פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 45499-10-26

משמר הדמוקרטיה הישראלית (ע"ר) נ. מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית דין ליבנה

עתירה נגד החלטת מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית המתירה לחברי ועדת קלפי ומשקיפים למנות ולהעביר נתונים כמותיים בזמן אמת למפלגותיהם.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 16/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 45499-10-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה בחירות לכנסת ורשימות מועמדים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית המתירה לחברי ועדת קלפי ומשקיפים למנות ולהעביר נתונים כמותיים בזמן אמת למפלגותיהם.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 45499-10-26 — משמר הדמוקרטיה הישראלית (ע"ר) נ. מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית דין ליבנה

עתירה נגד החלטת מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית המתירה לחברי ועדת קלפי ומשקיפים למנות ולהעביר נתונים כמותיים בזמן אמת למפלגותיהם.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, אשר קבעה כי חברי ועדת קלפי ומשקיפים רשאים לספור באופן כמותי את המצביעים בקלפי ולהעביר את הנתון המספרי בלבד (ללא פרטים מזהים) בזמן אמת למפלגותיהם, גם באמצעות מכשיר טלפון נייד. העותרת טענה כי החלטה זו עוקפת את פסיקת בג"ץ הקודמת (בעניין סיעת הליכוד) ומפרה את עקרון חוקיות המנהל. בדעת רוב (השופטים רונן וכבוב, נגד דעתו החולקת של השופט מינץ) קיבל בית המשפט העליון את העתירה וביטל את ההחלטה, בקובעו כי חברי ועדת הקלפי פועלים כרשות מנהלית שתפקידה לשמור על טוהר הבחירות ותקינותן בלבד, ובהיעדר הסמכה בחוק הם אינם רשאים להעביר מידע מתוך הקלפי למפלגות לצרכים פוליטיים.

הנימוק המרכזי

חברי ועדת קלפי ומשקיפים מכהנים כעובדי ציבור בזמן הבחירות ותפקידם מוגבל לשמירה על טוהר הבחירות. מאחר שהחוק לא הסמיך אותם במפורש להעביר נתוני הצבעה למפלגות במהלך יום הבחירות, העברת מידע כזה – אף אם הוא אנונימי – חורגת מסמכותם ואסורה.

השלכות רוחב

קביעת גבולות גזרה ברורים לפעילות נציגי המפלגות בקלפיות ואיסור על העברת נתוני הצבעה (שמיים או מספריים) בזמן אמת למטות המפלגות ביום הבחירות.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים רות רונן, חאלד כבוב, דוד מינץ (במיעוט)
בדעת רוב 2/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

פסיקות נוספות במספר תיק זה

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משמר הדמוקרטיה הישראלית

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת מ"מ המנכ"ל חורגת מעקרון חוקיות המנהל ומפסק הדין בעניין סיעת הליכוד.
  • חבר ועדת קלפי פועל כגורם מנהלי ואינו רשאי לאסוף ולהעביר מידע לצרכים פוליטיים בהעדר הסמכה מפורשת בחוק.
  • העברת הנתונים עומדת בסתירה לתקנה 45א לתקנות הבחירות לכנסת האוסרת על שימוש בטלפון נייד בקלפי שלא לצורך ניהול ההצבעה.
  • ההחלטה יוצרת תחושת מעקב אצל הבוחרים ופוגעת בשוויון בין הסיעות.
טיעוני ההגנה
  • החלטת ההבהרה אינה מחדשת אלא מיישמת את הדין הקיים ואת פסק הדין בעניין סיעת הליכוד, שאסר רק על מסירת מידע אישי מזהה.
  • העברת מידע כמותי אנונימי אינה פוגעת בפרטיות ולכן אינה מצריכה הסמכה מפורשת בחוק אלא נשענת על סמכויות נלוות.
  • הספירה הכמותית והעברת הנתונים משרתות תכלית של פיקוח על הבחירות ומניעת זיופים, לצד תכלית לגיטימית של המרצת בוחרים.
  • תקנה 45א אוסרת רק על שיחה קולית ולא על הזנה שקטה במונה דיגיטלי בטלפון הנייד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העברת הנתונים הכמותיים מיועדת ומשמשת בפועל לזיהוי תקלות ופיקוח בזמן אמת, או שהיא משמשת אך ורק להמרצת בוחרים מפלגתית.

הדגשים פרוצדורליים

  • ניתן צו על תנאי ולאחר מכן צו מוחלט ללא נימוקים עקב סד הזמנים הדוחק לפני מועד הבחירות, והנימוקים פורסמו במועד מאוחר יותר.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה והתקבלה
הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה והתקבלה

תגיות נושא

  • בחירות לכנסת
  • ועדת הבחירות המרכזית
  • חוקיות המנהל
  • משפט מנהלי
  • המרצת בוחרים

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • צו מוחלט המבטל את החלטת מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית מיום 14.10.2026.

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה והתקבלה
סוג הסעד העיקרי שניתן
ביטול חוק/החלטה

