מוחמד מחמוד ראשאידה נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

פסק-דין בתיק בג"ץ 8900/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8900/11 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל העותר: מוחמד מחמוד רשאידה נ ג ד המשיבות: 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי 3. מועצת התכנון העליונה עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד מועין עודה בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופטת ע' ארבל: עניינה של העתירה בבקשת העותר לבטל את הצו הסופי להפסקת עבודה ולהריסה של מבנה המוחזק על-ידי העותר באזור הכפר נויעמה. 1. נגד המבנה המוחזק על-ידי העותר, תושב הכפר נויעמה שבאזור יהודה ושומרון, הוצא ביום 31.10.11 צו הפסקת עבודה, והעותר זומן לדיון בעניין המבנה בפני ועדת המשנה לפיקוח על הבניה באזור יהודה ושומרון (להלן: הוועדה). הדיון בוועדה התקיים ביום 16.11.11, ובמהלכו ביקש העותר ארכה של 30 ימים לצורך הגשת בקשה להיתר בניה. הוועדה החליטה להוציא צו סופי להפסקת עבודה ולהריסת המבנה תוך מתן ארכה של 30 ימים, כבקשת העותר, וזאת על-מנת לאפשר לעותר לנקוט את הצעדים הנדרשים להכשרתו או לחלופין למימוש האמור בצו. העותר לא מימש את הוראות הצו ואף לא הגיש בקשה להיתר בניה. ביום 1.12.11 הוגשה על-ידי העותר העתירה דנן. 2. בעתירה סוקר העותר בהרחבה את בעיית הבדואים בגדה המערבית, את מעמד הקרקעות באזור זה וכן את הדרכים להוכחת זיקה במקרקעין בכלל ובאזור הנדון בפרט. בנוסף, עומד העותר על הפגמים שנפלו לדידו בגישתן התכנונית של המשיבות בראיה של דיני התכנון והבניה הירדניים והמשפט המינהלי הישראלי. עוד עומד העותר בהרחבה על טיבה של הזכות לדיור במשפט הישראלי ובמשפט הבינלאומי וטוען כי החלטת המשיבות בעניינו פוגעת בזכות זו, וזאת מכיוון שאין לעותר קרקע חלופית לבניה. דברים דומים נטענים בעתירה בנוגע לזכות לכבוד, הזכות לקניין והזכות לשמירה על הצביון התרבותי. מעבר מכך טוען העותר כי האמצעי של הוצאת צו הריסה נגד בניה בלתי חוקית הוא אמצעי בלתי מידתי הפוגע קשות וללא הצדקה בתושבי הגדה המערבית ובעותר בכלל זה. לבסוף, נטען כי החלטת המשיבות נגועה בשיקולים זרים. 3. המשיבות סבורות כי יש לדחות את העתירה על הסף מפאת העדר עילה. נטען כי העותר מעולם לא הגיש בקשה להיתר בניה ולא החל בכל הליך אחר להכשרת המבנה במהלך תקופת הארכה שניתנה לו על-ידי הוועדה, ואף לא לאחר מכן. בנסיבות אלה, סבורות המשיבות כי לא עומדת לעותר כל עילה משפטית לפנות בעתירה לבית משפט זה. לאור זאת, טוענות המשיבות כי טענותיו המשפטיות של העותר בנוגע לזכויות השונות אינן ממין העניין. דין העתירה להידחות על הסף. 4. העתירה מכוונת, כך נראה, להכשרת בניה בכפרים באזור יהודה ושומרון ובכלל זה הכשרת המבנה המוחזק על-ידי העותר. ודוקו, הלכה היא כי "על העותר להקדים ולפנות לרשות המנהלית, ורק אם זו תדחה אותו, הוא יוכל לנסות למצוא תרופה לסוגיה עליה הוא מלין על ידי פנייה לבית משפט זה" (בג"צ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל הפנים, תק-על 2002(2) 986 (2002); בג"צ 281/05 אחמד נ' משרד הפנים, תק-על 2006(4) 432 (2006)). במקרה דנן, העותר לא פעל להכשרת המבנה ולא הגיש בקשה להיתר בניה, אלא העדיף לעתור לבית משפט זה. זאת, למרות העובדה שניתנה לו ארכה של 30 ימים לצורך נקיטת ההליכים הנדרשים לצורך הכשרת המבנה. משכך, אין מנוס מלדחות את העתירה על הסף. העתירה נדחית, אפוא, על הסף. ממילא מבוטל הדיון המקדמי שנקבע בשעתו ליום 3.9.13 בשל היעדר תגובה מטעם המשיבות. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות. הצו הארעי המורה למשיבות להימנע מביצוע צו ההריסה מבוטל בזאת. ניתן היום, ‏כ"ו באלול התשע"ג (‏1.9.2013). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11089000_B12.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il