פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 9786/17

יבגני שיפון נ. שר הפנים

העותר ביקש לקבל מעמד בישראל לפי חוק השבות, אך בקשתו נדחתה בשל עברו הפלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/02/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 9786/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חוק השבות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל מעמד בישראל לפי חוק השבות, אך בקשתו נדחתה בשל עברו הפלילי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 9786/17

יבגני שיפון נ. שר הפנים

העותר ביקש לקבל מעמד בישראל לפי חוק השבות, אך בקשתו נדחתה בשל עברו הפלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות. בקשתם נדחתה על ידי שר הפנים בשל עברו הפלילי של העותר. במהלך הדיון בבג"ץ, הוסכם כי העותר יוכל להגיש בקשה חדשה בחלוף שלוש שנים ממועד ההחלטה המקורית. המחלוקת שנותרה נגעה לשאלת שהייתו של העותר בישראל בתקופת ההמתנה. המדינה סירבה לאפשר לו לשהות בישראל בתקופה זו, בטענה כי לא הציג נסיבות מיוחדות וכי עברו הפלילי מהווה שיקול רלוונטי. בית המשפט קבע כי מאחר שהעתירה המקורית לא נסבה על ההחלטה הספציפית שלא לאפשר שהייה זמנית, הדיון מוצה והעתירה נדחתה, תוך שמירת זכותו של העותר לנקוט בהליכים משפטיים נפרדים בנוגע להחלטה זו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, ע' ברון, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יבגני שיפון
  • סלבה שיפון

נתבעים

  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר זכאי למעמד בישראל מכוח חוק השבות.
  • העותר שוהה בישראל מעל ארבע שנים וקרובי משפחתו נמצאים בישראל.
טיעוני ההגנה
  • בקשת העותר נדחתה בשל עברו הפלילי הכולל עבירות אלימות ורכוש.
  • העותר ניסה להסתיר את עברו הפלילי מהרשויות.
  • העותר לא הצביע על נסיבות אישיות המצדיקות את שהייתו בישראל בתקופת ההמתנה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר מהווה סכנה לציבור.
  • האם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את המשך שהייתו בישראל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עברו הפלילי של העותר במדינת מוצאו.
  • הודעת המשיב מיום 15.2.2019 בדבר סירוב למתן אשרת שהייה.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9786/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. יבגני שיפון 2. סלבה שיפון נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ח בכסלו התשע"ט (6.12.2018) בשם העותרים: עו"ד ראובן ליפקין בשם המשיב: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. עניינה של העתירה היה בכך שיוענק לעותר מעמד בישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות). בקשתו של העותר לקבל מעמד כאמור נדחתה בהתחשב בעברו הפלילי במדינת מוצאו בהתאם לסעיף 2(ב)(3) לחוק זה. 2. ביום 6.12.2018 התקיים בפנינו דיון בעתירה. בעקבות שיג ושיח בין הצדדים ובהתחשב בהמלצתו של בית המשפט, הודיע בא-כוח המשיב כי העותר יוכל לפנות בבקשה נוספת למתן מעמד מכוח חוק השבות בחלוף שלוש שנים ממתן החלטתו של שר הפנים בעניינו, קרי מיום 6.12.2017 – בתוך פחות משנתיים מהיום. 3. נותרה אפוא שאלת מעמדו של העותר בישראל בשנתיים שנותרו עד שיוכל להגיש את בקשתו הנוספת. מבלי לפרט, יצוין כי בעת הזו העותר שוהה בישראל למעלה מארבע שנים. מרבית קרובי משפחתו שוהים בישראל, למעט אמו, והוא נמצא עמם בקשר ואף נעזר בהם לצורך מגורים. בנסיבות אלה, התבקשה המדינה לבחון את האפשרות להתיר את המשך שהייתו של העותר בישראל עד למועד שבו יוכל לשוב ולפנות בבקשה חדשה. 4. ביום 15.2.2019 הוגשה הודעה משלימה מטעם המשיב לפיה לא תינתן לעותר אשרת שהייה בישראל לפרק הזמן האמור. בהודעה צוין כי ביום 17.1.2019 נערך לעותר ראיון בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בבאר שבע, וכי במסגרתו לא הועלו טעמים מיוחדים המצדיקים את המשך שהייתו בישראל. בהמשך לכך, ביום 10.2.2019 נשלח מכתב בעניין מאת שר הפנים. בתמצית, המשיב עומד על כך שעברו הפלילי של העותר הכולל גם עבירות אלימות ורכוש, כמו גם העובדה שניסה תחילה להסתירו מהרשויות, מביאים לכך ש"ראוי יהיה לבחון את הסברה כי העותר אינו מהווה עוד סכנה לציבור במדינת נתינותו ולא דווקא בישראל". בנוסף, מציין המשיב כי העותר, שהגיע לישראל בהיותו בן 37, לא הצביע על נסיבות אישיות המצדיקות את הישארותו בישראל בתקופת ההמתנה. 5. בעת הזו, לאחר שהמשיב התיר לעותר להגיש בקשה נוספת למעמד בישראל בחלוף שלוש שנים מדחיית בקשתו הקודמת, נראה כי הדיון בעתירה מיצה עצמו. ניתן להצטער על כך שלא נמצאה הדרך להגיע להסכמה בעניין מעמדו הזמני של העותר בישראל בפרק הזמן האמור. זאת, בשים לב לכך שקריאת הריאיון שנערך עמו דווקא מלמדת כי רוב בני משפחתו מתגוררים בישראל, וכמו גם בהתחשב בעובדה שבארבע שנות שהותו בישראל לא נכשל בביצוע עבירות. אולם, במישור הפורמאלי, העתירה שהוגשה לא נסבה על החלטה זו שלא לאפשר את שהייתו בישראל בעת הזו שלא מכוח חוק השבות. על כן, אין מוצא מלקבוע כי הדיון בעתירה הגיע אל סיומו. יחד עם זאת, זכויותיו של העותר שמורות לו לנקוט בהליכים מתאימים בכל הנוגע לדחיית בקשתו להוסיף ולשהות בישראל. על מנת לאפשר לו לעשות כן, הצו הארעי שהוצא בתיק זה ייוותר בתוקף עד ליום 21.4.2019. 6. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ז באדר א התשע"ט (‏21.2.2019). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 17097860_A12.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il