פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 26066-09-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופטת רות רונן
העותר:
משה פרידמן
נגד
המשיבים:
1. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26
2. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26
3. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותר:
עו"ד צבי זקס
פסק-דין
השופטת רות רונן:
בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת (להלן: ועדת הבחירות או הוועדה) וליו"ר הוועדה, לפעול לשם הנגשת הליך ההצבעה עבור ציבור הבוחרים העיוורים ולקויי הראייה, באופן אשר יבטיח את חשאיות הצבעתם.
רקע
סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, קובע כי הבחירות יהיו "כללית, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות...". בהתאם, תקנה 63(א) לתקנות הבחירות לכנסת, תשל"ג-1973 קובעת כי בעת ההצבעה "נאסרת כניסה מאחורי פרגוד הקלפי עם אדם נוסף". ואולם, על מנת לאפשר את מימוש זכות ההצבעה גם לאוכלוסיות אשר חוות קושי לבצע את פעולת ההצבעה לבדם, קובע סעיף 75(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות) כי: "מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא איתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה...".
כפי שעולה מהעתירה, העותר הוא אדם עיוור מלידה, אשר פועל מזה 13 שנים למימוש אפשרותו לבחור לכנסת בחשאיות – ללא מלווה. במסגרת מאמציו אלה, פנה העותר כבר בשנת 2013 למשרד הפנים, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בדרישה להסדיר את נגישותן של הקלפיות באמצעות פתקים הכוללים כתב ברייל, באופן שיאפשר לאנשים עיוורים להצביע באופן עצמאי. בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, פנה העותר לוועדת הבחירות בבקשה דומה, בה הציע כי עיוורים ולקויי ראייה יורשו להביא עמם לקלפי פתק הצבעה שהוכן מראש בביתם.
בתשובה לפנייתו, ציינה ועדת הבחירות כי חרף החשיבות שהיא רואה במתן מענה מיטבי לכלל אוכלוסיית המצביעים, לא ניתן להיעתר לבקשותיו. ראשית, הובהר כי הדין קובע הוראות שונות ביחס לצורתו, משקלו וצבעו של פתק ההצבעה, ומשכך נדרש תיקון חקיקה על מנת להיעתר לבקשת העותר. שנית, נמסר כי לעמדת ועדת הבחירות, ההסדר שקבע המחוקק ביחס למימוש זכותם של אנשים עם מוגבלויות להצביע הוא הסדר מאוזן ומידתי בנסיבות העניין. שלישית, נמסר כי הוספת פתקי הצבעה הכוללים כתב ברייל מעוררת שורה של אתגרים יישומיים ומהותיים, כפי שפורטו במענה. לבסוף, נמסר כי תיערך עבודת מטה בנושא לאחר הבחירות לכנסת ה-20.
חלפו השנים, ומשלטענת העותר לא קודם כל שינוי בנושא, הוא פנה בשנת 2018 פעם נוספת לוועדת הבחירות, במטרה לברר האם בכוונתה לקדם פתרון לקושי שהעלה. לדבריו, לא קיבל מענה לגופה של פנייה זו.
חלפו מספר שנים נוספות, וביום 9.6.2026, לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-26, פנה העותר פעם נוספת לוועדת הבחירות בבקשה לקבוע הסדר מיוחד להצבעתם של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, באמצעות הצבת עמדות הצבעה מותאמות בקלפיות, שבהן תוצב שבלונה הכוללת כתב ברייל, אשר באמצעותה יוכל הבוחר לבחור את פתק ההצבעה.
ביום 6.9.2026 התקבל מענה מטעם ועדת הבחירות. בתשובתה, חזרה הוועדה והדגישה את החשיבות שהיא רואה במתן אפשרות למימוש זכות ההצבעה לכל אזרח באופן עצמאי ככל הניתן. יחד עם זאת, נמסר כי הפתרון אותו מציע העותר "מעורר קשיים ושאלות יישומיות ומשפטיות". בתוך כך, הוסבר כי השיטה המוצעת על ידי העותר אינה נותנת מענה לחשש מפני הזזת הפתקים מהמקום המיועד להם, באופן שעלול להכשיל את הבוחר. כמו כן, נטען כי גם אם הפתרון המוצע על ידי העותר יאושר – הדבר מחייב היערכות ליישומו, ובכלל זה ייצור השבלונות, עדכון נהלי ההצבעה, ביצוע הכשרה למזכירי הקלפיות, עריכת פיילוט וכיוצ"ב. כל זאת, בשעה שהציוד הדרוש ליום הבחירות מצוי כבר בידי הוועדה.
כן עמדה הוועדה על כך שישנם פתרונות נוספים המאפשרים כבר היום הצבעה ללא מלווה עבור אנשים עם מוגבלויות ראייה: ניתן להשתמש ביישומון המסייע לעיוורים ולקויי ראייה בזיהוי הפתק (כל עוד היישומון אינו פוגע בחשאיות ההצבעה); ואף ניתן להביא פתק הצבעה תקני שהוכן מראש, וכך להימנע מכניסה עם מלווה אל מאחורי הפרגוד. לבסוף, ציינה הוועדה כי בתום מערכת הבחירות לכנסת ה-26, בכוונתה להמשיך ולבחון פתרונות אשר יסייעו במימוש זכות הבחירה של אנשים עם מוגבלויות ראייה.
