פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 28995-09-25

פלוני נ. הפרקליטה הצבאית הראשית

עתירת אלמנתו ובנותיו של תום גודו ז"ל לחייב את הפצ"ר להורות על פתיחת חקירה פלילית בעקבות הירי של כוח צה"ל שהביא למותו במהלך אירועי ה-7-8 באוקטובר 2023.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 28995-09-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה משפט צבאי ומשמעת בצה"ל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירת אלמנתו ובנותיו של תום גודו ז"ל לחייב את הפצ"ר להורות על פתיחת חקירה פלילית בעקבות הירי של כוח צה"ל שהביא למותו במהלך אירועי ה-7-8 באוקטובר 2023.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 28995-09-25 — פלוני נ. הפרקליטה הצבאית הראשית

עתירת אלמנתו ובנותיו של תום גודו ז"ל לחייב את הפצ"ר להורות על פתיחת חקירה פלילית בעקבות הירי של כוח צה"ל שהביא למותו במהלך אירועי ה-7-8 באוקטובר 2023.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עתירת אלמנתו ובנותיו של תום גודו ז"ל, אשר נהרג מירי כוח צה"ל לעבר ממ"ד ביתו בקיבוץ כיסופים ב-8.10.2023 עקב שגיאה בזיהוי. העותרות דרשו להורות לפצ"ר לפתוח בחקירה פלילית לבחינת נסיבות מותו ולמסור לידיהן את ממצאי התחקיר הצבאי. במהלך ההליך נמסר לעותרות תקציר ממצאי התחקיר, והסעד לגבי קבלת התחקיר התייתר. לגבי הדרישה לפתיחת חקירה פלילית, בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי בית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק והפצ"ר, בפרט כאשר ההחלטה התקבלה תחת נסיבות לחימה חריגות וקיצוניות וערפל קרב. עם זאת, נפסקו הוצאות לטובת העותרות בסך 7,500 ש"ח בשל השיווי בעיתוי מתן התשובה לבקשתן לקבלת ממצאי התחקיר.

הנימוק המרכזי

בית המשפט אינו מתערב בשיקול הדעת של הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה פלילית, אלא במקרים חריגים מאוד. במקרה זה הירי בוצע בתנאי קרב חריגים וקיצוניים ביותר, ולא נמצא פגם קיצוני או חוסר סבירות בהחלטת הפצ"ר.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים יצחק עמית, דוד מינץ, גילה כנפי-שטייניץ
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • לימור הבדלה
  • רומי גודו
  • צוף גודו
  • גפן גודו

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה פלילית היא בלתי סבירה בעליל ונגועה בפגמים קשים.
  • ממצאי התחקיר הצבאי מגלים התרשלות חמורה, פקודה בלתי חוקית בעליל לירות לעבר דלת הממ"ד וציות לה חרף הידיעה ששוהים במקום אזרחים.
  • קיים חשד סביר לביצוע עבירות המתה בקלות דעת, שימוש בלתי חוקי בנשק, חריגה מסמכות ואי קיום הוראות.
  • הפצ"ר לא היה רשאי להסתמך על ממצאי התחקיר הצבאי כמקור בלעדי להחלטתו נוכח כשלים וסרבנות לתחקור העותרות.
  • שיקולי הרתעה ומדיניות תומכים בפתיחה בחקירה פלילית.
טיעוני ההגנה
  • אין עילה להתערבות בית המשפט בשיקול הדעת הרחב המסור לפצ"ר בהחלטות על פתיחה בחקירה פלילית.
  • החלטת הפצ"ר התקבלה לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של התחקיר הצבאי ודיון מקיף.
  • הירי בוצע בתנאים מבצעיים חריגים ביותר ובתנאי קיצון תחת ערפל קרב, ולא עולה מהתחקיר חשד לביצוע עבירה פלילית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ממצאי התחקיר המבצעי הצבאי.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

