רונן הר אבן נ. זאפ גרופ בע"מ

בבית המשפט העליון עפ"ס 43037-05-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערים: 1. רונן הר אבן 2. גלית הר אבן 3. טי. וי. סנטר בע"מ נגד המשיבה: זאפ גרופ בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר ר' סוקול) בת"א 9880-01-22 מיום 30.4.2026 בשם המערערים: בעצמם פסק-דין הנשיא יצחק עמית: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט הבכיר ר' סוקול) בת"א 9880-01-22 מיום 30.4.2026 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 1. עניינו של ההליך מושא ערעור הפסלות הוא בתביעה בסך של 24,490,000 ש"ח שהגישו המערערים, העוסקים בייבוא מקביל, בשיווק ובמכירה של מכשירי טלוויזיה. התביעה הוגשה נגד המשיבה, זאפ גרופ בע"מ, אשר מנהלת אתר אינטרנט להשוואת מוצרי חשמל, ונטען כי המשיבה מנצלת את כוחה המונופוליסטי ופועלת כדי למנוע מהמערערים להתחרות בשוק. יצוין כבר עתה כי מדובר בהליך שהתאפיין בכמות גדולה של מסמכים וראיות (עשרות אלפי קבצים). היקפים אלה הובילו למתן החלטות דיוניות רבות בדבר אופן הגשת הראיות, צמצום היקפן וניהול ההליך בכלל. 2. בהחלטתו מיום 1.9.2024 קבע בית משפט קמא כי בנסיבות המקרה תחילה תישמע פרשת התביעה, ורק לאחר מכן תגיש המשיבה את ראיותיה. לאחר שהסתיימה פרשת התביעה והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה, קבע בית משפט קמא את מועדי ההוכחות לחקירת העדים מטעם המשיבה לימים 29.4.2026 ו-5.5.2026. 3. ביום 24.4.2026, ימים ספורים לפני דיון ההוכחות שנקבע ליום 29.4.2026, הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב ולעיכוב דיוני ההוכחות עד להכרעה סופית בבקשה, לרבות בערעור לבית משפט זה. לטענתם, מכלול ההחלטות והתנהלות בית משפט קמא מקימים חשש ממשי למשוא פנים ולנעילת דעת. המערערים טענו בעיקרם של דברים כי: ניתנו החלטות דיוניות לטובת המשיבה; במסגרת החקירות מטעם המערערים המותב לא אפשר להם להציג את מלוא התשתית הראייתית בנימוק של חוסר רלוונטיות ולבסוף הציע הצעת פשרה הנסמכת על עמדה שהביע לגבי חולשת התביעה; נאמרו על ידי המותב אמירות המלמדות, לשיטתם, על גיבוש עמדה מוקדמת. בהקשר אחרון זה, נטען כי ביום 28.1.2025 ציין המותב כי מועד פרישתו נראה באופק, כי אחרי שייחקרו המערערים יתכן שכלל לא יהיה צורך בהגשת תצהירי המשיבה, וכי דחיית תלונתם ברשות התחרות נגד המשיבה מעידה על היעדר ראיות מספיקות. המערערים הלינו בהקשר זה גם על החלטת בית משפט קמא מיום 3.3.2025 שבה התייחס להקשר שאמירות אלה נאמרו. בית משפט קמא הבהיר כי ההערה בעניין רשות התחרות נועדה להדגיש שעל המערערים לבסס את תביעתם בראיות מספיקות מאחר שלכאורה התלונה שם נדחתה בשל היעדר תשתית ראייתית; ההערה בעניין התצהירים מטעם המשיבה התייחסה לאפשרות שלאחר שעובדי המשיבה – אותם ביקשו המערערים לזמן לעדות ללא הגשת תצהירים – יעידו מטעם המערערים, ייתכן כי לא יהיה עוד למשיבה צורך בזימון עדים נוספים. הובהר כי הדברים נאמרו במסגרת ייעול וקיצור הדיונים. אשר להתייחסות לפרישת המותב, צוין כי זו נאמרה כדי לאפשר לצדדים לתכנן צעדיהם לסיום ההליך בזמן סביר תוך שצוין כי מועד הפרישה רחוק מספיק כדי שהמותב יגיע לסיומו. המערערים הלינו גם על החלטת המותב מיום 26.6.2025, שבה נדחתה בקשתם