פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5744/19
בג"ץ 5758/19
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט מ' מזוז
העותר בבג"ץ 5744/19:
שחר בן מאיר
העותרים בבג"ץ 5758/19:
1. ח"כ אברהם ניסנקורן
2. סיעת כחול לבן
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 5744/19:
1. ממשלת ישראל
2. ועדת השרים לחקיקה
3. משרד המשפטים
4. היועץ המשפטי לממשלה
5. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22
6. רשימת הליכוד לכנסת ה-22
המשיבים בבג"ץ 5758/19:
1. ממשלת ישראל
2. שר המשפטים, אמיר אוחנה
3. שר הפנים, ח"כ אריה מכלוף דרעי
4. היועץ המשפטי לממשלה,
עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט
5. כנסת ישראל
6. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר בבג"ץ 5744/19:
בעצמו
בשם העותרים בבג"ץ 5758/19:
עו"ד ערן מרינברג, עו"ד שמעון בראון,
עו"ד עודד גזית ועו"ד אלירם בקל
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. בעתירה בבג"ץ 5744/19 מתבקש בית המשפט ליתן צו המורה למשיבים 2-1 ליתן טעם מדוע לא יימנעו מלהעלות על סדר היום של ועדת השרים לחקיקה, ומדוע לא יימנעו מלדון ב"הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס'...) (תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות) התשע"ט-2019" (להלן: הצעת החוק). כל זאת, עד שיקוימו כל ההליכים הקבועים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה לגבי הטיפול בהצעות חוק ממשלתיות. עוד נתבקש צו המורה למשיבים ליתן לעיון הציבור ולהערותיו להצעת החוק זמן סביר של 21 יום, כקבוע באותה הנחייה. כן התבקש צו ביניים, האוסר על המשיבים לדון בתזכיר הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה עד לקיום הדיון בעתירה.
2. בעתירה נטען, בין היתר, כי ועדת הבחירות המרכזית נדרשה לנושא של הצבת מצלמות בקלפיות והחליטה על פיילוט מצומצם אך הצעת החוק חורגת מכך; כי גיבוש הצעת חוק ממשלתית היא פעולה מינהלית החשופה לביקורת שיפוטית; כי הצעת החוק גובשה בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ללא עבודת מטה ולא ניתן פרק זמן של 21 יום להערות הציבור; כי תקנון הכנסת מאפשר קידום מהיר של הצעות חוק ממשלתיות בהנחה שהן עברו ליבון ועבודת מטה, אך בענייננו קידום מזורז של הצעת חוק ממשלתית מהווה הפרה של חובת תום הלב המוטלת על הרשות המינהלית; וכי החיפזון בהליך החקיקה מבטא את עריצות הרוב וניסיון השפעה על הבחירות העומדות בפתח.
3. עוד זה מדבר וזה נכנס.
עודני עומד לחתום על פסק הדין בעתירה בבג"ץ 5744/19, הובאה בפניי עתירתם של חבר הכנסת ניסנקורן וסיעת כחול לבן (בג"ץ 5758/19). וראו זה פלא, הלכו שתי העתירות יחדיו הגם שלא נועדו. גם בעתירה זו נתבקשו סעדים דומים, שעיקרם – אין לאפשר את הליכי החקיקה של הצעת החוק, ולחילופין, יש להאריך את המועד להעברת הערות והתייחסויות משרדי הממשלה והציבור לתזכיר הצעת החוק.
3. דין שתי העתירות להידחות על הסף.
על אף האיצטלא המינהלית שביקש העותר בבג"ץ 5744/19 לעטות על עתירתו – אשר נסבה על אי קיום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לגבי הטיפול בהצעות חוק ממשלתיות – הרי שבפועל, העותר מבקש לעצור או להשהות את גלגלי החקיקה. העותרים בבג"ץ 5788/19 אף עותרים לסעד זה במפורש. ברם, הלכה עמנו כי בית משפט זה אינו מורה לכנסת לחוקק חוק (בג"ץ 7251/16 שמיר נ' כנסת ישראל (5.6.2017)) וככלל, בית משפט זה אינו מתערב בהליכי חקיקה בעודם בעיצומם. זאת, משיקולים של כיבוד הדדי בין רשויות "ומתוך תפיסה כי השלב הראוי לבחון את חוקתיותו של חוק מסוים ואת תקינות ההליך בו הוא נחקק הוא לאחר השלמת הליך החקיקה" (בג"ץ 4302/09 לשכת עורכי הדין בישראל נ' ממשלת ישראל, בפסקה 3 (9.6.2009)).
