פסקי דין בית המשפט העליון

חוק העמותות (התש"ם-1980)

חוק העמותות, התש"ם-1980 הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר ומכוון את פעילותם של תאגידים ללא כוונת רווח בישראל. החוק חל על כל עמותה רשומה, וכן על מייסדיה, חבריה ונושאי המשרה בה.

החוק מסדיר את כלל שלבי החיים של העמותה: החל מתנאי רישומה אצל רשם העמותות, דרך קביעת מוסדות החובה שלה (האספה הכללית, הוועד המנהל וועדת הביקורת), חובות הדיווח הכספי והמנהלי, ועד לדרכי פירוקה מרצון או בצו בית משפט.

במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה והחילה את הוראות החוק, תוך התמקדות במספר היבטים מרכזיים:

1. חובות האמון והזהירות של נושאי משרה: הפסיקה מדגישה כי חברי ועד ומנהלים בעמותה חבים חובת נאמנות מוגברת לעמותה ולמטרותיה. בתי המשפט בוחנים בקפידה מצבים של ניגוד עניינים, שימוש לא תקין בנכסי העמותה, או חלוקת רווחים אסורה (ישירה או עקיפה) לחברי העמותה.

2. התערבות שיפוטית בהחלטות פנימיות: ככלל, בתי המשפט נוקטים בריסון ואינם ממהרים להתערב בהחלטות פנימיות של עמותה (כגון קבלת חברים, בחירות למוסדות או הדחת חברים). עם זאת, נקבע בפסיקה כי בית המשפט יתערב כאשר החלטה התקבלה בניגוד לתקנון העמותה, בחוסר תום לב, או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי (למשל, ללא מתן זכות טיעון לחבר שנפגע).

3. פירוק עמותה וגורל נכסיה: הפסיקה עוסקת רבות בנסיבות המצדיקות פירוק עמותה על ידי בית המשפט (למשל, עקב התנהלות בניגוד לחוק או למטרותיה). בתוך כך, מיושם העיקרון לפיו בעת פירוק, נכסי העמותה לא יחולקו בין חבריה, אלא יועברו לעמותה אחרת בעלת מטרות דומות.

תוכן זה מוגש כמידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

פסקי דין שאזכרו את החוק (74)

ע"א 3069/17

משרד החינוך נ. עמותת גני חב"ד צפת

ערעור משרד החינוך על החלטת בית המשפט המחוזי של חדלות פירעון שהורה לו להעביר כספי תקצוב שהוקפאו לקופת הפירוק של העמותה, בטענה לחוסר סמכות עניינית של בית משפט של חדלות פירעון לדון בתקיפה ישירה של החלטה מינהלית.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?