על מענה זה הוגשה ביום 9.9.2026 העתירה שלפנינו, בצד בקשה למתן צו ביניים, בה התבקשנו לתת צו על-תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע:
"1. לא יפעלו לאלתר להנגשת הליך ההצבעה עבור ציבור הבוחרים העיוורים ולקויי הראייה לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-26, באמצעות העמדת אמצעי עזר פיזי מונגש (כדוגמת שבלונה/תבנית מחוררת הנושאת כיתוב ברייל וסימוני מישוש בולטים), המונחת על גבי מגש פתקי ההצבעה ומאפשרת זיהוי עצמאי ובלתי תלוי של פתקי ההצבעה;
2. לחלופין, מדוע לא ייושם הסדר זה, לכל הפחות במתכונת מדורגת ומיידית בכלל "הקלפיות הנגישות המיוחדות" הפרוסות ברחבי הארץ (הפועלות מכוח סעיף 68 א לחוק הבחירות לכנסת) או בקלפי מרכזית מונגשת אחת בכל עיר אזור בחירה;
3. לא ייקבעו נהלים, הנחיות והדרכות מותאמות למזכירי ועדת הקלפי, שיבטיחו את תקינותו ואמינותו של הליך ההצבעה המונגש ויאפשרו לאזרח העיוור לממש את זכות היסוד האזרחית שלו לבחור באופן עצמאי, שוויוני וחשאי לחלוטין, ללא צורך במלווה".
לטענת העותר, הותרת המצב הקיים על כנו מנציחה פגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ראייה – בזכותם לבחור בחשאיות ובזכותם לשוויון. לשיטתו, החששות שמעלה ועדת הבחירות ניתנים למענה באמצעות פתרונות טכניים, אותם פירט בעתירה; והטענה בדבר קיומו של הציוד במחסני ועדת הבחירות אינה יכולה לגבור על הפגיעה בזכויות חוקתיות. העותר חזר על הצעתו לגבש לקראת מערכת הבחירות הקרובה מתווה מצומצם שיחול בקלפיות הנגישות הקיימות ברחבי הארץ, שבכל אחת מהן תתווסף שבלונה שתאפשר קריאה באמצעות כתב ברייל.
דיון והכרעה
לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה (ועימה גם הבקשה לצו ביניים) להידחות על הסף, בשל שיהוי שנפל בהגשתה. זאת, מבלי להמעיט כמובן מחשיבות הסוגיה אותה מעלה העותר ומהצורך להוסיף ולבחון את הדרכים לפתרונה.
כידוע, עילת השיהוי מורכבת משני יסודות עיקריים: יסוד סובייקטיבי ויסוד אובייקטיבי. עניינו של היסוד הסובייקטיבי בהתנהלותו של העותר ובשאלה האם "קפא על שמריו" באופן המלמד כי זנח את זכויותיו או ויתר על בירור טענותיו בבית המשפט. היסוד האובייקטיבי, מנגד, מתמקד באינטרס הציבורי ובנזק שעלול להיגרם עקב הגשת העתירה במועד שבו הוגשה, ובוחן האם חלוף הזמן הביא לשינוי לרעה במצבה של הרשות או במצבם של צדדים שלישיים. אף בהתקיים יסודות אלה הבחינה אינה מסתיימת, ועל בית המשפט לשקול את מידת הפגיעה בשלטון החוק הנובעת מן המעשה המנהלי נושא העתירה. ככל שמדובר בפגיעה חמורה יותר בשלטון החוק, כך תגבר הנטייה שלא לדחות את העתירה על הסף אך מחמת שיהוי. דחיית עתירה מחמת שיהוי תיעשה אפוא לאחר בחינת מכלול השיקולים האמורים ואיזון ביניהם (ראו, בהרחבה: בג"ץ 29971-12-24 עיריית נס ציונה נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 21 (31.12.2024); עע"מ 867/11 עיריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ, פסקה 29-24 (28.12.2014); בג"ץ 78862-08-26 אילנה מיטמן ו-99 אח' נ' שר הפנים – משרד הפנים, פסקה 13 (2.9.2026)).
כפי שיפורט להלן, יישום האמור על עניינו של העותר, מוביל למסקנה כי אכן נפל שיהוי בהגשת העתירה, באופן שאינו מאפשר בחינה שיפוטית אפקטיבית בעת הזו.