הפניות לתיקים אחרים

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 45499-10-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוש השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן העותרת: משמר הדמוקרטיה הישראלית נגד המשיבים: 1. מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית 2. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית 3. היועצת המשפטית לממשלה 4. הליכוד – תנועה לאומית ליברלית עתירה למתן צו על תנאי תאריך ישיבה: י"א בחשוון התשפ"ז (22 אוקטובר 2026) בשם העותרת: עו"ד יובל יועז; עו"ד אוהד שפק בשם המשיבים 2-1: עו"ד אבי מיליקובסקי; עו"ד אילנית ביטאו; עו"ד יפעת סימינובסקי בשם המשיבה 3: עו"ד אבי מיליקובסקי; עו"ד אילנית ביטאו בשם המשיבה 4: עו"ד אילן בומבך; עו"ד מירי בומבך; עו"ד אופק ברוק פסק-דין (נימוקים) השופטת רות רונן: חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות) מורה על הקמת ועדת בחירות מרכזית (להלן: ועדת הבחירות המרכזית), ועדות בחירות אזוריות וועדות קלפי. באשר לחברי ועדות הקלפי, החוק קובע כי הם יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדת הבחירות המרכזית לפי מפתח שתקבע ועדת הבחירות המרכזית, כאשר בכל קלפי מיוצגות לא פחות משלוש סיעות (להלן: נציגי הסיעות בוועדת הקלפי). בנוסף רשאים לנכוח בקלפי גם משקיפים, נציגי סיעות המתמודדות בבחירות אשר אינם מיוצגים בוועדת הקלפי (להלן: המשקיפים; ראו סעיפים 15(ב), 21(א)(1) ו-24(ד) לחוק הבחירות, ופסקאות 4-3 בבג"ץ 60697-08-26, בג"ץ 18583-09-26, בג"ץ 18881-09-26, בג"ץ 20285-09-26, בג"ץ 20564-09-26 הליכוד תנועה לאומית ליברלית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, להלן: פסק הדין בעניין סיעת הליכוד). נציגי הסיעות בוועדת הקלפי והמשקיפים יכונו להלן יחד: חברי ועדת הקלפי. העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטתו של המשיב 1 (להלן: מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, או מ"מ המנכ"ל) מיום 14.10.2026 לפיה "אין מניעה מטעם חבר ועדת קלפי או משקיף, למנות את הבוחרים בפועל, כמותית בלבד וללא כל מידע נוסף מעבר למספר המצביעים"; ולהעביר נתון זה בזמן אמת למפלגה, גם באמצעות טלפון נייד או אמצעי דיגיטלי (להלן: החלטת מ"מ המנכ"ל או החלטת ההבהרה). החלטה זו ניתנה על ידי מ"מ המנכ"ל במענה לבקשת הבהרה של המשיבה 4 (להלן: בקשת ההבהרה ו-סיעת הליכוד בהתאמה) מיום 13.10.2026. בהחלטת ההבהרה קבע מ"מ המנכ"ל כי ניתן להעביר למפלגות את המידע בדבר מספר הבוחרים בכפוף לארבעה תנאים מצטברים: "ספירת המצביעים לא תכלול נתונים מהם ניתן להסיק, במישרין או בעקיפין, את זהותם של המצביעים בפועל; הספירה תתייחס בכל קלפי, רק לאותם המצביעים בה; הספירה לא תכלול, ולא תלווה, בתיעוד אירועים פרטניים, לרבות מועדי ההצבעה של בוחרים מסוימים, ולא תתאפשר הסקה של זהותם של מצביעים מנתוני הדיווח; השימוש במונה הדיגיטלי לא יפריע למהלך התקין של ההצבעה, לא יתערב בו, לא יכלול כל צילום או הקלטה, ולא יהיה כרוך בגישה למסמכי ועדת הקלפי". הרקע לעתירה נעוץ בפרקטיקה שנהגה בעבר, מכוחה חברי ועדות קלפי – הן נציגי הסיעות בוועדת הקלפי, הן משקיפים – דיווחו מהקלפי למפלגתם, בזמן אמת ובאמצעות יישומונים (כגון "אלקטור"), על אודות כל אזרח שהגיע לממש את זכותו לבחור (להלן: הפרקטיקה הקודמת). המידע שנמסר למפלגה הוצלב עם "מידע פנקס" – רשימה הכוללת פרטים מזהים ממרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור שמלאו להם ביום הבחירות 18 שנים לפחות, שנמסר למפלגות לפי סעיף 39 לחוק הבחירות. כך גיבשו המפלגות רשימות של בעלי זכות בחירה שטרם מימשו את זכותם במטרה לפעול להמרצתם לעשות כן (פסקה 7 לפסק הדין בעניין סיעת הליכוד). בראשית שנת 2026 פנה עו"ד שחר בן מאיר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא נ' סולברג (להלן: יו"ר הוועדה), על מנת שיאסור את הפרקטיקה הקודמת שלטענתו מנוגדת לדין, בין היתר בשל פגיעה בפרטיות. ביום 4.8.2026 קבע יו"ר הוועדה כי מסירת המידע בהתאם לפרקטיקה הקודמת היא אסורה לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) ובהעדר הסמכה חוקית לכך (להלן: החלטת יו"ר הוועדה). ליו"ר הוועדה הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטתו האמורה, בקשה שנדחתה על ידיו בהחלטתו מיום 16.8.2026 (להלן: הבקשה לעיון חוזר ו-ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, בהתאמה). בהחלטה בבקשה לעיון חוזר התייחס יו"ר הוועדה לטענה לפיה הפרקטיקה הקודמת מסייעת להמריץ בוחרים להצביע. הוא הבהיר כי המרצת בוחרים היא פעילות לגיטימית המקדמת אינטרס דמוקרטי. לכן, כדי לתת מענה לאינטרס זה מבלי להכשיר את הפרקטיקה הקודמת הפסולה – הוא קבע פתרון מוסדי לפיו מטה ועדת הבחירות יפרסם ביום הבחירות, ארבע פעמים לפחות, נתונים על שיעור ההצבעה בכל קלפי. בהמשך לכך, הוגשה לבית משפט זה עתירה נגד החלטת יו"ר הוועדה (בג"ץ 60697-08-26 הליכוד - תנועה לאומית ליברלית נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 ‏(‏3.9.2026‏)), במסגרתה הוסכם להעביר את ההכרעה למליאת ועדת הבחירות המרכזית. ביום 6.9.2026 החליטה מליאת הוועדה להתיר לנציגי המפלגות להמשיך לפעול לפי הפרקטיקה הקודמת בבחירות הקרובות בכפוף לתנאים מסוימים (להלן: החלטת ועדת הבחירות המרכזית). החלטה זו נתקפה במספר עתירות נוספות - בג"ץ 18583-09-26, בג"ץ 18881-09-26, בג"ץ 20285-09-26, בג"ץ 20564-09-26 - שהדיון בכולן אוחד (להלן: העתירות בעניין סיעת הליכוד). ביום 17.9.2026 ניתן פסק הדין בעניין סיעת הליכוד (השופטים י' וילנר, א' שטיין וחברי השופט ח' כבוב). השופטת וילנר שכתבה את חוות הדעת העיקרית, קבעה כי הפרקטיקה הקודמת אסורה, וזאת בהתבסס על שני אדנים: "הן בשל הפרת החובות החלות על נציגי המפלגות מתוקף כללי המשפט המנהלי, ובראשם עיקרון חוקיות המנהל; הן בשל הפגיעה בפרטיות לפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובאופן קונקרטי הפרת האיסור הקבוע בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות" (עניין סיעת הליכוד, בפסקה 36). אשר לעניין עקרון חוקיות המנהל, נבחנה בפסק הדין השאלה באיזה אופן יש לסווג את חברי ועדת הקלפי מבחינת הדין המנהלי. בהקשר זה נקבע כי נציגי המפלגות שהם חברי ועדת הקלפי, פועלים מכוח חוק הבחירות; וכי ליבת תפקידם היא סיוע לניהול הליך הבחירות, פיקוח על תקינותו ושמירה על טוהר הבחירות – כך שתפקיד זה נושא צביון ממלכתי וציבורי מובהק. בהתאם לכך, נקבע כי בעת ביצוע תפקידם על-פי דין, חברי ועדת הקלפי מהווים "רשות מנהלית", ומשכך הם כפופים לדיני המנהל הציבורי, ובכלל זה גם לעיקרון חוקיות המנהל. לכן, בפועלם כגורם מנהלי – הם רשאים לעשות אך ורק מה שהדין הסמיך אותם לעשות; ולא הוצג מקור סמכות בדין המסמיך את חברי ועדת הקלפי לפעול בהתאם לפרקטיקה הקודמת ולהעביר למפלגתם מידע בנוגע למימוש זכות האזרח להצביע. אשר לשאלת הפגיעה בפרטיות, נקבע בפסק הדין כי הפרקטיקה הקודמת פוגעת פגיעה קשה בליבת הזכות לפרטיות. נקבע כי המידע שנמסר מהווה "ידיעה על עניניו הפרטיים של אדם"; וכי המטרה שלשמה נמסר המידע על ידי האזרח לבעלי התפקידים בקלפי אינה עולה בקנה אחד עם תכלית מסירת המידע מנציגי המפלגות אל מפלגתם. משכך, נקבע כי הפרקטיקה הקודמת מהווה פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. לעניין החלטת ועדת הבחירות המרכזית, נקבע כי גם הוועדה מחויבת לעיקרון חוקיות המנהל בעת הפעלת סמכויותיה המנהליות. על כן יש לדחות את טענת סיעת הליכוד כי הוועדה הייתה מוסמכת לקבוע את אשר קבעה בהחלטתה. השופטת וילנר הבהירה כי על מנת לפגוע בזכות יסוד חוקתית (באותו מקרה – הזכות לפרטיות), אין די בהסמכה כללית, אלא דרושה הסמכה ספציפית, ברורה ומפורשת שמקורה בחיקוק בר-תוקף. משנקבע כי הסמכה שכזאת אינה בנמצא – נפסק כי הוועדה לא הייתה מוסמכת לקבל את החלטתה האמורה. בעקבות פסק הדין בעניין סיעת הליכוד, פנה בא כוח סיעת הליכוד למ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית בבקשת ההבהרה, בה ביקש שמ"מ המנכ"ל יבהיר כי אין איסור על נציג סיעה בוועדת קלפי או על משקיף להעביר נתונים על אודות מספר המצביעים בפועל בכל קלפי, ללא זיהוי אישי; וכי אין מניעה לעשות כן באמצעים דיגיטליים. ביום 14.10.2026 השיב מ"מ המנכ"ל במכתב נושא העתירה, בו ניתנה החלטת ההבהרה. במסגרת ההחלטה, קבע מ"מ המנכ"ל כי אין מניעה שחבר ועדת הקלפי יעביר נתונים כאמור, בכפוף לתנאים שפורטו על ידיו. החלטה זו היא נושא העתירה שלפנינו. טענות הצדדים העותרת טוענת בעתירתה כי החלטת מ"מ המנכ"ל אינה מהווה הבהרה של פסק הדין בעניין סיעת הליכוד – אלא סטייה מהותית מהקביעות שנקבעו בו ומעקרון חוקיות המנהל. לטענתה, פסק הדין בעניין סיעת הליכוד קבע באופן קטגורי כי חבר ועדת קלפי אינו פועל כנציג מפלגה פרטי אלא ממלא תפקיד ציבורי וממלכתי שמטרתו שמירה על טוהר הבחירות ותקינותן. העובדה שחברי ועדת הקלפי מתמנים על פי מפתח פוליטי אינה גורעת מהאופי הציבורי של תפקידם, ואף להיפך – דרך מינוי זו דווקא מחזקת את האופי הציבורי של התפקיד. לפיכך, בהיעדר הסמכה מפורשת בדין, שלשיטת העותרת אינה קיימת, חבר ועדת קלפי אינו רשאי ליטול לעצמו משימה "פוליטית-קמפיינית" נוספת של איסוף נתונים והזרמתם למטה המפלגה בזמן אמת, גם אם המידע אינו שמי. העותרת מדגישה כי למ"מ המנכ"ל אין סמכות לשנות את האיזון הנורמטיבי המפורש שקבע יו"ר הוועדה בהחלטתו בבקשה לעיון חוזר לפיה מטה ועדת הבחירות יעביר נתונים על שיעור ההצבעה בכל קלפי; וודאי שהוא אינו מוסמך לפעול בניגוד לפסק הדין בעניין סיעת הליכוד. לטענת העותרת, החלטת מ"מ המנכ"ל מעבירה את הכוח מידיו של מטה ועדת הבחירות לידי גורמים פרטיים ומפלגתיים, ובכך מפרה את האיזון שנקבע בהחלטת יו"ר הוועדה. לגישת העותרת, החלטת ההבהרה אף עומדת בסתירה לתקנה 45א לתקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג-1973 (להלן: תקנות הבחירות לכנסת ו-התקנה), הקובעת כי "ביום הבחירות, בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות, לא ישוחח אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום". העותרת טוענת כי התקנה נועדה לשמור על חדר הקלפי כמרחב מוגן ופונקציונלי. משכך, פרשנות מ"מ המנכ"ל לפיה התקנה אינה אוסרת שימוש בטלפון הנייד לצורך הזנת מונה דיגיטלי היא שגויה, בהיותה מנוגדת ללשון התקנה ולתכליתה. לשיטת העותרת, מטרת העברת המידע אינה ניהול ההצבעה, אלא היא נועדה לאפשר למפלגה לדעת, בזמן אמת, כמה בוחרים הצביעו בקלפי הרלוונטית. זוהי אפוא פעולת מטה שאינה מתיישבת עם היגיון התקנה. עוד נטען כי החלטת מ"מ המנכ"ל מסכלת את היכולת לאכוף את פסק הדין בעניין סיעת הליכוד, שכן לא ניתן יהיה לבחון בזמן אמת אם חבר ועדת הקלפי מקליד בטלפון הנייד גם פרטים אישיים שהם אסורים בהתאם לפסק הדין. העותרת טוענת גם לעניין הליך קבלת החלטת ההבהרה. לשיטתה, הדרך שבה התקבלה ההחלטה הייתה פגומה מראשיתה. זאת שכן ההחלטה התקבלה בלא שיתוף של יתר הסיעות; בלא שהתקבלה עמדת היועצת המשפטית לממשלה; ובלא שניתנה זכות טיעון לעותרת או לציבור. לטענת העותרת, הליך חפוז זה, שבוצע תוך יום אחד בעקבות פנייה פרטנית, מונע דיון מעמיק בהשלכות הרוחביות של החלטת ההבהרה על מערכת הבחירות כולה. העותרת מוסיפה כי ההנחיה בהחלטת ההבהרה תפגע בפרטיות הבוחרים ותיצור אפקט מצנן ותחושת מעקב בקרב הבוחרים – שפסק הדין בעניין סיעת הליכוד ביקש למנוע. זאת מאחר שאזרח סביר אינו יודע מה מקליד נציג המפלגה בטלפון הנייד שלו בעת כניסתו לקלפי. בנוסף, נטען כי ההסדר נושא החלטת ההבהרה פוגע בשוויון בין הרשימות. זאת שכן מפלגות גדולות הנהנות ממערך נציגים רחב בוועדות הקלפי יזכו ליתרון משמעותי באיסוף הנתונים, לעומת מפלגות קטנות או מפלגות חדשות שאינן מיוצגות. ביום 18.10.2026 הגישה העותרת הודעת עדכון לתיק בית המשפט, במסגרתה היא צירפה תלונה שהגישה ליועצת המשפטית לממשלה (להלן: הודעת העדכון). כעולה מהתלונה, היא מתייחסת לאפליקציית "ניצחון 26" (שפותחה על ידי חברת אלקטור ומשמשת את מפלגת הליכוד) הכוללת פונקציות המאפשרות, כך נטען, להקליט את הקולות הנמצאים בחדר, להעבירם, לעבדם ולהפיק מהם מידע על מנת לזהות באופן אוטומטי את זהות המצביעים. העותרת טוענת כי בקשת ההבהרה מכוחה התבקש היתר לחברי ועדת הקלפי להניח את מכשירי הטלפון שלהם על השולחן לצורך מניית המצביעים – מעלה חשש שיש לבררו כי היא נועדה לאפשר ביצוע האזנת סתר אסורה תוך ניסיון לעקוף את פסק הדין בעניין סיעת הליכוד. ככל שזו אכן המטרה, נטען כי מדובר בעקיפת פסק הדין תוך פגיעה חמורה בשלטון החוק. המשיבים 3-1 (להלן: משיבי המדינה) טוענים מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. ראשית נטען כי יש לסלק את העתירה מחמת אי-צירוף משיבים רלוונטיים. זאת מאחר שהעותרת נמנעה מלצרף את כלל הסיעות ורשימות המועמדים לכנסת ה-26, אשר הן בעלות עניין ישיר בתוצאות ההליך; וכן משום שהעובדה שסיעת הליכוד היא שפנתה במכתב ההבהרה, אינה מסמיכה אותה לפעול בשם יתר הסיעות והרשימות. בטיעוניהם בעל-פה בדיון מיום 21.10.2026 העלו משיבי המדינה גם טענת שיהוי בהגשת העתירה, בהתחשב בסמיכות הרבה ליום הבחירות שנערכו ביום 27.10.2026. לגופו של עניין, משיבי המדינה מדגישים כי החלטת ההבהרה אינה משנה את הדין הקיים או יוצרת הסדר נורמטיבי חדש, אלא רק מיישמת את הדין ואת החלטת יו"ר הוועדה. בהתאם להחלטת