פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9949/07

אלמגור - ארגון נפגעי טרור ( ע"ר ) נ. ממשלת ישראל

עתירה נגד החלטת הממשלה לשחרר אסירים פלסטינים במסגרת מחווה מדינית לקראת ועידת אנאפוליס.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 22/11/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9949/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שחרור אסירים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת הממשלה לשחרר אסירים פלסטינים במסגרת מחווה מדינית לקראת ועידת אנאפוליס.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9949/07

אלמגור - ארגון נפגעי טרור ( ע"ר ) נ. ממשלת ישראל

עתירה נגד החלטת הממשלה לשחרר אסירים פלסטינים במסגרת מחווה מדינית לקראת ועידת אנאפוליס.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

ארגון אלמגור עתר לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לשחרר 432 אסירים פלסטינים כמחווה מדינית לקראת ועידת אנאפוליס. העותרת טענה כי ההחלטה אינה סבירה, במיוחד לאור פיגוע שבוצע על ידי ארגון פת"ח זמן קצר לאחר קבלתה, וכי היא פוגעת בשלטון החוק. כמו כן, נטען כי התנגדות הרמטכ"ל לחלק מהשחרורים פוגעת בסמכות הממשלה. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי מדובר ב"מעשה מדינה" מובהק המצוי בסמכות הממשלה, וכי ההחלטה התקבלה לאחר הליך מקצועי של ועדה בינמשרדית שבחנה את מסוכנות האסירים. בית המשפט הדגיש כי אין מקום להתערבות שיפוטית כל עוד ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, ע' ארבל, י' אלון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אלמגור - ארגון נפגעי טרור (ע"ר)

נתבעים

  • ממשלת ישראל
  • אהוד ברק - שר הביטחון
  • דניאל פרידמן - שר המשפטים
  • מנחם מזוז - היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצונית לאור פיגוע טרור שבוצע על ידי ארגון פת"ח לאחר ההחלטה.
  • שחרור גורף של אסירים פוגע בשלטון החוק ובאמון הציבור.
  • קיימת חריגה מסמכות בשל התנגדות הרמטכ"ל להחלטה.
טיעוני ההגנה
  • החלטת הממשלה היא מעשה מדינה מובהק הנתון לסמכותה.
  • הרשימה גובשה על ידי ועדה בינמשרדית מקצועית שכללה את גורמי הביטחון והמשפט.
  • נבחן היבט המסוכנות של כל אסיר בנפרד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התנגדות הרמטכ"ל לחלק מהשחרורים מאיינת את סמכות הממשלה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עבודת הוועדה הבינמשרדית שכללה נציגי שב"כ, שב"ס, משטרה ותביעה צבאית.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • שחרור אסירים
  • מעשה מדינה
  • סבירות
  • ביטחון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 9949/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9949/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' אלון העותרת: אלמגור - ארגון נפגעי טרור ( ע"ר ) נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. אהוד ברק - שר הביטחון 3. דניאל פרידמן - שר המשפטים 4. מנחם מזוז - היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ב בכסלו התשס"ח (22.11.07) בשם העותרת: עו"ד נפתלי ורצברגר בשם המשיבים: עו"ד נטע אורן פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: העתירה מכוונת כנגד החלטת ממשלת ישראל להמליץ לגורמים המוסמכים לשחרר 432 אסירים ועצירים פלשתינאים, וזאת במסגרת מחווה לקראת ועידת אנאפוליס. העותרת משיגה על התבונה שבהחלטה ומציינת את העובדה ששעות אחדות לאחר שנתקבלה ההחלטה האמורה, נטלה זרוע של ארגון הפת"ח את האחריות לרצח אזרח ישראלי. העותרת מסבירה שרובם של המיועדים לשחרור נמנים על ארגון זה, וכי יש ברצח כדי להמחיש, כלשון העותרת, את האיוולת שבהחלטה ואת חוסר הסבירות הקיצונית שיש בה. העותרת סבורה גם כי שחרור גורף של אסירים ועצירים, שחלקם ריצו רק מקצת מהעונש שנגזר עליהם, פוגע בשלטון החוק ובאמון שרוחש הציבור כלפי מוסדות המשפט. ולבסוף, טוענת העותרת כי היא למדה מאמצעי התקשורת כאילו ראש המטה הכללי התנגד להחלטת הממשלה, לפחות למקצתה, ובשל כך הופטר מחתימה על כתבי חנינה; בנסיבות כאלה, כך טוענת העותרת, לא קמה סמכות החנינה לנשיא המדינה. לא מצאנו דרך להיעתר לעותרת. כפי שציינו כבר במקרים קודמים ודומים, החלטת הממשלה לשחרור אסירים במסגרת צעדים מדיניים שהממשלה בחרה לנקוט בהם, היא החלטה הנתונה לסמכות הממשלה. הממשלה פועלת בעניין זה במסגרת האחריות המוטלת עליה ובמסגרת סמכותה, והיא מגבשת את עמדתה על-פי מכלול השיקולים הצריכים לדבר. זהו מעשה מדינה מובהק ובית-המשפט לא יידרש לו. איננו צריכים להידרש לתבונה שביסוד החלטת הממשלה, כל עוד אין היא חורגת ממתחם הסבירות במידה שתצדיק התערבות של בית-המשפט. יצויין, כי בטרם אושרה רשימת האסירים המיועדים לשחרור, גובשה הרשימה על-ידי ועדה בינמשרדית שבה נטלו חלק נציגי הרשויות הצריכות לענין, ובהם נציגי השב"כ, השב"ס, משטרת ישראל, התביעה הצבאית ומשרד המשפטים, ואלה נתנו הסכמתם לשחרור האמור, לאחר שנבחן גם היבט המסוכנות הנשקף מכל אחד מן המשוחררים. שאלת התקופה שנותרה לכל אחד מהם לריצוי עונשו הובאה גם היא בחשבון השיקולים שנדונו על-ידי המשיבים. אשר לטענה הנסמכת על ידיעות בתקשורת, בכל הנוגע לעמדת הרמטכ"ל, אין בה, בנסיבות העניין, כדי לגבש טענה בדבר חריגה מסמכות. באשר לעצם גיבוש הקריטריונים והרכבת רשימת האסירים, עניין זה מסור לסמכותה השיורית של הממשלה. פעולת המשיבה 1 אינה מגיעה לכדי שחרור האסירים עצמם (בג"ץ 1539/05 משל"ט נ' ראש הממשלה (לא פורסם, ניתן ביום 17.2.2005). עניין זה נתון לסמכות אחרים, ואין בתשתית העובדתית שהעתירה סומכת עליה, כדי לסתור את החזקה כי המשיבים פעלו כדין, וכי אם הדבר דרוש, יושלם ההליך באופן שההחלטה לגבי קיום השחרור תתקבל על-ידי הגורמים המוסמכים לכך. אשר-על-כן, העתירה נדחית. ניתן היום, י"ב בכסלו התשס"ח (22.11.07). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07099490_P02.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il