הדברים חזרו ונאמרו בפסיקה, ונביא מקצת פירות מן הטנא:
"הלכה פסוקה היא, עליה חזר בית משפט זה פעמים לא מעטות, כי ככלל בית משפט זה יימנע מלהתערב בהליכי חקיקה של הכנסת בעודם בעיצומם, ויבחן טענות נגד דבר חקיקה, לרבות באשר להליכי החקיקה, רק לאחר השלמת הליך החקיקה" (בג"ץ 9327/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, בפסקה 5 (10.12.2017)).
קל וחומר כאשר הליכי החקיקה עדיין באיבם, וכפי שעולה מהעתירות, הצעת החוק אך עומדת להיות מונחת על שולחן הממשלה. בפסיקה הוסבר הטעם לאי התערבות בית המשפט בשלבים מקדמיים ומוקדמים אלה של החקיקה:
"אין כל הכרח כי נוסח תזכיר הצעת החוק במתכונתו הנוכחית הוא זה שיאומץ בסוף הליך החקיקה ויעוגן בספר החוקים. אדרבה, המדובר בשלב ראשוני בלבד, עוד בטרם קבלת הערות הציבור, קיום הדיונים בכנסת ובוועדותיה וכיוצא באלה. יש אפוא רגליים לסברה, כי נוסח התזכיר עשוי להשתנות עד להשלמת ההליך הפרלמנטרי. מטעמים אלה ולנוכח עיקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות, הרי שהשלב המתאים לבחון את חוקתיותו של חוק הוא לאחר השלמת הליך חקיקתו" (בג"ץ 491/18 עפגין נ' שרת המשפטים (8.4.2018)).
(וראו גם בג"ץ 7189/17 החברה להגנת הטבע נ' הממונה על ענייני הנפט (3.7.2018); בג"ץ 4822/98 עזגד נ' הכנסת באמצעות היו"ר ח"כ דן תיכון (30.7.1998); בג"ץ 3863/13 לב נ' ראש הממשלה (3.7.2013); בג"ץ 3234/17 מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ' יו"ר הכנסת, בפסקה 9 (9.7.2015); בג"ץ 761/86 מיעארי נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד מב(4) 868, 874 (1988)).
4. דומה כי הדברים ידועים היטב לעותר בבג"ץ 5744/19, אשר אך לפני מספר חודשים נדחתה עתירה מטעמו, ובפסק הדין נאמר:
"דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, אין מדובר בנסיבות העניין בחשש של 'מעשה מחטף' של ממשלה יוצאת לממשלה נכנסת. אף כי העותרים טענו כי אין הם מבקשים להביא להתערבות בית משפט זה בהליכי חקיקה, הלכה למעשה, זה הסעד אליו הם מכוונים – כי לא תוגש הצעת חוק, וכי הכנסת לא תדון בה. העתירה הוגשה עוד בטרם נדונה ההצעה בכנסת ואף לפני שהועלתה לדיון בממשלה, ואין מקום בשלב זה לביקורת שיפוטית (ראו גם: בג"ץ 3863/13 לב נ' ראש הממשלה (3.7.2013)); ומכל מקום, ודאי אין מקום למתן צו ביניים לעצירת הליכי חקיקה (בג"ץ 1867/14 בן חורין נ' מדינת ישראל (12.3.2014)" (הדגשה הוספה – י"ע) (בג"ץ 3366/19 בן מאיר נ' הממשלה ה-34 (19.5.2019)).
5. על רקע האמור לעיל, גם אם סבורים העותרים כי הליכי החקיקה לתיקון חוק הבחירות לכנסת נעשים ביוזמת הרשות המבצעת בחופזה, הרי שלא היה מקום להיחפז בהגשת העתירות. מובן כי אם וכאשר יושלמו הליכי החקיקה, שמורות לעותרים כל טענותיהם ודלתות בית המשפט לא ננעלו.
6. אשר על כן, העתירות נמחקות על הסף אף ללא צורך בתגובה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' באלול התשע"ט (5.9.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
19057440_E01.docx עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il