חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א-1981)
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, הוא חוק היסוד המסדיר את הזכות לפרטיות בישראל, זכות שקיבלה לימים גם מעמד חוקתי. החוק מגדיר מהי פגיעה אסורה בפרטיות וקובע כי פגיעה כזו ללא הסכמה היא עוולה אזרחית ואף עבירה פלילית. בין היתר, החוק אוסר על בילוש והטרדה, צילום אדם ברשות היחיד, פרסום תצלום או פרטים אישיים מביכים, ושימוש בשם או בתמונה למטרות רווח ללא אישור. החוק חל על כל אדם, תאגיד וגוף ציבורי בישראל. בנוסף, הוא מסדיר את הכללים להקמה, רישום ואבטחה של מאגרי מידע המכילים נתונים אישיים.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישום החוק:
1. האיזון בין פרטיות לחופש הביטוי והעיתונות: בתי המשפט נדרשים להכריע מתי פרסום מידע אישי מוגן תחת עקרון "העניין הציבורי" או הגנת "תום הלב" הקבועות בחוק, ומתי גוברת הזכות לפרטיות ולשם טוב.
2. פרטיות במקום העבודה: פסיקה ענפה, בעיקר של בתי הדין לעבודה, מעצבת את גבולות המותר והאסור למעסיקים בכל הנוגע לניטור תיבות דואר אלקטרוני של עובדים, התקנת מצלמות אבטחה והגבלת המעקב אחר עובדים.
3. הגנת המידע בעידן הדיגיטלי: פסיקות רבות עוסקות בהגדרת "הסכמה מדעת" לאיסוף נתונים ברשת, שימוש במידע אישי לצורכי פרסום ממוקד (דיוור ישיר), ואחריותם של גופים במקרה של פריצה או דליפת מידע ממאגרים.
תוכן זה מיועד להעשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (254)
רמי מור נ. ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיי
המבקש ביקש לחייב ספקית אינטרנט לחשוף את זהותם של גולשים שפרסמו הודעות אנונימיות שלטענתו מהוות לשון הרע.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי.
גיא יוחנן נ. סלקום ישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי למחוק סעיפים ונספחים מכתב תשובה של תובעים ייצוגיים, בטענה לחיסיון של דו"חות משרד התקשורת.
ידיעות אחרונות בע"מ נ. מרב לוין
בקשות רשות ערעור על היקף גילוי מסמכים רפואיים בתביעת לשון הרע.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. שר המשפטים
העותרים ביקשו לבטל את תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בטענה כי דרישת ההנמקה לעיון בתיקים פוגעת בעקרון פומביות הדיון.
אורי פולק נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער בשל טענה לחשיפה למידע על הרשעות קודמות.
זיאד אבו סוכון נ. מדינת ישראל
האם נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת קובלנה פלילית פרטית נגד עובדי רשות מקומית.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערער בעבירות אינוס, מעשה סדום, איומים ותקיפת בת זוג כלפי רעייתו.
יעקב בן יששכר נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי.
בני סלע נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על הרשעת המערער בעבירה של הטרדת עד בגין מכתב ששלח לקורבן עבירות המין שביצע בה.
התנועה לחופש המידה נ. רשות החברות הממשלתיות
התנועה לחופש המידע עתרה לקבלת שמות מועמדים שנפסלו לתפקידי דירקטורים בחברות ממשלתיות כדי להגביר את השקיפות ולמנוע מינויים פוליטיים.
מדינת ישראל נ. רון תורג'מן
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר פרסום קלטות חקירה של נאשם בטרם סיום ההליך הפלילי.
שמואל ציילר נ. נציבות שירות המדינה
ערעור על הרשעת עובד מדינה בבית הדין למשמעת בגין שליפת מידע שלא כדין ממאגרי המחשב של רשות המיסים.
התנועה לאיכות השלטון בישראל נ. הממונה על השכר והסכמי העבודה
העותרת ביקשה לחייב את הממונה על השכר לפרסם את שמותיהם של עובדים בגופים ציבוריים ששכרם חורג לכאורה מהוראות החוק.
דניאלה אורן נ. פרקליטות המדינה
העותרת ביקשה להורות למשיבה לאפשר לה לעיין בחומר חקירה משטרתי מתיק שנסגר לפני שנים, לצורך הגשת תביעה נזיקית.
חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בע"מ נ. SWC MUSEUM CORP
עתירה נגד הקמת מוזיאון הסובלנות בירושלים בשל גילוי שרידי קברים מוסלמיים במתחם הבנייה.
התנועה לחופש המידע נ. מדינת ישראל - נציבות שמס הכנסה ומיסוי
האם זכאי הציבור לקבל מידע על זהותם של נישומים שהגיעו להסדר כופר עם רשות המסים.
חיים משה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש שהושת על שוטר שהורשע בעבירות פליליות שונות במסגרת הסדר טיעון.
מנשה דרור צדיק נ. הוצאת עיתון הארץ בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דין שדחה תביעה בגין פגיעה בפרטיות עקב פרסום תמונה בעיתון בניגוד להבטחה מפורשת של הצלם.
עאדל עסלי נ. נציבות שירות המדינה
ערעור על הרשעה בעבירות משמעת בגין טיפול של עובד המוסד לביטוח לאומי בענייני בני משפחתו.