להגיש ראיות ולדון בטענתם בדבר פגיעה בחובת הנאמנות של בא כוחם לשעבר כלפיהם, שלפי הטענה קיבל מבא כוח המשיבה מכתב המלצה לתמיכה במועמדותו לתפקיד ראש רשות התחרות. המותב קבע כי אין בכך רלוונטיות להליך, ואולם לשיטת המערערים קביעה זו מהווה "שיבוש שיפוטי של בירור שיבוש הייצוג". עוד טענו המערערים כי הוטל עליהם נטל כלכלי כבד הפוגע ביכולתם לנהל את ההליך והלינו על תשלום האגרה, על הפקדת הערובה להבטחת הוצאות, ועל השתת ההוצאות שנפסקו נגדם, שאותן כינו "קנסות". בנוגע לעניין השיהוי בהגשת בקשת הפסלות (המתייחסת ברובה להחלטות מ-2025-2024) נטען כי ההחלטות האחרונות מחודשים מרץ-אפריל 2026 בנוגע להגשת מוצג לתיק (להלן: המוצג) הן שהביאו אותם להגיש את בקשת הפסלות ומשכך אינה לוקה בשיהוי. בהחלטות אחרונות אלה התיר בית משפט קמא את הגשת המוצג ודחה בקשה לעיון חוזר מטעם המערערים, בנימוק כי מדובר בקבצים שנלקחו מתוך חומרי המערערים עצמם ולא בראיות חדשות. למען שלמות התמונה ולמען הסדר הטוב יצוין כי המערערים הגישו על החלטות אלה בקשת רשות לערער והבקשה נדחתה בהחלטתי בגדרי רע"א 82900-06-26. יובהר כי שם נדונה שאלה משפטית שונה בתכלית מהשאלה המתעוררת בגדרי הערעור שלפניי ואין בהכרעה בבקשת רשות הערעור כדי להשפיע על הדיון בהליך הנוכחי. 4. לאחר קבלת תגובת המשיבה, ביום 29.4.2026 דחה המותב את בקשת הפסלות במעמד הצדדים, ולמחרת נתן החלטה המפרטת את נימוקי הדחייה. בהחלטתו קבע המותב כי אין בבקשה כדי להקים עילת פסלות או ללמד על חשש ממשי למשוא פנים. אשר לטענת המערערים בנוגע לשיהוי בהגשת בקשת הפסלות – עמד המותב על ההלכה שלפיה טענת פסלות יש להעלות מיד לאחר שנודעה למבקש עילת הפסלות. נקבע כי הגם שלפי הטענה בקשת הפסלות הוגשה על רקע החלטות המותב להגשת המוצג (מחודשים מרץ-אפריל 2026) אין בהחלטות אלה ממילא כדי להקים עילת פסלות. אשר לטענות המערערים המופנות נגד החלטות שניתנו במהלך ההליך ואשר עסקו בסדרי הדיון ובסדרי הגשת הראיות בתיק, צוין כי על אף אחת מהן לא הוגשה השגה כלשהי מצד המערערים וכי אף אם מדובר בצבר החלטות שהמערערים אינם מרוצים מהן – אין בכך כדי להקים עילת פסלות. אשר לטענות המערערים בנוגע לעמדה שהביע בית משפט קמא במסגרת חקירות המערערים לעניין הרלוונטיות או חולשת התביעה, נקבע כי התבטאויות של בית המשפט לגבי סיכויי ההצלחה של טענה כלשהי או לגבי הרלוונטיות שלה אינן מקימות בדרך כלל עילת פסלות, שכן זו חובתו של בית המשפט לנהל את ההליך ולכוון את הצדדים להתמקד בטענות הרלוונטיות להליך. בנוגע לטענת המערערים שלפיה בית משפט קמא אפשר את שיבוש הייצוג שלהם בכך שנמנע מלדון בטענות הנוגעות לניגוד עניינים של בא כוח המערערים דאז – נקבע כי אין בטענות אלה רלוונטיות להליך שבפניו ולפיכך נדחתה הבקשה להגיש ראיות בעניין זה. בית משפט קמא דחה גם את טענות המערערים בדבר ההכבדה הכלכלית שהוטלה עליהם, תוך שהבהיר כי סכום האגרה נגזר מהדין ומסכום התביעה שבחרו המערערים להגיש; כי גובה הערובה שנקבעה היה מתון, בייחוד ביחס לסכום שהתבקש על ידי המשיבה; וכי הוצאות המשפט שהוטלו עליהם היו מתונות ביחס להיקף ההוצאות בפועל בעקבות כל אחת מהבקשות, מה גם שההוצאות הוטלו בהחלטות פרטניות ומנומקות. לצד זאת דחה המותב את בקשת המערערים לעיכוב ניהול ההליך וקבע כי הדיון יימשך כסדרו. 