כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) מסדירים את נורמות ההתנהגות, החובות המקצועיות וכללי המוסר המוטלים על עורכי דין בישראל. מטרת הכללים היא להבטיח את טוהר המידות של העוסקים במקצוע, לשמור על כבוד המקצוע ולהגן על הציבור הנזקק לשירותים משפטיים.

הכללים חלים על כל עורכי הדין הרשומים בלשכת עורכי הדין בישראל, בין אם הם עוסקים במקצוע כעצמאים, כשכירים או במגזר הציבורי. החובות חלות עליהם הן בעת מילוי תפקידם המקצועי והן בהתנהלותם הפרטית, במידה ויש בה כדי להשליך על כבוד המקצוע.

בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, נדונים בהרחבה שלושה היבטים מרכזיים הנוגעים לכללים אלה:

1. חובת הנאמנות והסודיות ללקוח: הפסיקה מעצבת את גבולות החיסיון המקצועי והחובה לשמור על סודיות המידע שנמסר על ידי הלקוח. נדונות בה השאלות מתי מותר, או אף חובה, לחשוף מידע (למשל, לשם מניעת ביצוע פשע), וכיצד לשמור על נאמנות מוחלטת ללקוח גם במצבים מורכבים.

2. מניעת ניגוד עניינים: פסיקה ענפה עוסקת באיסור לייצג לקוח כאשר קיים חשש לניגוד עניינים – בין אם מול לקוח אחר (בהווה או בעבר), ובין אם מול ענייניו האישיים או המקצועיים של עורך הדין עצמו.

3. החובה כלפי בית המשפט והצד שכנגד: הכללים דורשים מעורך הדין לעזור לבית המשפט לעשות משפט ולנהוג בכבוד ובהגינות כלפי הצדדים להליך. הפסיקה מתווה את הגבול שבין ייצוג תקיף ונמרץ של הלקוח לבין התנהלות מטעה, פוגענית או כזו המהווה שיבוש של ההליך השיפוטי.

התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.