סכום הוצאות משפט

7500

הפניות לתיקים אחרים

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 28995-09-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרות: 1. לימור הבדלה 2. רומי גודו 3. צוף גודו 4. גפן גודו נגד המשיבים: 1. הפרקליט הצבאי הראשי 2. ראש המטה הכללי 3. צבא הגנה לישראל עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ד חשוון התשפ"ז (4 נובמבר 2026) בשם העותרות: עו"ד יובל יועז; עו"ד שרה חביב בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה פסק-דין הנשיא יצחק עמית: תום גודו ז"ל נורה על ידי חיילי צה"ל בבוקר ה-8.10.2023 בביתו בקיבוץ כיסופים, עודנו מגונן על משפחתו בממ"ד. טרגדיה איומה זו הונחה לפתחנו. עניינה של העתירה בבקשת העותרות, אלמנתו ובנותיו של תום גודו ז"ל, לחייב את הפרקליט הצבאי הראשי להורות למשטרה הצבאית החוקרת (להלן בהתאמה: הפצ"ר ו-מצ"ח) לפתוח בחקירה פלילית בחשד להמתתו שלא כדין של תום גודו ז"ל. רקע עובדתי 1. ביום שבת 7.10.2023 פתחו ארגוני טרור ברצועת עזה במתקפת פתע רחבה ורצחנית על יעדים צבאיים ואזרחיים במדינת ישראל. במהלך המתקפה שהו העותרות ותום גודו ז"ל יחדיו במרחב המוגן בביתם בקיבוץ כיסופים (להלן: הממ"ד) במשך 25 שעות ברציפות. למחרת, ביום 8.10.2023 בסביבות השעה 7:00 בבוקר, נכנס כוח צה"ל לבית המשפחה וירה לעבר דלת הממ"ד מתוך הנחה מוטעית כי שוהים בו מחבלים המחזיקים בבני ערובה. כתוצאה מירי זה נהרג תום גודו ז"ל. 2. כעולה מהעתירה, ביום 23.4.2025 מסר נציג צה"ל לעותרת 1, אלמנתו של תום גודו ז"ל, את ממצאי התחקיר המבצעי שנערך בנוגע לאירוע שהתרחש בבית המשפחה ביום 8.10.2023 (להלן: התחקיר או התחקיר הצבאי). במסגרת זו, נודע לעותרות לראשונה כי תום גודו ז"ל נהרג מירי כוחות צה"ל ולא מירי מחבלי חמאס. עקב כך פנו העותרות אל הפרקליטה הצבאית הראשית דאז בבקשה להורות למצ"ח לפתוח בחקירה פלילית לבחינת נסיבות מותו של תום גודו ז"ל מכוח סמכותה לפי סעיף 539א(ב)(4)(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי או החוק). בנוסף לכך, פנו העותרות למשיב 2 (להלן: הרמטכ"ל) בבקשה למסור לידיהן עותק מודפס של התחקיר הצבאי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 539א(ב)(5) לחוק. משפניות אלו לא נענו, הגישו העותרות ביום 11.9.2025 עתירה לבית משפט זה, שבה התבקש בית המשפט להורות לגורמים האמורים לפעול כמבוקש בפניותיהן (להלן: העתירה המקורית). 3. ביום 29.1.2026 הגישו המשיבים תגובתם המקדמית לעתירה המקורית, שבה ציינו כי הרמטכ"ל החליט להיעתר לבקשת העותרות לקבל לידיהן סיכום כתוב של ממצאי התחקיר הצבאי. לצד זאת, צוין כי לאחר שהפצ"ר בחן את ממצאי התחקיר הצבאי הוא מצא כי לא עולה ממנו חשד לביצוע עבירה פלילית המצדיק את הפעלת סמכותו לפי סעיף 539א(ב)(4)(ב) לחוק (להלן: החלטת הפצ"ר). על יסוד התפתחויות אלו טענו המשיבים כי העתירה במתכונתה המקורית, על שני סעדיה המבוקשים, התייתרה. 4. ביום 5.2.2026 הגישו העותרות את התייחסותן לתגובה המקדמית מטעם המשיבים, שבה הודיעו כי הן מסכימות שהסעד שעניינו מסירת ממצאי התחקיר הצבאי לידיהן התייתר, אך עתרו לחיוב המשיבים בהוצאות משמעותיות לטובתן. לצד זאת, הבהירו העותרות כי נוכח החלטת הפצ"ר שלא להורות על פתיחה בחקירה פלילית, הן עומדות על הסעד שעניינו פתיחה בחקירה כאמור. בהמשך לכך ובהתאם להחלטת בית המשפט (השופטת ר' רונן) מיום 2.3.2026, הגישו העותרות ביום 19.4.2026 עתירה מתוקנת, המכוונת נגד החלטת הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה פלילית (להלן: העתירה). טענות הצדדים 5. בעתירה נטען כי החלטת הפצ"ר שלא להורות על פתיחת חקירה פלילית היא החלטה בלתי סבירה בעליל, אשר נגועה בפגמים קשים ומנוגדת לאמות המידה הקבועות בדין לפתיחה בחקירה. לעמדת העותרות, ממצאי התחקיר מגלים התרשלות חמורה של הכוח הצבאי, אשר נעוצה במתן פקודה בלתי חוקית בעליל על ידי אחד המפקדים בשטח לירות לעבר דלת הממ"ד, בציות של חייל לפקודה זו ובביצוע הירי בפועל. זאת, חרף כך שהכוח ידע על הימצאותם של אזרחים בממ"ד ואף שמע מתוכו קול של ילדה. עוד נטען בהקשר זה כי אין בסיס לטענת החיילים בדבר שמיעת קולות מתוך הממ"ד בשפה הערבית. לשיטתן, ממצאים אלו מגבשים לכל הפחות חשד סביר לביצוע עבירת המתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולחלופין, לביצוע עבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק, חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות ואי קיום הוראות המחייבות בצבא, לפי הסעיפים הרלוונטיים בחוק השיפוט הצבאי. העותרות הוסיפו וטענו כי קיים חשש ממשי שבמסגרת האירוע הופעלו נהלים צבאיים שאינם מיועדים למצבים שבהם אזרחים מוחזקים כבני ערובה; כי ערפל הקרב אינו מאיין את חובתו הערכית והמבצעית של צה"ל להגן על חיי אזרחים, בעוד שדרך הפעולה שנבחרה משקפת העדפה של הגנה על הכוח הצבאי; וכי הפצ"ר לא היה רשאי להסתמך על ממצאי התחקיר כמקור בלעדי להחלטתו אם לפתוח בחקירה פלילית. זאת בפרט נוכח שורת כשלים נטענים שנפלו בו, לרבות סתירות עובדתיות מהותיות והיעדר תחקור של העותרות. לבסוף, נטען כי גם שיקולי מדיניות הרתעתיים תומכים בפתיחת חקירה פלילית. לטענת העותרות, מכלול נסיבות זה מצדיק, ואף מחייב, להורות על פתיחה בחקירה פלילית בחשד לביצוע העבירות האמורות. 6. המשיבים טענו בתגובתם המקדמית כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת הפצ"ר ובשיקול הדעת הרחב המסור לו בהוראה על פתיחה בחקירה פלילית. לטענתם, החלטת הפצ"ר התקבלה לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של ממצאי התחקיר ולאחר דיון עם כלל הגורמים הרלוונטיים. עוד מדגישים המשיבים את התנאים המבצעיים החריגים שבהם התקבלה החלטת הכוח הצבאי לבצע את הירי. בנסיבות אלו, לעמדתם, לא נפל כל פגם בהחלטת הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה פלילית, לא כל שכן פגם קיצוני המצדיק את התערבותו של בית המשפט. 7. בתום הדיון שהתנהל בפנינו שמענו את אלמנתו של תום גודו ז"ל, והדברים שאמרה חזקים מכל טיעון משפטי וחודרים אל הלב. עם זאת, וחרף הקושי הרגשי הגדול שהעתירה מעלה, בהיבט המשפטי אין בידינו להושיט סעד כמבוקש בעתירה. 