חוק הפרשנות (התשמ"א-1981)
חוק הפרשנות, התשמ"א-1981: תעודת זהות ותמצית פסיקתית
חוק הפרשנות משמש כ"מילון" וכמדריך המרכזי להבנת חוקים ותקנות בישראל. החוק מסדיר את כללי הפרשנות של חקיקה, מגדיר מונחי יסוד נפוצים (כגון "אדם", "בכתב", "חודש" או "מדינה"), וקובע כללים טכניים ומהותיים להחלת חוקים – בהם אופן חישוב מועדים וזמנים, כניסה לתוקף של תקנות, וסמכויות של גופים מנהליים.
החוק חל על כל דבר חקיקה (חוקים, תקנות וחוקי עזר) שנחקק או הותקן מאז כניסתו לתוקף בשנת 1981, אלא אם כן באותו חוק נקבעה הגדרה אחרת במפורש. הוא מהווה כלי עבודה יומיומי עבור בתי המשפט, רשויות השלטון והציבור הרחב בבואם ליישם את החוק.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:
1. פרשנות תכליתית מול הגדרות החוק: הפסיקה קבעה כי הגדרות חוק הפרשנות אינן מוחלטות. בית המשפט שואף תמיד לגלות את "תכלית החקיקה". לכן, אם ההקשר של חוק מסוים דורש פרשנות שונה מההגדרה הכללית שבחוק הפרשנות (למשל, האם המונח "אדם" בחוק ספציפי כולל גם תאגיד), בית המשפט יעדיף את הפרשנות המגשימה את מטרת החוק הספציפי.
2. חישוב מועדים וזמנים: סוגיה שכיחה ביותר בפסיקה נוגעת לכללי חישוב ימים ומועדים (למשל, האם ימי חג או סופי שבוע נספרים לצורך הגשת ערעור או הגשת מסמכים). בתי המשפט נדרשים שוב ושוב להבהיר את הוראות חוק הפרשנות בעניין זה, במיוחד בממשק שבין הדין המהותי לדיני הפרוצדורה.
3. סמכויות עזר ומינויים: החוק קובע, למשל, כי הסמכות למנות אדם לתפקיד כוללת גם את הסמכות להשעותו או לפטרו. הפסיקה דנה רבות בגבולות כוח זה וביחס שבינו לבין כללי המנהל התקין וחובת השימוע.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (450)
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר החינוך והתרבות
עתירה נגד מינוי חברי מועצת הרשות השנייה בשל פגמים מהותיים בהליך ההתייעצות הסטטוטורי עם גופים ציבוריים.
עינת הראל נ. מדינת ישראל
המערערת טענה כי הפרת זכות הטיעון שלה בטרם פסילת רישיון הנהיגה הופכת את צו הפסילה לבטל מעיקרו, ולכן אין להרשיעה בנהיגה בזמן פסילה.
המועצה המקומית עילבון נ. מקורות חברת מים בע"מ
ערעור על חיוב בארנונה בגין תעלת המוביל הארצי והשטחים הסמוכים לה, וטענה לפטור מארנונה.
איתי הכהן נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת חניה בטענה כי חזקת הבעלות בפקודת התעבורה אינה חלה על חוק עזר עירוני לשמירת הסדר והניקיון שלא הותקן מכוחה.
מתי דה הס נ. עיריית תל אביב יפו
העותר טען כי העירייה אינה מוסמכת להטיל קנסות בדרך של 'ברירת קנס' על עבירות חניה על מדרכה, שכן אלו הוגדרו כעבירות מינהליות המחייבות הליך של קנס מינהלי.
מדינת ישראל נ. מרדכי אופנהיים
ערעורים הדדיים על הרשעת עורך דין בעבירות גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה ועבירות מס, ועל גזר דינו.
רמי נבולסי נ. אבומנה אנטון
ערעור על דחיית תביעת פיצויים לנפגע בתאונת דרכים שנגרמה עקב שימוש ברכב ללא רשות בעליו.
חברת מרכז ברוך וצפורה בע"מ נ. עירית ת"א -יפו
תביעת פיצויים בגין רשלנות רשויות התכנון עקב השתהות ממושכת בהליכי תכנון של מקרקעין.
אורן לם-ד"ר נ. מנכ"ל משרד החינוך-בן ציון דל
העותרים ביקשו לבטל חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך המגבילים את ההכרה באבחוני ליקויי למידה לפסיכולוגים חינוכיים בלבד, בטענה לפגיעה בחופש העיסוק.
שגיא צמח. נ. שר הבטחון .
עתירה לבטלות סעיף בחוק השיפוט הצבאי המאפשר מעצר חייל בידי שוטר צבאי ללא הבאה בפני שופט למשך 96 שעות.
אהובה לוי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בגין נהיגה עם אוזניה אחת המחוברת לטלפון סלולרי, בניגוד לתקנה 169 לתקנות התעבורה.
יעקב יוחייב - טור' נ. התובע הצבאי הראשי
המערער טען כי גיוסו לצה"ל נעשה שלא כדין לאחר שחלפה התקופה הקבועה בחוק, ולכן אין לבית הדין הצבאי סמכות לשפוט אותו בגין עריקות.
מדינת ישראל נ. וועדת השחרורים - גוש דרום
עתירת המדינה נגד החלטת ועדת השחרורים לשחרר שחרור מוקדם אסיר בעל מסוכנות גבוהה לציבור.
SHERIDON EXIM LTD. נ. רשות הנמלים והרכבות
ערעור על פסק דין שדחה תביעה להשבת טובין שחולטו על ידי המכס עקב הברחה, או לחילופין לפיצוי בגין אובדנם.
רייך רפאל נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועל חומרת העונש שהוטל על דירקטור בחברה ציבורית.
צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ. נאה יחיאל
האם נהג שרשיונו לא חודש בשל אי-תשלום קנסות זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
מדינת ישראל נ. זאיד אחלייל
ערעור המדינה על חיובה בפיצויים בגין פציעת המשיב מירי כוחות צה"ל במהלך ניסיון מעצר.
גלעד אבני נ. ראש הממשלה -בנימין נתניהו
העותר טען כי סעיף 39(ב) לחוק-יסוד: הממשלה אינו מסמיך את ראש הממשלה להעביר סמכויות של שני שרים הפועלים בצוותא לשר אחד.
עזבון המנוחה לילי דנקר ז"ל ואח' נ. אמיר דרורי-מנהל רשות העת
העותרים ביקשו לבטל הכרזה על מקרקעין שבבעלותם כאתר עתיקות בטענה שלא נתגלו בהם עתיקות בפועל.
אנטון מלבסקי נ. שר הפנים
העותר ביקש לבטל את החלטת שר הפנים לשלול את תעודת העולה והאזרחות הישראלית שלו, בטענה כי הושגו על בסיס ידיעות כוזבות.