ההבהרה, הפעולה המצומצמת של מנייה כמותית של המצביעים בקלפי ומסירת המידע בדבר הנתון המספרי בלבד, בכפוף לארבעת התנאים שפורטו לעיל, אינה אסורה ומתכתבת עם הדין הקיים ועם פסק הדין בעניין סיעת הליכוד – שאסר רק על העברת "מידע אישי". לטענתם של משיבי המדינה, העותרת מנסה להסיק מהאיסור שנקבע בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד איסור נוסף – שונה ורחב יותר, על מנייה ומסירה של נתונים כמותיים שאינם מאפשרים זיהוי ואשר מטרתם לסייע בבקרה ובניהול הליך הבחירות. משיבי המדינה טוענים כי יש לבחון את מהות הפעולה ואת זיקתה לתפקיד – ולא רק את זהות מקבל הנתון הרלוונטי או האפשרות שיפיק ממנו תועלת. לשיטתם, מניית המצביעים בצורה עצמאית עשויה לחזק את תחושת השקיפות ביום הבחירות, לצמצם חששות מביקורת ולסייע בפיקוח ובקרה הדדיים של נציגי הסיעות בוועדת הקלפי. באשר לתקנה 45א לתקנות הבחירות לכנסת, משיבי המדינה טוענים כי היא מוגבלת לאיסור על ניהול שיחות טלפון קוליות או שימוש במכשירי קשר כאשר ישנם בוחרים בחדר או בזמן ספירת הקולות. התקנה אינה אוסרת על עצם הכנסת מכשיר טלפון נייד לקלפי או על שימוש שקט אחר במכשיר. לטענתם, שימוש שקט לצורך הזנת נתונים כמותיים אינו מפריע למהלך התקין של ההצבעה ואינו מייצר את הרעש וההפרעה הנלווים לשיחה קולית, אותם מבקשת התקנה למנוע. מכל מקום, בהחלטת ההבהרה הודגש במפורש כי הפעולה השקטה שהתבקש לאשרה, לא תפריע להצבעה או תגרום להתערבות בה. בהתייחס לטענת העותרת לפגיעה בשוויון בין הסיעות השונות, טוענים משיבי המדינה כי החלטת ההבהרה אינה יוצרת הסדר נורמטיבי חדש ואינה מעניקה לחברי ועדת הקלפי סמכויות שלא הוקנו להם בדין. בהקשר זה צוין גם כי ממילא קיים שוני בין הסיעות בנושאים נוספים ולכן אין ממש בטענה לפגיעה בשוויון, כשהחלטת ההבהרה חלה באופן שווה על כלל חברי הוועדה ללא הבחנה בין הסיעות (פרוטוקול הדיון מיום 21.10.2026, עמוד 18 בשורות 14-11). אשר להודעת העדכון של העותרת, משיבי המדינה מבהירים כי החשש הכללי מפני שימוש אסור במכשיר טלפון אינו מצדיק הטלת איסור גורף על שימושים מותרים; וכי כל תלונה מטופלת כמקובל בערוצים המתאימים. הם מדגישים כי חזקה על חברי ועדות הקלפי ומפקחי טוהר הבחירות שיבצעו את תפקידם נאמנה וידווחו על כל הפרה. סיעת הליכוד טוענת אף היא כי יש לדחות את העתירה. ראשית, היא מבהירה כי פנייתה למ"מ המנכ"ל נועדה רק כדי להסיר עמימות שנוצרה בלומדות ההדרכה של עובדי הקלפי וכדי למנוע מחלוקות ואנדרלמוסיה ביום הבחירות. סיעת הליכוד טוענת כי החלטת ההבהרה מבהירה את הדין הקיים, ואין בה כל שינוי או סטייה מפסק הדין בעניין סיעת הליכוד. היא מדגישה כי החלטת מ"מ המנכ"ל מהווה הלכה למעשה יישום פרקטי של הקביעה הנורמטיבית של יו"ר הוועדה בהחלטה בבקשה לעיון חוזר לפיה נציגי המפלגות רשאים לרשום לעצמם מידע על מספר המצביעים, ללא פרטיהם, כדי להשוות את המידע האמור למספר המעטפות היוצאות מהקלפי בתום יום הבחירות. זאת, לצורך מילוי תפקידם – פיקוח על מהלך הבחירות. לטענת סיעת הליכוד, הספירה הכמותית מגשימה שתי תכליות מרכזיות: תכלית פיקוחית – קרי מניעת זיופים וטעויות באמצעות השוואת מניין המצביעים למספר המעטפות בסוף היום; ותכלית של המרצת הבוחרים באזורים בהם שיעור ההצבעה נמוך. חשיבותה של תכלית זו נובעת מההחלטה בבקשה לעיון חוזר, בה קבע יו"ר הוועדה כי המרצת בוחרים היא פעילות לגיטימית ורצויה המעלה את אחוז ההצבעה ומבטיחה שתוצאות הבחירות ישקפו את רצון העם כולו. זאת, כל עוד היא נעשית ללא פגיעה בפרטיות. באשר לתקנה 45א לתקנות הבחירות לכנסת, סיעת הליכוד טוענת כי פרשנות העותרת המטילה איסור שימוש גורף במכשיר טלפון נייד היא שגויה ומנוגדת ללשון התקנה ולהיסטוריה התחיקתית שלה. לטענתה, הנוסח הנוכחי של התקנה אוסר אך ורק על "שיחה" קולית בטלפון הנייד, כאשר מצביע נמצא בקלפי ובעת ספירת הקולות. זאת, תוך השמטה מודעת ומכוונת של האיסור ההיסטורי הרחב משנת 1999 על עצם "החזקת" מכשיר טלפון נייד פועל במשך כל שעות ההצבעה וספירת הקולות. משכך, הפעלת מונה מספרי דיגיטלי שקט באמצעות מכשיר הטלפון אינה אסורה בהתאם לתקנה. על כל פנים, ממילא נקבע בהחלטת ההבהרה כי השימוש האמור מותנה בכך שלא יפריע למהלך ההצבעה, לא יכלול צילום או הקלטה ולא יהיה כרוך בגישה למסמכים. סיעת הליכוד התייחסה גם לטענה בדבר היעדר הסמכה מפורשת בחקיקה לנציגי הסיעות בוועדת הקלפי. לגישתה, סמכותה של ועדת הבחירות נשענת על מכלול הוראות חוק הבחירות המפקיד בידיה ובידי האורגנים שלה את הסמכויות הדרושות למימוש האחריות לביצוע הבחירות ולהנהלתן. לצד סמכויות אלה, לוועדה ולאורגנים יש סמכויות עזר שונות – בין אם מכוח חוק הבחירות או לפי סעיף 17(ב) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 שלפיו "הסמכה לעשות דבר או לכפות עשייתו – משמעה גם מתן סמכויות עזר הדרושות לכך במידה המתקבלת על הדעת". סיעת הליכוד מוסיפה כי תפקידם החוקי של נציגי הסיעות בוועדת הקלפי כולל פיקוח על תקינות הליך הבחירות והגנה על האינטרסים הלגיטימיים של הגורם שמטעמו מונו. מתוקף תפקיד זה רשאים נציגי הסיעות בוועדת הקלפי להיות נוכחים בקלפי; לעיין במסמכים ולרשום הערותיהם; לראות את רשימת הבוחרים המשויכים לקלפי שבה הם מוצבים; והם רשאים אף לראות מי התייצב להצבעה. הזכויות המפורטות לעיל אינן זכויות פרטיות של הנציגים – אלא זכויות של המפלגה עצמה. הנציג הוא האמצעי, שבאמצעותו יכולה המפלגה לממש את זכותה לפקח על הליך הבחירות. לכן, טענת העותרת לפיה על נציגי הסיעות בוועדת הקלפי להתנתק מהמפלגות שמינו אותם לאור כפיפותם לדיני המנהל הציבורי – היא טענה שגויה המערבת בין החובות החלות על הנציגים לבין עצם הזיקה הבסיסית ביניהם לבין הגורם שמינה אותם. במענה להודעת העדכון, מבהירה סיעת הליכוד כי לצורך הספירה הכמותית פותחה מערכת ייעודית שאינה מאפשרת הזנת מידע מזהה ואינה מורשית טכנולוגית לגשת למיקרופון או למצלמה במכשיר. לטענתה, אפליקציית "ניצחון 26" כלל אינה קשורה למערכת הספירה הכמותית, והיא אינה כוללת כל יכולת להאזנה, הקלטה או תמלול מרחוק. סיעת הליכוד מדגישה כי עצם קיומה התיאורטי של אפשרות טכנולוגית לביצוע הקלטה ב"טלפונים חכמים" אינו שקול לכוונת שימוש או לשימוש בפועל, ויש לצאת מנקודת הנחה שהמפלגות ונציגיהן יפעלו כדין ובהתאם להנחיות. ביום 21.10.2026 הוצא על ידינו צו על תנאי כמבוקש בעתירה, מטעמי יעילות וסד הזמנים הדוחק. באותו מועד נשמעו טענות הצדדים, ולמחרת, ביום 22.10.2026, הוגשה תשובת סיעת הליכוד לצו על תנאי; והתקיים דיון נוסף במסגרתו השלימו הצדדים את טיעוניהם. בתשובתה לעתירה ובדיון המשלים, הוסיפה סיעת הליכוד וטענה על אודות קיומו של נוהג מושרש לשימוש ב"פנקס המחיקות" – פרקטיקה בה המשקיפים ונציגי הסיעות בוועדת הקלפי נוהגים לסמן במהלך יום הבחירות בפנקס את הבוחרים שהצביעו ולעדכן את מטה הבחירות של המפלגות שלהם מיהם הבוחרים שטרם הצביעו. על רישום זה הסתמכה הסיעה באפיון מערכת שלפיתוחה היא התקשרה בהסכם עם חברת אלקטור בסך 1.8 מיליון ש"ח. הסיעה מדגישה כי האסטרטגיה של הליכוד ליום הבחירות נשענת על האפשרות להפעלת המערכת האמורה ובהסתמך על הדין שהיה נהוג במשך שנים. בכלל זה, מפנה סיעת הליכוד לדבריה של מי שהייתה מנכ"לית ועדת הבחירות בשנת 2022, אשר הבהירה כי קבלת נתונים מצרפיים על המצביעים היא פרקטיקה מוכרת שאינה מהווה העברת מידע אסורה. בהתאם לכך פותח ממשק "אלקטור-קליקר", כלי ממוחשב המיועד לשימוש חברי ועדת הקלפי ביום הבחירות, הפועל כמונה אנונימי פשוט שבהפעלתו מודגשת לנציגים ההנחיה כי יש לוודא "רק מספרים". הסיעה מדגישה כי אין אפשרות להפיק במסגרת הממשק רשימה שמית של מי שהצביעו או מי שטרם הצביעו. לעניין הטענה בדבר העדר ההסמכה המפורשת של חברי ועדת הקלפי לעשות שימוש בממשק האמור ולהעביר את המידע למפלגות – נטען כי בהיעדר פגיעה בפרטיות, מתייתר הצורך בהסמכה מפורשת. במקרה כזה ניתן להסתמך על סמכויותיה הכלליות של ועדת הבחירות, תוך איזון מול הזכות להיבחר לפי סעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת, אשר על פי הטענה הוכרה כזכות לגיטימית אף בהקשר של המרצת בוחרים. חובת הריסון השיפוטי ומתן משקל לעמדתה המקצועית של הרשות; לצד האיסור על שינוי כללי המשחק בסמוך לבחירות –מחייבים – כך נטען – את דחיית העתירה. סיעת הליכוד הבהירה כי עמדתו של מ"מ המנכ"ל בהחלטת ההבהרה מקובלת גם על יו"ר הוועדה, ומשכך – אין די בהרכב של שלושה שופטים כדי להתערב בהחלטה האמורה וההתערבות מחייבת הרכב מורחב של שופטים. לעניין תקנה 45א לתקנות הבחירות לכנסת נטען כי החלטת ההבהרה עולה בקנה אחד עם פרשנויות התקנה לאורך השנים של ועדת הבחירות לכנסת. עוד טענה סיעת הליכוד כי הנימוק בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד בדבר חוקיות המנהל אינו עומד בפני עצמו, ולא הצדיק כשלעצמו את קבלת העתירה באותו מקרה. נטען כי לאור הפגיעה הנטענת בזכות לפרטיות בנסיבות פסק הדין האמור, נקבע שם כי לא די בהסמכה כללית ונדרשת הסמכה ספציפית ומפורשת. אולם, במקרה דנן אין מדובר בפגיעה בזכות יסוד; כך שאין צורך בהסמכה מפורשת, וניתן להסתפק בסמכויות עזר. מ"מ המנכ"ל ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית הבהירו בדיון המשלים מיום 22.10.2026 כי עקרון חוקיות המנהל אכן חל על נציגי המפלגות כפי שנקבע בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד. לצד זאת, הודגש כי כחלק מתפקידם, על נציגי המפלגות להשוות את תוצאות ההצבעה למספר המעטפות; להשוות את כמות המצביעים לפנקסי הבוחרים; ועוד. ככל שלא תהיה למפלגות דרך לקבל את נתוני ההצבעה מנציגיהם בוועדות הקלפי, הם לא יוכלו לממש את זכותם לערער על הבחירות לפי סעיף 86 לחוק הבחירות – נתוני ההצבעה הם חלק אינהרנטי מהיכולת של המפלגות לדעת האם הבחירות התנהלו כדין או שמא האם היה פגם בהתנהלות ביום הבחירות. משיבי המדינה הבהירו כי להעברת המידע לסיעות יש תכלית דואלית – המשלבת פיקוח הדדי והמרצת בוחרים. נטען כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא קבע בהחלטותיו (החלטת יו"ר הוועדה וההחלטה בבקשה לעיון חוזר) הסדר שלילי לגבי דיווח כמותי, שכן הדיון כולו באותה עת נסב על הפגיעה בזכות לפרטיות. עוד נטען כי בעוד שרישום עצמאי של חברי ועדות הקלפי מסייע במניעת טעויות בדיעבד; הרי שהעברת המידע שנאסף ונרשם בזמן אמת למפלגות היא חיונית לזיהוי תקלות ובעיות רוחביות בשטח – המאפשר לסיעות להציג תמונה מלאה ועדכנית לוועדת הבחירות המרכזית לצורך טיפול מידי. בתשובתה לטענות אלה ציינה העותרת כי סיעת הליכוד מבקשת להנמיך את רף ההסמכה הנדרשת מחברי ועדת הקלפי, באופן שאין לקבלו. עוד הובהר כי אף שבעתירה דנן לא הועלתה טענה בדבר פגיעה בזכות יסוד (בניגוד לעתירות בעניין סיעת הליכוד), עיקרון חוקיות המנהל מחייב הסמכה לכל פעולה שמבצעת רשות מנהלית. לכן, יש להצביע על מקור סמכות לחבר ועדת הקלפי להעביר מידע מתוך הקלפי בזמן אמת למפלגתו. לשיטת העותרת – כלל המשיבים כשלו בהצבעה על מקור סמכות כאמור. העותרת אינה חולקת על כך שחבר הוועדה רשאי למנות את המצביעים ולערוך לעצמו רישום ביחס לכך, כפי שנקבע בהחלטת יו"ר הוועדה ובהחלטה לעיון חוזר; אולם אין מקור המסמיך חבר ועדת קלפי להעביר את אותו מידע מתוך הקלפי – למפלגתו. דיון והכרעה ביום 22.10.2026 הודענו לצדדים – בשל דוחק הזמנים ללא נימוקים, כי העתירה התקבלה תוך שהוצא צו מוחלט כמבוקש בעתירה. הנימוקים המפורטים להכרעה זו יפורטו אפוא בפסק דין זה, שניתן לאחר שהבחירות כבר נערכו ביום 27.10.2026. כפי שעולה מכלל האמור לעיל, ההכרעה במחלוקת בין הצדדים טעונה בירור של מספר שאלות. ראשית, נתייחס לפסק הדין בעניין סיעת הליכוד ולקביעות בו ביחס לעיקרון חוקיות המנהל ויישומו על חברי ועדת הקלפי. זאת בהתבסס על מהות התפקיד של חברי ועדת הקלפי והיקף הסמכויות שלהם הנגזר ממהות זו. שנית, יהיה מקום להכריע במחלוקת ביחס לפרשנותו של פסק הדין בעניין סיעת הליכוד – האם הוא מתבסס על שני נימוקים עצמאיים ובלתי תלויים, שאחד מהם הוא הנימוק בדבר חוקיות המנהל; או שמא, כגישת המשיבים, הנימוק בדבר חוקיות המנהל הוא נימוק נלווה לנימוק בדבר הפגיעה בזכות לפרטיות. שלישית, אם תתקבל הגישה לפיה פסק הדין מבוסס על שני נימוקים עצמאיים ונפרדים, יהיה מקום לברר את משמעותו של עקרון חוקיות המנהל בנסיבות המקרה דנן, ואת אופן יישומו. השאלה המרכזית בהקשר זה היא האם רשאים חברי ועדת הקלפי להעביר מידע בדבר מספר המצביעים למפלגותיהם במהלך יום הבחירות. עמדת העותרת היא כי באין היתר מפורש – אסור לחברי ועדת הקלפי לעשות כן; בעוד המשיבים טוענים בעיקרו של דבר כי מאחר שפעולה כאמור אינה פוגעת בפרטיות, חברי ועדת הקלפי רשאים לפעול כך, בין היתר מאחר שמדובר בסמכות נלווית למילוי תפקידם. להלן ייבחנו בפירוט שאלות אלה, ובשולי הדברים אוסיף ואתייחס למספר טענות נוספות שהועלו על ידי הצדדים. סמכויות חברי ועדת הקלפי על פי פסק הדין בעניין סיעת הליכוד בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד הבהיר בית המשפט באופן ברור את מהות תפקידם של חברי ועדת הקלפי: "כלל הגורמים הנוכחים בקלפי ביום הבחירות, ובתוך כך גם נציגי המפלגות, הוסמכו להימצא בה על-פי דין. נוכחותם במקום הקלפי נדרשת לשם ביצוע תפקידם בשמירה על מהלכה התקין של ההצבעה ובהבטחת טוהר הבחירות" (פיסקה 38 לפסק דינה של השופטת וילנר). בהמשך הוסיף בית המשפט והבהיר כי: "נציגי המפלגות בקלפי – הן חברי ועדת הקלפי, הן המשקיפים – פועלים מכוח חוק הבחירות (סעיפים 21(א) ו-24(ד) לחוק זה, בהתאמה) ותקנות הבחירות (ראו, בין היתר: תקנות 20, 67-68). ליבת תפקידם של אלה, כפי שצוין לעיל, היא סיוע לניהול הליך הבחירות, פיקוח על תקינותו, ושמירה על טוהר הבחירות (ראו: פס' 5 להחלטת יו"ר הוועדה מיום 4.8.2026). תפקיד זה נושא, מעצם טיבו ומהותו, צביון ממלכתי וציבורי מובהק. ברי אפוא, כי בעת ביצוע תפקידם על-פי דין, גורמים אלה מהווים 'רשות מנהלית', כהגדרתה לעיל, ומשכך כפופים הם, במסגרת ביצוע תפקידם זה, למערכת דיני המנהל הציבורי, ובתוך כך גם לעקרון חוקיות המנהל" (פיסקה 40 לפסק דינה של השופטת וילנר, ההדגשה היא שלי, ר.