פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"ר 22867-06-26
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערערת:
מרים ויסולי
נגד
המשיבים:
מרדכי גבריאלי ו-10 אח'
ערעור על פסק דינו של הרשם ר' גולדשטיין מיום 3.3.2026 בע"א 66713-06-25
בשם המערערת:
עו"ד אביעד ויסולי
פסק-דין
ערעור על פסק דינו של הרשם ר' גולדשטיין מיום 3.3.2026 בע"א 66713-06-25, בו הורה על מחיקת הערעור שהגישה המערערת מחמת אי-הפקדת ערובה.
דין הערעור להידחות. לטענת המערערת לא היה מקום להורות על מחיקת ההליך משעה שהיא הפקידה ערובה כדין בדמות ערבות צד שלישי. אלא שכפי שקבע הרשם, אין די בהמצאת ערבות צד שלישי כדי לעמוד בתנאי של הפקדת ערובה בהליך ערעורי. אמנם, תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), קובעת שלוש חלופות להפקדת ערובה – הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט; המצאת ערבות בנקאית; או מתן ערבות צד שלישי. ואולם, כעולה מתקנה 135 לתקנות, תכלית הערובה בהליך ערעורי היא הבטחת הוצאות המשיבים, ואין די במתן ערבות צד שלישי כדי להגשים תכלית זו. זאת שכן בשונה משתי החלופות הראשונות, ערבות צד שלישי חושפת את המשיבים לסיכון כי הם יתקשו בגביית ההוצאות שנפסקו לזכותם. לפיכך, בהליך ערעורי שבו מבוקש להפקיד ערבות צד שלישי, בית המשפט נדרש לבחון אם הערבות המוצעת אכן מאפשרת להבטיח את הוצאות המשיבים. על כן, בעל דין המבקש להפקיד ערבות כאמור נדרש להגיש בד בבד עם הגשת הערעור בקשה מתאימה ולצרף לה אסמכתאות המאפשרות לבחון את טיבה, איתנותה וזמינותה של הערבות המוצעת. בענייננו, המערערת לא הגישה בקשה כאמור, וממילא לא ניתן לה היתר להפקיד ערבות צד שלישי. זאת, אף שהדבר כבר הובהר לה בפסיקת רשמי בית משפט זה בהליכים קודמים שהתנהלו בעניינה (הש"א 4153/22 הפורום להסדר הוגן באמצעות גב' מרים ויסולי נ' זיגון (2.3.2023); ע"א 664/22 ויסולי נ' אלון (11.7.2023)).
גם בהליך זה הדברים לובנו. בהחלטת הרשם מיום 7.1.2026 הובהר למערערת כי עליה להגיש בקשה מתאימה אם ברצונה להסתמך על ערבות צד שלישי. ובפסק דיני מיום 28.12.2025 בערעורהּ על ההחלטה ההיא הוסבר כי היא אינה עומדת בתנאים להפחתת סכום הערובה שעליה להפקיד. בהחלטות הרשם השונות בהליך אף הובהר לה כי אי-הפקדת ערובה כנדרש תוביל למחיקת ההליך. אלא שחרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה, המערערת לא עשתה כן. בנסיבות אלה, בצדק הורה הרשם על מחיקת ההליך חלף מתן ארכה נוספת להפקדת הערובה (תקנה 135(ג) לתקנות; וראו גם: ע"ר 27638-10-25 בוגנים נ' זאדה הרפז (13.11.2025); ער"א 6094/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (19.9.2022)). ודאי לא מדובר באחד המקרים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו הרחב של הרשם בענייני ערובה (ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל (11.11.2025); ע"ר 22163-05-25 פלונית נ' פלונית (20.5.2025)).
לבסוף אין גם בטענת המערערת כי יש לסווג את פסק דינו של הרשם כ"החלטה אחרת" ולא כ"פסק דין" כדי שנות את התוצאה, שעה שממילא הן פסק דין של רשם בית משפט זה והן החלטה אחרת שלו, ניתנים לערעור בזכות לבית משפט זה (סעיפים 96(ב) ו-(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט' תמוז תשפ"ו (24 יוני 2026).
דוד מינץ
שופט