פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 34313-11-25

אבי אוחנה נ. פרקליטות המדינה

עתירה להורות למח"ש לבצע השלמות חקירה בתיק מותו של עובד חברת החשמל שנהרג מירי שוטרים בשבעה באוקטובר 2023.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/08/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 34313-11-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה סבירות ומידתיות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה להורות למח"ש לבצע השלמות חקירה בתיק מותו של עובד חברת החשמל שנהרג מירי שוטרים בשבעה באוקטובר 2023.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 34313-11-25

אבי אוחנה נ. פרקליטות המדינה

עתירה להורות למח"ש לבצע השלמות חקירה בתיק מותו של עובד חברת החשמל שנהרג מירי שוטרים בשבעה באוקטובר 2023.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עתירה שהוגשה על ידי אחיו של עדי אוחנה ז"ל, עובד חברת החשמל שנהרג בשוגג מירי שוטרים ביום 7 באוקטובר 2023 סמוך לאשקלון. העותרים ביקשו להורות למח"ש לבצע שורה של השלמות חקירה (כגון שחזורי נסיעה, בדיקות בוחן תנועה ובירור לגבי אי-הפעלת מצלמות גוף של השוטרים) ולשקול העמדה לדין. מח"ש טענה כי נערכה חקירה מקיפה וכי פעולות נוספות אינן נחוצות להכרעה. בית המשפט העליון דחה את העתירה, וקבע כי החלטת מח"ש שלא להמשיך בחקירה מצויה בתוך מתחם הסבירות הרחב של רשויות התביעה. השופטים הדגישו את נסיבות הכאוס והלחימה הקיצוניות ששררו בשטח באותו יום, המקשות על ניהול חקירה שגרתית ומשליכות על סיכויי ההרשעה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים יצחק עמית, יעל וילנר, יחיאל כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • תמי מלכה
  • אבי אוחנה

נתבעים

  • המחלקה לחקירות שוטרים
  • פרקליטות המדינה
  • השוטרים החשודים בגרימת מוות של עדי אוחנה ז"ל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המענה שניתן על ידי מח"ש אינו מנומק ואינו מניח את הדעת.
  • התנהלות מח"ש מעידה על חוסר רצון לחקור את האירוע ורשלנות בבדיקה המקדמית.
  • יש לבצע השלמות חקירה מקיפות הכוללות בירור לגבי מצלמות הגוף, שחזורי נסיעה, בדיקות בוחן תנועה וחקירת עדים נוספים.
  • יש לבחון את מלוא החומר לצורך העמדה לדין של השוטרים האחראים.
טיעוני ההגנה
  • נערכה בדיקה מקיפה שכללה גביית עדויות, בדיקות בליסטיות ובחינת נתונים רפואיים.
  • הבדיקות הנוספות שהתבקשו לא נערכו על בסיס שיקול דעת מקצועי לפיו לא היה בהן כדי להשפיע על שאלת ההעמדה לדין.
  • חלק מהסעדים המבוקשים חורגים מסמכות מח"ש ומגדרי תיק החקירה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם השוטרים הפעילו או נשאו מצלמות גוף במהלך האירוע.
  • האם נדרשות פעולות חקירה נוספות כגון שחזור נסיעה ובדיקת בוחן תנועה כדי להגיע לחקר האמת בתיק.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדויות שנגבו מגורמים שונים במהלך חקירת מח"ש.
  • בדיקות בליסטיות שנערכו לרכב המנוח.
  • נתונים רפואיים מהמכון לרפואה משפטית.