ר.). בית המשפט הבהיר אפוא בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד כי כאשר חברי ועדת הקלפי משמשים ככאלה וממלאים את תפקידם – הם ממלאים תפקיד ציבורי על פי דין. לכן – בעת מילוי התפקיד, הם מהווים רשות מנהלית והם כפופים אפוא לכלל הדינים החלים על רשויות מנהליות ובכלל זה לעקרון חוקיות המנהל. עיקרון זה מהווה כידוע את אחת מההנחות הבסיסיות במשטר הדמוקרטי: פעולות השלטון אסורות אלא אם ניתנה להן הסמכה בחוק. במילים אחרות, רשות מנהלית, מוסמכת לעשות רק מה שהדין הסמיך אותה לעשות; ואין לה היתר לפעול אלא מכוח הסמכויות שהמחוקק העניק לה (בג"ץ 8647/22 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והביטחון החברתי, פסקה 40 לפסק דינו של השופט י' אלרון (18.9.2025) (להלן: האגודה לזכויות האזרח); בג"ץ 8298/22 הסנגוריה הציבורית נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 29 לפסק דינו של המשנה לנשיא נ' סולברג ‏(31.8.2025‏); יצחק זמיר הסמכות המינהלית 76-73 (2010); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי 98-97 (2010)). הדברים הללו באו לידי ביטוי ברור וחד משמעי גם בפסק דינו של חברי השופט ח' כבוב בעניין סיעת הליכוד, כאשר קבע כי: "חברי ועדות הקלפי, המשקיפים מטעם המפלגות ונציגי המפלגות במקומות הקלפי – פועלים כולם מכוח דין וממלאים תפקיד ציבורי ביום הבוחר – הבטחת תקינות הליך הבחירות. בהיעדר הסמכה מפורשת, הם לא רשאים להשתמש במידע פרטי שהגיע לידם במסגרת מילוי תפקידם הציבורי או למוסרו לאחר, שלא למטרה שלשמה המידע נמסר להם. ממילא, הם לא מוסמכים לדווח או להעביר מידע לשולחיהם על אודות מי שהגיע להצביע, במטרה שהמפלגות תוכלנה לפנות למי שטרם הצביע ולעודדו לעשות כן". לכן, אם לא יימצא מקור המסמיך את חברי ועדת הקלפי לפעול ולהעביר מידע למפלגות שמינו אותם כמבוקש על ידי סיעת הליכוד בבקשת ההבהרה, המסקנה היא כי נאסר עליהם לפעול באופן הזה. פרשנות פסק הדין בדבר סיעת הליכוד והנימוק של עקרון חוקיות המנהל המשיבים טוענים כאמור כי הדברים שהובאו לעיל מפסק הדין בעניין סיעת הליכוד, אינם מהווים את הבסיס המלא להנמקתו של בית המשפט באותו עניין. לגישתם, פסק הדין מבוסס על שני אדנים, ובית המשפט הכריע כפי שהכריע לא רק מכוח עקרון חוקיות המנהל אלא גם מאחר שבאותו עניין, פעולתם של חברי ועדת הקלפי הייתה כרוכה בפגיעה בפרטיות ולכן נדרשה לה הסמכה מפורשת. על כן, לשיטתם, לא ניתן ליישם את הקביעות בפסק הדין האמור על המקרה דנן, בו לא נטען לפגיעה בזכות לפרטיות או בזכות יסוד אחרת. אני סבורה כי המסקנה הנובעת מקריאת פסק הדין בעניין סיעת הליכוד היא שונה. כך, בפסקה 36 לפסק דינה של השופטת וילנר נקבע כי: "לגישתי הפרקטיקה הנידונה עומדת בניגוד להוראות הדין. זאת, הן בשל הפרת החובות החלות על נציגי המפלגות מתוקף כללי המשפט המנהלי, ובראשם עיקרון חוקיות המנהל; הן בשל הפגיעה בפרטיות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובאופן קונקרטי הפרת האיסור הקבוע בסעיף 2(9) לחוק הפרטיות". מדובר אפוא באופן ברור בשני נימוקים שונים, שדי בכל אחד מהם בנפרד כדי להביא למסקנה אליה הגיע בית המשפט באותו עניין. גם המשך פסק הדין מוביל לאותה מסקנה, כאשר בית המשפט דן בנפרד בנושא של עיקרון חוקיות המנהל (בפסקאות 43-38 תחת הכותרת החריגה מעקרון חוקיות המנהל); ובנפרד – בנושא של הפגיעה בזכות לפרטיות (בפסקאות 63-44 תחת הכותרת פגיעה בפרטיות). ביישום האמור בפסק הדין על עובדות אותו מקרה קובע בית המשפט כי "לפי עקרון חוקיות המנהל, גורם מנהלי מוסמך לעשות רק מה שהדין מסמיכו לעשות. יתר על כן, כאשר עסקינן בפעולות של רשות הכרוכות בפגיעה בזכויות יסוד, לא די בהסמכה כללית, אלא נדרשת הסמכה מפורשת ומפורטת בחקיקה ראשית" (פסקה 65, ההדגשה שלי, ר.ר.). לכן, מסיק בית המשפט כי הוועדה לא הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה שנתקפה בעתירות באותו עניין. כאמור, מסקנה דומה עולה בבירור גם מפסק דינו של חברי השופט כבוב. אכן, בית המשפט בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד אף מבהיר כי ההסמכה הנדרשת כאשר מדובר בפגיעה בזכות יסוד היא "הסמכה מפורשת ומפורטת" (ולעניין זה נתייחס להלן). אולם אין בכך כדי לגרוע ממסקנתו הכללית לפיה כאשר מדובר ברשות מנהלית, וחברי ועדת הקלפי מהווים רשות מנהלית כאשר מכהנים ככאלה, נדרשת הסמכה כלשהי לכל פעולה שהם מבקשים לבצע, ובאין הסמכה כזו – נאסר עליהם לבצעה. משמעותו ואופן יישומו של עקרון חוקיות המנהל במקרה דנן דומה שאין מחלוקת בין הצדדים כי אין בהוראות הדין כל הוראה מפורשת המתירה לחברי ועדת הקלפי לפעול כפי שביקשה סיעת הליכוד להבהיר כי הם רשאים לפעול. אין הוראה בדין לפיה מותר לחברי ועדת הקלפי להעביר במהלך יום הבחירות מידע על אודות מספר הבוחרים שהגיעו לקלפי בכל עת (או כל מידע אחר), גם אם מידע כזה מצוי בידיהם. על פני הדברים, המסקנה הנובעת מהאמור לעיל היא כי בלא היתר לפעול באופן האמור, אסור לחברי ועדת הקלפי לעשות כן. כאמור, טענתם של המשיבים בהקשר זה היא כי אף שאין היתר מפורש לחברי ועדת הקלפי, היתר שכזה אינו נדרש, לאור ההבחנה בין נסיבות המקרה דנן לבין אלה שנדונו בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד. זאת שכן אין בענייננו טענה לפגיעה בזכות כלשהי, ובפרט אין פגיעה בזכות היסוד לפרטיותו של אדם; ולכן לא נדרשת "הסמכה מפורשת ומפורטת" לפעולות חברי ועדת הקלפי, ודי בקיומה של סמכות נלווית. עוד נטען כי תפקידם של חברי ועדת הקלפי הוא תפקיד דואלי, וגם משום כך הם רשאים לפעול באופן שיסייע למפלגות אשר מכוחן מונו. אני סבורה כי אלה אינם פני הדברים – לא במישור של הטענות בדבר הסמכות הנלווית, ולא במישור הטענות לגבי התפקיד הדואלי. ראשית, לטעמי הסמכות להעברת מידע על אודות מספר הבוחרים אינה סמכות נלווית של חברי ועדת הקלפי. זאת לאור תפקידם – כפי שהוא הובהר בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד – תפקיד שמהותו היא סיוע לניהול הליך הבחירות, פיקוח על תקינותו, ושמירה על טוהר הבחירות. שנית, באשר לטענת ה"תפקיד הדואלי" של חברי ועדת הקלפי – אין בעובדה שחברי הוועדה מונו לתפקיד זה מתוקף היותם חברי מפלגות כדי לשנות את המסקנה האמורה. זאת מאחר שכל עוד הם מכהנים כחברי ועדת קלפי, חובתם היא כלפי ועדת הבחירות המרכזית ולניהול הליך בחירות תקין וטהור – ולא למפלגה שמכוחה הם מונו. עניינים אלה יפורטו להלן. האם העברת מידע למפלגה היא סמכות נלווית לסמכויות חברי ועדת הקלפי? כפי שתואר בפירוט לעיל, תפקידם של חברי ועדת קלפי הוא לסייע להליך הבחירות תוך פיקוח על תקינותו ושמירה על טוהר הבחירות. הא ותו לא. השאלה היא האם העברת מידע למפלגה ביחס למספר הבוחרים שהצביעו בכל שעה ושעה, היא סמכות נלווית לסמכות זו. לגישת המשיבים התשובה לשאלה זו היא בחיוב. בדיון שנערך בפנינו ביום 21.10.2026, הצביעו משיבי המדינה על שתי תכליות מרכזיות בהעברת המידע – הן פיקוח על טוהר הבחירות ומניעת טעויות, הן המרצת בוחרים. בהתייחס לפיקוח – משיבי המדינה ומ"מ המנכ"ל טוענים כי העברת המידע למפלגות עשויה לסייע להן לממש את זכותן לערער על תוצאות הבחירות לפי סעיף 86 לחוק הבחירות. עוד נטען כי העברת המידע הכמותי על אודות מספר המצביעים למפלגות בזמן אמת חיונית לזיהוי תקלות ובעיות רוחביות בשטח – וזאת כדי לאפשר למפלגות שהמידע הכולל ירוכז בידיהן, להציג תמונה מלאה ועדכנית לוועדת הבחירות המרכזית לצורך טיפול מידי. סיעת הליכוד הוסיפה והדגישה כי התכלית של המרצת הבוחרים היא תכלית חשובה ורצויה, ולכן יש להתיר לחברי ועדת הקלפי לפעול גם כדי לקדמה. באשר לתכלית של שמירה על טוהר הבחירות, זיהוי תקלות וקבלת תמונה עדכנית ומלאה על מספר הבוחרים – אין ספק כי מדובר באחת התכליות הנגזרות מתפקידם המוגדר של חברי ועדת הקלפי. תופעה של תקלות שכתוצאה מהן אין התאמה בין מספר הבוחרים לבין מספר מעטפות ההצבעה היא אכן תופעה בעייתית שעלולה לשבש את תקינות הבחירות ולפגוע בטוהר הבחירות. תופעה כזו עלולה לחתור תחת רציונל הבחירות – מתן זכות הצבעה מלאה ושווה לכל אחד מהבוחרים. ואולם, השאלה היא האם העברת המידע בדבר מספר הבוחרים בכל עת למפלגה – מקדמת את התכלית האמורה? לטעמי התשובה היא שלילית. אין ספק – וכך יובהר גם להלן – כי אין מניעה שחברי ועדת הקלפי יקיימו רישומים פנימיים לעצמם בדבר מספר הבוחרים שהצביעו בקלפי בה הם משובצים. רישומים כאלה מאפשרים להם להשוות בין מספר הבוחרים כפי שהם מכירים אותו לבין מספר המעטפות היוצאות מהקלפי בתום יום הבחירות. כל אי התאמה בין המספרים הללו – לכאן או לכאן – מצביעה על בעיה הטעונה בירור ובדיקה נוספים, ופתרון מתאים. ואולם, לצורך ביצוע האמור לעיל – לא נדרש חבר ועדת הקלפי להעביר את המידע בדבר מספר הבוחרים למפלגתו. די בכך שהוא יערוך רישום פנימי וישווה אותו בכל עת ובעיקר בגמר ההצבעה לנתוני הקלפי כדי לוודא שאין חריגות מספריות. אם נמצאו חריגות – על חבר הוועדה לדווח עליהן לגורמים הרלוונטיים בוועדת הבחירות המרכזית. לא ברור באיזה אופן תתרום העברת המידע למפלגה במהלך יום הבחירות כדי למנוע תקלות, אי סדרים או פגיעה בטוהר הבחירות. אין בידי המפלגה במהלך היום נתונים לגבי מספר המעטפות בכל קלפי, ולכן אין ביכולתה להשוות את הנתונים שיימסרו לה מחברי ועדות הקלפי השונות עם נתוני האמת. אם כך, נראה שהעברת המידע על ידי חברי ועדת הקלפי למפלגתם לא נועדה למניעת תקלות אלא ליידוע המפלגה מהו מספר הבוחרים שכבר הצביעו בקלפי הרלוונטית שבה נמצאים. טענה נוספת שהועלתה התייחסה לתרחיש שבו שיעור ההצבעה בקלפי מסוימת הוא אפסי (למשל בשל חסימות כבישים), וחבר ועדת הקלפי מדווח על כך למפלגתו כדי שזו תפעל לטיפול בעניין. אלא שגם בהקשר זה לא מובן מדוע נדרשת פנייה למפלגה דווקא. ככל שמתעוררת תקלה המונעת מבוחרים להגיע לקלפי – חברי ועדת הקלפי יכולים לפנות בהקשר זה לוועדת הבחירות המרכזית (או למשטרת ישראל). הזרמת המידע למטה המפלגתי אינה נדרשת. למעשה, וכפי שעולה כאמור מעמדתם של המשיבים, המידע על אודות מספר הבוחרים מסייע למפלגות באופן אחר – הוא מאפשר להם להמריץ בוחרים באזורים בהם – כך נודע להם – ישנם אחוזי הצבעה נמוכים, להגיע להצביע. האינטרס בהמרצת בוחרים הוא – כך טענה סיעת הליכוד – אינטרס שיו"ר הוועדה הכיר בו, והוא אינטרס המקדם את הערך הדמוקרטי של הבחירות שנועדו לשקף את רצונו של אחוז גבוה ככל האפשר מבעלי זכות הבחירה. אכן אין מחלוקת על כך שככל שמספר רב יותר של בעלי זכות בחירה מממשים את זכותם להצביע, כך משקפות תוצאות הבחירות באופן מדויק יותר את "רצון העם". מבחינה זו, ברור אפוא כי ישנה חשיבות להמריץ בעלי זכות בחירה – לממשה, ככל שטרם עשו כן. ואולם, יש מקום להניח כי העברת המידע מחברי ועדת הקלפי למפלגות במהלך יום הבחירות לגבי מספר הבוחרים שכבר מימשו את זכותם האמורה, לא נועדה להמריץ את כלל בעלי זכות הבחירה להצביע, אלא את מי שהמפלגה סבורה שעתיד להצביע עבורה וטרם מימש את זכותו. אין גם ספק כי מפלגות רשאיות לפעול כדי להמריץ את קהל הבוחרים הפוטנציאלי שלהן לממש את זכות הבחירה שלו. כל מפלגה שואפת כמובן להיבחר, ועל מנת לעשות זאת, היא מעוניינת שמספר רב ככל האפשר מבעלי זכות הבחירה שמתכוונים להצביע לה, יממשו את זכותם לעשות כן. ואולם זו אינה השאלה שלפנינו. השאלה שלפנינו היא האם רשאי חבר ועדת קלפי שמונה מכוח היותו חבר במפלגה מסוימת, להעביר לה מידע במהלך יום הבחירות כדי לקדם את האינטרס הפרטי של המפלגה – היינו כדי שהמפלגה תוכל לפנות לבוחרים פוטנציאליים שלה ולהמריץ אותם לצאת להצביע עבורה. אכן, כפי שטענו המשיבים, המידע שנמסר למפלגה הוא – ובהתאם להחלטת ההבהרה – מידע אנונימי, שאינו כולל פרטים קונקרטיים על אודות זהותם של המצביעים שהצביעו ואלה שטרם עשו כן. ואולם, העברתו למפלגה נועדה כדי שזו תנסה להסיק ממנו מסקנות קונקרטיות לטובת קידום מטרותיה. כך, לצורך הדוגמה, אם מדובר בקלפי שהמפלגה סבורה שאחוז המצביעים שיצביעו בה עבורה הוא גבוה מאוד, חזקה עליה כי אם תקבל מידע על מספר נמוך של מצביעים – היא תפעל כדי להמריץ מצביעים נוספים להצביע באזור של אותה קלפי; ולהיפך. במילים אחרות – העברת המידע מחבר ועדת הקלפי למפלגה ביחס למספר הבוחרים שמימשו בכל עת את זכות הבחירה שלהם והגיעו להצביע, נועד כדי לסייע למפלגה לקדם את עניינה ולזכות במרב הקולות האפשרי בבחירות. זאת, גם ללא מסירת נתונים קונקרטיים לגבי מצביע כזה או אחר. ואולם – כפי שהובהר לעיל, חבר ועדת קלפי, משעה שהוא משמש ככזה, אינו עוד "חבר מפלגה" אלא הוא פועל כרשות מנהלית. ככזה, הוא כפוף במסגרת ביצוע תפקידו למערכת דיני המנהל הציבורי (כפי שנקבע מפורשות כאמור בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד). משאלה הם פני הדברים, נראה שלא יכול להיות ספק שחבר ועדת הקלפי אינו רשאי, במסגרת ביצוע תפקידו, להעביר מידע למפלגה