5. מכאן הערעור שלפניי, הכולל מאות עמודי נספחים, שבגדרו שבים המערערים על טענותיהם מבקשת הפסלות ולא נשוב על פירוט כלל הטענות. בעיקרם של דברים המערערים, שאינם מיוצגים, טוענים כי "ענייננו במסכת מצטברת של אמירות, החלטות והתערבויות דיוניות, אשר לאורך ניהול ההליך יצרו חשש ממשי למשוא פנים ולנעילת דעת"; וכי "כל אחת מן העילות המתוארות בערעור עשויה הייתה להיבחן בנפרד במסגרת הליך ערעורי רגיל ואולם טענת המערערים אינה נוגעת לאירוע בודד או להחלטה מסוימת, אלא לדפוס המצטבר העולה מן ההליך כולו" (פסקה 1). המערערים מלינים על החלטות של בית משפט קמא (רובן מהשנים 2024 ו-2025) בנוגע לניהול ההליך אשר נתנו, לפי הטענה, עדיפות דיונית למשיבה ובכלל זאת: החלטות לעניין גילוי מסמכים, הפקדת ערובה, סדר שמיעת הראיות, צמצום היקף הראיות ותצהירי העדות הראשית, וכן על הוצאות שהושתו עליהם לאורך ההליך בגדרי חלק מהחלטות דיוניות אלה. עוד טוענים המערערים כי במהלך הדיונים התבטא בית משפט קמא במספר הזדמנויות באופן שלשיטתם שיקף עמדה ביחס לחולשת תביעתם. לטענתם, בית משפט קמא קטע חלק מן העדויות שנשמעו בעל פה בקבעו כי אינן רלוונטיות, הורה להם לצמצם באופן משמעותי את הראיות שהגישו, והציע לצדדים להגיע להבנות שיכולות להיות "כל דבר בין אפס למאה". לשיטת המערערים, הצעה זו ניתנה בסופו של רצף התבטאויות בנוגע לחולשת התביעה. עוד נטען כי במסגרת החלטה בבקשה מס' 39 (שניתנה ביום 26.6.2025) בית משפט קמא נמנע מבירור לגופן של הטענות בנוגע לקשר הפסול, לפי הטענה, שבין בא כוחם דאז לבין בא כוח המשיבה. לבסוף, טוענים המערערים כי בהחלטתו בבקשת הפסלות לא התייחס בית משפט קמא לכל אחת מן הטענות שהעלו. 6. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע את המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין, ומורה כי עילת פסלות תקום בהתקיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות ענייננו מקימות חשש כאמור. 7. בפתח הדברים יובהר כי בקשת הפסלות הוגשה רק לאחר תום פרשת התביעה, ימים ספורים לפני תחילת דיוני ההוכחות לחקירת עדי המשיבה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החובה להעלות טענת פסלות בהזדמנות הראשונה (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). יוזכר כי עיקר הטענות שהועלו בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי מכוון כלפי התבטאויות או החלטות של המותב מן השנים 2025-2024. כידוע, שיהוי משמעותי בהעלאת טענת הפסלות, כבענייננו, עשוי להוביל לדחייתה מטעם זה בלבד (וראו: עפ"ס 42263-04-26 פלונית נ' דמבינסקי, מנהלת עזבון זמנית, פסקה 7 ‏(‏21.7.2026‏) (להלן: עניין פלונית); עפ"ס 69593-02-26 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (26.4.2026)). בניסיון לבסס היעדר שיהוי בהעלאת טענת הפסלות טוענים המערערים כי הם אינם מפנים את טענותיהם כלפי אירוע בודד, כי אם להצטברות אירועים. ואולם, כפי שהפסיקה שבה והבהירה, לא ניתן "לצבור" טענות פסלות ולשלוף אותן כמעין "נשק סודי" ככל שההליך לא מתפתח לשביעות רצון בעל הדין (וראו מיני רבים: עניין פלונית, בפסקה 7; עפ"ס 70845-12-25 מנדל נ' בן יקר, פסקה 6 ‏(‏14.6.2026‏)‏‏; עפ"ס 56432-01-26 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (16.4.2026)). די בשיהוי זה כדי לדחות את מרבית טענות המערערים. 