אלברט שיטרית נ. בית משפט העליון

פסק-דין בתיק בג"ץ 936/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 936/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית העותר: אלברט שיטרית נ ג ד המשיבים: 1. בית משפט העליון 2. כבוד השופט פוגלמן 3. מיכאל שיטרית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד שוקרי פקס פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה כנגד בית המשפט העליון וכנגד שופט בית המשפט העליון ע' פוגלמן. העתירה מופנית כנגד החלטת השופט פוגלמן מיום 20.12.2011 (בע"מ 7926/11) בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדן בערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום. העותר טוען בעתירתו שיש צורך לקבוע הלכה לפיה בעל דין שבקשת רשות ערעור שלו נדחית על ידי מותב יחיד יוכל לבקש להגיש בקשה לקיים דיון נוסף. כמו כן, טוען העותר כי במסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש נטענו טענות משפטיות מפורטות וראויות שלא קיבלו התייחסות בהחלטת הדחייה מיום 20.12.2011. ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין העותר לבין המשיב 3 (בנו של העותר) פורטו בהחלטת השופט פוגלמן מיום 20.12.2011 ובפסקי הדין של הערכאות הדיוניות, ולכן נסתפק בתמצית הדברים: מדובר בסכסוך בין אב לבנו בנוגע לחוזה שנכרת בין השניים בשנת 2003 שבמסגרתו התחייב העותר להעניק למשיב 3 חלקת מקרקעין מסוימת. בחלוף הזמן חזר בו העותר מהתחייבותו וביטל את החוזה. תביעה שהגיש המשיב 3 לבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 42920/05, השופט א' בן ארי (אטינגר)) התקבלה, כאשר בית המשפט קבע שביטול החוזה נעשה שלא כדין ודחה גם טענות בדבר אכיפה בלתי צודקת. ערעורו של העותר לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 24508-12-09, השופטות א' קובו, מ' רובינשטיין, ע' צ'רניאק) נדחה. בקשת רשות ערעור שהגיש העותר לבית המשפט העליון נדחתה, כאמור, בהחלטתו הנ"ל של השופט פוגלמן. בהחלטה נקבע שהבקשה אינה מגלה שאלה משפטית שחשיבותה כללית וחורגת מנסיבות המחלוקת הפרטנית שבין בעלי הדין [בהתאם למבחני ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982). להלן: עניין חניון חיפה]. עוד נקבע, שבית המשפט לענייני משפחה הכריע במחלוקת על בסיס התשתית העובדתית שנפרשה בפניו, וכי בית המשפט המחוזי סמך ידיו על הכרעה זו, שהתבססה על ממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית. נקבע כי בית המשפט שלערעור לא יתערב, ככלל, בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, והדברים אמורים ביתר שאת שעה שמדובר ב"גלגול שלישי". לפיכך, נדחתה בקשת רשות הערעור. בקשה לעיון חוזר שהגיש העותר ביום 3.1.2012 נדחתה על ידי השופט פוגלמן בו ביום. כאמור, העותר טוען שיש לקבוע הלכה לפיה בעל דין שבקשת רשות ערעור שלו נדחית על ידי מותב יחיד יוכל לבקש להגיש בקשה לקיים דיון נוסף, כפי שרשאי לבקש בעל דין שערעורו נדחה על ידי מותב של שלושה שופטים בבית משפט זה על פי סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). העותר טוען שבקשת רשות הערעור שהגיש מעלה שאלות וטענות משפטיות ראויות אשר מצדיקות מתן רשות ערעור בהתאם למבחנים שנקבעו בעניין חניון חיפה, ואשר לא זכו להתייחסות בהחלטה מיום 20.12.2011. העותר טוען שהותרת פסק הדין על כנו תגרום לעיוות דין חמור, וכי "עשיית צדק ומניעת עיוות דין יכופפו כל תקנה, הלכה וחוק". דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב 3. הלכה ידועה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בהליכים אזרחיים בערכאות השיפוטיות המוסמכות, לרבות פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון. הדברים יפים, בבחינת קל וחומר, כאשר מדובר בהחלטות של בית המשפט העליון שלא ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", לאחר שטענותיו של העותר נבחנו ונדונו לגופן על ידי שתי ערכאות [ראו והשוו: בג"צ 2398/02 רביד נ' בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים (טרם פורסם, 22.4.2002); בג"צ 4828/05 פלוני נ' כב' השופטת א' פרוקצ'יה, בית המשפט העליון (טרם פורסם, 15.6.2005); בג"צ 5952/08 פלונית נ' בית המשפט העליון בירושלים (טרם פורסם, 3.7.2008)]. העותר לא הסתפק בכך שעניינו נדון לגופו של עניין בשתי ערכאות והגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. יש להניח שהעותר, המיוצג על ידי עורך דין, ידע או היה עליו לדעת, שבקשות מסוג זה אינן מתקבלות "אוטומטית" אלא נבחנות על פי מבחנים ברורים שנקבעו בפסק הדין בעניין חניון חיפה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדברים ידועים ונובעים משמו של ההליך – בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. דחיית בקשת רשות הערעור מהווה "תחנה אחרונה" בהליך המשפטי. בכך מסתיים העניין הקונקרטי וננעל השער. עתירה זו הינה ניסיון להמשיך את ההליך המשפטי ולהביאו בפני מותב נוסף ב"גלגול רביעי", תוך ניסיון ליצור מעין זכות ערעור על החלטה לדחיית בקשת רשות ערעור. עיקרון סופיות הדיון מחייב אותנו לדחות ניסיון זה על הסף. אם נקבל את טענותיו של העותר אזי נפתח פתח לדיונים כמעט אינסופיים במחלוקות משפטיות. יש לדחות גם את טענתו של העותר שיש לקבוע הלכה חדשה לפיה יוכל כל בעל דין, שבקשת רשות ערעור שהגיש נדחתה על ידי מותב דן יחיד, לבקש דיון נוסף. טענה זו מנוגדת לעיקרון סופיות הדיון ומנוגדת גם ללשונו המפורשת של סעיף 30 לחוק בתי המשפט. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. לפנים משורת הדין לא יחויב העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, י"ג בשבט תשע"ב (6.2.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12009360_W02.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il