היא קצרה ולא ייגרם נזק קונקרטי כתוצאה ממתן עיכוב הביצוע.
מחלוקות עובדתיות
  • האם עבודות הבנייה הסתיימו והמבנים אוכלסו מעל 30 ימים/6 חודשים לפני הוצאת הצו (טענת המערער לעומת ממצאי פקח הבנייה).

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות הפקח שסייר במקום והתמונות שצולמו מיום 18.8.2026, המלמדים שעבודות הבנייה טרם הושלמו והמבנים לא היו מאוכלסים.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות המערער כי הבנייה הסתיימה באוקטובר 2023 והמבנים מאוכלסים מאז.

הדגשים פרוצדורליים

  • הערעור נדחה ללא צורך בתשובה או בקיום דיון בהתאם לסעיף 254ח(ב)(1) לחוק התכנון והבנייה.
  • ניתנה ארכה קצרה ביוזמת בית המשפט המועד למילוי תנאי עיכוב הביצוע עד ליום 26.11.2026.

תגיות נושא

  • תכנון ובנייה
  • צו הריסה מנהלי
  • עיכוב ביצוע
  • סעד זמני

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עתפ"ב 18098-11-26
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תקדימים משפטיים
הפניות לפסקי דין אחרים
  • בצה"מ 54540-09-26

