פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 9766/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 9766/11
לפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ד' טפרברג) מיום 19.12.2011
שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 55370-11-10
בשם המערערת: עו"ד מאיר דולב
בשם המשיב: עו"ד דן שלם
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כבוד השופט ד' טפרברג), מיום 19.12.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 55370-11-10.
1. המערערת היא אימם של שני ילדים קטינים (להלן: הקטינים) מנישואיה לבעלה, אשר נפטר בשנת 2005. המשיב הוא סבם של הקטינים בהיותו אביו של אביהם המנוח. עניינה של התביעה מושא הדיון הוא תביעה לחידוש הקשר בין המשיב לקטינים.
2. בדיון מיום 19.12.2011 ניסה בית המשפט קמא למנות מומחית מטעם בית המשפט על מנת לקבל חוות דעת בנוגע ליצירת מפגש בין הקטינים לבין הסב. לאור סירוב המערערת הורה בית המשפט על מתן תסקיר מטעם פקידת סעד. בעקבות החלטה זו ביקשה המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינה.
3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בקובעו כי את טענות המערערת יש להעלות בערעור ולא במסגרת טענת פסלות. בית המשפט קבע כי הקדיש לצדדים זמן וכי היה קשוב לטענותיהם ולטענות באי-כוחם, וכי, ככל הנראה, בקשת הפסלות נובעת מחוסר שביעות הרצון של המערערת מהחלטותיו, ללא בסיס עובדתי או משפטי. בית המשפט הוסיף כי פסילת מומחה, כמו גם הניסיון לפסילתו, אינה דרך מקובלת. בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בקובעו כי התביעה מתנהלת זמן רב, ולטעמו, העיכובים נגרמו על-ידי המערערת המנסה למנוע כל ניסיון למפגש בין המשיב לקטינים. בית המשפט הבהיר כי אין לו כל נטייה לטובת צד זה או אחר, וכי לנגד עיניו טובת הילדים בלבד.
על החלטה זו הגישה המערערת את הערעור שלפניי.
ביום 1.1.2012 דחיתי את בקשת המערערת להפסיק את המשפט עד להכרעה בערעור.
4. המערערת טוענת כי המשך הדיון לפני בית המשפט עלול לפגוע קשות בטובת הקטינים, שכן החלטות בית המשפט ואמירותיו בדיון מיום 19.12.2011 מעידות, לדעתה, על הלך רוח ודעה מוקדמת שגויה כלפיה, באופן שדעתו "ננעלה". המערערת טוענת שבית המשפט החליט מראש לפעול לחידוש הקשר בין המשיב לקטינים, עוד בטרם הונחה לפניו חוות דעת מקצועית בשאלת טובתם. המערערת טוענת כי בית המשפט מתעלם באופן עקבי ושיטתי מכל בקשותיה למנות מומחה פסיכולוג שיחווה דעתו בעניין טובת הקטינים. עד שתתקבל חוות דעת כזו המערערת מסרבת לכל חידוש קשר כאמור. לדברי המערערת, התעלמות בית המשפט מפסיקה התומכת בעמדתה, מוכיחה כי בית המשפט גיבש דעה מוקדמת בעניין. המערערת מוסיפה שהחלטת בית המשפט לפיה אם תמשיך התנגדות המערערת לחידוש הקשר הוא עשוי למנות אפוטרופוס לדין לקטינים וכן להשית עליה סנקציות, מוכיחה גם היא כי דעתו של בית המשפט ננעלה. המערערת מתארת את נסיבות חייה ואת הרקע להגשת התביעה על-ידי המשיב, וכן את חששה כי חידוש הקשר עם הסב, לאחר נתק של כשנתיים, יפגע במאמציה להעניק לקטינים יציבות. למערערת השגות על אופן מינוי המומחית בתיק, על אופן ניהול הדיון ב- 19.12.2011, ועל גוף ההחלטה לקבל תסקיר מפקידת הסעד.
5. המשיב הגיש תשובתו לערעור. המשיב מציין כי המערערת מנסה בכל דרך למנוע ממנו להיפגש עם הקטינים. לטענת המערער בית המשפט סבלני כלפי המערערת. המשיב מתאר את השתלשלות ההליך וצירף לערעורו את חוות דעת הפסיכולוגית המומחית שמונתה על-ידי בית המשפט, ואשר הוחלפה, לבקשת המערערת, בלא לעשות שימוש בחוות-דעתה. לדבריו, בית המשפט בא לקראת המערערת ומינה מומחית הפועלת בסמוך למקום מגוריה החדש, אך גם אותה ביקשה המערערת לפסול בטענה שאינה פסיכולוגית. חרף הערותיה הקשות של המערערת כלפי בית המשפט, הפסיק בית המשפט את מינויה של המומחית שמינה, ולאחר ניסיון נוסף למנות פסיכולוגית, מינה, בלית ברירה, פקידת סעד לצורך מתן תסקיר. המשיב טוען כי בכל מהלכיה, לרבות בקשת הפסלות, מנסה המערערת "להרוויח זמן" ולמנוע מהמשיב לפגוש את הקטינים. המשיב מוסיף כי מעולם לא יזם את הפסקת הקשר עם נכדיו הקטינים, וכי מדובר במעשה נקם של המערערת.
המערערת הגישה בקשה למחיקת תשובת המשיב בשל הסתמכותו על חוות דעת בלתי קבילה, ולאור תצהיר כוזב שהגיש, לטענתה. לחלופין, ביקשה להתיר לה לטעון טענות נוספות בתשובה לטענות המשיב. המשיב הגיש תשובה לבקשתה.
6. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיו, בהחלטת בית המשפט, בתשובת המשיב וכן בבקשת המערערת ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מקריאת הדברים עולה תמונה עגומה על סכסוך מצער שנתגלע בין הצדדים, כשבתווך הקטינים, כאשר ניסיונות בית המשפט לפתרון עלו בתוהו. כן ניכר בבית המשפט כי נהג בסבלנות כלפי המערערת וכי נענה לבקשותיה להחלפת מומחים, חרף התמשכות ההליך. בית המשפט קבע, ובצדק, כי השגות המערערת על תוכן החלטותיו, לרבות מיהות המומחים שמונו בתביעה מקומן בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות. ואכן, גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 7443/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 20.11.2011; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). בית המשפט שב והדגיש כי טובת הקטינים לנגד עיניו ולאורה פסק. מבלי להידרש לתוכן החלטתו, נדמה כי מדובר בתחושה סובייקטיבית של המערערת בדבר "נעילת" דעתו של בית המשפט, אשר אין בה כדי לבסס חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים כלפיה, באופן המקים עילת פסלות (ע"א 4347/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 9.10.2011)).
בשולי הדברים אוסיף כי לשם הכרעה בערעור זה לא נדרשתי לתוכן חוות הדעת הפסיכולוגית שצורפה לתשובת המשיב, ומשכך, התייתרה בקשת המערערת למחיקת התשובה או להשיב לטענות העולות ממנה.
הערעור נדחה.
המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪.
ניתן היום, י"ב בשבט התשע"ב (5.2.2012).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11097660_N02.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il