פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 29293-05-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערת:
פלונית
נגד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) בתמ"ש 30234-12-24 מיום 6.4.2026
בשם המערערת:
עו"ד אייל שמולביץ
פסק-דין
1. המערערת הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה שבה נטען כי העברות נכסים וזכויות שעשתה המשיבה 2, אמה של המערערת (להלן: האֵם) לטובת המשיב 1, אחיה של המערערת (להלן: האח) הן תוצאה של השפעה בלתי הוגנת (תמ"ש 30234-12-24). תחילה, התביעה סולקה על הסף, אולם במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין, ובהסכמת הצדדים, הוצע כי ההליך יוחזר לבית משפט קמא לשמיעת ראיות. בהמשך, נוכח הדרדרות במצבה הקוגניטיבי של האֵם, הגיש בא-כוחה בהליך (להלן: עורך הדין) בקשה למנותו לאפוטרופוס לדין של האֵם בהליך. ביום 31.12.2025 ניתנה החלטה המאשרת את מינויו תוך שנקבע כי הוא מכיר היטב את האֵם, את רצונותיה ואת האינטרסים שלה (להלן: החלטת המינוי). עוד נקבע כך:
"אני דוחה מכל וכל את טענת [המערערת] כי כתבי הטענות מטעם האם עד כה אינם משקפים את רצונה ואת האינטרסים שלה עליהם עמדה מפורשות כשהייתה כשירה ומסוגלת לנהל הליך משפטי".
2. ביום 20.1.2026 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין, שבה נטען, בעיקרם של דברים, כי בהחלטת המינוי המותב הביע עמדה נחרצת בנושא התביעה בכללותה – רצונה האמיתי של האֵם – ובכך, דעתו "ננעלה". עוד נטען כי בהחלטות ובדיונים קודמים המותב הביע מורת רוח ביחס לניהול התביעה דנן; וכי המותב אמר "תסבירו לי היכן טעיתי" כאשר התביעה הוחזרה אליו מערכאת הערעור, כאילו ניהול ההליך נתפס על ידי המותב "כנטל וטרחה דיונית".
3. ביום 6.4.2026 דחה המותב (השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) את בקשת הפסילה. תחילה, נקבע כי בקשת הפסלות לא הוגשה בהזדמנות הראשונה כפי שמורה תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). לגופן של טענות, המותב הבהיר כי קביעותיו בהחלטת המינוי התייחסו אך ורק לשאלת מינויו של עורך הדין לאפוטרופוס לדין של האֵם, ולאופן שבו יובא רצון האֵם בפני בית המשפט, ואין בה משום הבעת עמדה לגופו של ההליך. עוד נדחו טענות המערערת ביחס לחוסר שביעות רצון מצד המותב; והוטעם כי האמירה המיוחסת למותב כלל לא נאמרה על ידו, וכל שהמותב ביקש להבין הוא אילו ראיות חדשות יש בידי המערערת לאחר שתביעות קודמות שבהן נטען להשפעה פסולה על האֵם – נדחו, והכל במטרה לקדם ולייעל את שמיעת התביעה. המערערת חויבה בהוצאות האח ועורך הדין בסך 3,000 ש"ח כל אחד.
מכאן הערעור שלפניי.
4. לאחר שעיינתי בטענות המערערת ובהחלטות המותב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות משלא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). טענתה המרכזית של המערערת כי המותב הביע עמדה נחרצת בהחלטת המינוי באשר לרצונה החופשי של האֵם, ואולם איני סבור כי כך הדבר. מקריאת ההחלטה עולה כי קביעות המותב נוגעות אך לשאלה האם עורך הדין הוא הגורם המתאים ביותר להתמנות לאפוטרופוס לדין של האֵם. בתוך כך, קביעת המותב כי כתבי הטענות שנוסחו על ידי עורך הדין משקפים את רצון האֵם, נועדה להבהיר כי הוא אכן הגורם שמכיר באופן הטוב ביותר את רצונותיה והאינטרסים שלה. לא מצאתי בכך הכרעה לגופן של הטענות הנוגעות להשפעה בלתי הוגנת על האֵם באופן שמגלה על נעילת דעתו של המותב (השוו: ע"א 2071/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (16.6.2024); ע"א 4888/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (24.8.2022)), וחזקה על המותב כי ימשיך ויבררן בלב פתוח ובנפש חפצה.
5. אשר לטענת המערערת כי המותב אמר "תסבירו לי היכן טעיתי", יובהר כי ככל שמתעוררת מחלוקת עובדתית ביחס להתבטאויות המותב, חזקה שגרסת המותב מתארת נכונה את מצב הדברים (עפ"ס 42300-12-25 פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (1.6.2026)). ממילא אין בדברי המותב כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים אלא על ניסיון המותב לקדם את הדיון בהליך ביעילות.
6. יתר טענות המערערת הן טענות "ערעוריות" מובהקות שמקומן להישמע במסגרת הליך ערעורי מתאים (עפ"ס 51253-08-26 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (7.9.2026)). עוד יצוין כי חלק מהטענות הועלו לראשונה בערעור מבלי שניתנה למותב ההזדמנות להידרש אליהן, ודי בכך כדי לדחותן (עפ"ס 36794-03-26 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (10.8.2026)).
7. סוף דבר, שהערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד' תשרי תשפ"ז (15 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא