פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 49829-05-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערים:
1. גדעון פודים
2. אחוה פודים
נגד
המשיבים:
1. דובוביו טטיאנה
2. גרדסקול סרגיי ז"ל
3. גרדסקול ויקטוריה ז"ל
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בת"א 52181-03-23 מיום 3.5.2026
בשם המערערים:
עו"ד יעקב פודים
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) בת"א 52181-03-23 מיום 3.5.2026 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.
1. המערערים הגישו תביעה בשנת 2023 לאכיפה של הסכם מכר מקרקעין. מאז שהוגשה התביעה ובמהלך שלוש השנים האחרונות התקיימו מספר דיונים בהליך לרבות דיוני הוכחות. במהלך דיון שהתקיים ביום 3.5.2026, הודיע בית המשפט לצדדים שהחלה לעבוד בלשכתו עוזרת משפטית מחליפה שהיא "בתה של בת זוגו של עו"ד אלישע כהן שהוא הבעלים של המשרד המייצג את הנתבעת [המשיבה 1 – י"ע]". עוד הבהיר המותב כי אותה עוזרת משפטית אינה עוסקת בכל התיקים שבהם משרדו של עו"ד אלישע כהן (להלן, בהתאמה: המשרד; עו"ד כהן) מייצג מי מהצדדים, לרבות ההליך מושא הערעור.
2. בשל הודעת בית המשפט המערערים ביקשו עוד במעמד הדיון כי המותב יפסול עצמו מלדון בהליך. המערערים טענו כי עולה שהעוזרת המשפטית החלה לעבוד עם המותב עוד לפני דיון ההוכחות שהתקיים ביום 26.1.2026, וכי ראוי היה שבית המשפט יבהיר את הדברים כבר באותו דיון. עוד נטען כי "בדיון המקדמי שהיה, וגם בהליך הביניים" עלה שיש היכרות רבת שנים בין המותב ובין עורכי הדין במשרד – ובפרט בא-כוח המשיבה 1, עו"ד ערב (שמועסק במשרד), שכן הלה והמותב שימשו יחד כנאמנים בתיק אחר. לטענת המערערים, מדובר בהצטברות של נסיבות שיש בהן כדי להקים עילה לפסילת המותב מטעמים של מראית פני הצדק.
3. המותב דחה את הבקשה עוד באותו הדיון. ביחס לטענה כי קיימת היכרות רבת שנים בין המותב ובין עו"ד ערב, המותב קבע כי מדובר בטענות שהיו צריכות להיטען לפני זמן רב. לגופם של דברים, המותב הבהיר כי עד למינויו לשפיטה בשנת 2010 הוא עבד כעורך דין בבאר שבע, ובאותה תקופה הוא אכן הכיר היטב את עו"ד ערב ועורכי דין נוספים במשרד, אולם הוא אינו זוכר שהם היו נאמנים במשותף בתיק כלשהו. לעניין טענות המערערים ביחס לעוזרת המשפטית המועסקת בלשכת המותב, הובהר כי העוזרת המשפטית החלה את עבודתה בלשכה בינואר 2026, וכי היא אינה מטפלת בתיקים שבהם המשרד מייצג בעל דין כלשהו, כך שלא קם חשש ממשי למשוא פנים. עוד נקבע כי דיני פסלות מבוססים על הערכה אובייקטיבית של המותב לגבי יכולתו לדון בהליך ללא משוא פנים, ולא על "מראית פני הדברים בעיני הצדדים והציבור". המותב ציין כי ההליך מתנהל בפניו החל ממרץ 2023, וניתנו בו החלטות רבות עוד בטרם החלה העוזרת המשפטית המחליפה לעבוד בלשכה. מכל מקום הבהיר המותב בשנית כי "אין לה שום נגיעה לתיק או להחלטות שהתקבלו או יתקבלו בתיק זה". בנסיבות אלו, המותב קבע כי לא קמה הצדקה לפסילתו מלשבת בדין.
