עאדל תורקי נ. פרקליטות המדינה

פסק-דין בתיק בג"ץ 9504/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9504/11 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. עאדל תורקי 2. נזיה חאיק 3. מילאדה בחוס נ ג ד המשיב: פרקליטות המדינה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשע"ב (11.7.2012) בשם העותרים: עו"ד מאהר תלחמי בשם המשיב: עו"ד הילה גורני פסק-דין השופט א' שהם: הרקע לעתירה 1. ביום 4.8.2005 עלה החייל נתן עדן זאדה (להלן: זאדה) לאוטובוס בקו 165, כשהוא לבוש מדים ונושא נשק אישי מסוג 16-M. בהגיע האוטובוס ל"שכונת הדרוזים" בעיר שפרעם, הוא פתח ביריות לעבר נוסעי האוטובוס. כתוצאה מהיריות, מצאו את מותם ארבעה אזרחים, נהג האוטובוס, מיכאל בחוס ז"ל, נאדר חאיק ז"ל והאחיות הזאר ודינה תורקי ז"ל. כמו כן, נפצעו נוסעים נוספים שהיו באוטובוס. נוסעי האוטובוס הצליחו להשתלט על זאדה והוא נמסר לידי אנשי המשטרה שהגיעו למקום, אך בהיוודע דבר האירוע ותוצאותיו נאספו המוני אנשים לזירת האירוע, וחלקם כילה את זעמו בזאדה, הוא הותקף באלימות רבה, דבר שהביא למותו. 2. בעקבות האירועים הנ"ל, נפתחו במשטרה שני תיקי חקירה, התיק האחד (פ.א 1086/05) עניינו בחקירת הפיגוע שביצע זאדה, שבמהלכו נרצחו ונפצעו אזרחים תמימים, והתיק האחר (פ.א 1087/05) עניינו בחקירת האירועים שהביאו למותו של זאדה עצמו. 3. במקביל לחקירת המשטרה, נערכה בדיקה מטעם שירות הביטחון הכללי, אשר התמקדה בשאלה האם היו מעורבים נוספים בתכנון ובביצוע הפיגוע על ידי זאדה. בנוסף, הוקם צוות בדיקה צה"לי, על-מנת לבדוק את התנהלות הצבא בנוגע לזאדה, אשר היה עריק מצה"ל במועד ביצוע הפיגוע. צוות זה התבקש לבחון, בין היתר, עד כמה ניתן היה לחזות את האפשרות כי החייל יהווה פוטנציאל לביצוע מעשה טרור או כל פעולה קיצונית אחרת. 4. לאחר שהסתיימה חקירת המשטרה בנוגע לפיגוע שבוצע על-ידי זאדה, הועבר התיק לטיפולה של פרקליטות מחוז חיפה, ושם הוחלט לסגור את התיק, מאחר שלא "נמצאו ראיות שהובילו למעורבים נוספים" (מכתבה של עו"ד רונית וינרוב, מנהלת מחלקת פשעים חמורים בפרקליטות מחוז חיפה, מיום 6.5.2009). 5. על ההחלטה לסגור את התיק הוגש ערר שהופנה אל פרקליט המדינה, בהתאם לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ). בערר נטען כי יש לחדש את החקירה בנוגע לפעולת הטרור שביצע זאדה, שכן יש בחומר החקירה המשטרתי אינדיקציות לרוב, לכך כי למפגע היו שותפים ומסייעים וכי יעד הפיגוע, שפרעם, לא נבחר במקרה. 6. לאחר הגשת הערר, התנהלה תכתובת בין בא-כוח העותרים למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, ואף התקיימה פגישה בפרקליטות עם עו"ד תלחמי, בחודש מרץ 2011, שבמהלכה שטח בא-כוח העותרים את טיעוניו בע"פ. 7. ביום 30.6.2011, נמסרה לבא-כוח העותרים הודעה מטעמה של עו"ד שרון אדרי, סגנית בכירה לפרקליט המדינה וממונה בתחום העררים, כי הוחלט לדחות את הערר. בין היתר, נאמר במכתבה של עו"ד אדרי כי חקירת המשטרה ובדיקת השב"כ העלו כי "זאדה ביצע את הפיגוע בשפרעם לבדו – ללא מודעות או סיוע מצד גורמים נוספים". עוד נאמר במכתב כי לא נמצא כל בסיס להשלמת החקירה, מאחר שאין תשתית עובדתית, ממנה ניתן להסיק כי גורמים המזוהים עם הימין הקיצוני היו קשורים לביצוע הפיגוע, במישרין או בעקיפין. 8. יצויין, כי חומר החקירה המשטרתי נמסר בשלמותו לעיון בא-כוח העותרים, אך בקשתו לקבל גם את חומר הבדיקה של השב"כ נדחתה, מאחר שלטענת גורמי הפרקליטות מדובר בחומר חסוי, שחשיפתו עלולה ללמד "על פעילותו ועל שיטות עבודתו המבצעית של שירות הביטחון הכללי" לרבות "שיטות פעולה וחקירה של שירות הביטחון הכללי במאבקו לסיכול הטרור – על כל גווניו". העתירה 9. העותרים הם קרובי משפחתם של הנרצחים. העותר 1 הוא אביהן של המנוחות הזאר ודינה תורקי ז"ל; העותר 2 הוא אחיו של המנוח נאדר חאיק ז"ל; העותרת 3 היא אשתו של המנוח מיכאל בחוס ז"ל. העותרים דורשים בעתירתם, לאפשר להם לעיין בכל חומר החקירה הנוגע לפיגוע "ובכלל זה החומר שנאסף על-ידי שירות הביטחון הכללי במסגרת חקירת פיגוע הירי שביצע החייל עדן נתן זאדה". כמו כן, מבקשים העותרים מבית משפט זה להוציא צו נגד המשיבה "לבוא בפניו ולהציג את הטעמים התומכים בהחלטתה לדחות את ערר העותרים כנגד החלטת פרקליטות מחוז חיפה על סגירת תיק חקירת הפיגוע". 10. בגוף העתירה נטען כי העובדה שזאדה נצפה כשהוא בגפו, בתחנת המוצא של האוטובוס, אינה שוללת את האפשרות כי היו לו שותפים. המשטרה לא בדקה כיצד הגיע זאדה מהתנחלות תפוח שבשומרון למרכזיית המפרץ, משם יצא האוטובוס. כמו כן, לא נבדקו כדבעי תדפיסי השיחות הטלפוניות המצויים בתיק החקירה. בנוסף, לא נבדקה השאלה מדוע בוצע הפיגוע בעיר שפרעם דווקא, והאם מדובר בהכוונתו של המפגע למקום זה, על-ידי גורם אחר כלשהו. לטעמם של העותרים, החקירה לא מוצתה, ונדרשת התערבותו של בית משפט זה, לביטול ההחלטה לסגור את התיק ולחידוש החקירה. 11. אשר לחומר הבדיקה של שירות הביטחון הכללי, נטען בעתירה כי לעותרים "אינטרס אישי ולגיטימי בעל משקל רב בקבלת כל חומר החקירה הנוגע לפרשה כאובה זו". הדיון בבקשה למתן צו על תנאי 12. בטיעונו לפנינו, התמקד בא-כוח העותרים, עו"ד מאהר תלחמי, בנושא השלמת החקירה, באשר לטעמו לא נבדקו על-ידי המשטרה נושאי חקירה נוספים, ובכלל זה מה היה המניע, שלאורו פעל זאדה, ומדוע הוא בחר בעיר שפרעם לביצוע המעשה. כמו כן, נטען כי יש להעמיק את החקירה בנושא נתוני התקשורת של זאדה, בימים שקדמו לפיגוע ולחקור מידע המבוסס על דברים שנמסרו על-ידי בני משפחתו. עו"ד תלחמי הוסיף וטען כי אין להתייחס לפיגוע זה כאל אירוע פלילי רגיל, ויש זכות לעותרים, אשר איבדו את יקיריהם בפעולת טרור נפשעת, כי החקירה בנושא זה תמוצה עד תום. 13. עו"ד תחלמי זנח, למעשה, את דרישתו לקבל את חומר הבדיקה של שירות הביטחון הכללי, שכן לדבריו יש לשים את הדגש על מיצוי החקירה המשטרתית, תוך בחינת כיווני חקירה חלופיים. 14. במהלך הדיון הצענו לבא-כוח העותרים כי נקבל לידנו לעיון, את חומר הבדיקה של השב"כ במלואו, על-מנת לבחון את השאלה, האם מוצתה הבדיקה בסוגיה המרכזית, היינו האם זאדה פעל לבדו, או שמא היו לו שותפים למעשה, והאם ניתן להצביע על כיווני חקירה נוספים. עו"ד תלחמי וכן באת כוח המשיבה, הביעו את הסכמתם להצעה זו, ובהתאם לכך קיבלנו לעיוננו את חומר הבדיקה שנערכה על-ידי שירות הביטחון הכללי. עיון בחומר הבדיקה 15. עיינו בכובד ראש בסיכום הבדיקה של השב"כ ובחומר הגולמי עצמו, מתוך הכרה בעניינם הלגיטימי של העותרים, לקבל מענה לשאלותיהם ולמיצוי כל כיווני החקירה האפשריים. בתום העיון, הגענו למסקנה כי התקיימה במסגרת שירות הביטחון הכללי בדיקה רצינית ומעמיקה, שבמסגרתה נחקרו ונבחנו ביסודיות כיווני חקירה שונים, אותם לא נוכל לפרט ולא ראינו טעם להורות להוסיף לחקור. מעיון בחומר, ניתן להגיע בבירור למסקנה כי המפגע זאדה פעל לבדו, מבלי ששיתף אחרים בתוכניותיו ומבלי שמאן דהוא סייע לו בביצוע המעשה הנפשע, או היה שותף לו, בין במישרין ובין בעקיפין. כמו כן, התרשמנו כי אין ניתן להצביע על כיווני חקירה נוספים, אשר לא נבחנו ולא מוצו, בין במסגרת החקירה המשטרתית ובין בבדיקת השב"כ. 16. למעלה מן הצורך, נציין כי לא מצאנו כל בסיס להתערבות בהחלטה לסגור את התיק המשטרתי, ובהחלטת פרקליט המדינה לדחות את הערר שהגישו העותרים. כידוע הוא, כי היקף ההתערבות של בית משפט זה בשיקול הדעת הנתון לגורמי אכיפת החוק והתביעה הכללית, בנושאים הנוגעים לחקירה פלילית והעמדה לדין, הוא מצומצם ביותר. ההתערבות מוגבלת למקרים בהם מדובר ב"חוסר סבירות קיצוני", ב"עיוות מהותי", או ב"חוסר תום לב". כפי שנקבע בבג"צ 3124/12 דור טכנולוגיות גז (דור גז) בע"מ נ' פרקליט מחוז דרום-פלילי (לא פורסם, 25.4.2012): "כידוע, שיקול הדעת של רשויות התביעה... אינו חסין מפני ביקורת שיפוטית, כשהעילה המרכזית לביקורת כזו היא עילת הסבירות. אך כפי שהודגש במקרים רבים מתחם הביקורת של בית משפט זה בכל הנוגע להחלטות התביעה הוא צר... זאת ועוד, בכל הקשור להערכת טיב הראיות, לרשויות התביעה יש מרחב שיקול דעת רב יותר. התערבותו של בית משפט זה בשיקול הדעת של רשויות התביעה בדבר חומר הראיות מצומצמת עד מאוד, ותתאפשר רק מקום בו העמדה בדבר משקל הראיות היא בלתי סבירה בעליל ובאופן קיצוני" (ראו גם בג"צ 8265/11 אסידו נ' היועץ המשפטי לממשלה [לא פורסם, 10.7.2011]; בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485 [1990]; בג"צ 5817/08 עראמין נ' היועץ המשפטי לממשלה [לא פורסם, 10.07.2011]). איננו סבורים כי ההחלטה על סגירת התיק וההחלטה על דחיית הערר נגועים בחוסר סבירות קיצוני או בפגמים היורדים לשורשו של עניין, ולפיכך לא סברנו כי יש מקום להתערב בשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, ובהחלטתם לסגור את התיק. סוף דבר 17. המעשה אותו ביצע נתן עדן זאדה, הוא פיגוע טרור לכל דבר ועניין, וליבנו עם משפחות הנרצחים, אשר מצאו את מותם בפעילות נפשעת זו. הננו שולחים את תנחומינו למשפחות על מות יקיריהם ואת רגשי השתתפותנו בכאבם. עם זאת, לא מצאנו מקום לקבלת העתירה, לאחר שהשתכנענו כי חקירת האירוע הקשה, היתה מעמיקה ויסודית, ולא נפל כל פגם בהחלטת הרשויות לסגור את התיק. העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ש ו פ ט המשנָה לנשיא מ' נאור: אני מסכימה. המשנָה לנשיא השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שהם. ניתן היום, ‏כ"ו בתמוז התשע"ב (‏16.7.2012). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11095040_I06.doc יא+הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il