בג"ץ 9926-09
טרם נותח
נעמה אברהים נ. הוועדה הבינמשרדית לקביעה ומתן מעמד בישראל
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 9926/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9926/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט נ' הנדל
העותרים:
1. נעמה אברהים
2. מחמד אברהים
3. נעים אברהים
4. סועד אלג'רושי
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה הבינמשרדית לקביעה ומתן מעמד
בישראל
2. שר הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד לאה צמל
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. בעתירה מתבקש בית המשפט להורות על הסדרת מעמדה של העותרת 1 (להלן – העותרת) בישראל. העותרת היא אזרחית ירדן. שני ילדיה, העותרים 3-2, הם אזרחי ישראל. בעלה המנוח של העותרת, אזרח ישראל, נפטר בטרם השלימו בני הזוג את ההליך להסדרת המעמד.
2. העותרת ובן זוגה המנוח נישאו בשנת 2000. הם החלו את הליך הסדרת מעמדה של העותרת בישראל בתחילת שנת 2001. במאי שנת 2003 נהרג בעלה של העותרת. עוד באותו חודש, ביום 22.5.03, סורבה בקשת העותרת לקבלת מעמד והיא נדרשה לצאת את ישראל. מאז, ניהלה העותרת דין ודברים עם משרד הפנים וביום 23.4.09 נדונה בקשתה למתן מעמד בוועדה בין-משרדית לקביעה ומתן מעמד בישראל, הפועלת בהתאם לנוהלי משרד הפנים. הוועדה סירבה לבקשה וקבעה כי בחלוף שלושה חודשים מיום 16.7.09 יהא על העותרת לעזוב את המדינה.
3. בפי העותרים טענות שונות. קבוצת טענות אחת מופנית כלפי התנהלות משרד הפנים והחלטותיו במהלך הטיפול בהסדרת מעמדה של העותרת מכוח נישואיה לאזרח ישראל. חלק מהטענות תחת ראש זה מופנות כלפי החלטות משרד הפנים בעניין הסדרת מעמדה של העותרת כל עוד היה בעלה בין החיים. בחלקן האחר של הטענות משיגה העותרת על התנהלות משרד הפנים בעניינה נוכח הנהלים הקיימים לטיפול בהסדרת מעמד של בן זוג זר לאחר מות בן הזוג הישראלי. בין היתר נטען, כי היה על משרד הפנים להעניק לעותרת אשרה מסוג א/5 ולא אשרה מסוג ב/1 כפי שניתנה. כן נטען כי לאחר שנפטר בן זוגה צריך היה לערוך לה שימוע עובר לקבלת החלטה בעניינה, דבר שלא נעשה. קבוצת טענות שנייה, תוקפת את אופן התנהלותה והחלטתה מיום 23.4.09 של הוועדה הבין-משרדית בעניינה של העותרת.
4. לאחר שעיינו בטענות העותרים, באנו למסקנה כי דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. בחינת הסדרת מעמדה של העותרת, אזרחית ירדן, מכוח נישואין לאזרח ישראלי נעשית במסגרת סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. הוועדה הבין-משרדית, על התנהלותה מלינים בפנינו העותרים, פועלת בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. על פי סעיף 5(1) בצירוף פרט 12(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בהסדרת מעמד בהתאם לסעיף 7 לחוק האזרחות. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 5(1) בצירוף פרט 12(1) לתוספת הראשונה לאותו חוק, מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות של רשות על פי חוק הכניסה לישראל. משקיים לעותרים סעד חלופי, לעניין שתי קבוצות הטענות המועלות, אין מקום שבית משפט זה יידרש לעתירתם (ראו למשל, בג"ץ 1088/09 אגבריה אברהים ח'אלד חלו נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.6.09).
5. העתירה נדחית על הסף בלא שנתבקשה תגובה.
ניתן היום, ד' בטבת התש"ע (21.12.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09099260_S01.doc גק
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il