פסקי דין בית המשפט העליון

חוק המים (התשי"ט-1959)

חוק המים, התשי"ט-1959: סיכום והיבטים מרכזיים בפסיקה

חוק המים הוא החיקוק המרכזי המוסדר את ניהול משאבי המים במדינת ישראל. החוק קובע עיקרון יסוד לפיו מקורות המים בארץ הם קניין הציבור, נתונים לשליטת המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ופיתוח הארץ.

מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?

החוק מסדיר את כלל ההיבטים הנוגעים למים בישראל: הפקה, אספקה, צריכה, קביעת תעריפים, שמירה על איכות המים ומניעת זיהומם. החוק חל על כל אדם, תאגיד, רשות מקומית, מפעל תעשייתי או גוף חקלאי בישראל העושה שימוש במים, מפיק מים או עלול להשפיע על מקורות המים (לרבות מי תהום, מי נגר, שפכים ומים מותפלים).

היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:

בתי המשפט נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק, כאשר שלושה היבטים מרכזיים בולטים בפסיקה:

1. עליונות קניין הציבור על פני זכויות פרטיות: הפסיקה ביססה את העיקרון שאין בעלות פרטית על מים בישראל, גם אם הם נמצאים בשטח פרטי (כמו מי גשמים או מעיינות). בתי המשפט הדגישו כי זכות השימוש במים אינה זכות קניינית קבועה, אלא היא כפופה תמיד לרישוי, לפיקוח ולאינטרס הציבורי.

2. מניעת זיהום מים ואחריות סביבתית: פסקי דין רבים עוסקים באחריות הפלילית והאזרחית של מפעלים, רשויות מקומיות ונושאי משרה בהם, בגין זיהום מקורות מים. הפסיקה נוקטת בגישה מחמירה ומטילה אחריות רחבה לשמירה על איכות המים ומניעת מפגעים.

3. חלוקת מכסות מים ותעריפים: בתי המשפט דנים בעתירות מנהליות נגד החלטות רשות המים בנוגע להקצאת מכסות (בעיקר לצרכי חקלאות) וקביעת תעריפי המים, תוך איזון בין צרכי המשק השונים לעקרון השוויון והצדק החלוקתי.

התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.

פסקי דין שאזכרו את החוק (84)

לובי 99 בע"מ (חל"צ) נ. הרשות הממשלתית למים וביוב

האם מפעלי ים המלח פטורה מתשלום דמי מים עבור מים מליחים המופקים בתחום הזיכיון שלה, או שהיא חייבת בתשלום זה בנפרד מהתמלוגים שהיא משלמת למדינה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
1 2 3 5 הבא «