חוק מבקר המדינה [נוסח משולב] (התשי"ח-1958)
חוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח-1958, מעגן את מעמדו, תפקידיו וסמכויותיו של מבקר המדינה, הפועל בישראל גם כנציב תלונות הציבור. החוק נועד להבטיח פיקוח חיצוני, עצמאי ובלתי תלוי על מוסדות השלטון. הוא קובע כי הביקורת תבחן את חוקיות הפעולות, החיסכון, היעילות, טוהר המידות והמינהל התקין של הגופים המבוקרים.
על מי החוק חל?
החוק חל על שורה ארוכה של "גופים מבוקרים", ובהם: משרדי ממשלה, מוסדות המדינה, צה"ל, הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות, וכן גופים נוספים הנתמכים על ידי המדינה או שהממשלה משתתפת בניהולם.
היבטים מרכזיים בפסיקה:
בתי המשפט נדרשו לאורך השנים לפרש את הוראות החוק, והתמקדו במספר סוגיות עקרוניות:
1. היקף ההתערבות השיפוטית בדוחות המבקר: הפסיקה עקבית בקביעה כי בית המשפט העליון לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתו של המבקר. ההתערבות השיפוטית בממצאי המבקר, בטיוטות הדוחות או בהחלטותיו מצומצמת ביותר, ותיעשה רק במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי (כמו אי-מתן זכות טיעון) או חוסר סבירות קיצוני.
2. הגנה על חושפי שחיתויות: לחוק חשיבות מכרעת בהגנה על עובדים החושפים מעשי שחיתות, באמצעות סמכות המבקר להוציא צווי הגנה (זמניים או קבועים) למניעת פיטוריהם או פגיעה בתנאי העסקתם. הפסיקה פירשה סמכות זו בהרחבה כדי לעודד חשיפת שחיתויות ולשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי.
3. חובת שיתוף הפעולה ומסירת מידע: הפסיקה עמדה על חובתם הרחבה של הגופים המבוקרים למסור למבקר כל מסמך או מידע הדרוש לו לצורך מילוי תפקידו, וקבעה כי סמכות זו גוברת לרוב על טענות חיסיון שונות.
תוכן זה מוגש כמידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (104)
שר החקלאות נ. המועצה האזורית עמק לוד
האם אישור רשות הניקוז הוא תנאי הכרחי להמשך הליכי אישור תכנית ניקוז לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות.
יצחק יואב נ. רוה''מ בנימין נתניהו
עתירה למניעת או ביטול מינויו של יעקב נאמן לשר, פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה ונאמן, וחיוב מבקרת המדינה להמציא מידע.