8. נפתח בנקודת המוצא, שבמקרה דנן, היא גם נקודת הסיום. אין דרכו של בית המשפט להתערב בהחלטות רשויות אכיפת החוק לאורך כל שלבי ההליך הפלילי – החל משלב החקירה וכלה בשלב המשפט. התערבות כאמור, שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם החלטת הרשות נגועה בשיקולים זרים; לוקה בחוסר סבירות קיצוני; או מקימה חשש לעיוות דין מהותי (ראו, מיני רבים, בג"ץ 3468-10-25 אוריך נ' פרקליטות מחוז מרכז, פסקה 8 והאסמכתאות שם (22.10.2025)). כלל זה חזר ונשנה בפסיקת בית משפט זה לאורך השנים. לדוגמה בלבד, אך לפני כחודש נדחתה עתירה במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד גורמי משטרה אשר עסקו בחקירת מותו של יובל קסלטמן ז"ל, שנורה על ידי חייל מילואים לאחר שפעל בגבורה ובאומץ לב להצלת חייהם של הנוכחים בזירת פיגוע, תוך נטילת סיכון ממשי לחייו שלו (בג"ץ 21682-05-26 קסטלמן נ' היועצת המשפטית לממשלה (14.10.2026)). 9. לדידי, יש ליתן גם משקל של ממש לכך שבמקרה דנן מדובר באירוע שקרה במהלך פעילות מבצעית, על אחת כמה וכמה במהלכה של פעילות מלחמתית של ממש כבענייננו. במקרה דנן, החלטת הפצ"ר התקבלה לאחר בחינה של ממצאי התחקיר הצבאי ותוך מתן משקל ראוי לנסיבות הייחודיות שאפפו את מאורעות השבעה באוקטובר 2023, שלא היו כמותם מאז תחילת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. הפצ"ר הגיע למסקנה כי לא עולה מהתחקיר חשד לביצוע עבירה פלילית ברף המצדיק פתיחה בחקירה. כפי שנטען על ידי המשיבים, ממצאי התחקיר העלו שהכוח הצבאי נכנס לבית המשפחה עקב מידע מודיעיני על הימצאות מחבל במבנה. לאחר שנתקל בהתנגדות לפתיחת דלת הממ"ד ושמע מתוכו קולות אשר נדמו לו בשעת מעשה כדיבור בשפה הערבית המשולב עם צעקת ילדה, סבר הכוח בשוגג כי מדובר באירוע של החזקת בני ערובה המצריך התערבות מהירה להצלת חיים. על רקע האמור הורה מפקד הכוח הצבאי לירות לעבר הדלת במטרה לחלץ את מי שסבר שהם בני ערובה, וכתוצאה מהירי נהרג תום גודו ז"ל. פקודת הירי הייתה החלטה שהתקבלה בתנאי קיצון, תחת ערפל קרב ופערי מידע לאחר שעות רבות של לוחמה עצימה בשבילי הקיבוץ, על ידי כוח צבאי שלא הוכשר לחילוץ בני ערובה. בנסיבות חריגות וייחודיות אלו, כאשר ההחלטה לירות התקבלה על ידי מפקד הכוח בשבריר שנייה, קשה להגיע למסקנה כי החלטת הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה פלילית היא החלטה בלתי סבירה ברף המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. 10. לעניין זה נכון להזכיר פסק דין נוסף של בית משפט זה מהעת האחרונה, שבמסגרתו נדחתה עתירה להורות למחלקה לחקירות שוטרים לבצע השלמות חקירה בתיק שנפתח בעקבות מותו הטרגי של עדי אוחנה ז"ל, עובד חברת החשמל. ביום 7.10.2023 סיים עדי אוחנה ז"ל את משמרתו בתחנת הכוח רוטנברג של חברת החשמל בסמוך לעיר אשקלון, ונורה למוות במסגרת מארב משטרתי. כך כתבנו בפסק הדין, והדברים יפים לענייננו: "אף אם היינו מקבלים את טענת העותרים כי השוטרים הנוגעים בדבר פעלו עם יד קלה על ההדק ואפילו בניגוד לנהלים, ומבלי להקל ראש בכאבם האישי של העותרים, דומה כי העתירה שבפנינו חסרת תוחלת. עסקינן כאמור באירוע טרגי אשר ארע בעיצומו של יום השבעה באוקטובר 2023, ברגעים קשים וכואבים בהם שרר עדיין כאוס בכבישי הדרום, כאשר כוחות הביטחון פעלו תחת לחץ מבצעי עצום, תוך שהם דרוכים ליתן מענה חירום בזירות רבות עם נפגעים רבים; בזמן שהתרעות זורמות על חדירת מחבלים; ובעת שידיעות ושמועות על מחבלים מחופשים לשוטרים ולחיילים מועברות לכוחות בשטח – והכל בשעות החושך, כאשר כל שניה עלולה להיות קריטית ולעלות בחיי אדם. במצב דברים