כדי לסייע לה במהלך יום הבחירות. כפי שכל מי שפועל במסגרת הרשות המנהלית אינו רשאי לפעול עבור מפלגה מסוימת במהלך ביצוע תפקידו – כך גם חבר ועדת קלפי. העברת המידע האמור למפלגה אינה מהווה חלק מתפקידו של חבר הוועדה, אשר לא מונה במטרה לסייע למפלגתו אלא במטרה לסייע לתקינות הליך הבחירות כולו ועל מנת לשמור על טוהרו. לכן הפעולה המבוקשת – החורגת מגדרי התפקיד – היא אסורה. יובהר בהקשר זה כי אינני מקבלת את עמדתה של סיעת הליכוד לפיה הזכויות שהוקנו לחברי ועדת הקלפי הן זכויות של המפלגה עצמה; וכי עמדת העותרת היא שגויה משום שהיא מחייבת את נציגי הסיעות בוועדת הקלפי "להתנתק" ממפלגותיהם ומזיקתם למפלגות אלה. כפי שהובהר, נציגי הסיעות בוועדת הקלפי היו ונותרו בעלי זיקה למפלגות שלהם. יחד עם זאת, משעה שהם מונו לוועדה ובמהלך פעילותם בה, חברי ועדת הקלפי אינם פועלים עבור הסיעות שלהם. חובתם לפקח על תקינות הבחירות היא חובה כללית, ועליהם להצביע על תקלות – גם אם הן לא עשויות לסייע למפלגה מטעמה הם מונו. עליהם לפעול כדי לקדם את טוהר הבחירות ולא את בחירתה של מפלגתם. לצורך כך הם זכאים לקבל מידע, כאשר זכותם זו אינה זכות פרטית שלהם, ואף אין מדובר בזכות של המפלגה עצמה – אלא בזכות שנועדה לאפשר את הפיקוח על טוהר הבחירות ותקינותן. זוהי כאמור מטרת המינוי, ולא – על מנת שהנציג יעביר את המידע שמגיע לידיו במסגרת תפקידו בוועדה לידי המפלגה. האם תפקידם של חברי ועדת הקלפי הוא "תפקיד דואלי"? טענה נוספת שהעלתה סיעת הליכוד היא כי חבר ועדת הקלפי – הגם שמונה כדי לשמור על טוהר הבחירות – נושא בתפקיד דואלי. כך הוא משמש בין היתר גם כנציג המפלגה שבשמה הוא מונה, ולא ניתן להתעלם מפן זה בתפקידו. ועדות הקלפי מורכבות – כפי שהובהר בראשית הדברים, מחברים בסיעות שונות; כאשר בכל קלפי נדרש ייצוג של שלוש סיעות לפחות. הרכב הוועדה נקבע בהתאם למפתח סיעתי של הסיעות המיוצגות בוועדת הבחירות המרכזית. ברור אם כן כי כל חבר בוועדה מייצג סיעה מסוימת. כך גם לגבי המשקיפים – שאף הם נציגים של סיעות שונות שאינן מיוצגות בוועדת הקלפי. העובדה שבוועדת הקלפי ישנם נציגים של סיעות שונות היא בעלת חשיבות רבה לצורך הפיקוח ההדדי של חברי הוועדה זה על זה ועל פעילות הקלפי ותקינותה. ההנחה היא שכל חבר ועדת קלפי יקפיד לוודא שטוהר הבחירות נשמר, וכי הוא ידאג לתיקון פגמים – אם אלה עלולים לפגוע בסיעה שמכוחה הוא מונה. כל חבר ועדה יפקח על חבריו לבל ינסו לבצע פעולות שעלולות להטות את הבחירות בניגוד לאינטרס של הסיעה שמינתה אותו; והמכלול יבטיח את טוהר הבחירות. ואולם – הגם שזהו ה"היגיון המסדר" העומד בבסיס הוראת החוק, לא נובע ממנו כי חובתו של חבר ועדת קלפי במסגרת תפקידו, היא רק חובה כלפי הסיעה שמינתה אותו. כפי שהודגש מספר פעמים לעיל, חבר ועדת קלפי ממונה כדי לשמור על טוהר הבחירות בכללותו ועל תקינותן. נראה כי הדברים מובנים מאליהם – ונובעים מהאמור בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד. בפסק הדין הובהר כאמור כי נוכחותם של כלל הגורמים המצויים בקלפי ביום הבחירות "נדרשת לשם ביצוע תפקידם בשמירה על מהלכה התקין של ההצבעה ובהבטחת טוהר הבחירות" – ולא כדי לקדם את מטרות מפלגותיהם. קבלת עמדת סיעת הליכוד בעניין זה עשויה הייתה להביא לכאורה למסקנה לפיה אם נציג של מפלגה מבחין בתקלה או טעות שעשויה לסייע למפלגה שמכוחה הוא מונה, עליו להתעלם מתקלה זו ולא להתריע אודותיה. אולם אלה אינם פני הדברים – כאמור, חובתם של כל חברי ועדת הקלפי משעה שהם מונו ככאלה וכל עוד הם משמשים בתפקידם, אינה עוד חובה כלפי המפלגה אלא חובתם מכוונת כולה למטרה לשמה הם מונו – שמירה על טוהר הבחירות. מערך הפיקוח ההדדי באמצעות מינוי נציגים מסיעות שונות, נועד להבטיח את הגשמתה המיטבית של מטרה זו – אך הוא אינו משנה אותה ואין בו כדי להסיט את מוקד תשומת הלב של חברי הוועדה ממנה. חובתם הייתה ונותרה לשמור על טוהר הבחירות, יהיו הנסיבות אשר יהיו. סיכומה של נקודה זו – חבר ועדת קלפי מתמנה כנציג של מפלגה לוועדה. ואולם משעה שהוא התמנה, הוא ממלא תפקיד ציבורי על פי דין וחלים עליו כללי המשפט הציבורי. משכך, מוטל עליו לבצע את תפקידו ונאסר עליו לבצע פעולות שלא הותרו לו בדין. בכלל זה מוטל עליו לשמור על תקינות מהלך הבחירות וטוהר הבחירות ולסכל כל פעולה שעלולה לפגוע בהם. לא הותר לו בדין לבצע פעולות לטובת המפלגה שמכוחה הוא מונה במהלך כהונתו כחבר ועדת קלפי, ובכלל זה לא הותר לו היתר להעביר לה מידע על אודות מספר הבוחרים שבחרו בקלפי בה הוא הוצב. באין היתר לעשות פעולה כזו, היא אסורה. משאלה הם פני הדברים – דין העתירה להתקבל. למען שלמות התמונה אתייחס להלן למספר טענות נוספות שהועלו על ידי המשיבים. השלכת החלטת יו"ר הוועדה על העתירה דנן כזכור, בטרם ניתן פסק הדין בעניין סיעת הליכוד, קיבל יו"ר הוועדה שתי החלטות בנושאים שנדונו באותו פסק דין. להחלטות אלה השלכה לענייננו והצדדים התייחסו אליהן במסגרת טענותיהם. ראשית, יו"ר הוועדה ציין – בהתייחס לפרקטיקה הקודמת, כי המטרה של המרצת ציבור הבוחרים להצביע היא מטרה לגיטימית, ומידע על אודות מספר הבוחרים שהצביעו במהלך יום הבחירות הוא מידע רלוונטי לצורך כך (פסקה 25 להחלטה בבקשה לעיון חוזר). מאחר שיו"ר הוועדה פסל כאמור את הפרקטיקה הקודמת, וכדי לתת מענה לאינטרס האמור, הוא קבע פתרון מוסדי חלופי והורה למטה ועדת הבחירות לפרסם במהלך יום הבחירות, ארבע פעמים לפחות, נתונים על שיעור ההצבעה בכל אחת מהקלפיות. העותרת טענה כי פתרון זה הוא פתרון ממצה, וכי אין מקום להעברת מידע "פרטית" נוספת ברמת המפלגה, שלא יהיה קיים בידי כל המפלגות באופן שוויוני. אינני רואה צורך להידרש לטענה בדבר הפרת השוויון. די בכך שטענת המשיבים ביחס לצורך במידע על אודות מספר המצביעים בשעות היום השונות כדי לקדם את המטרה של המרצת בוחרים – קיבלה מענה. המידע שאכן הופץ לפחות ארבע פעמים במהלך יום הבחירות על ידי ועדת הבחירות המרכזית, עמד לרשות כל המפלגות והסיעות. כל אחת מהן יכלה אפוא לעשות בו שימוש כדי להמריץ בוחרים רבים ככל האפשר לצאת ולהצביע – תוך קידום המטרה החשובה של ריבוי קולות מצביעים. הטענה ביחס להיתר שנתן יו"ר הוועדה לרישום מספר המצביעים בהחלטה לעיון מחדש קבע יו"ר הוועדה כזכור כי אין מניעה שחברי ועדת הקלפי ירשמו לעצמם מידע על מספר המצביעים, ללא פרטיהם, וזאת כדי להשוות אותו למספר המעטפות היוצאות מהקלפי בתום יום הבחירות, כחלק ממילוי תפקידם (פסקה 40 בהחלטה בבקשה לעיון חוזר). המשיבים טענו כי מהחלטה זו נובע כי אכן, וכפי שקבע מ"מ המנכ"ל בהחלטת ההבהרה, אין מניעה כי חברי ועדת הקלפי יאספו נתונים על אודות מספר הבוחרים שהצביעו. כפי שהובהר בפירוט לעיל, לצורך ביצוע תפקידם (וכסמכות נלווית ברורה לתפקיד זה), אין כל מניעה שחברי ועדת הקלפי ינהלו תרשומות פנימיות ויעשו את כל הנדרש כדי למנוע תקלות במהלך יום הבחירות. התרשומות הללו עשויות לשרת אותם כדי להשוות את מספר הבוחרים ברישומיהם למספר המעטפות בתום יום הבחירות. ואולם אין באמור כדי להשליך על השאלה נושא העתירה דנן, הנוגעת כאמור לאפשרות להעביר את המידע שנאסף על ידי חברי הוועדה במהלך יום הבחירות – מחבר ועדת הקלפי למפלגה. להעברה כזו – אין היתר בדין, אין לה הצדקה כחלק מסמכויותיו של חבר ועדת הקלפי לצורך מימוש המטרות שעבורן הוא מונה, ולכן היא אסורה. הטענה לגבי היקף ההתערבות של בית המשפט טענה נוספת שהעלתה סיעת הליכוד נוגעת להיקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטת ההבהרה. בהקשר זה נטענו שתי טענות – ראשית, כי בשל דוחק הזמנים מן הראוי כי בית המשפט יימנע מהתערבות כדי לשמור על יציבות הסדרי הבחירות ועל מנת למנוע אנדרלמוסיה לאחר שקובצי ההנחיות כבר הופצו לקלפיות השונות; ושנית, כי מדובר בהחלטה שניתנה גם על דעת יו"ר הוועדה ולכן על בית המשפט לרסן את עצמו בביקורת על החלטה שכזו; וככל שהוא מחליט להתערב בה – עליו לעשות זאת בהרכב מורחב. באשר לטענה הראשונה – תוצאת פסק דין זה הודעה כאמור לצדדים ללא נימוקים כבר ביום 22.10.2026. אכן, העובדה שמדובר היה במועד קרוב מאוד למועד הבחירות עלולה הייתה לגרום לקושי לאור הצורך ליידע את כל חברי ועדות הקלפי בדבר ההחלטה האמורה והשלכותיה. יחד עם זאת, אין מדובר בקושי שלא ניתן להתגבר עליו – בוודאי בעידן הטכנולוגי הנוכחי המאפשר העברת הודעות באמצעים דיגיטליים באופן מהיר ומידי. כפי שיובהר להלן, העובדה שהעתירה נדונה במועד סמוך מאוד למועד הבחירות לא נבעה מהתנהלותה של העותרת, אלא – אם בכלל – מהתנהלותה של סיעת הליכוד, ולכן, לא ניתן לזקוף עניין זה לחובת העותרת. על כל פנים, עתה במועד פרסום פסק הדין המנומק, מועד הבחירות כבר חלף ולכן טענה זו ממילא התייתרה. באשר לגורם שקיבל את ההחלטה – הרי כעולה מהרקע שתואר לעיל, עניינה של העתירה הוא בהחלטה של מ"מ המנכ"ל בתשובה לבקשת הבהרה שנשלחה אליו. אין מניעה כי עתירה בדבר החלטה של מ"מ המנכ"ל תידון לפני הרכב תלתא וכי הרכב זה יתערב – אם הוא מוצא לנכון – בהחלטה כאמור; זאת – ודאי אם מדובר בהחלטה המתירה לחברי ועדת הקלפי לחרוג מהסמכויות שניתנו להם בדין. אכן, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטותיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שנתון לו שיקול דעת רחב בעניינים המסורים לסמכותו. ההתערבות תיעשה במקרים חריגים בלבד שבהם ההחלטה היא קיצונית בחוסר סבירותה (בג"ץ 7100/22 הליכוד, תנועה לאומית ליברלית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה25, פסקה 11 ‏(‏30.10.2022‏)‏; ‏בג"ץ 797/20 סילבר נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-23, פסקה 23 ‏(6.2.2020‏)). ואולם, ‏‏העובדה שיו"ר הוועדה רואה את הדברים עין בעין עם מ"מ המנכ"ל – הגם שהיא בעלת חשיבות ואין להתעלם ממנה, אינה הופכת את ההחלטה להחלטתו של יו"ר הוועדה על כל הכרוך בכך. לכן, אין מקום ליישם בענייננו את המבחן המשפטי החל על התערבות בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. גם דינה של הטענה לפיה בית המשפט היה צריך לדון בעתירה בהרכב מורחב – להידחות. זאת הן מאחר שלא מדובר כאמור בעתירה התוקפת החלטה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית; הן מאחר שנשיא בית המשפט העליון לא קבע במקרה דנן הרכב מורחב לדיון בעתירה (כפי שהוא היה זכאי לעשות מכוח סעיף 26 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). הטענה על אודות קיומו של "נוהג ארוך שנים" סיעת הליכוד טענה כי קיימת זה מכבר פרקטיקה של העברת מידע מחברי ועדת הקלפי למפלגותיהן. כך, היה נהוג כי חברי ועדת הקלפי מסמנים במהלך יום הבחירות את הבוחרים שהצביעו ומעדכנים את מטה הבחירות של המפלגה שלהם בדבר הבוחרים שטרם הצביעו. נטען כי סיעת הליכוד הסתמכה על הפרקטיקה ארוכת השנים הזו לצורך פיתוח מערכת המאפשרת ספירה אנונימית של מספר הבוחרים, מערכת שהפעלתה עומדת בבסיס האסטרטגיה של הסיעה ליום הבחירות. ואולם, גם פרקטיקה של עשרות שנים אינה יכולה להתגבר על העדר סמכות (בג"ץ 5419/23 אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם ואח' נ' מנכ"ל משרד החינוך, פסקה 29 ‏(‏20.8.2023‏)‏). לשון החוק אף גוברת על פרקטיקה הנובעת ממנהגים קודמים (ע"ב 6615/22 שיקלי נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, יצחק עמית, פסקה 34 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות ‏(3.11.2022‏)). כאמור, במקרה דנן אין בלשון החוק מקור סמכות להחלטתו של מ"מ המנכ"ל. טענה דומה בעניין הפרקטיקה הקודמת עלתה גם בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד. באותו עניין נטען כי אף אם הפרקטיקה הקודמת הייתה בלתי חוקית, הוועדה הייתה רשאית לדחות את מועד פסילתה ולהכשיר את השימוש בה במערכת הבחירות הנוכחית. בית המשפט דחה את הטענה וקבע לא ניתן להעניק סמכות לגורם מנהלי כדוגמת ועדת הבחירות המרכזית (שקיבלה את ההחלטה הנדונה בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד); וממילא אין בפסיקה אליה הפנתה העותרת שם כדי להכשיר את ההחלטה (פסקה 70 לפסק הדין בעניין סיעת הליכוד). בענייננו – ההחלטה נושא העתירה היא כאמור החלטה של מ"מ המנכ"ל, ודומה שמכוח קל וחומר, ללא הסמכה בחוק לפעולתו ולאור הטעמים שפורטו לעיל, הוא אינו יכול להכשיר נוהג – ולו גם נוהג ארוך שנים, גם בהנחה שקיים נוהג כזה, ולהתיר את מה שאינו מותר על פי הדין. על כל פנים, בהתייחס לפרקטיקה נושא פסק הדין בעניין סיעת הליכוד, צוין כי חוקיותה הייתה מוטלת בספק מזה זמן רב, כפי שעולה מהחלטותיהם של יושבי ראש ועדות הבחירות בעבר (פסקה 70 לפסק הדין בעניין סיעת הליכוד). טענת הסף – אי צירוף משיבים המשיבים העלו גם מספר טענות סף נגד העתירה. ראשית, נטען כי העותרת לא צירפה לעתירתה משיבים שהיה עליה לצרפם. הטענה נוגעת בעיקרה לאי הצירוף של הסיעות האחרות, שלגישת בא כוח המשיבים עלולות אף הן להיפגע מפסק דין בעתירה דנן. אני סבורה כי אין לקבל את הטענה. אכן ככלל חובה על עותר לצרף כמשיבים לעתירה את כל הנוגעים בדבר (עע"מ 4877/11 זיסמן נ' משרד הפנים מחוז ת''א ועדת ערר מחוזית, פסקה 9 ‏(29.1.2013‏); בג"ץ 3975/95 קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג‏(‏5‏)‏ 459, 506 ‏(‏1999‏)‏‏; בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח‏(‏4‏)‏ 403, 416-415 ‏(‏1994‏) (להלן: עניין לנדאו)). ואולם, בית המשפט רשאי, בנסיבות המתאימות, לסטות מכלל זה (עניין לנדאו, בעמוד 416). בענייננו, אני סבורה כי ניתן לסטות מהכלל האמור. כפי