פסקי דין בית המשפט העליון

חוק לשכת עורכי הדין (התשכ"א-1961)

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 הוא החיקוק המרכזי המעצב את פעילותו של מקצוע עריכת הדין בישראל. החוק מסדיר את הקמתה, סמכויותיה ומוסדותיה של לשכת עורכי הדין – הגוף הסטטוטורי המפקח על המקצוע ומנהל אותו.

החוק חל באופן ישיר על עורכי דין פעילים, על מתמחים בעריכת דין ועל מועמדים המבקשים להתקבל כחברים בלשכה. בעקיפין, החוק חל גם על הציבור הרחב ועל גופים מסחריים, שכן הוא מגדיר אילו פעולות מותרות לביצוע אך ורק על ידי עורכי דין מוסמכים.

בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונים שלושה היבטים מרכזיים הנובעים מחוק זה:

1. ייחוד המקצוע (סעיף 20 לחוק): פסיקה ענפה עוסקת בגבולות המקצוע ובאיסור על מי שאינו עורך דין להעניק שירותים משפטיים. בתי המשפט נדרשים להכריע שוב ושוב היכן עובר הגבול בין סיוע טכני או ייעוץ כללי (למשל, מצד חברות למימוש זכויות רפואיות או אתרי אינטרנט) לבין ייצוג וייעוץ משפטי אסור.

2. אתיקה מקצועית ודין משמעתי: החוק קובע את חובות הנאמנות של עורך הדין ללקוחו ולבית המשפט. הפסיקה מפרשת חובות אלה ומכריעה בערעורים על החלטות בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, בנושאים כגון ניגוד עניינים, שמירת סודיות מקצועית, התנהגות שאינה הולמת ופרסומת אסורה.

3. תנאי קבלה והסמכה: בתי המשפט דנים לעיתים קרובות בעתירות מנהליות הנוגעות להליכי ההתמחות, לתוצאות בחינות ההסמכה של הלשכה, וכן בהחלטות הלשכה למנוע רישום של מועמדים בשל עבר פלילי או פגיעה בטוהר המידות.

המידע במסמך זה הוא כללי ואינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

פסקי דין שאזכרו את החוק (335)

פיצוי נמרץ - המומחים למימוש זכויות רפואיות וביטוחי נ. שר המש

העותרת ביקשה לבטל את כלל 11ב' לכללי לשכת עורכי הדין האוסר על עורכי דין לתת שירות משפטי ללקוחות שהופנו אליהם על ידי גופים מסחריים שאינם עורכי דין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

שמעון חרמון נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו

ערעור על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי להוציא את המערער מלשכת עורכי הדין בשל הרשעתו ברצח, לאחר שפרש מהלשכה מרצונו שנים קודם לכן.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?