פסקי דין בית המשפט העליון

חוק החברות (התשנ"ט-1999)

חוק החברות, התשנ"ט-1999 הוא דבר החקיקה המרכזי המלווה את עולם העסקים בישראל. החוק מסדיר את כל שלבי החיים של החברה: החל מהקמתה ורישומה, דרך כללי הניהול השוטף וקבלת ההחלטות בה, ועד להליכי מיזוג, רכישה או פירוק. החוק מגדיר את מערכת היחסים והסמכויות בין האורגנים השונים בחברה – האספה הכללית של בעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה המעשית.

על מי החוק חל?

החוק חל על כל החברות הרשומות בישראל. קבוצה זו כוללת חברות פרטיות (החל מחברות של אדם אחד ועד לחברות הייטק גדולות), חברות לתועלת הציבור (חל"צ), חברות ממשלתיות, וחברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך (עבורן קובע החוק כללי ממשל תאגידי מחמירים יותר).

היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:

בתי המשפט נדרשים לפרש את החוק במגוון רחב של סכסוכים עסקיים. שלושה מהנושאים השכיחים ביותר בפסיקה הם:

1. הרמת מסך (אחריות בעלי מניות): ככלל, חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה, ובעלי המניות אינם אחראים אישית לחובותיה. הפסיקה עוסקת רבות במצבים חריגים שבהם מוצדק "להרים את המסך" ולחייב את בעלי המניות לשלם מכיסם את חובות החברה, למשל במקרה של הונאה או שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה.

2. חובות אמונים וזהירות של נושאי משרה: בתי המשפט בוחנים את גבולות האחריות של דירקטורים ומנכ"לים. הפסיקה מעצבת את הסטנדרט המצופה מהם בעת קבלת החלטות עסקיות, וקובעת מתי החלטה רשלנית או ניגוד עניינים יובילו לחיובם האישי בפיצוי החברה.

3. קיפוח המיעוט: סכסוכים בין בעלי מניות רוב לבעלי מניות מיעוט בחברות פרטיות. הפסיקה מגדירה מהן התנהגויות של בעלי השליטה המהוות פגיעה לא הוגנת במיעוט, ומעניקה סעדים להגנת זכויותיהם.

התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.

פסקי דין שאזכרו את החוק (496)

ע"א 74/15

מנהל מיסוי מקרקעין רחובות נ. גזית גלוב ישראל (פיתוח) בע"מ

ערעורים מאוחדים בשאלה האם חברות המחזיקות במרכזי קניות נחשבות כ'איגוד מקרקעין' והאם ניתן לייחס חלק מהתמורה בעסקאות אלו לנכסים בלתי מוחשיים כגון מוניטין ופעילות עסקית.

התקבל חלקית ?