פסקי דין בית המשפט העליון

חוק עשיית עושר ולא במשפט (התשל"ט-1979)

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979

מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?

חוק עשיית עושר ולא במשפט קובע את העיקרון המשפטי והמוסרי לפיו אדם שקיבל נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שבאה לו מאדם אחר, ללא זכות חוקית לכך, חייב להשיב את ההטבה או לשלם את שוויה. החוק נועד למנוע מצב שבו צד אחד מתעשר באופן בלתי הוגן על חשבונו של צד אחר.

החוק חל על כל אדם, תאגיד או גוף משפטי שקיבל טובת הנאה (כגון כסף, רכוש או שירות) שלא מכוח חוזה תקף או מכוח הוראת חוק מפורשת.

היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:

בתי המשפט נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק, והפסיקה מתמקדת בשלושה היבטים מרכזיים:

1. הגדרת "התעשרות שלא כדין": הפסיקה בוחנת מתי קבלת טובת הנאה נחשבת לבלתי צודקת ומחייבת השבה. מקרים נפוצים כוללים תשלום כספי שבוצע בטעות, שימוש ברכוש הזולת ללא הסכמתו, או הפקת רווחים ממידע עסקי השייך לאחר.

2. פטור מחובת השבה (סעיף 2 לחוק): לבית המשפט יש סמכות לפטור את מקבל ההטבה מחובת ההשבה (כולה או חלקה), אם ההשבה אינה צודקת בנסיבות העניין. הפסיקה דנה רבות בשאלה מתי שינוי לרעה במצבו של מקבל ההטבה, שפעל בתום לב ובהסתמך על הכסף שקיבל, מצדיק מתן פטור כזה.

3. היחס לענפי משפט אחרים: הפסיקה מבהירה כי דיני עשיית עושר משמשים כ"רשת ביטחון" משפטית. הם מופעלים לעיתים קרובות כאשר לא קיים חוזה בין הצדדים ולא בוצעה עוולה נזיקית מוגדרת, אך התוצאה שנוצרה אינה הוגנת ודורשת פתרון משפטי.

תוכן זה מוגש כמידע כללי והנגשה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

פסקי דין שאזכרו את החוק (232)

פלוני נ. פלוני

האם תשלומי משכנתא ששולמו על ידי בן זוג לאחר מועד הקרע עבור חלקו של בן הזוג השני בדירה מהווים תשלום הוני בר-השבה או תשלום עבור מדור שאינו בר-השבה?

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?
1 2 3 12 הבא «