חוק שירות ביטחון [נוסח משולב] (התשמ"ו-1986)
חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 הוא החוק המרכזי המסדיר את חובת הגיוס והשירות בצבא הגנה לישראל. החוק קובע את התנאים והכללים לקריאה לשירות סדיר ולשירות מילואים, את הליכי המיון והבדיקות הרפואיות, ואת הסמכויות למתן פטור משירות או לדחיית מועד הגיוס.
על מי החוק חל?
החוק חל על כל אזרח ישראלי ועל כל תושב קבוע של מדינת ישראל שהגיעו לגיל הגיוס (ככלל, החל מגיל 18), הן גברים והן נשים. החוק מגדיר את משך השירות הנדרש ואת חובותיהם של המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) ושל המשרתים בפועל.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, הוראות החוק עמדו בליבן של עתירות חוקתיות וציבוריות רבות בבית המשפט העליון. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה הם:
1. השוויון בנטל וגיוס בני ישיבות: פסיקות רבות ומשמעותיות לאורך השנים עסקו בחוקתיות של מתן פטור או דחיית שירות גורפת לתלמידי ישיבות חרדיות. בית המשפט נדרש שוב ושוב לאזן בין ערך השוויון לבין הסדרים פוליטיים וחברתיים.
2. שילוב נשים בתפקידי לחימה: החל מבג"ץ אליס מילר ועד לעתירות מודרניות, הפסיקה פירשה את הוראות החוק באופן המקדם שוויון מגדרי, וקבעה כי יש לאפשר לנשים להתמיין לתפקידים קרביים שונים בהתאם ליכולותיהן המקצועיות והפיזיות.
3. סרבנות מצפון: בתי המשפט נדרשו להגדיר את הגבולות שבין פציפיזם כללי וכן (העשוי להוות עילה לפטור בהתאם להחלטת ועדת מצפון), לבין "סרבנות סלקטיבית" המונעת מטעמים פוליטיים או אידיאולוגיים ספציפיים, אשר אינה מוכרת כעילה חוקית לפטור.
תוכן זה מוגש כמידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (104)
לי טלבי נ. שר הביטחון
עתירה נגד תנאי שירותה של העותרת בצה"ל לאחר שחלתה.
אתי ארלנק נ. שר הבטחון
העותרת ביקשה לבטל את החלטת הוועדה שדחתה את בקשת בתה לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון, בטענה כי הדיון צריך להיערך בפני ועדה לפי סעיף 39(ג) לחוק שירות ביטחון.
אתי ארלנק , בשם בתה אושרית 201284411 נ. שר הבטחון
העותרת ביקשה להסדיר את הליך הפטור משירות צבאי מטעמי מצפון עבור בתה בפני הוועדה המוסמכת.
דריה זובוב נ. צבא הגנה לישראל
העותרת ביקשה פטור משירות צבאי מטעמי דת או משפחה, לאחר שפניותיה הקודמות לרשויות הצבא נדחו.
דריה זובוב נ. צבא הגנה לישראל
עתירה נגד מועד הגיוס לצה"ל של העותרת.
דובי גוטמן נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו לבטל או לפרש את תקנה 7 לתקנות דחיית שירות כך שלא תחול על ימי חופשות "בין הזמנים", בטענה לפגיעה בחופש התנועה.
ד"ר יורי רוזנבאום נ. נציב שירות בתי הסוהר
העותרים טוענים כי מדיניות המשטרה והשב"ס להוצאה כפויה לקצבה בגיל 55 מהווה הפליה אסורה מחמת גיל.
רס"ב יפה עזרא נ. ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה"ל
העותרת ביקשה לחייב את צה"ל לפטרה משירות קבע בשל קביעת פרופיל רפואי 21.
התנועה לאיכות השלטון בישראל נ. הכנסת
עתירות נגד חוקתיותו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (חוק טל) בטענה לפגיעה בשוויון.
יונתן בן ארצי נ. שר הבטחון
העותר ביקש להכיר בו כסרבן מצפון פציפיסט ולבטל את החלטת הצבא לפטור אותו משירות מטעמי אי-התאמה בלבד.
מדינת ישראל נ. דני בניאשווילי
ערעורים הדדיים על פסק דין שהרשיע את המערער בהריגה ונהיגה תחת השפעת סם, כאשר המדינה עתרה להחמרת העונש והנאשם עתר לזיכוי או להקלה.
לאוניד לוין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת הריגה וגזר דין בגין תאונת דרכים קטלנית שנגרמה עקב נהיגה בשכרות.
אמיר מלנקי נ. שר הבטחון
העותר ביקש פטור משירות צבאי מטעמי מצפון, וטען כי החלטת הוועדה לדחות את בקשתו ולחייבו בשירות חלופי לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
לאורה מילוא נ. שר הבטחון
העותרת ביקשה פטור משירות צבאי מטעמי מצפון, בטענה כי שירות בצה"ל נוגד את אמונתה בשל מדיניות הצבא בשטחים.
ולדימיר סודיוק, טור' נ. התובע הצבאי הראשי
המערער טען כי גיוסו לצה"ל נעשה שלא כדין בחלוף תקופת השנתיים הקבועה בחוק, ולכן בית הדין הצבאי נעדר סמכות לשפטו על עריקות.
יעקב יחיאל נ. שר הבטחון
העותר ביקש מבית המשפט להורות לשר הביטחון לגייסו לשירות בצה"ל לאחר שבקשותיו הקודמות להתנדבות נדחו.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. השר לבטחון פנים
העותרת טענה כי מדיניות המשיבים המציבה מגבלות גיל מקסימליות לקבלה לעבודה בשירות המדינה ובגופי הביטחון מהווה הפליה אסורה.
שי טננברג נ. מדינת ישראל-שר הבטחון
העותר ביקש פטור משירות צבאי מטעמי משפחה, מצב כלכלי ומצב נפשי.
ניב איתנה נ. בית הדין הארצי לעבודה
העותרות טענו כי הסדרי הפרישה המוקדמת של קופת חולים כללית מפלים נשים לרעה לעומת גברים בכך שהגבילו את הפנסיה התקציבית לנשים עד גיל 60 בלבד.
יונתן בן ארצי נ. שר הביטחון
העותר ביקש לבטל את החלטת הוועדה למתן פטור משירות ביטחון שסירבה להעניק לו פטור מטעמי מצפון.