זה, קשה עד מאוד לבוא בטרוניה על כך שתיעוד האירוע בשטח היה רחוק מהאופן שבו יש לפעול ככלל בימי שגרה. כידוע, גם בימים שלאחר מכן עדיין שררה לחימה עצימה כנגד המוני מחבלים שחדרו מהרצועה, מה שהקשה, מטבע הדברים, על היכולת לבצע בדיקות ובירורים נוספים בזירה. במובן זה, לא ניתן לנתק את האירוע הטרגי שבפנינו מן הנסיבות החריגות והקיצוניות של אותו יום שנחרט ונצרב בזיכרון הלאומי, באופן שמשליך באופן ישיר על בחינת התנהלותם של השוטרים הנוגעים בדבר, ועל התוחלת המעשית בעריכת השלמות חקירה נוספות ובניהול הליך פלילי בעניינם. המדובר בשיקולים היורדים לליבת שיקול דעתן של רשויות החקירה והתביעה בבואן להעריך את הסיכוי להרשעה בנסיבות העניין. משכך, בשורה התחתונה, החלטת מח"ש ניצבת איתנה בתוך מתחם הסבירות, ואין מקום להתערבותנו" (בג"ץ 34313-11-25 מלכה נ' המחלקה לחקירות שוטרים, פסקה 6 (5.8.2026)). לא למותר להוסיף כי למרבה הדאבה, אחד ממפקדי הכוח שנתן בענייננו את פקודת הירי נפל בהמשך בקרבות ברצועת עזה, ומשכך, גם במישור המעשי, אין עוד נפקות לפתיחה בחקירה פלילית ביחס לפקודה שניתנה על ידו. 11. מעבר לאמור לעיל, נכון להזכיר בענייננו גם את "קדושת התחקיר" הצבאי, שהוא חסוי ובלתי קביל (יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי, 947-937 (2021)). לא בכדי נקבע בסעיף 539א(ב)(3) לחוק השיפוט הצבאי כי "חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר" ובסעיף 539א(ב)(6) לחוק כי "חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר למי שעורך חקירה פלילית על פי דין". צה"ל מעוניין כי מי שנוטל חלק בתחקיר יהיה חופשי לדבר ללא מורא וללא חשש שהדברים ישמשו כנגדו או כנגד חבריו לפעולה בהליכים משפטיים. הפצ"ר הוא שמוסמך לעשות שימוש בתחקיר כדי להורות על חקירה פלילית, ובמקרה דנן, הפצ"ר מצא כאמור כי התחקיר הצבאי שנערך מאפשר לגבש תמונה עובדתית המביאה למסקנה כי אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית. 12. טרם חתימה, נבקש להביע הבנה עמוקה לכאבן של העותרות ולהשתתף בצערן הכבד. כן נדגיש כי ניתן בהחלט להבין את התחושות הקשות של משפחת גודו, את תחושת ההחמצה ואת התסכול על מותו לחינם של תום גודו ז"ל, לאחר 25 שעות של אימה בממ"ד עם אשתו ושלוש בנותיהם. זאת, לאחר שכבר בשעות הצהריים המאוחרות של יום השבעה באוקטובר כוח צבאי הגיע לאזור בית המשפחה אך לא פינה את בני הבית מהמקום. ליבנו עם המשפחה וצערה על האובדן הכבד. חרף זאת, על רקע האמור לעיל, לא מצאנו כי קמה עילה משפטית להתערבות בשיקול דעתו של הפצ"ר. קוצר ידו של המשפט המתגלה במקרה טראגי זה, והתסכול המלווה אותו, אינם יכולים להצדיק את פריצת גדרי הדין, שכן "קוצר ידו של המשפט הוא גם קוצר ידו של השופט" (בג"ץ 681/12 גרינשפן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 1 לפסק דינה של השופטת א' חיות (19.9.2012)). 13. אשר על כן העתירה נדחית. במכלול הנסיבות, ובשים לב לכך כי מענה לבקשתן של העותרות לקבלת התחקיר הצבאי ניתן רק בחלוף מספר חודשים לאחר הגשת העתירה, המשיבים יישאו בהוצאות העותרות בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ז (19 נובמבר 2026). יצחק עמית נשיא דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת