פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 9750/08
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9750/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
העותר:
שמואל גונן
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. נציב שירות המדינה
3. ועדת הבוחנים של נציבות שירות המדינה
4. משרד האוצר - רשות המיסים לישראל
5. גלעד גולדברג
6. חיים טמיר
7. מאיר איינהורן
8. יאיר נחמני
9. רות זוארץ
בשם העותר:
עו"ד ש' טננבלט
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
1. עניינה של עתירה זו במכרז פנימי לשלושה תפקידים של ממונה מדור חקירות במשרד האוצר – אגף המכס והמע"מ במחוז תל-אביב. 26 מועמדים ניגשו למכרז, מתוכם אישה אחת בלבד. וועדת הבוחנים, שהורכבה מנציג אגף המכס והמע"מ, נציג ההסתדרות ונציגת נציבות שירות המדינה (להלן: הוועדה), בחרה פה אחד בשני מועמדים וברוב קולות של נציג ההסתדרות ונציג המשרד בעותר. דעת המיעוט של נציגת הנציבות הסתייגה מבחירתו של העותר "בגלל השכלתו הפורמלית וההערה בנושא המשמעת". השגות שהוגשו על-ידי חלק מהמועמדים לנציב על הליכי המכרז נדחו. בעקבות זאת הוגשו שתי תביעות לבית הדין האזורי לעבודה: האחת, תביעתה של המשיבה 9, המועמדת היחידה, שטענה לאי מתן משקל ראוי לעניין הייצוג ההולם וההעדפה המתקנת; ותביעתם של המשיבים 5-7, שאף הם היו מועמדים במכרז, אשר טענו כי במכרז נפלו פגמים שונים וכי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות.
2. בית הדין האזורי קיבל חלקית את תביעתה של המשיבה 9 והורה על ביטול בחירתו של העותר וזאת מאחר שנושא הייצוג ההולם לנשים לא נדון במסגרת הוועדה כפי הנדרש. בית הדין קבע כי על פניו עולים כישוריה של המשיבה 9 על כישוריו של העותר, ולפיכך לוקה החלטת הוועדה בחוסר סבירות קיצונית ודינה להתבטל. תביעת יתר המועמדים נדחתה.
3. ערעורים שהגישו המשיבים 5-7 לבית הדין הארצי לעבודה נדחו בדעת רוב של חברי ההרכב, אם כי מנימוק אחר מזה שעליו ביסס בית הדין האזורי את פסק דינו. דעת הרוב בבית הדין הארצי סברה כי לא היה מקום לביטול המכרז בשל אי מתן משקל לנושא ייצוגם ההולם של נשים, שכן למשיבה 9 לא היו כישורים דומים לשאר המועמדים שהגיעו לשלב הבחינה הסופי, ולפיכך ממילא לא התקיים הצורך ליתן משקל לסוגיית הייצוג ההולם. עם זאת, סברה דעת הרוב כי נפל פגם מהותי בהחלטתה של הוועדה לבחור בעותר, אשר נעוץ בכך שהוועדה לא בדקה כראוי את טיבו של ההליך המשמעתי שהיה תלוי ועמד נגד העותר ואת השפעת המידע העולה ממנו על התאמתו לתפקיד. לפיכך נפסק כי החלטת הוועדה הנוגעת לבחירתו של העותר דינה להתבטל. יוער כי דעת המיעוט סברה שיש לבטל את החלטת הוועדה בשלמותה.
4. בעקבות פסק דין זה הוגשה עתירה לבית משפט זה על-ידי המשיבים 5-7. עתירה זו נדחתה על הסף ביום 30.11.08 (בג"ץ 8598/08). כמו כן הוגשה העתירה שבפנינו. טענתו העיקרית של העותר הינה כי מאחר שדעת הרוב קבעה כי אין מקום ליישם את עיקרון ההעדפה המתקנת לגבי משיבה 5 הרי שערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה התקבל והוא צריך היה להישאר בתפקידו. הוא מדגיש כי ערעורו נסב אך ורק על יישום עיקרון ההעדפה המתקנת ולפיכך משנקבע כי אין ליישם את העיקרון הרי שערעורו התקבל בפועל.
5. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה והתערבותו בפסיקתם תהיה מצומצמת למקרים חריגים בהם נתגלתה טעות משפטית מהותי והצדק מחייב התערבותו של בית המשפט (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986)). במקרה דנן לא מתקיים אף אחד מתנאים אלו. אמנם טענתו של העותר כי אין מקום ליישום עיקרון הייצוג ההולם במקרה זה התקבלה על-ידי דעת הרוב בבית הדין הארצי. עם זאת, במקביל לכך התקבלה גם טענתם של המשיבים 5-7, שערערו אף הם לבית הדין הארצי על פסק דינו של בית הדין האזורי, לפיה הוועדה לא נתנה משקל להליך המשמעתי שהיה תלוי ועומד נגד העותר. לפיכך, לא נפל כל פגם בהחלטתו הסופית של בית הדין הארצי לבטל את החלטת הוועדה ככל שהיא נוגעת לבחירתו של העותר כזוכה במכרז. אעיר עוד כי אף לא מצאנו שהצדק מחייב את התערבותו של בית משפט זה. כנגד העותר התנהל בזמן הליכי המכרז הליך משמעתי, אשר בסופו של יום, יש לציין, הורשע במסגרתו העותר. לא היתה כל התייחסות עניינית בהליכי הוועדה להליך המשמעתי המתנהל כנגד העותר ולתוכנו, אשר, כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין הארצי, יש בו ודאי כדי להשפיע על מועמדותו של אדם לתפקיד בשירות הציבורי, ובוודאי לתפקיד מעין זה שעליו נסב ענייננו. לפיכך צדק בית הדין הארצי כשמצא בהתנהלות זו של הוועדה פגם המצדיק את ביטול ההחלטה.
אי לכך, העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ה בכסלו התשס"ט (22.12.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08097500_B01.doc/אמ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il