שהובהר לעיל, העתירה נוגעת לבקשת הבהרה של סיעת הליכוד שנגעה ליישום החלטותיו של יו"ר הוועדה. גם לגישת המשיבים, מדובר היה בהבהרה בלבד, ולא בהחלטה מנהלית חדשה (עמוד 7 לפרוטוקול הדיון מיום 21.10.2026, בשורות 25-21; עמוד 26 לפרוטוקול בשורות 26-23). יוער כי בבקשה לא התבקשה פרשנות של החלטות קודמות של יו"ר הוועדה או של בית המשפט בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד, אלא התבקשה הבהרה ביחס לנושאים שלא עלו עד אז לדיון ולא קיבלו התייחסות מפורשת של יו"ר הוועדה. כך או כך – הבקשה הייתה בקשה של סיעת הליכוד ושלה בלבד. לטעמי – וכפי שעולה מפסק דין זה לעיל – למעשה לא היה מדובר בבקשת הבהרה אלא בבקשה לקבוע קביעה המנוגדת לדין, ובכלל זה לפסק הדין בעניין סיעת הליכוד. במילים אחרות, הדין – לפני משלוח בקשת ההבהרה כמו גם לאחר מכן – נותר בעינו. סיעת הליכוד שהייתה סבורה שהדין הוא שונה, נוכחה לאחר הגשת עתירתה ובירורה, כי עמדתה ביחס לפרשנות הדין אינה העמדה המשפטית הנכונה. לצורך בירור זה – לא נדרש לצרף סיעות נוספות מעבר לסיעת הליכוד. אף אחת מהסיעות האחרות לא טענה כי הבינה את המצב המשפטי כפי שסיעת הליכוד הבינה אותו; אף סיעה אחרת לא ביקשה הבהרה דומה; אף סיעה לא טענה שהיא עתידה להינזק מדחיית עמדת סיעת הליכוד ביחס להבהרה או כי נפגעו זכויותיה; ובהמשך לכך, אף אחת מהסיעות האחרות לא ביקשה להצטרף להליך שסיעת הליכוד יזמה. בנסיבות אלה, ומאחר שכאמור פסק הדין מבהיר לסיעת הליכוד את הדין כפי שהיה קיים ערב בקשת ההבהרה – לא היה הכרח בצירוף נציגי הסיעות האחרות כמשיבים בעתירה; ועל כל פנים ודאי שאין באי צירופן כדי להצדיק את דחיית העתירה. עוד יוער בהקשר זה כי גם סיעת הליכוד, בפנייתה למ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, לא צירפה נציגים של סיעות אחרות (כאשר לגישתה לא היה עליה לעשות כן). מכאן שנציגי הסיעות האחרות לא היו צד להליך לפני מ"מ המנכ"ל. לכן העובדה שמ"מ המנכ"ל וסיעת הליכוד הם הצדדים לעתירה – אינה שוללת את אפשרותו של בית המשפט לבחון את טענותיהם ההדדיות בהתייחס להליך ההבהרה שהם היו הצדדים לו, ולהכריע בהן. טענת הסף – שיהוי אין חולק כי העתירה הוגשה ימים ספורים לפני התאריך הקבוע לבחירות – שהתקיימו ביום 27.10.2026. ואולם, מועד הגשת העתירה נובע מהמועד בו ניתנה החלטת ההבהרה של מ"מ המנכ"ל. בא כוח משיבי המדינה הסכים כי לא נפל שיהוי בין מתן ההחלטה האמורה לבין מועד הגשת העתירה (עמוד 8 לפרוטוקול הדיון מיום 21.10.2026, בשורות 36-32). משיבי המדינה טענו כי בדיני הבחירות יש חשיבות רבה לנושא השיהוי. הם הדגישו כי היערכות המפלגות ועדכון חומרי ההדרכה והלומדות כבר הושלמו במועד בו נדונה העתירה, וחומרי הבחירות וההנחיות כבר נארזו והופצו לוועדות האזוריות לקראת חלוקתם. בהתאם, נטען כי הטלת איסור חדש או שינוי ההנחיות "ברגע האחרון" של מערכת הבחירות הנוכחית יובילו לקושי תפעולי ממשי ולאנדרלמוסיה בשטח. על כן, טענו משיבי המדינה לשיהוי אובייקטיבי הנובע מלוח הזמנים הדחוק. כאמור, משיבי המדינה הבהירו כי אין טענה כנגד העותרת לשיהוי בפרק הזמן בין החלטת ההבהרה לבין פניית העותרת לבית המשפט. השיהוי הנטען נובע – כך הובהר – מהעדר פנייה מוקדמת יותר של העותרת עצמה, בבקשה להבהיר את המצב המשפטי במועד מוקדם יותר. זאת מאחר שלגישת משיבי המדינה, המצב המשפטי אליבא דכל הגורמים הרלוונטיים היה כפי שסברה סיעת הליכוד. איני מקבלת את הטענה. אין מקום להטיל על העותרת חובה לפנות בבקשה הבהרה ביחס לנושא שהיא הייתה סבורה שאינו טעון הבהרה – ולשיטתי – בצדק סברה כך. העיכוב בפנייתה של העותרת נובע אפוא מהעיכוב בפנייה של סיעת הליכוד למ"מ המנכ"ל. אילו הייתה סיעת הליכוד (שהיא זו שהייתה סבורה כי ההבהרה נחוצה), מקדימה ופונה למ"מ המנכ"ל במועד מוקדם יותר – היה לוח הזמנים שונה. כזכור, פסק הדין בעניין סיעת הליכוד ניתן כבר ביום 17.9.2026 ואילו בקשת ההבהרה נשלחה רק ביום 13.10.2026, כמעט חודש לאחר מכן. החלטת מ"מ המנכ"ל ניתנה ביום 14.10.2026 והעתירה דנן הוגשה ביום 16.10.2026. פנייה מוקדמת יותר של סיעת הליכוד למ"מ המנכ"ל הייתה מביאה לכך שמרוץ הזמנים היה מתחיל כחודש מוקדם יותר, מבלי להגיע ל"דקה התשעים" ולהיקלע למצוקת זמנים, כפי שקרה בפועל. את השיהוי הזה לא ניתן לזקוף לחובתה של העותרת, וודאי שאין בו לכן כדי לאיין את עתירתה. אכן, שינוי נהלים הקשורים להליך הבחירות, ימים ספורים לפני מועד הבחירות, עלול לגרום לאי-יציבות ובלבול. ואולם, בענייננו מדובר בשינוי מינורי ואין מקום להניח כי מתן הסעד יפגע בהליך הבחירות. יצוין כי בית משפט זה התערב בעבר בהחלטות שהשפעתן על מהלך הבחירות גדולה יותר – וזאת בכפוף לכך שיום הבחירות יוכל להתנהל כדין (ראו למשל: בג"ץ 7396/18 מפלגת העבודה הישראלית נ' שפר ‏(‏3.2.2019‏)). המקרה דנן אינו שונה. משיבי המדינה העלו כאמור טענות גם ביחס להכבדה ביישום פסק הדין. אכן, לאחר שהודע לצדדים על פסק הדין ביום 22.10.2026, היה על ועדת הבחירות לפעול כדי להבהיר את האמור בו לחברי ועדות הקלפי השונות. יתכן שהדבר יצר קושי, אולם בהינתן שפסק הדין ניתן חמישה ימים לפני מועד הבחירות, אין מדובר במשימה בלתי אפשרית. במציאות הטכנולוגית של ימינו, היה ניתן ליידע את חברי ועדות הקלפי באמצעים טכנולוגיים אפקטיביים שיפתרו את הקושי האמור. בשולי הדברים אציין כי לאור התוצאה שאליה הגעתי כלעיל, לא מצאתי לנכון לבחון לגופן את טענות הצדדים ביחס לפרשנותה של תקנה 45א לתקנות ותחולתה על החלטת ההבהרה והפעולות שאליה היא התייחסה. בשאלות אלה ניתן יהיה להכריע – ככל שיהיה בכך צורך – בעתיד. אחר הדברים האלה – קראתי את חוות דעתו של חברי, השופט ד' מינץ. דומה כי אין מחלוקת ביני לבין חברי כי תפקידם של חברי ועדת הקלפי הוא סיוע לניהול הליך הבחירות, פיקוח על תקינותו ושמירה על טוהר הבחירות (פיסקה 9 לחוות דעתו של חברי ופיסקה 22 לעיל). אין גם מחלוקת כי חברי ועדת הקלפי – ככל רשות מנהלית אחרת, אינם רשאים לפעול בהעדר סמכות; ואף אין מחלוקת כי לחברי ועדת קלפי – כמו לכל רשות מנהלית אחרת – מוקנות "סמכויות נלוות" שנועדו לאפשר להם לקיים את תפקידם כפי שהוגדר. דומני שהמחלוקת העיקרית בינינו נוגעת לשאלה האם העברת מידע על אודות שיעורי ההצבעה בקלפי מעת לעת על ידי חברי ועדת הקלפי למפלגות שמטעמן הם מונו, היא סמכות נלווית של חברי הוועדה (אף שחברי מציין כי אין מדובר רק בסמכות נלווית אלא חלק אינהרנטי מהתפקיד של חברי הוועדה); קרי האם היא נועדה לסייע לחברי הוועדה במילוי התפקיד שלשמו הם מונו. חברי סבור כי "קיומו של ערוץ להעברת מידע בין נציגי המפלגות בקלפי לבין המפלגות עצמן – לרבות בנוגע לשיעור ההצבעה בקלפי – משרת את טובת הציבור ומסייע בהבטחת תקינות ההליך וטוהר הבחירות" (פסקה 15 לחוות דעתו). אולם גישתי בעניין שונה. כפי שפורט לעיל (פיסקאות 27-22), אינני סבורה כי העברת המידע השוטפת למפלגה במהלך יום הבחירות על אודות מספר המצביעים בקלפי, היא פעולה שנועדה לאפשר לחברי ועדת הקלפי לקיים את תפקידם כפי שהוא הוגדר לעיל ובכך להבטיח את תקינות הליך הבחירות וטוהרן. התרחישים ההיפותטיים אליהם התייחס חברי (בפסקאות 12-11 לחוות דעתו), אינם מובילים לטעמי למסקנה כי דיווח שוטף של חברי הוועדה למטה המפלגות שלהם על אודות מספר המצביעים מהווה כלי אפקטיבי לפתרון תקלות אפשריות אלה. זאת, שכן כפי שהבהרתי בפסקה 24 לחוות דעתי לעיל, נראה שהעברת המידע על ידי חברי ועדת הקלפי למפלגתם אינה משמשת למניעת תקלות אלא לשם תמרוץ בוחרים פוטנציאליים של המפלגות להגיע לקלפיות. הא ותו לא. על כל פנים, ככל שחבר ועדת קלפי מזהה במהלך יום הבחירות תקלה המונעת מבוחרים להגיע לקלפי – עליו לפנות בעניין לוועדת הבחירות המרכזית ולמשטרת ישראל, ולא למטה המפלגתי. גם החשש שהעלה חברי מפני העומס המוטל ביום הבחירות על ועדת הבחירות המרכזית אינו משנה ממסקנה זו ואינו מצדיק, לטעמי, להרחיב את סמכויותיהם של חברי ועדת הקלפי מעבר למה שהותר להם במסגרת החוק. אציין כי פסק דיני מתייחס רק להעברת מידע על אודות מספר מצביעים למטה המפלגה במהלך יום הבחירות – ואין בו כדי לשלול אפשרות של העברת מידע בתום יום הבחירות שעשוי להצדיק הגשת ערעור בחירות על ידי המפלגה. והערה אחרונה – חברי התייחס לחשש מפני "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק". ואולם, במקרה דנן – אין מדובר בשינוי כללי המשחק כי אם בהבהרתם לאחר מתן פסק הדין בעניין סיעת הליכוד. כפי שעולה מבקשת ההבהרה, כללים אלה לא היו ברורים – למצער לסיעת הליכוד אשר פנתה למ"מ המנכ"ל בבקשה זו. פסק דין זה, שתוכנו (ללא נימוקיו) ניתן לפני הבחירות נועד להבהיר את הדברים, בדיוק כדי ש"כללי המשחק" יהיו ברורים ואחידים ביחס לכלל המשתתפים בבחירות. בדיעבד ניתן לומר כי נראה שכך אכן היה. אשר על כן, לאור כלל האמור לעיל, אני סבורה כי דין העתירה להתקבל וזאת כאמור בפסק הדין שניתן על ידינו ללא נימוקים ביום 22.10.2026 – ללא צו להוצאות. רות רונן שופטת השופט דוד מינץ: בפסק דיננו מיום 22.10.2026, שניתן ללא נימוקים, נקבע בדעת רוב של חבריי כי יש לקבל את העתירה וליתן צו מוחלט כמבוקש בה. דעתי הייתה שונה, והיא נותרה בעינה גם לאחר קריאת חוות דעתה של חברתי. אלה הם נימוקיי. 1. ההליך שלפנינו הוא המשך ישיר של הליך קודם שהתברר לפני בית משפט זה, בו נדונה שאלת סמכותם של חברי ועדת קלפי ומשקיפי קלפי – נציגי סיעות בכנסת היוצאת ונציגי רשימות מועמדים לכנסת הנכנסת, בהתאמה (להלן יחד גם: נציגי המפלגות) – להעביר למפלגות מידע הנוגע להצבעה בקלפי (בג"ץ 60697-08-26 סיעת הליכוד – תנועה לאומית ליברלית נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 (17.9.2026); להלן: עניין סיעת הליכוד). במסגרת עניין סיעת הליכוד, שפסק הדין בו ניתן אך לאחרונה, נקבע כי נציגי המפלגות אינם רשאים להעביר למפלגותיהם מידע על אודות זהות הבוחרים שמימשו את זכות הצבעתם. ההנמקה שעמדה ביסוד קביעה זו הייתה היעדר הסמכה ספציפית, מפורטת ומפורשת בדין להעברת המידע האמור כמתחייב מעיקרון חוקיות המינהל, ופגיעה בזכות לפרטיות הכרוכה בהעברת אותו מידע. 2. כעת מונחת לפנינו שאלה בהקשר דומה, אך שונה במהותה. אין אנו עוסקים עוד בהעברת מידע הנוגע לזהות הבוחרים בקלפי ולמימוש זכות ההצבעה שלהם, כי אם במידע הנוגע לשיעור ההצבעה הכולל בקלפי, ללא זיהוי אישי של הבוחרים. שאלה זו התעוררה בעקבות "בקשת הבהרה" שהוגשה לממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית (להלן: מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות או מ"מ המנכ"ל) מטעם תנועת הליכוד (להלן: הליכוד), בה התבקש להבהיר כי האיסור שנקבע בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד חל על העברת מידע הנוגע לנוכחותו או הצבעתו של אדם מזוהה בקלפי, ולא על ספירה כללית של מספר המצביעים בו. בעקבות בקשה זו אכן הבהיר מ"מ המנכ"ל כי אין מניעה על חברי ועדת קלפי או משקיפים לִמְנוֹת את הבוחרים בקלפי בפועל ולהעביר למפלגות מידע זה, בכפוף לתנאים שונים, והבהרה זו הולידה את העתירה שלפנינו. 3. לגישת העותרת, שאומצה על ידי חברתי, מהכרעתו של בית משפט זה בעניין סיעת הליכוד עולה כי העברת המידע על אודות שיעור ההצבעה בקלפיות מנציגי המפלגות למפלגות עצמן היא אסורה, שעה שאין בהוראות הדין הוראה מפורשת המתירה להם לעשות כן. על פי גישה זו, ההנמקה שפורטה בעניין סיעת הליכוד בכל הנוגע לעיקרון חוקיות המינהל עומדת לבדה גם בהתעלם מההנמקה הנוגעת לפגיעה בפרטיות, ועולה ממנה בבירור כי בהיעדר הסמכה מפורשת, העברת המידע האמור היא אסורה. לעמדתי, מדובר בקריאה מוקשית של פסק הדין. 4. נקודת המוצא, עליה אני האחרון לחלוק – היא כי סמכות מהווה הבסיס לכל פעילות של רשות מינהלית. בהיעדר סמכות, אין הרשות המינהלית רשאית לפעול. כך מתחייב מעיקרון חוקיות המינהל, שכנפיו פרושות על כל רשות מינהלית ועל כל פעולה שברצונה לבצע – יהא נושאה אשר יהא (וראו בהרחבה את דבריי בבג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקאות 6-1 (1.1.2024); כן ראו גם: בג"ץ 6824/07 מנאע נ' רשות המסים, פ"ד סד(2) 479, 497 (2010) (להלן: עניין מנאע); בג"ץ 4790/14 יהדות התורה – אגודת ישראל – דגל התורה נ' השר לשירותי דת, פסקה 20 (19.10.2014) (להלן: עניין יהדות התורה)). במובן זה יש ממש בעמדה כי עיקרון חוקיות המינהל עומד איתן לבדו, ולעיתים די בו כדי להביא למסקנה בדבר בטלות הפעולה המינהלית, אף אם לא גלומה בה פגיעה בזכות כזו או אחרת (וראו למשל: עניין יהדות התורה, פסקה 20; עניין מנאע, בעמ' 498; בג"ץ 4491/13 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' ממשלת ישראל, פ"ד סז‏(‏1‏)‏ 177, 203 ‏(‏2014‏)‏‏; דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 97, 109-106 (2010)). 5. עם זאת, ולא פחות חשוב מכך, עיקרון החוקיות אינו משמיע כי נדרשת הסמכה ברורה ומפורשת בדבר חקיקה לכל צעד ושעל של הרשות. תפיסת עיקרון החוקיות באופן זה אינה מתכתבת עם מציאות החיים ועם האופן שבו פועל המחוקק. עמד על כך יצחק זמיר בספרו: "צריך לדייק, עקרון חוקיות המינהל אינו דורש שכל מעשה של הרשות המינהלית יהיה מעוגן בהסמכה שנקבעה בלשון מפורשת בחוק עצמו. דרישה כזאת אינה אפשרית מבחינה מעשית, בגלל הגיוון העצום של מעשי המינהל ובגלל האילוצים על תהליך החקיקה, ולכן הדין מתפשר עם צורכי המציאות [...]