פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ע"ר 47059-07-26
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערער:
שלומי מלכה
נגד
המשיבים:
1. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
2. משרד הבינוי והשיכון
ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב בהמנ"מ 23083-06-26 מיום 15.7.2026
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 15.7.2026 בהמנ"מ 23083-06-26 בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי.
דין הערעור להידחות. לרשמת בית המשפט מסור שיקול דעת רחב בעניינים מעין אלה וערכאת הערעור לא תתערב בו אלא במקרים חריגים (ע"ר 70440-05-26 כהן נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל (2.6.2026); ע"ר 3515-01-26 שהם נ' מתקינט בע"מ, פסקה 5 (26.3.2026)), שמקרה זה אינו בא בקהלם, ואף רחוק מכך. כפי שקבעה הרשמת, המועד הקבוע בדין לנקיטת ההליך הערעורי המבוקש חלף בעניינו של המערער לפני כשלוש שנים ולא עלה בידו להציג טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת. הרשמת נתנה דעתה למצבו הרפואי של המערער ולשאר נסיבותיו האישיות, אך חרף זאת לא מצאה כי הבקשה מציגה נימוק מספק מדוע לא היה ביכולתו להגיש במהלך כל השנים הללו למצער בקשה להארכת מועד. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהחלטת הרשמת.
בשולי הדברים יוער כי גם לא מצאתי לקבל את טענת המערער שלפיה החלטת הרשמת פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות. זכות זו איננה מוחלטת והכללים הקבועים בדין לעניין הארכת מועד משקפים איזון בינה לבין שיקולים נוספים, ובהם זכויות הצד שכנגד ואינטרסים ציבוריים שונים (ע"ר 21936-04-26 חבש נ' עו"ד בננסון ושות' (14.4.2026); ע"ר 49278-10-25 אלנמר נ' פלוני (2.11.2025)). בנסיבות המקרה דנן החלטת הרשמת מאזנת כראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין ואין מקום להתערב בה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ג אב תשפ"ו (06 אוגוסט 2026).
דוד מינץ
שופט