בג"ץ 9287-11
טרם נותח
פלוני נ. שר הפנים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 9287/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9287/11
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' סולברג
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. לשכת מינהל אוכלוסין צפת
תגובת המשיבים מיום 25.4.2012
תגובת העותר מיום 7.6.2012
בשם העותר:
עו"ד גילה ברזילי
בשם המשיבים:
עו"ד דניאל מארקס
פסק-דין
1. בעתירה דנא מבקש העותר כי בית המשפט יורה למשיבים ליתן לו אשרת עולה לפי סעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן – חוק השבות), וכן אזרחות לפי סעיף 2(א) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952.
2. העותר הינו אזרח רוסי. אביו, שהינו יהודי, עלה לישראל בשנת 2002 וקיבל אזרחות ישראלית. אמו של העותר ואחיו קיבלו אף הם אזרחות ישראלית, מכוח סעיף 4א לחוק השבות, כבני משפחה של יהודי. ביום 22.12.2004 נכנס העותר לישראל באשרת תייר, אשר הוארכה מעת לעת. ביום 13.2.2006 פנה העותר בבקשה למשרד הפנים לקבלת אזרחות ישראלית, מכוח סעיף 4א לחוק השבות.
3. לעותר עבר פלילי. בשנת 1999 הועמד העותר לדין ברוסיה, בגין עבירה של רכישה לא חוקית ואחסון ללא מטרות שיווק של סם בכמות גדולה, וכן בגין עבירה של העברה לא חוקית של סמים בכמות גדולה. העותר הורשע בדין וריצה עונש מאסר של ארבע שנים. כמו כן, בשנת 2007 הוגש נגד העותר כתב אישום לבית משפט השלום בצפת, שייחס לו עבירה של תקיפה, אותה ביצע העותר לפי הנטען נגד אמו, וכן עבירות של איום שלא כדין על אמו, ושל גרימת נזק במזיד ושלא כדין בבית אמו. בשנת 2008, בעקבות חוות דעת פסיכיאטרית אשר קבעה כי העותר סובל ממצב פסיכוטי פעיל, הוחלט על הפסקת ההליכים נגדו, ועל אשפוזו הכפוי במוסד פסיכיאטרי. מיום אשפוזו המשיך העותר לשהות כל העת במוסד הפסיכיאטרי, חרף העובדה שביום 27.4.2011 שוחרר על ידי הוועדה הפסיכיאטרית מהאשפוז הכפוי. זאת, מפני שבהיעדר מעמד בארץ, הדרך היחידה של העותר לזכות בטיפול הינה באמצעות אשפוז במוסד זה. העותר מצביע על כך שבמצב הנוכחי הוא אף אינו יכול לעבור בדיקות רפואיות הדרושות לצורך המשך הטיפול בו.
4. ביום 7.12.2008 קיבל שר הפנים החלטה בעניינו של העותר. בהסתמכו על סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות, קבע השר כי אין מקום לאשר את בקשת העותר לקבלת אזרחות ישראלית, וזאת לאור עברו הפלילי, המצביע, כך לפי השר, על מסוכנותו לשלום הציבור. לפיכך החליט שר הפנים כי על העותר לצאת את הארץ לתקופה של שנתיים, ולאחר תקופת מבחן זו תעמוד לרשותו האפשרות להגיש בקשה חדשה למתן מעמד עולה. בעקבות זאת הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 10958/08). התברר, כי פרטים ומסמכים הרלוונטיים לעניינו של העותר לא הובאו לעיונו של השר. בעקבות זאת הוסכם כי שר הפנים יבחן שוב את המקרה של העותר. העתירה נמחקה ביום 19.11.2009. החלטה עדכנית בעניינו של העותר לא נתקבלה משך זמן רב. בעקבות כך הגיש העותר, ביום 15.12.11, את העתירה דנא, בה הוא מבקש כי משרד הפנים יקבל החלטה בעניינו.
5. לעמדת המשיבים, נכון לעת הזו לא ניתן להעניק לעותר אשרת עולה, בשל עברו הפלילי, ונוכח הוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות. עם זאת, המשיבים נכונים ליתן לעותר אשרת שהייה מסוג א/5, העונה על צרכיו הרפואיים, לתקופה של שנה. האשרה תינתן בכפוף לתנאים הבאים: המצאת התחייבות של העותר כי עם שחרורו מאשפוז כפוי יעמוד בקשר עם גורמי בריאות הנפש בקהילה, ויתמיד בטיפולים שניתנים לו; המצאת התחייבות בכתב של העותר כי לאחר שחרורו מהאשפוז הכפוי הוא ישהה במוסד מתאים בקהילה בהתאם להפניה של גורמי הטיפול, או אצל אמו , אם גורמי הטיפול לא ימליצו על מגורים מתאימים בקהילה; המצאת התחייבות בכתב של אם העותר, לפיה העותר יתגורר עימה אם לא יתגורר במוסד בקהילה בהתאם להפניה של גורמי הטיפול; וכן המצאת התחייבות העותר שלא לעבור עבירות. בחלוף תקופה של שנה יוכל העותר לפנות בבקשה להארכת אשרת השהייה בשנה נוספת. לעניין זה יהיה על העותר להמציא אישורים על כך שעמד בקשר עם גורמי הבריאות בקהילה, וכי התמיד בטיפולים הניתנים לו; כן יהיה עליו להמציא אישור מאת עובדת סוציאלית עימה הוא יימצא בקשר, לפיה קיים קשר משמעותי עם גורמי הרווחה. בתום שנתיים אלה יהיה העותר רשאי לפנות בבקשה חדשה לקבלת אזרחות מכוח חוק השבות, במסגרתה תיבחן מחדש שאלת תחולתו של סעיף 2(ב)(3) לחוק.
6. בתגובת העותר מיום 7.6.2012 מבקש הוא כי בית המשפט יורה על מתן הסעד המרכזי שנתבקש בעתירתו, דהיינו כי יורה למשיבים לתת לו אשרת עולה לפי סעיף 4א לחוק השבות.
7. אם כן, המשיבים נאותו להעניק לעותר אשרת שהייה זמנית. הסדר זה יאפשר לבחון בהמשך את מידת הסיכון הנשקפת לציבור מן העותר, נוכח עברו הפלילי. במקביל, יוכל העותר לזכות לטיפול הרפואי לו הוא זקוק. מתן אשרה מסוג א/5 מהווה פתרון זמני ראוי ונכון בנסיבות העניין. ברור, כי עצם חלוף הזמן, בהנחה שהעותר לא יבצע עבירות נוספות, הינו שיקול ראוי שעה ששר הפנים בוחן את השאלה האם ליתן אשרת עולה לזכאי שבות שיש לו עבר פלילי.
בנסיבות המתוארות מיצתה העתירה את עצמה והיא נמחקת. זאת תוך שמירת טענותיו של העותר.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ב (15.7.2012).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11092870_S05.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il