פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ער"א 4843/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. פלוני
3. פלוני
ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בבש"א 3932/22 מיום 10.7.2022
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בבש"א 3932/22 מיום 10.7.2022, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
המערער הוא אביה של קטינה בת כ-4 שנים, אשר הוּצאה ממשמורתו וממשמרות אמהּ – גרושתו, והועברה למשפחת אומנה בהיותה בת חודשיים. ביום 29.9.2021 הכריז בית המשפט לענייני משפחה בנצרת על הקטינה כבת אימוץ, לאחר שנמצא כי הוריה נעדרי מסוגלות הורית לגדלה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר ביום 13.12.2021 הורה על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בין היתר לצורך בחינה נוספת של מסוגלותו ההורית של המערער בידי מומחה פסיכיאטרי.
בחלוף כחצי שנה, ביום 9.6.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשתו טען המערער כי האיחור בהגשת הבקשה נבע בעיקר מקשיים כלכליים עמם נאלץ להתמודד מאז ניתן פסק הדין. בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת ביום 10.7.2022. נקבע כי לא מתקיים בנסיבות העניין "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה, וזאת בפרט בשים לב לתקופה הממושכת שחלפה ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הרשמת ציינה כי המערער לא הבהיר באיזה אופן הקשיים הכלכליים עמם התמודד לטענתו מנעו ממנו להגיש את בקשת רשות הערעור במועדה, או למצער את הבקשה להארכת המועד. הרשמת הדגישה כי נתנה דעתה למהות ההליך ולרגישותו, אולם בהתחשב בעובדה שההליך הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך השלמת הדיון ומתן פסק דין משלים, לא מצאה לייחס לכך משקל מכריע.
מכאן הערעור שלפנַי. המערער אינו חולק על כך שבקשתו להארכת המועד הוגשה בחלוף כחצי שנה ממועד מתן פסק הדין מושא הבקשה וכי בכך נפל פגם. עם זאת, לטענתו, נוכח הפגמים הרבים שנפלו בפסק הדין, ובראשם ההחלטה להורות על עריכת בדיקה פסיכיאטרית נוספת הכרוכה בעלויות רבות, היה מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד. המערער הדגיש כי הוצאת הקטינה מחזקתו נעשתה בלא הצדקה ועל לא עוול בכפו, וכי הוא בעל יכולת אישית וכלכלית לגדל את בתו.
דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים מעין אלו הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 4935/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (2.8.2022); ער"א 3866/22 טורנר נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (31.7.2022)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשמת. קשייו הכלכליים של המערער נטענו בבקשתו באופן כללי בלבד, מבלי שצורפה כל אסמכתא לביסוס טענותיו ואף מבלי שהובהר, לא לפני הרשמת ולא בערעור שלפנַי, מדוע קשיים אלו מנעו ממנו להגיש את בקשתו במועד. כמו כן, בצדק ציינה הרשמת כי משעה שבית המשפט המחוזי השיב את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לצורך מתן פסק דין משלים, אף אין במהות ההליך או ברגישותו כדי להצדיק לבדם היעתרות לבקשה. לכך יש להוסיף כי בשים לב לכך שמדובר בהליך ב"גלגול שלישי", הנסוב כאמור על פסק דין שמשמעו המשך בירור ההליך, גם סיכוייה של בקשת רשות הערעור מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה להארכת המועד להגשתה (וראו למשל: ער"א 1577/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (14.3.2022); בע"מ 8690/20 פלונית נ' פלונית, פסקאות 10-9 (20.1.2021); רע"א 4250/11 ג'ורזאלדין נ' אבו ח'יר, פסקאות 9-8 (30.6.2011)).
כאמור, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ו באב התשפ"ב (23.8.2022).
ש ו פ ט
_________________________
22048430_N04.docx לע
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il