. כאשר חוק או תקנה מקנים סמכות לרשות מינהלית, אין צורך בכך שהם יקבעו בפירוט מלא כל צעד וצעד שהרשות צריכה לנקוט כדי להפעיל את הסמכות; הקניית סמכות, ולו רק בלשון כללית, טומנת בקירבה גם הסמכה לנקוט בצעדים הנדרשים באופן סביר להפעלת הסמכות" (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א 77-76 (מהדורה שנייה מורחבת, 2010) (להלן: זמיר)). אכן, מקום שבו פעולתה של הרשות כרוכה בפגיעה בזכות יסוד, נדרשת הסמכה ברורה, מפורטת ומפורשת בחקיקה (אם כי מידת ההקפדה על דרישה זו משתנה בהתאם לעניין העומד על הפרק. וראו: בג"ץ 1550/18 עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות, פסקאות 33-32 (30.4.2020); בג"ץ 8010/16 ברזון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 לחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן (12.7.2021); עניין מנאע, בעמ' 498-497). ואולם כל אימת שלא מדובר בפעולה שיש בה משום פגיעה בזכות, אין הכרח שתהא לה הסמכה מפורשת בלשון החוק, וניתן להסתפק ככלל בקיומה של הוראה כללית שממנה ומתכליתה ניתן ללמוד על הסמכה לעשיית הפעולה (וראו למשל: עניין יהדות התורה, פסקה 20; ע"א 1600/08 מקסימדיה פרסום חוצות בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו, פסקה 7 (18.8.2011); זמיר, בעמ' 77-76; והכל בכפוף לכך שלא מדובר בהסדר ראשוני. וראו בהקשר זה: בג"ץ 61683-12-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 25 (20.8.2026); בג"ץ 7922/19 עמותת צדק פיננסי נ' ראש המטה הכללי, פסקה 43 (15.9.2025). וראו גם: יואב דותן ביקורת שיפוטית על שיקול דעת מינהלי 364-362 (2022)). 6. על רקע מושכלות יסוד אלה מתחדד הקושי הטמון בפרשנות שאימצה חברתי לקביעות בעניין סיעת הליכוד ובעמדתה בנוגע לתחולתן על ענייננו. באותו הליך עמדה על הפרק פגיעה בזכות לפרטיות כתוצאה ממסירת מידע על אודות אנשים מזוהים, ועל כן ברור מדוע נקבע כי עיקרון חוקיות המינהל מוליך למסקנה שבהיעדר הסמכה מפורשת לא ניתן לעשות כן. אכן, מסכים אני כי עיקרון החוקיות הובא בפסק הדין כאדן עצמאי שמכוחו יש לאסור על העברת אותו מידע, אולם כאמור, אופן יישומו של עיקרון זה מושפע משאלת קיומה של פגיעה בזכות. בהינתן שיישומו של העיקרון בפסק הדין התבסס על היעדר הסמכה מפורשת, ברי כי ברקע לכך עמדה הנחה כי העברת המידע מגלמת פגיעה בזכות. בענייננו לעומת זאת, לא עומדת על הפרק פגיעה בפרטיות או בכל זכות אחרת (ועל כך עוד ארחיב להלן). ממילא אין מקום למסקנה כי העברת המידע הנדון בענייננו היא אסורה בהיעדר הסמכה מפורשת נוכח פסק הדין בעניין סיעת הליכוד. קריאה של פסק הדין האמור באופן שבו נקבע בו איסור קטגורי על העברת מידע בהיעדר הסמכה מפורשת המנותק משאלת הפגיעה בזכות, אינה רק מתעלמת מהקשר הדברים שבו ניתן פסק הדין, אלא גם מייחסת לו סטייה מכללי המשפט המינהלי שהשתרשו בהלכה הפסוקה, כמפורט לעיל. למותר לציין כי באותו עניין כלל לא נדונה השאלה אם ניתן ללמוד מסמכויותיהם של נציגי המפלגות ומתכליתם על הסמכה כללית ומשתמעת להעברת מידע למפלגות, כך שלא ניתן לומר כי בית המשפט אמר את דברו בעניין זה. 7. מכאן אפוא מתבקשת המסקנה שלא די בקביעות בעניין סיעת הליכוד כדי לסתום את הגולל על אפשרות העברת המידע הנדון בענייננו למפלגות. משכך על מנת להשיב לשאלה אם אכן מדובר במידע שניתן להעבירו אם לאו, יש לבחון האם הוראות הדין המעגנות את סמכויותיהם של נציגי המפלגות בקלפיות והתכלית העומדת ביסוד תפקידם, מלמדות על הסמכה לעשות כן. לכך אפנה כעת. 8. בבואו של אדם לממש את זכות בחירתו בקלפי, הוא פוגש מספר בעלי תפקידים. חלקם – כגון מזכירי ועדת הקלפי – הם נציגים של ועדת הבחירות המרכזית. חלקם האחר – כגון חברי ועדת הקלפי ומשקיפי הקלפי – הם נציגים של גורמים מפלגתיים. כפי שתיארה חברתי, חברי ועדת הקלפי הם נציגים של לפחות 3 סיעות מסיעות הכנסת היוצאת (סעיף 21 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; להלן: חוק הבחירות); ומשקיפי הקלפי הם נציגי רשימות מועמדים שאינן מיוצגות בוועדות הקלפי (סעיף 24(ד) לחוק הבחירות). 9. אין חולק כי תכלית תפקידם של חברי ועדת קלפי ומשקיפי קלפי היא סיוע לניהול הליך הבחירות, פיקוח על תקינותו ושמירה על טוהר הבחירות (וראו גם בעניין סיעת הליכוד, פסקאות 5 ו-40 לחוות דעתה של השופטת וילנר וחוות דעתו של חברי השופט ח' כבוב שם). לשם הגשמת תכלית זו הוענקו להם סמכויות שונות בחוק הבחירות ובתקנות הבחירות לכנסת, תשל"ג-1973 (להלן: תקנות הבחירות). בקווים כלליים ניתן לומר כי חברי ועדת הקלפי אמונים על ההצבעה וספירת הקולות בקלפי, ובתוך כך אחראים על ניהול מהלך ההצבעה, עריכת רישום של מספר הבוחרים שהצביעו, קביעת כשרותם או פסלותם של פתקי הצבעה ומעטפות הצבעה, ועוד (ראו בין היתר: סעיפים 73 ו-79 לחוק הבחירות ותקנות 39, 61, 69-67, 75-73 ו-80-79 לתקנות הבחירות). בכל הנוגע למשקיפים, אלה מפקחים על מהלך ההצבעה בקלפי, ובמסגרת זו הם רשאים לבדוק את מלאי הפתקים וכשרותם, לבקש רישום של הערות בפרוטוקול ועדת הקלפי ולערוך מסמך הערות נלווה לפרוטוקול (וראו בין היתר סעיפים 24(ד), 73 ו-79 לחוק הבחירות, וכן תקנות 20 ו-68 לתקנות הבחירות). 10. עם זאת, הגשמת תכלית תפקידם של נציגי המפלגות בקלפיות אינה מסתכמת אך בביצוע תפקידיהם המינהליים במסגרת הקלפי. חלק נכבד ממנה נעוץ דווקא בעובדה שהם מהווים נציגיהן של מפלגות, סיעות ורשימות מועמדים לכנסת. בחירת המחוקק להציב דווקא נציגי סיעות ומפלגות בתפקידי מפתח בקלפי אינה מקרית. היא נעשתה בכוונת מכוון מתוך תפיסה שלפיה מעורבות של נציגים מסיעות מגוונות בכל קלפי, וקיומם של אינטרסים מנוגדים, תייצר ביקורת הדדית זה על זה ובכך תטייב את הפיקוח והבקרה על הליך הבחירות ותהפוך אותו לאפקטיבי יותר. הזיקה למפלגה איננה אפוא בגדר פשרה או כשל במנגנון הבחירות שנבחר על ידי המחוקק, אלא מאפיין מובנה שלו (וראו בהקשר זה, למשל: עניין סיעת הליכוד, פסקה 5; רע"א 414/94 מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדיס, פ"ד מה(4) 421, 430-429 (1994); החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, השופט א' רובינשטיין, בעניין "הרכב ועדות קלפי" מיום 4.12.2012, פסקאות י-יא). 11. כאשר מתבוננים על נציגי המפלגות בקלפיות מזווית זו, נקל להבין מדוע קיומו של ערוץ מידע בינם לבין המפלגה אינו בגדר חריגה מסמכות הנציגים ואפילו לא בגדר "סמכות נלווית" שלהם, אלא חלק אינהרנטי מתפקידם. הצורך בפיקוח ובשמירה על טוהר הבחירות אינו מסתכם בתוך דל"ת אמות הקלפי, וברי כי היכולת של נציגי המפלגות בתוך הקלפיות עצמן מוגבלת. לא רק מטעמים טכניים (בין היתר נוכח ההגבלות על שימוש בטלפון נוכח הוראת תקנה 45א לתקנות הבחירות, עליה עוד ארחיב להלן); אלא גם ובעיקר מטעמים מהותיים: נציגי המפלגות אינם מסוגלים לזהות מתוך הקלפי הבודדת תופעות רוחביות, וממילא אינם מסוגלים לבדם להבטיח את טוהר הבחירות באופן המיטיבי. 12. אכן, הצורך בתכלול המידע מוחשי יותר כאשר עסקינן בהעברת מידע הנוגע לאי-סדרים בקלפי. כך למשל, ברור כי הצטברות של תלונות בנוגע למחסור של פתקי הצבעה במספר קלפיות רחב באזור מסוים, מצריכה התייחסות שונה מאשר מקרה בודד שבו קיים מחסור של פתקי הצבעה בקלפי מסוימת. בהיעדר אפשרות להעביר מידע שכזה מנציג המפלגה בקלפי למפלגה עצמה, נפגעת היכולת לפקח על טוהר הבחירות ועל תקינות ההליך. ואולם גם תכלול מידע על שיעור ההצבעות בקלפי יש בו כדי לסייע בשמירה על טוהר בחירות. לשם דוגמה, מקום שבו מועבר למפלגה מידע על שיעור הצבעות מסוים בקלפי, באפשרותה להשוות שיעור זה לשיעור ההצבעה בקלפיות אחרות או לשיעור ההצבעה באותה קלפי בבחירות קודמות, וכתוצאה מכך לזהות אנומליות המצריכות מענה מיידי (וראו בהקשר זה גם את דבריו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית (להלן: יו"ר ועדת הבחירות) בפסקה 40 להחלטתו מיום 16.8.2026). 13. חברתי סבורה כי במצבים מעין אלה ניתן להסתפק בהעברת המידע לוועדת הבחירות המרכזית באופן ישיר. ברם איני סבור כי יש בכך כדי לייתר את התועלת המופקת מהעברת המידע למפלגות בהיבט השמירה על טוהר הבחירות. ועדת הבחירות המרכזית עצמה הבהירה בדיונים שנערכו לפנינו כי ביום הבחירות היא עמוסה לעייפה, באופן הפוגם ביכולת שלה לתכלל מידע ונתונים המגיעים מאלפי קלפיות ולתת לו מענה מיידי. העברת המידע למפלגות עצמן, שבתורן יבחנו מגמות רוחביות ויעבירו לוועדת הבחירות המרכזית את התמונה המלאה במידת הצורך, מתגברת על קושי זה ומסייעת במיקוד ועדת הבחירות המרכזית בנושאים הדורשים מענה רוחבי. 14. אוסיף ואעיר בהקשר זה, כי אין בעובדה שוועדת הבחירות המרכזית החליטה לפרסם בעצמה נתונים על אודות שיעורי ההצבעה בקלפיות לאורך יום הבחירות כדי לייתר את הצורך בהעברת המידע מנציגי המפלגות למפלגות עצמן. די לציין כי הנתונים מתפרסמים בהשהיה (delay) באופן המקשה על היכולת לתת מענים לתקלות בזמן אמת, ואין צריך לומר כי ביום הבחירות קיימת חשיבות משמעותית לתת מענה לתקלות הפוגעות במימוש זכות ההצבעה באופן מיידי ככל הניתן. 15. ויודגש – איני חולק על כך שבעניין סיעת הליכוד נקבע כי נציגי המפלגות בקלפי הם בגדר רשות מינהלית, וככזו, חובתם היא כלפי הציבור ולא כלפי המפלגות. ברם כמפורט לעיל, קיומו של ערוץ להעברת מידע בין נציגי המפלגות בקלפי לבין המפלגות עצמן – לרבות בנוגע לשיעור ההצבעה בקלפי – משרת את טובת הציבור ומסייע בהבטחת תקינות ההליך וטוהר הבחירות. גם איני מתעלם מן העובדה שיש בהעברת המידע בנוגע לשיעור ההצבעה כדי לסייע למפלגות בתימרוץ בוחרים פוטנציאלים שלהם להגיע לקלפיות. ואולם מדובר בתוצר לוואי שאינו מוריד מחשיבות המידע לפיקוח ולשמירה על תקינות הבחירות. מה גם, שאם כל תכליתו של המידע הייתה תימרוץ בוחרים, הדעת נותנת כי ניתן היה להסתפק בפרסום ועדת הבחירות המרכזית. 16. זאת ועוד. מגישתה של חברתי משתמע כי כל אימת שמועבר מידע לטובת המפלגה, הדבר בהכרח חורג מתפקידם של נציגי המפלגות בדבר שמירה על טוהר הבחירות ופיקוח על תקינותן. ברם לא פעם העברת מידע למפלגה שנועדה לשרת את טובתה, תתרום כתוצאה מכך גם להבטחת טוהר הבחירות. לשם דוגמה, סעיף 86 לחוק הבחירות קובע כי גורמים שונים כגון סיעות ורשימות מועמדים רשאים לערער על תוצאות הבחירות, בין היתר בטענה שהבחירות בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק. ברור כי העברת מידע מנציגי המפלגות למפלגות עצמן על אודות קיומם של אי-סדרים בקלפיות נועדה לשרת את טובתן ולסייע להן בהגשת ערעור כאמור. ואולם לצד זאת גם ברור כי העברת המידע תסייע בסוף הדרך לשמירה על טוהר הבחירות ועל תקינותן, ודאי מקום שבו אכן נמצא כי הבחירות לא התנהלו כחוק באותה קלפי. 17. יובהר למען הסר ספק כי נציגי המפלגות אכן רשאים להעביר מידע למפלגות לצורך מימוש זכות הערעור הנתונה להן. כך עולה ראשית מעצם קיומה של זכות ערעור כאמור, שהרי אלמלא יועבר המידע מנציגי המפלגות כיצד יוכלו אותן מפלגות לממש את זכותן? אמנם קיים ערוץ מסוים המאפשר עיון במסמכים וחומרים שונים, לרבות פרוטוקולי ועדות הקלפיות המתעדים אי-סדרים למיניהם (כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע"ח-2018). עם זאת, מדובר בערוץ מוגבל הדורש תשתית מוקדמת לקיומם של אי-סדרים (וראו בהקשר זה: בג"ץ 2162/20 ח"כ אופיר כץ נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, השופט ניל הנדל, פסקה 10 (2.4.2020)), כך שאין בו כדי לסייע מקום שבו אין בידיה של הסיעה או הרשימה כל מידע על אי-סדרים כאמור. האפשרות להעביר מידע למפלגות בין היתר לצורך הגשת ערעור עולה גם מתקנות 85(ד) ו-90 לתקנות הבחירות הקובעות כי יו"ר ועדת הקלפי או סגנו זכאים לקבל העתק של פרוטוקול ועדת הקלפי. שהרי בהיעדר אפשרות להעבירו למפלגות עצמן, מה טעם מצא מחוקק המשנה לעגן זכות זו? 18. סיכומו של דבר אפוא, העברת מידע בנוגע לשיעור ההצבעה בקלפי מנציגי המפלגות למפלגות עצמן אינה חורגת מגדר הסמכויות הנתונות לנציגים אלה בדין, אלא מהווה חלק אינהרנטי ממימוש אותן סמכויות ומיישום תכלית תפקידם. על רקע זה ברור אפוא, כי אין בעיקרון חוקיות המינהל כדי להביא למסקנה כי מדובר בפרקטיקה אסורה. ההיפך הוא הנכון. 19. אך בכך לא תם הדיון. לטענת העותרת, גם במנותק מהאמור קיימים טעמים נוספים המצדיקים את המסקנה כי העברת המידע הנדון בענייננו היא אסורה. כפי שיפורט להלן, לא מצאתי ממש בטענות אלה. 20. ראשית מבקשת העותרת ללמוד על קיומו של איסור על העברת מידע למפלגות, מהוראות תקנה 45א לתקנות הבחירות המורה כי "ביום הבחירות, בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות, לא ישוחח אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יפעיל אדם בחדר כאמור מכשיר רדיו או טלוויזיה". אין בידי לקבל טענה זו. כפי שטענו המשיבים, מלשון התקנה עולה כי היא אוסרת על קיום שיחות קוליות מהטעם שהן עשויות להפריע להתנהלות ההצבעה, ואין בה כדי לשלול את האפשרות לקיים תקשורת שאינה כרוכה בהפרעה או רעש (ודומה כי מסקנה זו נתמכת גם בתיקון שנערך בתקנה בשנת 2008 (תקנות הבחירות לכנסת (תיקון), התשס"ט-2008, ק"ת 6734, 246)). 21. שנית טוענת העותרת כי יש באפשרות להעביר את שיעור ההצבעה לנציגי המפלגות משום פגיעה בשוויון בין סיעות הכנסת היוצאת (שנציגיהן משמשים כחברי ועדת קלפי) לבין רשימות מועמדים לכנסת הנכנסת (שאינן מיוצגות בוועדות האמורות). ברם אין חולק כי באפשרותן של אותן רשימות להציב משקיפי קלפי, ולקבל את המידע הנדון מהם. אכן, הדבר כרוך בהשקעת משאבים ארגוניים וכספיים מצידן של אותן רשימות, בשונה מסיעות הכנסת היוצאת, אולם ככל שיש בכך פגיעה בשוויון – מקורה בהסדר החקיקתי הקיים ולא בעצם האפשרות להעביר את המידע. 