8. אף לגופם של דברים, טענות המערערים נוגעות לאופן ניהול ההליך על ידי המותב ולהחלטותיו הדיוניות, ובכלל זה מופנות להחלטות בעניין גילוי מסמכים, סדר שמיעת העדים, צמצום היקף הראיות שהוגשו, הטלת הוצאות ועוד. אף המערערים עצמם טוענים כי במוקד הערעור ניצבת "שורה ארוכה של החלטות דיוניות" וכי ניתן היה לבחון כל אחת מן העילות המתוארות בערעורם "במסגרת הליך ערעורי רגיל" (פסקה 1). כידוע, טענות ביחס לאופן ניהול ההליך אינן מקימות, כשלעצמן, עילה לפסילת המותב, אף בנסיבות שבהן נטען כי מדובר ברצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין. טענות אלה הן טענות ערעוריות שמופנות כלפי החלטות המצויות בליבת סמכותו של המותב (עפ"ס 5772-02-26 וינברג נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (20.4.2026);‏‏ עפ"ס 71260-06-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (18.1.2026); עפ"ס 46054-01-25 המוסד לביטוח לאומי נ' סיון ביצוע בע"מ, פסקה 7 (11.3.2025)). כפי שהבהרתי גם במסגרת "עשרת הדיברות" של דיני פסלות שופט: "בקשת פסלות אינה האכסניה המתאימה להעלאת השגות על החלטות שיפוטיות לגופן, גם כשמדובר בצבר החלטות שאינן לרוחו של בעל דין, ודרך המלך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור מתאימים. טענות המופנות כלפי הפעילות השיפוטית יקימו עילת פסלות רק במקרים נדירים וחריגים ביותר" (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 ‏(‏10.3.2026‏)). 9. גם טענות המערערים בנוגע להתבטאויותיו השונות של בית משפט קמא באשר לחוסר הרלוונטיות של חלקים מתוך העדויות והראיות מטעמם, ובאשר לסיכויי התביעה – אינן מקימות עילת פסלות. כפי שנקבע לא אחת, האחריות לניהול המשפט מוטלת על בית המשפט וכחלק ממנה רשאי בית המשפט להעיר הערות ביקורתיות הקשורות בניהולו היעיל של ההליך (ראו למשל: עפ"ס 42300-12-25‏ פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (1.6.2026)). בית המשפט רשאי (ולעיתים אף מחויב) לשקף לצד מסוים את עמדתו הלכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים ולהציף קשיים משפטיים או עובדתיים בעמדותיו של צד זה או אחר. בית המשפט רשאי להציע לצדדים לחזור בהם מהליך שיזמו, וקל וחומר שהוא רשאי להציע לצדדים להגיע להבנות הנסמכות על עמדותיו אלה. בענייננו, ההתבטאויות של בית משפט קמא אינן סממן למשוא פנים, ותחושות המערערים בנדון נותרות אפוא בגדר תחושות סובייקטיביות שאינן מקימות עילה לפסלות שופט (עפ"ס 26915-03-25 פלונית נ' אלמונית, פסקה 4 ‏(‏16.4.2025‏)‏). אשר לטענת המערערים כי בית משפט קמא נמנע מלדון בקשר הפסול, לפי הטענה, שבין בא כוחם דאז לבין בא כוח המשיבה – יוזכר שוב כי זו מופנית כלפי החלטת המותב לפני למעלה משנה. די בשיהוי ניכר זה על מנת לדחותה. למעלה מן הצורך יובהר כי גם בטענה זו אין כדי להקים עילת פסלות. לבסוף יוזכר כי בעת ההכרעה בבקשת פסלות אין הכרח להידרש לכל טענה וטענה, ובית המשפט רשאי להתייחס לטענות המהותיות בלבד (עפ"ס 37322-09-24 פלוני נ' איי ג'אמפ בע"מ, פסקה 8 (5.2.2025)). 10. סוף דבר: הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח. ניתן היום, כ"א אב תשפ"ו (04 אוגוסט 2026). יצחק עמית נשיא