פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]
פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973: סיכום כללי
פקודת הסמים המסוכנים היא דבר החקיקה המרכזי בישראל המסדיר את תחום החומרים המוגדרים בחוק כסמים מסוכנים. הפקודה אוסרת באופן גורף על ייצור, החזקה, שימוש, סחר, תיווך, יבוא ויצוא של סמים, אלא אם כן ניתן לכך רישיון או היתר מיוחד מטעם המדינה (כמו במקרה של קנאביס רפואי). החוק חל על כל אדם או תאגיד בשטח מדינת ישראל – החל ממשתמשי קצה, דרך מפיצים וסוחרים, ועד לאנשי צוות רפואי ורוקחים העוסקים בחומרים אלו.
בתי המשפט נדרשים לפרש וליישם את הוראות הפקודה במגוון רחב של הליכים פליליים ומנהליים. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. ההבחנה בין החזקה לצריכה עצמית להחזקה שלא לצריכה עצמית: הפקודה קובעת רף משקל מסוים לכל סם. החזקה של סם בכמות העולה על רף זה מקימה "חזקה משפטית" שהסם נועד להפצה או לסחר, והנטל להוכיח אחרת עובר אל הנאשם. הפסיקה עוסקת רבות בראיות הנדרשות כדי לסתור חזקה זו.
2. מדיניות הענישה ושיקום: פסיקת בתי המשפט מעצבת את האיזון שבין ענישה מרתיעה ומחמירה (במיוחד בעבירות סחר, תיווך ויבוא) לבין מתן משקל להליכי טיפול, גמילה ושיקום של נאשמים, שלעיתים עשויים להוביל להקלה משמעותית בעונש.
3. הסדרת הקנאביס הרפואי: בשנים האחרונות נדרשים בתי המשפט להכריע בגבולות שבין שימוש חוקי ברישיון לבין עבירה פלילית, וכן בעתירות מנהליות נגד החלטות היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר) בנוגע לתנאי הרישיונות.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (673)
מדינת ישראל נ. אירית פרנקו
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל צו תפיסה זמני של כספי המשיבה (קופות גמל וקרן השתלמות) במסגרת הליך פלילי בעבירות הלבנת הון.
מדינת ישראל נ. אלירן ערן
ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על סוהר שהורשע בעבירות שוחד, ניסיון עסקה בסם מסוכן וניסיון העברת חפצים אסורים לאסיר.
ד"ר משה וינברג ושות', עורכי דין ונוטריונים נ' מדינת ישראל - המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ואח'
העותרת טוענת להפליה פסולה מצד הפרקליטות בכך שאישרה שחרור כספים שחולטו לטובת עורך דין אחר, בעוד בקשתה לשחרור שכר טרחתה נדחתה.
כליפה כהן נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת רשם למחוק בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי להטיל הוצאות משפט על נאשם במהלך הליך פלילי.
מדינת ישראל נ. עלא אל עמראני
ערעור המדינה על זיכוי סוהר מעבירות שוחד, סמים והברחת ציוד לכלא, לאחר שבית המשפט קמא פסל את הודאתו.
אס. אר. אקורד בע"מ נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבעה כי זכויות המערערת (נושה) בשעבודים על נכסי חברה חייבת אינן גוברות על זכות המדינה לחלט את הנכסים במסגרת הליך פלילי.
שכטר ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'
העותרים ביקשו לבטל את האיסור על גידול עצמי של קנאביס רפואי כפי שנקבע בהחלטת ממשלה משנת 2016.
אורן לבוביץ נ. כנסת ישראל
עתירה לביטול מדיניות ההפללה של צרכני קנאביס לשימוש עצמי בטענה לאי-חוקתיות, ולמתן צו לאסדרת שוק הקנאביס.
ניתאי גמליאל נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות ייצור והחזקת סמים וגניבת חשמל.
הלל שלום ארליך נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים במעבדה.
בן ארי (אסיר) נ' שר לביטחון פנים ואח'
העותר ביקש להשתחרר ממאסר בטענה שעונשו התיישן לאחר שחלפו למעלה מ-20 שנה מאז שנמלט מהכלא בשנת 1993.
פקיד שומה יחידה ארצית לשומה נ. רועי חיון
ערעור המדינה על החלטת ביהמ"ש המחוזי להתיר לנישום לנכות סכומי כסף שחולטו ממנו בהליך פלילי כהוצאה מוכרת לצורכי מס הכנסה.
יגאל דוגה נ. מדינת ישראל
ערעור על דחיית בקשת המערערים לעיון חוזר בצו חילוט זמני של רכושם, בטענה שחלוף הזמן והתמשכות ההליכים מצדיקים צמצום היקף התפיסה.
אהרון קיי מרזוקי נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות ייבוא סם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט, תוך דגש על מצבו הרפואי של המערער.
מדינת ישראל נ. פלוני
ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירות של גידול סמים וגניבת חשמל.
אלי אקסלרוד, עו"ד נ. יק"ר - יחידת קנאביס רפואי
העותרים ביקשו לבטל הגבלות על מקום ואופן השימוש בקנאביס רפואי (עישון בנוכחות אחרים).
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על פסילת רישיון נהיגה שהומר בעונש של 18 חודשי פסילה על תנאי.
ניסים אזיזוב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בהקמת מעבדת סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש (19 חודשי מאסר בפועל) בגין עבירות של עסקה אחרת בסם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע (נשק).
משה רוגוזניצקי נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לתפוס כספים של חברות בשליטת נאשם לצורך הבטחת חילוט עתידי, למרות שהחברות אינן מעורבות בעבירות.