4. מכאן הערעור שבפניי. המערערים חוזרים, בעיקרם של דברים, על טענותיהם בבקשת הפסלות. עוד מוסיפים המערערים כי כבר מתחילתו של ההליך הם חשו "תחושה לא נוחה" בשל האופן שבו המותב התבטא כלפיהם. במסגרת זאת, המערערים מפרטים על התבטאויות המותב והחלטות שניתנו החל משנת 2023 ועד לשנת 2025. בנוסף, המערערים מצביעים על מספר תיקים אחרים, שאינם קשורים לעניינם, שבהם המותב מינה את עו"ד כהן כמגשר, ותיקי חדלות פירעון שבהם המותב מינה עורכי דין מהמשרד כנאמנים וכמנהלים מיוחדים. בנוסף, נטען כי הגם שהדיון מיום 3.5.2026 הוקלט, הודעת המותב תועדה בפרוטוקול מוקלד שלא מתאר את כל מה שנאמר בהקשר זה בדיון. כך, הפרוטוקול לא כולל חלק שבו המערערים שאלו את המותב מתי החלה העוזרת המשפטית את עבודתה בלשכה, ורק במענה לשאלתם התברר שהיא החלה את עבודתה עוד בטרם הדיון שהתקיים ביום 26.1.2026. בהקשר זה, המערערים טוענים כי היה על המותב לגלות את דבר הקשר בסמוך לתחילת עבודתה בלשכה, ובטרם התקיים הדיון האמור. עוד נטען כי הבהרת המותב שלפיה העוזרת המשפטית לא תעסוק בתיקים הקשורים למשרד אינה פותרת את הבעיה, וכי הבהרה זו אף מדגישה את עצם הבעייתיות בהעסקתה בלשכה. המערערים מפנים גם להליך נוסף שמתנהל בפני המותב שבו עו"ד כהן מייצג את אחד הצדדים, ובו לטענתם המותב לא עדכן את הצדדים בדבר. עוד מוסיפים המערערים טענות לעניין דיון שהתקיים אחרי שניתנה החלטת הפסלות, ביום 7.5.2026.
5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו הגעתי למסקנה שדינו להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. תחילה יובהר כי טענות המערערים בנוגע ל"היכרות רבת שנים" בין המותב ובין משרד עורכי הדין, שנודעה להם לטענתם "בדיון המקדמי שהיה, וגם בהליך הביניים", לא הועלו בהזדמנות הראשונה, ואף רחוק מכך (וממילא המערערים לא הפנו למועד מדויק שבו נודע להם הקשר האמור). זאת, בניגוד להוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), ובאופן שמצדיק את דחייתן מטעם זה בלבד. הבהרת המערערים, שלפיה מדובר ב"הצטברות" של נסיבות שמצדיקות את פסילתו של המותב, עומדת בניגוד לפסיקה החוזרת ונשנית של בית משפט זה, שלפיה לא ניתן "לצבור" טענות פסלות ולשלוף אותן כמעין "נשק סודי" בעת הצורך (ראו, מני רבים: עפ"ס 43037-05-26 הר אבן נ' זאפ גרופ בע"מ, פסקה 7 (4.8.2026)). משכך, דינן של טענות אלו להידחות.
6. יש לדחות גם את טענות המערערים בנוגע לדיון שהתקיים ביום 7.5.2026, מן הטעם שהן הועלו לראשונה בערעור, מבלי שלמותב ניתנה ההזדמנות להתייחס אליהן (עפ"ס 53880-03-26 דגן נ' כהן, פסקה 3 (5.7.2026)). באשר לטענות בדבר התבטאויות המותב והחלטות שניתנו לאורך ההליך, החל משנת 2023 ועד לשנת 2025, דינן להידחות הן מן הטעם שהן הועלו בשיהוי ניכר, בניגוד לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; והן מן הטעם שהן הועלו לראשונה בערעור.
7. מכאן, לטענת המערערים שעצם העסקת העובדת המשפטית בלשכה מקימה עילת פסלות עבור המותב מלשבת בדין בעניינם, בהתאם להוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. אציין כבר עתה כי בנסיבות הפרטניות של המקרה דנן, לא מצאתי כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בהמשך ניהול ההליך.
כידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא מבחן אובייקטיבי, ואין די בחשש הסובייקטיבי של המערערים (עפ"ס 70353-12-24 אוליבר נ' בר מאיר, פסקה 5 (19.1.2025)). בעבר נפסק כי טענה ל"פסלות נגזרת" – קרי, טענה לפסלות בגין קשר של המותב לצד שלישי, הנמצא בתורו ביחסי קירבה עם בעל דין או בא-כוח אחד הצדדים בהליך – היא "חלשה מן העילה המקורית" (עפ"ס 31026-05-25 יהודה נ' אביזמר, פסקה 5 (19.10.2025) (להלן: עניין יהודה)). עוד נפסק כי קרבה של עוזר משפטי לבא-כוח של בעל דין בהליך המתנהל בפני המותב שבלשכתו העוזר מועסק, אינה מצדיקה פסילה אוטומטית של המותב מלדון בהליך (ע"א 4446/07 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (16.7.2007) (להלן: עניין פלוני)). בהקשר זה נפסק כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ולהתחשב, בין היתר, ב"עמדת השופט, לרבות מידת המעורבות של העוזר במקרה הקונקרטי; עוצמת ניגוד העניינים של העוזר; ידיעת השופט אודות ניגוד עניינים אפשרי זה ועוד" (שם, בפסקה 3). באותו מקרה, בית משפט זה דחה ערעור פסלות ביחס למצב שבו עוזרת משפטית של המותב (שעבדה בעבר כמתמחה שלו) עבדה בין ההתמחות ובין מינויה כעוזרת משפטית במשרד של בא-כוח אחד הצדדים בהליך שהתנהל בפני המותב. זאת, לאחר שהמותב הבהיר כי העוזרת המשפטית לא תהיה מעורבת בטיפול בתיק שלפניו.
בבחינת קל וחומר, בית משפט זה אף דחה בעבר ערעור פסלות בנסיבות שבהן היה מוכן להניח כי התקיימה "קרבה ממשית" בין המותב עצמו ובין עורכת דין שהיא שותפה במשרד של בא-כוח אחד הצדדים בהליך. שם נקבע כי אין בכך כדי להקים עילת פסלות כללית ביחס לעורכי דין אחרים מאותו המשרד (ע"א 4061/22 ברקן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, פסקאות 13-7 (10.8.2022)). אף נקבע שם כי "גם אם מתקיימת זיקה עקיפה בין עורכת הדין להליך מתוקף היותה שותפה במשרד עורכי הדין שמייצג בו – אין בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בכל הנוגע לניהול ההליך" (שם, בפסקה 12).
8. ומכאן לבחינת נסיבות המקרה דנן. עסקינן, כאמור, במצב שבו אמה של עוזרת משפטית של המותב, היא בת-זוגו של השותף המנהל של משרד בא-כוח המשיבה 1 (אך אינו מייצג בעצמו בהליך). תחילה, יש לזכור כי לא מדובר בקרבה בין גורם מעורב ובין המותב עצמו, אלא בקרבה לעוזרת משפטית המועסקת בלשכתו (בבחינת "פסלות נגזרת") – וכפי שכבר נפסק "המבחן אינו שאלת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד העוזר, אלא שאלת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט במשפט עצמו" (עניין פלוני, בפסקה 3). בהקשר זה, התחשבתי בכך שההליך מתנהל בפני המותב כבר כשלוש שנים; בכך שהחל שלב ההוכחות; בכך שהמותב הבהיר כי העוזרת המשפטית אינה עוסקת בהליכים שבהם המשרד מייצג; בכך שהמותב עצמו אינו סבור כי קיים חשש ממשי למשוא פנים; ובכך שמדובר בעוזרת משפטית מחליפה בלשכה, שהחלה את עבודתה אך בינואר האחרון. אינני מתעלם מן העובדה שמדובר בקרבה של העוזרת המשפטית לשותף מנהל במשרד, שלו ככל הנראה אינטרס כספי ממשי בתוצאות ההליך שבו מופיע עורך דין ממשרדו (וראו: ע"א 6332/05 ולדהורן נ' נרקיס, פסקה 12 (24.11.2005), שם התקבלה טענת פסלות בעקבות קשר בין המותב עצמו ובין שותף בכיר במשרד). בנסיבות אלו, מוטב היה אם המותב היה מודיע על תחילת עבודתה של העוזרת המשפטית בלשכתו כבר בדיון שהתקיים ביום 26.1.2026. עם זאת, בהתחשב במכלול הנסיבות שתוארו לעיל, ובפרט בעובדה שהובהר כי העוזרת המשפטית לא תעסוק בתיק (ראו והשוו: עניין יהודה, בפסקה 5; עע"ם 8548/21 עמותת מועדון כדורגל בנות נתניה נ' עיריית נתניה, פסקה 10 (5.1.2022)) – הגעתי למסקנה כי לא קם חשש ממשי למשוא פנים שמצדיק את פסילתו של המותב מלשבת בדין, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק.
9. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח.
ניתן היום, ו' אלול תשפ"ו (19 אוגוסט 2026).
יצחק עמית
נשיא