תגיות נושא

  • מח"ש
  • השלמת חקירה
  • השבעה באוקטובר
  • ירי כוחותינו
  • שיקול דעת התביעה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 34313-11-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט יחיאל כשר העותרים: 1. תמי מלכה 2. אבי אוחנה נגד המשיבים: 1. המחלקה לחקירות שוטרים 2. פרקליטות המדינה 3. השוטרים החשודים בגרימת מוות של עדי אוחנה ז"ל עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ט אב תשפ"ו (2.8.2026) בשם העותרים: עו"ד אורי זמברג; עו"ד עודד הראל בשם המשיבים 2-1 : עו"ד יונתן סיטון; עו"ד עומר רוזנוקס פסק-דין הנשיא יצחק עמית: עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים, אֶחָיו של המנוח עדי אוחנה ז"ל (להלן: המנוח), עובד חברת החשמל שנהרג מירי כוחותינו בשבעה באוקטובר 2023, להורות למשיבים 2-1 (להלן: מח"ש) לבצע השלמות חקירה בתיק החקירה שנפתח בעקבות מותו של המנוח. רקע וההתדיינות שבפנינו 1. העתירה דנן הוגשה בהמשך לפסק הדין קודם שניתן בבג"ץ 30929-08-24 ביום 23.2.2025 (השופטים ד' מינץ, י' אלרון ו-ע' גרוסקופף; להלן: ההליך). בתמצית יתואר כי במסגרת אותו הליך, ביקשו העותרים כי יומצאו לידיהם חומרים מתוך תיק החקירה שנפתח בעקבות מותו של המנוח. זאת, על רקע היעדר מענה מצד מח"ש לפניות העותרים. בעקבות ההליך, מח"ש העבירה לידי העותרים את החומרים שהתבקשו על ידם. לאחר מכן, העותרים ביקשו להורות למח"ש לבצע פעולות חקירה משלימות וליתן מענה לשאלות שונות שהתעוררו בעקבות העברת החומרים. בשלב זה, בית המשפט קבע כי הסעדים שהתבקשו בעתירה התקבלו, וכי טענות העותרים מתמקדות בסעדים שחורגים מגבולות ההליך. לפיכך, בית המשפט הורה על מחיקת ההליך, בקבעו כי: "ואכן, בשלב זה, עיקר טענות העותרים אינן מתמקדות בחומרי חקירה שלא הומצאו, אלא הן מופנות כלפי הבהרות הנדרשות, לשיטתם, לאחר המצאת חומרי החקירה האמורים. כך, למשל, מציינים העותרים כי לא הועבר לידם העתק תיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים שנכחו באזור האירוע, לאור טענת מח"ש כי השוטרים לא הפעילו מצלמות גוף, בעוד מעדויות שוטרים שנמסרו לידם חלקם השיבו כי 'המצלמה לא ברשותי'. לפיכך, ביקשו העותרים כי מח"ש תבהיר לגבי אותם שוטרים 'היכן המצלמות? מדוע נלקחו מהשוטרים ועל ידי מי? האם נלקחו משום שהמצלמות גוף פעלו?' (סעיף 5 להודעה מיום 2.1.2025). הבהרות נוספות שנתבקשו על ידי העותרים נוגעות למוצג סגור באזיקון שלא הוברר טיבו ולמסמך הנושא כותרת 'רשימת תפוס' מבלי שהוברר מהו אותו 'תפוס'. ואולם, הבהרות אלו חורגות מגדר המבוקש בעתירה, וממילא ראוי כי יתבררו תחילה במסגרת שיח ישיר מול גורמי מח"ש הרלוונטיים לעניין. חזקה על מח"ש כי תפעל לתת מענה הולם, וכן כי תעמוד בהתחייבויותיה בהתאם לאמור בתגובה המקדמית. ככל שלא כך יקרה – דלתו של בית המשפט עודנה פתוחה בפני העותרים, והם יוכלו להגיש עתירה חדשה ככל שיהיה בכך צורך (ויש לקוות כי הדבר לא יידרש)" (שם, בפסקה 11). 2. בהתאם, ביום 7.4.2025 פנו העותרים למח"ש בבקשה לקבלת חומרי חקירה נוספים שלטענתם לא הועברו לידיהם, ולביצוע השלמות חקירה. במסגרת זאת, ביקשו העותרים הבהרות לגבי השימוש במצלמות גוף של השוטרים בעת האירוע, לעניין שני חומרי חקירה ("מוצג סגור באזיקון"; "רשימת תפוס") ולעניין תעודת חסיון בתיק, וכן ביקשו כי יועברו לידיהם העתקים של נהלי משטרה רלוונטיים. ביום 3.7.2025 נשלח מענה מטעם מח"ש, שבו נמסר כי נעשתה בדיקה נוספת בעניין מצלמות הגוף, ונמצא כי חלק מהשוטרים יצאו לפעילות ללא מצלמות גוף, ואילו השוטרים שהיו עם מצלמות גוף לא הפעילו אותן בזמן אמת. בנוגע ל"מוצג סגור באזיקון" צוין כי הוא כולל חפצים של המנוח והוא יועבר לעותרים (לעניין זה יוער כי בהליך דנן מח"ש עדכנה כי הוא אכן הועבר), ובנוגע ל"רשימת תפוס" צוין כי לא הובן לאיזה מסמך העותרים מתייחסים, והתבקשה הבהרה לעניין זה. עוד צוין כי לא הוצאה תעודת חיסיון לגבי תיק החקירה מכיוון שלא הוגש כתב אישום ולא מדובר בחומר חקירה חסוי; וכי לא נמצא שיש מקום לערוך פעולות חקירה נוספות כפי שהוצע בחוות הדעת המשפטית שהוגשה מטעם העותרים. למענה אף צורפו נהלי המשטרה שהתבקשו. 3. ביום 12.11.2025 הוגשה העתירה דנן, בטענה שהמענה שניתן על ידי מח"ש אינו מנומק ואינו מניח את הדעת. העותרים טענו כי התנהלות מח"ש לאורך ההליך מעידה על חוסר רצון לחקור את האירוע, וכי החקירה והבדיקה המקדמית נעשו ברשלנות ובניגוד לנהלי המשטרה באופן שכל מטרתו היא סגירת התיק. במסגרת זאת, העותרים ביקשו מגוון רחב של סעדים הנוגעים כולם להשלמות חקירה. בעיקרם של דברים, העותרים ביקשו כי מח"ש יתנו מענה לשאלות שהועלו בעניין מצלמות הגוף של השוטרים; יערכו בירור עם קב"ט חברת החשמל שהיה בחברה בעת קרות האירוע; יערכו בירור מול עיריית אשקלון בעניין התנאים בשטח בזירת האירוע; וכן יבצעו שחזורי נסיעה, בדיקת תקינות של רכב המנוח במוסך ובדיקה על ידי בוחן תנועה. עוד ביקשו העותרים כי לאחר שיבוצעו השלמות חקירה אלו, מלוא החומר ייבחן לצורך העמדה לדין של האחראים שהביאו למותו של המנוח. לבסוף, העותרים ביקשו כי יושתו הוצאות על מח"ש בשל התנהלות חסרת תום לב ובשל עוגמת הנפגש שנגרמת לעותרים כתוצאה מהתנהלותה. מח"ש טענה מנגד כי נערכה בדיקה מקיפה, שכללה גביית עדויות מגורמים שונים, בדיקות בליסטיות שנערכו לרכב המנוח ובחינת נתונים רפואיים מהמכון לרפואה משפטית. בנוסף, נטען כי מרבית ההיבטים שעליהם הצביעו העותרים נבחנו ונבדקו במסגרת החקירה. לצד זאת, הבדיקות שהעותרים ביקשו – כגון שחזורי הנסיעות, בדיקות מול עיריית אשקלון ובדיקת סימני בלימה או האצה בזירה על ידי בוחן תנועה – לא נערכו בהתבסס על שיקול דעת מקצועי של גורמי מח"ש שלפיו לא היה בבדיקות אלו כדי להשפיע על שאלת ההעמדה לדין של השוטרים הנוגעים בעניין. באשר לסעדים הנוגעים לפעולות תיאום מול חברת החשמל, לטענת מח"ש מדובר בסעדים שאינם בסמכותה וחורגים מגדרי תיק החקירה מושא העתירה. דיון והכרעה 4. לא ניתן לפתוח את הדיון מבלי לשוב ולהזכיר כי ההליך שבפנינו נסב על אירוע אשר תוצאותיו קשות וטרגיות – מותו של אזרח תמים כתוצאה מירי כוחותינו. המנוח סיים משמרתו בתחנת הכוח רוטנברג של חברת החשמל בסמוך לעיר אשקלון, ולאחר שקיבל אישור של מנהל המשמרת לצאת בסביבות השעה 21:00, מצא עצמו בלב מארב שהציבה משטרת ישראל, ונהרג לאחר שנפתחה לעברו אש תופת על ידי אחד עשר שוטרים שהסתערו עליו, וכפי שנטען, אף תוך ווידוא הריגה. המנוח היה גרוש במותו, והותיר אחריו בת קטינה כבת עשר. ליבנו עם משפחתו של המנוח, ואולם איננו רואים מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה שלא להמשיך לחקור את נסיבות מותו של המנוח. 5. הלכה ידועה עמנו כי בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה אלא במקרים חריגים ונדירים, שבהם החלטת הרשות נגועה בשיקולים זרים; לוקה בחוסר סבירות קיצוני; או מקימה חשש לעיוות דין מהותי. הלכה זו חלה על כל שלביו של ההליך הפלילי, לרבות בשלב שבו טרם הוחלט על הגשת כתב אישום נגד חשוד (ראו, מני רבים: בג"ץ 3468-10-25 אוריך נ' פרקליטות מחוז מרכז, פסקה 8 והאסמכתאות שם (22.10.2025)). כוחה של הלכה זו יפה במיוחד כאשר בדיות הראיות והערכת סיכויי ההרשעה עסקינן, באשר מלאכה זו מצויה בגרעין הקשה של שיקול הדעת המקצועי של מח"ש, ועל כן מתחם ההתערבות צר במיוחד, ומידת הריסון – "כפולה ומכופלת" (בג"ץ 4796/24 ח"כ אלמוג כהן נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 8 והאסמכתאות שם (9.12.2024); בג"ץ 5118/24 היימן נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 12 (25.8.2024)). 6. ומהתם להכא. הסעדים בעתירה מבקשים, הלכה למעשה, כי בית המשפט ייכנס בנעליהן של רשויות החקירה ויורה על ביצוע פעולות חקירה כאלה ואחרות, משל היה בית המשפט תובע-על, אך כפי שנאמר בפסיקה: "בית משפט זה אינו מחליף את רשויות החקירה ואכיפת החוק, אינו מסיג את גבולן ואינו פועל כ'יועץ משפטי-על' או כ'שופט חוקר'" (בג"ץ 6087/17 אייבי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (24.9.2017)). אף אם היינו מקבלים את טענת העותרים כי השוטרים הנוגעים בדבר פעלו עם יד קלה על ההדק ואפילו בניגוד לנהלים, ומבלי להקל ראש בכאבם האישי של העותרים, דומה כי העתירה שבפנינו חסרת תוחלת. עסקינן כאמור באירוע טרגי אשר ארע בעיצומו של יום השבעה באוקטובר 2023, ברגעים קשים וכואבים בהם שרר עדיין כאוס בכבישי הדרום, כאשר כוחות הביטחון פעלו תחת לחץ מבצעי עצום, תוך שהם דרוכים ליתן מענה חירום בזירות רבות עם נפגעים רבים; בזמן שהתרעות זורמות על חדירת מחבלים; ובעת שידיעות ושמועות על מחבלים מחופשים לשוטרים ולחיילים מועברות לכוחות בשטח – והכל בשעות החושך, כאשר כל שניה עלולה להיות קריטית ולעלות בחיי אדם. במצב דברים זה, קשה עד מאוד לבוא בטרוניה על כך שתיעוד האירוע בשטח היה רחוק מהאופן שבו יש לפעול ככלל בימי שגרה. כידוע, גם בימים שלאחר מכן עדיין שררה לחימה עצימה כנגד המוני מחבלים שחדרו מהרצועה, מה שהקשה, מטבע הדברים, על היכולת לבצע בדיקות ובירורים נוספים בזירה. במובן זה, לא ניתן לנתק את האירוע הטרגי שבפנינו מן הנסיבות החריגות והקיצוניות של אותו יום שנחרט ונצרב בזיכרון הלאומי, באופן שמשליך באופן ישיר על בחינת התנהלותם של השוטרים הנוגעים בדבר, ועל התוחלת המעשית בעריכת השלמות חקירה נוספות ובניהול הליך פלילי בעניינם. המדובר בשיקולים היורדים לליבת שיקול דעתן של רשויות החקירה והתביעה בבואן להעריך את הסיכוי להרשעה בנסיבות העניין. משכך, בשורה התחתונה, החלטת מח"ש ניצבת איתנה בתוך מתחם הסבירות, ואין מקום להתערבותנו. 7. לאור האמור לעיל, ועם כל ההבנה לצערה הכבד של משפחת המנוח, נסיבות ענייננו אינן מקימות עילה להתערבות שיפוטית של בית משפט זה בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב באב התשפ"ו (‏5.8.2026). יצחק עמית נשיא יעל וילנר שופטת יחיאל כשר שופט