אשר ליסוד הסובייקטיבי – משעה שהעותר עוסק בקידום מתן אפשרות הצבעה לעיוורים ולקויי ראייה ללא מלווה מזה שנים ארוכות, ואף שלח פניות לגורמים שונים בעניין – קשה לומר כי "קפא על שמריו". עם זאת, אני סבורה כי עיתוי פנייתו הנוכחית של העותר לבית משפט זה – מלמד כי העתירה לוקה בשיהוי סובייקטיבי. כאמור לעיל, עוד בשנת 2013 פנה העותר בנושא למשרד הפנים לקראת קיומן של בחירות לרשויות המקומיות. בהמשך, בשנת 2015 פנה העותר לוועדת הבחירות וקיבל מענה כי לא ניתן לקבל את הצעותיו באותו שלב – שהיה סמוך למועד הבחירות לכנסת ה-20; אך שתיערך עבודת מטה וחשיבה לקראת הבחירות הבאות. בשנת 2018 העותר פנה פעם נוספת כדי להבין מה עלה בגורל הבדיקה שנאמר לו שתיערך. ואולם, לטענת העותר פניות אלה לא קיבלו מענה לגופו של עניין. בהמשך, ביום 9.6.2026 הגיש את פנייתו הנוכחית לוועדת הבחירות, וביום 6.9.2026 קיבל את המענה נושא העתירה.
אם כן, לאורך השנים עמדו בפני העותר מספר צמתים שבהם יכול היה להביא את הסוגיה נושא העתירה לפתחו של בית המשפט – הן לאחר פניותיו למשרד הפנים ביחס לבחירות לרשויות המקומיות, והן בעקבות פניותיו לוועדת הבחירות בשנים 2015 ו-2018, לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ולאחריהן. מאז ועד לפנייתו בחודש יוני האחרון חלף זמן רב – תקופה שבמהלכה, אילו היה פונה לבית המשפט, ניתן היה ככל הנראה לקיים ביקורת שיפוטית ולברר את טענותיו לגופן. בהקשר זה עמדה הפסיקה על כך שכאשר עולה כי הרשות אינה מתכוונת לפעול, חרף פניות שהופנו אליה, על העותר לשקול פנייה לבית המשפט, ולא להמתין למועד שבו לא ניתן עוד לברר את טענותיו (ראו: בג"ץ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד לג(1) 271 (1979); בג"ץ 33171-02-25 יחיאל נ' הוועדה המרחבית לתכנון ובניה מורדות הכרמל, פסקה 20 (3.6.2026); בג"ץ 34719-03-25 אנורי נ' עו"ד ירום הלוי, פסקה 9 (29.1.2026)). בענייננו, הגשת עתירה בעיתוי בו היא הוגשה – כחודש וחצי לפני המועד הקבוע לבחירות לכנסת ה-26, מעוררת קושי, ומהווה לטעמי שיהוי סובייקטיבי.
מכל מקום, במקרה דנן השיהוי האובייקטיבי הוא המכריע את הכף. הסעדים שאותם מבקש העותר מחייבים היערכות משמעותית, אשר לא ניתן לקיימה בשים לב לפרק הזמן שנותר עד הבחירות לכנסת ה-26. כפי שצוין במענה שניתן לעותר על ידי ועדת הבחירות – מעבר לקשיים המהותיים העולים מהצעתו, הוועדה נערכת ליום הבחירות מבעוד מועד מבחינה לוגיסטית ותכנונית, והציוד הדרוש לקראת יום הבחירות כבר מצוי ברשותה. מעבר לכך, השינוי המבוקש באופן ההצבעה מחייב עדכון נהלים והדרכת מזכירי הקלפיות – עניין נוסף אשר ספק אם ניתן לקיימו בפרק הזמן הקצר שנותר עד לבחירות.
ברי כי במצב דברים זה, ובשים לב למועדים הקשיחים וללוח הזמנים הצפוף שבמסגרתו נדרשת ועדת הבחירות לארגן את קיומן של הבחירות, לא ניתן יהיה למלא אחר דרישות העותר בפרק הזמן שנותר עד הבחירות. בנסיבות אלה, העתירה לוקה גם בשיהוי אובייקטיבי.
אשר לפגיעה בשלטון החוק – בשים לב לאיזונים הקבועים בחוק הבחירות, כמו גם למענה של ועדת הבחירות לפיו ישנן אפשרויות נוספות להצבעה ללא מלווה (הן באמצעות הבאת פתק תקני מבעוד מועד והן באמצעות יישומון המסייע ללקויי ראייה) – לא שוכנעתי כי הפגיעה עליה מצביע העותר היא כזו אשר בכוחה להתגבר על הקשיים האמורים.
משמצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף בשל שיהוי בהגשתה, איני רואה צורך להידרש לגופן של טענות העותר ביחס לפגיעה בזכות לבחור בחשאיות ובזכות לשוויון; וכן ביחס לטענותיו באשר לשיקול דעת ועדת הבחירות. טענות אלו שמורות לעותר, ככל שימצא לנכון להגיש עתירה נוספת בנושא – שלא ביחס לבחירות לכנסת ה-26.
סוף דבר: העתירה נדחית ועימה גם הבקשה לצו ביניים. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד' תשרי תשפ"ז (15 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא
דוד מינץ
שופט
רות רונן
שופטת