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון עע"כ 61755-11-26 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר המערערים: מוחמד עבד אל חי נגד המשיבים: המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ר' סולקין), מיום 7.11.2026 ומיום 17.11.2026, בעתפ"ב 18098-11-26 בשם המערערים: עו"ד שלמי בלומנפלד פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. לפניי ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ר' סולקין) בעתפ"ב 18098-11-26 מיום 7.11.2026 (להלן: ההחלטה הראשונה) ומיום 17.11.2026 (להלן: ההחלטה השנייה). בהחלטה הראשונה, נקבעו תנאים לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי שניתן בעניינו של המערער, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט ג' גבאי) בבצה"מ 54540-09-26 מיום 26.10.2026, שבמסגרתה נדחתה בקשת המערער לביטול צו ההריסה האמור. בהחלטה השנייה, נדחתה בקשת המערער לשינוי תנאי עיכוב הביצוע שנקבעו בהחלטה הראשונה. רקע 2. ביום 17.9.2026 הדביקה המשיבה, הרשות לאכיפה במקרקעין, צו הריסה מנהלי על מבנה תת קרקעי מבטון ומבנה יביל, אשר הוקם על ידי המערער ללא היתר במקרקעין המיועדים לחקלאות (להלן, בהתאמה: צו ההריסה או הצו ו-המבנים). בעקבות זאת, ביום 22.9.2026 פנה המערער לבית משפט השלום בבקשה לביטול צו ההריסה לפי סעיף 228(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן, בהתאמה: בקשת הביטול ו-החוק). בבקשת הביטול טען המערער, בעיקרו של דבר, כי הקמת המבנים הסתיימה עוד בחודש אוקטובר 2023, וכי מאז הם מאוכלסים ומשמשים למגוריו ולמגורי בני משפחתו. נטען כי לפיכך לא התקיימו התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי הקבועים בסעיף 221(א) לחוק, שלפיהם נדרש שלא יחלפו יותר משישה חודשים מהיום שבו הסתיימה העבודה האסורה; ובנוגע לבית מגורים – שלא יחלפו שלושים ימים מאז שבית המגורים אוכלס. 3. ביום 26.10.2026 דחה בית משפט השלום את בקשת הביטול, וקבע כי המערער פעל בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים המצדיקים את דחיית בקשתו. נקבע כי המערער הציג טענות כוזבות לגבי מועדי השלמת הבנייה ואכלוס המבנים, שכן, עדות הפקח שסייר במקום והתמונות שצולמו בו עוד ביום 18.8.2026 – מלמדים שבמועד זה עבודות הבנייה במבנים טרם הושלמו, ואלו לא היו מתאימים למגורים או מאוכלסים. בית המשפט קבע עוד כי המערער אף המשיך בביצוע עבודות הבנייה בניגוד להוראות הפקח שהבהיר לו, במהלך סיור שערך במקום, כי עליו להפסיק את העבודות. נקבע אפוא כי גם לגופו של עניין, לא חלפו שישה חודשים מהיום שבו הסתיימו העבודות במבנים ולא חלפו שלושים ימים מאז שהמבנים אוכלסו. נקבע לפיכך, כי על המערער לבצע את הצו בעצמו עד יום 2.11.2026; וכי אם לא יעשה כן, תהא המשיבה רשאית לבצע את הצו עד יום 2.1.2027. כמו כן, המערער חויב בהוצאות המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח. 4. ביום 5.11.2026 הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטתו מיום 7.11.2026, ציין בית המשפט המחוזי כי הבקשה הוגשה לאחר שחלף מועד הביצוע העצמי של הצו וכי די בכך כדי לדחותה. עם זאת, לפנים משורת הדין ולאור מועד הקרוב לדיון בערעור (שנקבע ליום 13.12.2026), קבע בית המשפט כי יינתן צו עיכוב ביצוע בכפוף לתנאים הבאים: הפקדת 50,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית; המצאת שני ערבים צד ג', בעלי תלוש שכר על סך של 12,500 ש"ח ברוטו לפחות בשלושת החודשים שקדמו להחלטה, או בעלי דוח מס אחרון המתעד מחזור שנתי בן 150,000 ש"ח לפחות, אשר יחתמו, יחד ולחוד, על ערבות על סך של 100,000 ש"ח; ערבות עצמית של המערער על סך 100,000 ש"ח; ושהמבנים לא יאוכלסו ולא ייעשה בהם כל שימוש או שינוי במשך תקופת עיכוב הביצוע (להלן: התנאים). נקבע כי על המערער למלא את התנאים עד יום 10.11.2026 בשעה 14:00. 5. המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לשינוי התנאים, שבמסגרתה טען כי אין ביכולתו לעמוד בהפקדת המזומן וכי אין לו הכרות עם אנשים שיוכלו לעמוד בתנאים בדבר ערבות צד ג'. בקשה זו נדחתה ביום 17.11.2026, תוך שנקבע כי לנוכח טיב הבנייה מושא הצו, שעלותה ושוויה עולה בפער על סכום ההפקדה; היעדרן של ראיות כלשהן לתמיכה בטענות המערער; וכן הערכת בית המשפט בדבר סיכויי הערעור – אין מקום לשנות מהתנאים. עם זאת, לפנים משורת הדין האריך בית המשפט המחוזי את המועד למילוי התנאים, כך שהמערער יוכל למלאם עד יום 22.11.2026 בשעה 12:00. 6. על החלטות אלה של בית המשפט המחוזי הגיש המערער את הערעור שלפניי, המופנה כנגד שני התנאים הראשונים שנקבעו לעיכוב הביצוע – הפקדת המזומן והמצאת הערבים; ולצידו בקשה לסעד זמני וארעי, שבמסגרתה התבקשו ארכה לקיום התנאים או, עיכוב ביצוע של צו ההריסה עד להכרעה בערעור דנן. 7. המערער טוען, בעיקרו של דבר, כי אין הוא יכול לעמוד בתנאים שהשית עליו בית המשפט המחוזי, לנוכח מצבם הכלכלי שלו, של בני משפחתו ושל סביבתו הקרובה. נטען כי המשקל המצטבר של התנאים אינו מידתי, וכי הם חורגים מתכלית סעיף 254ח(ג) לחוק להבטיח כי ניתן יהיה לבצע את הצו כפי שניתן. לטענת המערער, לא ייגרם נזק קונקרטי כתוצאה מהעיכוב, ודי בשני התנאים האחרונים שהשית בית המשפט המחוזי – עליהם המערער לא מלין – כדי להבטיח את קיום הצו במלואו. לבסוף נטען, כי תקופת העיכוב הקצרה עד למועד הדיון מקטינה את הסיכון למשיבה ואת ההצדקה לחייב את המערער בהפקדת ערבויות משמעותיות. דיון והכרעה 8. לאחר עיון בערעור הגעתי למסקנה כי דינו להידחות, אף ללא צורך בתשובה או בקיום דיון (סעיף 254ח(ב)(1) לחוק; כן ראו: עע"כ 10640-05-26 כבהא נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה, פס' 5 (‏10.5.2026‏)). כלל ידוע הוא כי החלטה בעניין עיכוב ביצוע היא החלטה דיונית מובהקת, המצויה בלבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תתערב בה במקרים חריגים בלבד (ראו: עע"כ 61802-06-26 אסמאא נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה, פס' 7 (22.6.2026‏); עע"כ 41892-09-26 נסים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראש העין, פס' 4 (16.9.2026‏)). לא שוכנעתי כי הערעור דנן בא בגדר מקרים חריגים אלו. 9. לפי הוראת סעיף 254ח(א) לחוק, נקודת המוצא היא כי ערכאת הערעור לא תעכב ביצוע צו הריסה "אלא אם כן רא[ת]ה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין". בהחלטותיו בית המשפט המחוזי מנה מספר טעמים שתומכים במסקנה כי אין מקום ליתן עיכוב ביצוע, לרבות העובדה שהבקשה הוגשה לאחר המועד שנקבע בהחלטת בית משפט השלום לביצוע הריסה עצמית, וכן סיכויי הערעור נמוכים. חרף זאת, לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע בכפוף לתנאים שונים. אין הצדקה אפוא להתערב בהחלטות אלו. לא למותר לציין כי בבקשתו לבית המשפט המחוזי, המערער אף לא ביסס את טענותיו בדבר העדר היכולת לעמוד בתנאים בדבר הפקדת המזומן והמצאת הערבים. 10. אשר על כן, הערעור נדחה. ממילא נדחית הבקשה לסעד זמני, כפוף לאמור להלן. בשים לב למועד שנקבע למילוי התנאים, ועל מנת לאפשר למערער לעמוד בהם, מוארך בזאת המועד עד ליום 26.11.2026. ככל שהמשיבה מתנגדת לכך, תגיש את טעמיה עד היום בשעה 18:00. ניתן היום, י"ב כסלו תשפ"ז (22 נובמבר 2026). יעל וילנר שופטת