חוק זכויות נפגעי עבירה (התשס"א-2001)
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001
מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?
חוק זכויות נפגעי עבירה נועד להגן על כבודם של נפגעי עבירות פליליות, לשמור על פרטיותם, ולעגן את זכותם לקחת חלק פעיל ולקבל מידע במהלך ההליך הפלילי. החוק חל על מי שנפגעו במישרין מעבירה פלילית (מסוג עוון או פשע), ובמקרה שהעבירה גרמה למוות – על בני משפחתם הקרובים. החוק מעניק סל זכויות רחב, הכולל בין היתר את הזכות להגנה מפני הנאשם, הזכות לקבל מידע על שלבי ההליך הפלילי, והזכות להביע עמדה בנקודות הכרעה מרכזיות.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
בתי המשפט נדרשים לעיתים מזומנות לפרש את הוראות החוק ולמצוא את האיזון העדין בין זכויות נפגעי העבירה לבין זכויות הנאשמים להליך הוגן. שני היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. מעמד הנפגע מול הסדרי טיעון והחלטות שחרור: החוק מעניק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות את הזכות להביע עמדה לפני קבלת החלטה על הסדר טיעון או שחרור מוקדם של האסיר. הפסיקה מבהירה כי אף שיש להקשיב לנפגע ולתת משקל לעמדתו, ההחלטה הסופית נותרת בידי התביעה או ועדת השחרורים, בהתאם לאינטרס הציבורי הרחב.
2. הגנה על פרטיות הנפגע מול זכות הטיעון של הנאשם: סוגיה נפוצה, בעיקר בעבירות מין, נוגעת לבקשות של סנגורים לחשוף חומרים אישיים וטיפוליים של הנפגע (כגון תיקים פסיכולוגיים). הפסיקה קבעה מבחנים קפדניים כדי למנוע פגיעה מיותרת בפרטיות הנפגע ובסיכויי שיקומו, תוך התרת חשיפה רק כאשר הדבר חיוני להגנת הנאשם.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את החוק (145)
בן ציון סחיווסחורדר נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו למנוע את שחרורם של אסירים ביטחוניים במסגרת משא ומתן מדיני ולחייב את הממשלה לקבוע קריטריונים ברורים לשחרור.
עזבון המנוח סלאח ראפת ז"ל נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה נגד הסדר טיעון שנחתם עם נהגים המעורבים בתאונת דרכים קטלנית, בטענה לפגמים פרוצדורליים ומהותיים.
בלוי יעקב נ. מדינת ישראל
יהודה ניצני נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי להעביר כספי חילוט פלילי לקופת פשיטת רגל של הנאשם לטובת נושיו.
פלוני נ. מדינת ישראל
אלמגור ארגון נפגעי טרור נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו למנוע את שחרורם של 104 אסירים פלסטינים במסגרת משא ומתן מדיני, בטענה לפגמים בהליך קבלת ההחלטה ובחוסר סבירותה.
מדינת ישראל נ. מוחמד סעד
ערעורים הדדיים על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק.
מוחמד סעד נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק.
רונן ארויו נ. כרמלה בן דוד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי לנפגע עבירה אין זכות ערעור על גובה הפיצוי שנפסק לו בהליך הפלילי לפי סעיף 77 לחוק העונשין.
אורית שער נ. משטרץ ישראל-תביעות מחוז מרכז (שלוחת ראשון לציון
עתירה למתן צו על תנאי המורה למשטרה ולפרקליטות לתקן כתב אישום לחומרה, להעמיד לדין מעורבים נוספים ולבטל הסדר טיעון.
אבי וונדמו סירק נ. משטרת ישראל
העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למשטרה לקבל החלטה בדבר העמדה לדין בתיק חקירה של תאונת דרכים קטלנית לאחר שחלף זמן רב.
מוחמד מובארק נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת שני מערערים ברצח המנוח עמוס טל בדירתו בתל אביב, תוך טענות לפסלות הודאות ואליבי.
פריד אלענמי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת שני נאשמים ברצח המנוח עמוס טל בדירתו בתל אביב, תוך תקיפת קבילות הודאות וטענות לאמצעי חקירה פסולים.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על דחיית בקשת המערער לפיצויים בגין מעצר והוצאות הגנה לפי סעיף 80 לחוק העונשין לאחר זיכויו בערעור פלילי.
פלוני נ. מדינת ישראל בית המשפט המחוזי ביפה
העותר ביקש לבטל החלטה המאפשרת קיום דיונים בלשכת השופטים ללא נוכחות נפגע העבירה.
דרור כהן נ. פרקליטות מחוז מרכז
עתירה נגד הסדר טיעון שנחתם בין הפרקליטות לבין רכבת ישראל ונושאי תפקידים בה, במסגרתו נמחקו נאשמים מכתב האישום.
שחר מרים גרינשפן נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה לביטול פסק דין פלילי חלוט שניתן על בסיס הסדר טיעון מקל ביותר בתאונת דרכים קשה, בשל אי-שיתוף משפחת הנפגעת בהליך.
עבאס רהיג'ה נ. פרקליטות המדינה
העותרים ביקשו להתערב בהסדר טיעון שנחתם בין המדינה לנאשמים ברצח קרוב משפחתם, בטענה כי קיימת תשתית ראייתית להרשעה בעבירת רצח חמורה יותר.
רוי צסן נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת ניסיון לרצח בת זוג לשעבר.
יאיר נתיב נ. פרקליט המדינה
העותר ביקש להורות למדינה לאפשר לגורמים שלישיים לעיין בחומרי חקירה בתיק פלילי בו הוא עד, ולבטל סעיף בהנחיית פרקליט המדינה.