22. שלישית טוענת העותרת כי יש בהבהרה בדבר האפשרות להעביר מידע על אודות שיעור ההצבעה בקלפיות, שניתנה כאמור על ידי מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות, משום סתירה להחלטת יו"ר ועדת הבחירות מיום 16.8.2026 להורות על פרסום שיעורי ההצבעה על ידי הוועדה עצמה לאורך היום. גם טענה זו אין בידי לקבל. הרציונל שעמד ביסוד החלטתו האמורה של יו"ר ועדת הבחירות הוא מתן כלי נוסף בידי המפלגות לתימרוץ בוחרים לממש את זכות הצבעתם. אלא שכאמור לעיל, העברת המידע מנציגי המפלגות למפלגות עצמן משרתת גם תכלית נוספת בדמות טיוב הפיקוח על הבחירות והבטחת תקינותן. מכאן שאין בהחלטתו האמורה של יו"ר ועדת הבחירות כדי לשלול אפשרות זו, ולא בכדי הובהר בדיונים שלפנינו לא פעם, כי קיים תיאום מלא בעניין הנדון בין מ"מ המנכ"ל לבין יו"ר ועדת הבחירות וכי ההבהרה ניתנה על דעתו של האחרון. 23. ולבסוף סבורה העותרת כי היבט נוסף המחזק את עמדתה, נעוץ בכך שהעברת המידע הנדון בענייננו עשויה לגרום למצביע בקלפי ל"תחושת מעקב" – תחושה שאותה ביקש פסק הדין בעניין סיעת הליכוד להסיר מהפרק. ברם רחוקה מאוד "תחושת המעקב" הנגרמת בנסיבות של איסוף מידע הנוגע לאדם ספציפי (אליה התייחס בית משפט זה בעניין סיעת הליכוד), לבין תחושה כאמור הנגרמת – ככל שנגרמת – מאיסוף מידע כללי לגבי שיעור ההצבעה בקלפי. מכל מקום, באיזון בין תחושה זו לבין השמירה על טוהר הבחירות – עדיף האחרון. אשר לטענת העותרת כי "אין לדעת מה מקליד נציג מפלגה בטלפון בכל פעם שמצביע מסיים את הליך ההצבעה" – ראשית ייאמר כי ניתן להעלותה גם במצב דברים שבו נציגי המפלגות אינם מורשים להעביר מידע. שהרי כאמור, שימוש שקט בטלפון איננו אסור. על כך יש להוסיף כי צִדו השני של המטבע של הטענה כי נציגי הקלפיות הם רשות מינהלית – הוא כי עומדת להם חזקת התקינות המינהלית. נימוקים אלה כוחם יפה גם כלפי טענת העותרת כי מתן האפשרות להעביר מידע על אודות שיעור ההצבעה בקלפי מסכל את אכיפתו המעשית של פסק הדין בעניין סיעת הליכוד. 24. הנה כי כן, אין בטענות העותרת כדי לשנות מהמסקנה האמורה שלפיה אין מניעה מהעברת מידע בנוגע לשיעור ההצבעה בקלפי מנציגי המפלגות למפלגות, ומשכך לעמדתי דין העתירה היה להידחות בהיעדר עילה להתערבות. 25. על אף שניתן היה להסתפק באמור, אבקש להעיר שתי הערות. 26. האחת. כפי שנקבע לא אחת, יש להימנע ככל הניתן מעריכת שינויים ב"כללי המשחק" של הבחירות תוך כדי תקופת הבחירות. ביסוד גישה זו עומדת התפיסה שלפיה שינויים בסמוך לבחירות עצמן פוגעים בציפיות השחקנים הפוליטיים ויוצרים אי-סדר שבתורו עשוי לפגוע בלגיטימיות התוצאות (וראו בהרחבה: בג"ץ 5119/23 התנועה לטוהר המידות נ' הכנסת, פסקה 53 לחוות דעתו של ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן וחוות דעתי שם (26.10.2023)). בענייננו, יש באימוץ עמדתה של העותרת משום שינוי משמעותי של כללי המשחק תוך כדי המשחק, ולהשלכותיו של עניין זה לא ניתנה הדעת. יוער כי לא נעלמה מעיני העובדה שגם בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד יש משום שינוי של כללי המשחק הנוהגים, אולם שם דובר כאמור בפגיעה בזכות, בשונה מענייננו. 27. השנייה. לטעמי טמון קושי ממשי בקבלת העתירה גם שעה שיתר הסיעות, הרשימות והמפלגות השונות הממנות את נציגי המפלגות לתפקידם לא צורפו לה כמשיבות. אף אם אניח כי העובדה שבקשת ההבהרה של הליכוד התבררה מול מ"מ המנכ"ל ב"מעמד צד אחד" הצדיקה את התנהלות העותרת באי-צירוף אותן משיבות לעתירתה (ואינני משוכנע שכך הם פני הדברים), אין בכך כדי לרפא את הקושי הטמון בעובדה שעמדתן וטענותיהן של אותן משיבות רלוונטיות לא נשמעה (וראו והשוו: בג"ץ 1901/94 ח"כ עוזי לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403, 417 (1994); בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון, פסקה 45 (25.6.2024); ע"א 2962/97 ועד אמנים – חוכרים ביפו העתיקה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב, פ"ד נב(2) 362, 383-382 (1998); בג"ץ 3975/95 קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(5) 459, 506-505 (1999)). אוסיף בהקשר זה כי איני מוצא נחמה בעובדה שאף אחת מהסיעות האחרות לא טענה כי הבינה את המצב המשפטי באופן דומה לליכוד או כי היא עתידה להינזק מדחיית עמדת הליכוד. משעה שניתנה הבהרת מ"מ המנכ"ל – לפיה כאמור העברת המידע הנדון בענייננו היא פעולה מותרת – ברי כי לקבלת העתירה דנן יש השלכות על אותן סיעות, דבר המצדיק את שמיעת עמדתן. סיכומם של דברים: אם דעתי הייתה נשמעת, היינו דוחים את העתירה על ראשה, קרבה וכרעיה. דוד מינץ שופט השופט חאלד כבוב: במחלוקת שנפלה בין חבריי אני מסכים לתוצאה אליה הגיעה חברתי השופטת ר' רונן ולעיקרי חוות דעתה. כחברתי, אף אני סבור כי עיקרון חוקיות המינהל לא מאפשר לחברי ועדות הקלפי ולמשקיפים מטעם המפלגות בקלפי להעביר לשולחיהם, במהלך יום הבחירות, מידע באשר למספר המצביעים שהגיעו לקלפי מסוימת, שכן הדבר חורג מהתכלית שלשמה הם הוצבו בקלפי ושלמענה נמסר להם המידע האמור. מנקודת מבטי, אפוא, ראוי להעמיד את ההכרעה על אדן אחד, איתן ויציב: עיקרון חוקיות המינהל. כל יתר הטענות שנשמעו לפנינו – בדבר סמכות עזר נלווית, אופיו האנונימי של המידע ותפקיד דואלי – אינן אלא ניסיונות לעקוף אדן זה, ואין בכוחן לעשות כן. חברי, השופט ד' מינץ, סבור אחרת. לעמדתו, העברת מספר המצביעים שהגיעו לקלפי למטה המפלגה, במהלך יום הבחירות, היא, כמימרה בת זמננו, פיצ'ר ולא באג. זאת, מכיוון שהיא מבוצעת כחלק מהמטרה שלשמה הוצבו בקלפי חברי ועדת הקלפי והמשקיפים – שמירה על תקינות וטוהר הבחירות. ובלשונו: "[...] גם תכלול מידע על שיעור ההצבעות בקלפי יש בו כדי לסייע בשמירה על טוהר בחירות. לשם דוגמה, מקום שבו מועבר למפלגה מידע על שיעור הצבעות מסוים בקלפי, באפשרותה להשוות שיעור זה לשיעור ההצבעה בקלפיות אחרות או לשיעור ההצבעה באותה קלפי בבחירות קודמות, וכתוצאה מכך לזהות אנומליות המצריכות מענה מיידי" (פסקה 13 לחוות דעתו). חברי מוסיף כי העובדה שהמפלגות יכולות לעשות שימוש במידע זה על מנת לתמרץ את בוחריהן אינה אלא "תוצר לוואי" של ביצוע התפקיד של חברי ועדת הקלפי והמשקיפים מטעמן. קודם שאסביר מדוע איני יכול לקבל את עמדתו זו של חברי, לגופה, אבקש להעיר כי דווקא מהנמקתו זו של חברי עולה כי המחלוקת בתיק דנן אינה כה רחבה כפי שניתן היה לסבור במבט ראשון. כך, אילו חברי היה משתכנע כי מטרת העברת המידע, במהלך יום הבחירות, היא אך ורק פוליטית – דהיינו, אך ורק במטרה לאפשר למפלגות לתמרץ את בוחריהן-שלהן לצאת ולהצביע – אף הוא היה מסכים כי לא קיימת סמכות להעביר את המידע. שהרי, במקרה כזה, לא היה ניתן לומר כי העברת המידע נעשתה בסמכות, במובן זה שהיא נועדה לממש את התכלית שלשמה הוצבו אותם נשים ואנשים בקלפי, ולפיכך לא קיימת להם סמכות 'ישירה', 'נלווית' או 'דואלית' להעברת המידע. ואכן, כפי שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא נ' סולברג, בהחלטתו בתב"כ 17/26, וכפי שנקבע בפסק הדין בעניין סיעת הליכוד – חברי ועדות הקלפי, המשקיפים מטעם המפלגות ונציגי המפלגות במקומות הקלפי פועלים כולם מכוח דין, וממלאים תפקיד ציבורי הנושא צביון ממלכתי ביום הבוחר והוא הבטחת תקינות הליך הבחירות. נוכחותם בקלפי נועדה ליצור איזון ופיקוח הדדי ולנטרל הטיות – לא להפוך את הקלפי לזירת פעילות מפלגתית. כפי שציינתי שם, "כניסת בעלי תפקידים אל מתחם הקלפי נועדה לניהול ההצבעה ולפיקוח עליה ולא לשם המרצת בוחרים". קביעות אלה אינן שואלות אם המידע המועבר הוא שמי או מספרי. הן שואלות שאלה מוקדמת: מהו מעמדו של מי שיושב בקלפי, ומהי תכלית הימצאותו שם. התשובה – תפקיד ציבורי, לתכלית ציבורית. חברי אינו מבקש לחלוק על נקודת מוצא זו. אלא שלעמדתו, התכלית העיקרית של העברת המידע בדבר שיעור ההצבעה, במהלך יום הבחירות, היא להבטיח את תקינותו של הליך הבחירות, ועל כן קיימת לחברי ועדת הקלפי ולמשקיפים הסמכות לעשות כן. יוצא אפוא, כי המחלוקת בין חבריי מצומצמת יחסית, ועיקרה הוא בשאלה הבאה: מהי התכלית שלשמה מבקשים נציגי הסיעות בקלפי להעביר לשולחיהם, במהלך יום הבחירות, את המידע בדבר מספר המצביעים שהגיעו להצביע בקלפי שבה הם הוצבו: האם העברת המידע נועדה לאפשר למפלגות לעשות בו שימוש פוליטי, או שמא להבטיח את תקינות הבחירות וטוהרן. לגופם של דברים, לאחר שעיינתי בחוות דעתו של חברי, לא שוכנעתי כי מטרת העברת המידע היא כמוסבר על-ידו. מאחר שעמדתי בסוגיה זו דומה לעמדתה של חברתי, אסתפק בהצגתה באופן תמציתי וממוקד. ראשית, לא הובא לפנינו, ולו מקרה אחד, שבו נטען כי נעשה בעבר, במהלך יום הבחירות, שימוש במידע בדבר מספר המצביעים שהגיעו לקלפי מסוימת, כדי לזהות אנומליות ותקלות מהסוג שתיאר חברי. זאת, על אף שהעברת מידע כאמור נעשתה לאורך השנים במערכות בחירות רבות. כל שהמפלגות עשו עם המידע האמור היה לתמרץ את בוחריהן לצאת ולהצביע. שנית, ובהמשך לאמור לעיל, הטענה כי קיימת אפשרות שייעשה שימוש במידע על אודות מספר הבוחרים שהגיעו להצביע בקלפי ספציפית, כדי "לתת מענה לתקלות הפוגעות במימוש זכות ההצבעה באופן מיידי ככל הניתן" (פסקה 14 לחוות דעתו), כלל לא הועלתה על-ידי סיעת הליכוד. אדרבה, בא-כוח סיעת הליכוד ציין בתגובתו לעתירה כי תכלית העברת המידע היא לאפשר למפלגות להשוות – בתום יום הבחירות – בין מספר המצביעים שהגיעו לקלפי לבין מספר ההצבעות באותה קלפי (פסקה 11 לתגובה המקדמית מטעם משיבה 4). ובמילים פשוטות: אם השחקנים עצמם, קרי – המפלגות שאליהן מועבר המידע, תכננו לעשות במידע האמור שימוש פוליטי בלבד, במהלך יום הבחירות, קיים קושי לראות בדבר 'תוצר לוואי' של העברת המידע. שלישית, מוצא אני קושי בעמדתו ההיפותטית של חברי גם לגופה. חברי מציין כי המפלגות תוכלנה להשוות את מספר המצביעים שהגיעו לקלפי בשעה מסוימת למספר המצביעים שהגיעו לאותה קלפי בשנה קודמת, ובכך לזהות "אנומליות המצריכות מענה מיידי". ואולם, אין זה ברור מה ניתן להסיק כתוצאה משינוי שיעור ההצבעה בקלפי מסוימת, במהלך יום הבחירות, כאשר ידוע מלכתחילה כי שיעור ההצבעה משתנה ממערכת בחירות אחת לרעותה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר, לפי הנטען, במסקנה שאמורה להיות מוסקת על-ידי המפלגות באופן מיידי. בהקשר זה אזכיר כי ועדת הבחירות המרכזית עצמה מפרסמת במהלך יום הבחירות, מספר פעמים, נתונים על אודות שיעורי ההצבעה. חברי מציין כי המפלגות הן בעלות יכולת רבה יותר מאשר ועדת הבחירות המרכזית לזהות "מגמות רוחביות" במהלך יום הבחירות, וכי הנתונים המפורסמים על-ידי ועדת הבחירות המרכזית מועברים בהשהיה מסוימת "באופן המקשה על היכולת לתת מענים לתקלות בזמן אמת" (פסקאות 13–14 לחוות דעתו). ואולם, מעבר לכך שטענה זו כלל לא נטענה על-ידי סיעת הליכוד, והיא הועלתה רק על-ידי בא-כוח משיבים 1­–3 במהלך הדיון בעל-פה (וממילא קיים קושי לקבל את הטענה שזוהי התכלית העיקרית של העברת המידע למפלגות), אין זה ברור ביחס לאיזה סוג של "מגמות רוחביות" קיים יתרון למפלגות על פני ועדת הבחירות המרכזית. על רקע זה, הפגם בהחלטת ההבהרה של מ"מ המנכ"ל הוא יורד לשורש העניין. מ"מ המנכ"ל נשאל על-ידי סיעת הליכוד אם חבר ועדת קלפי רשאי לבצע ספירה עצמאית של המצביעים ולהעבירה למפלגתו, והשיב כי "אין מניעה". ברם, התשובה שהייתה צריכה להינתן היא שחבר ועדת קלפי לא מוסמך להעביר למפלגתו מידע מהקלפי למטרה החורגת משמירה על תקינות הבחירות וטוהרן. "אין מניעה" היא תשובתו של המשפט הפרטי, שבו מותר לאדם כל שלא נאסר עליו. כידוע, במשפט הציבורי התשובה הפוכה: לרשות ולעובדי ציבור מותר רק מה שהדין מאפשר. החלטת ההבהרה, בלא שזיהתה מקור סמכות פוזיטיבי, הפעילה אפוא את עיקרון החוקיות במהופך – ועל כן דינה בטלות. מכאן גם תשובתי לטענה המרכזית של המשיבים, שלפיה בהיעדר פגיעה בזכות יסוד די ב"סמכות נלווית" ואין צורך ב"הסמכה מפורשת ומפורטת". טענה זו מערבת בין שני רבדים. דרישת ההסמכה המפורשת והמפורטת היא דרישה מוגברת, החלה כאשר פעולת הרשות פוגעת בזכות יסוד. אך גם בהיעדר פגיעה כזו, הרשות אינה משוחררת מדרישת ההסמכה כשלעצמה. הסרת הרכיב המזהה מן המידע עשויה להסיר את שאלת הפרטיות מן הפרק; אין היא מסירה או מסדירה את שאלת הסמכות. ואשר לסמכות הנלווית – זו נגזרת מתכלית התפקיד, ואינה יכולה לחרוג ממנה. משנקבע כי תכלית התפקיד היא ניהול ההצבעה, פיקוח עליה ושמירה על טוהר הבחירות, פעולה שתכליתה המוצהרת היא לסייע למפלגה להמריץ את בוחריה אינה "נלווית" לתפקיד – היא זרה לו. כפי שהראתה חברתי, ספירה פנימית והשוואתה לנתוני הקלפי משרתות את תכלית הפיקוח במלואה; העברת הנתון בזמן אמת למטה המפלגה אינה מוסיפה לפיקוח דבר, והיא משרתת תכלית זרה בלבד – שאינה תכליתו של התפקיד הציבורי שמקבלים על עצמם חברי ועדת הקלפי ביום הבוחר. סוף דבר: חבר ועדת קלפי אמנם נכנס לקלפי כנציג מפלגה; אך משנכנס – הוא פועל מכוח הדין, לתכלית שהדין קבע, ובגבולות שהדין התווה. הדין לא הסמיכו למסור למפלגתו מידע מתוך הקלפי, שמי או מספרי, לצורך מטרה פוליטית החורגת מהמטרות שלשמן הוצב הוא בקלפי. בהיעדר הסמכה – הפעולה אסורה, והחלטת ההבהרה שהתירה אותה דינה להתבטל. אני מצטרף אפוא לתוצאה שלפיה דין העתירה להתקבל. חאלד כבוב שופט אלה הם נימוקינו לפסק הדין שניתן על ידינו ביום 22.10.2026. ניתן היום, ‏ו' בכסלו התשפ"ז (‏16.11.2026). דוד מינץ שופט חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת