פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 8875/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8875/04
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
העותר:
יצחק יצחקי
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה שומרון
2. יו"ר הוועדה לתכנון ובניה במועצה האזורית מטה בנימין
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1. עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבים לבטל את ההליכים הפליליים שננקטו נגד העותר בעבירות בנייה, ולהימנע מלאכוף את פסקי דינם של בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה האדומים ובית המשפט המחוזי בירושלים שהרשיעו את העותר בעבירות אלה, הכרוכות בבניית ביתו.
2. אלה עיקרי העתירה: העותר הוא תושב ישוב גבע בנימין המצוי באיזור יהודה ושומרון. לטענתו, ביום 18.11.87 קיבל מהועדה לתכנון ובנייה בשטחים אישור עקרוני לבניית בית מגוריו. ב-1989 הסתיימו עבודות הבנייה. לדבריו, ב-1991 ביקר במקום מפקח בנייה מטעם הועדה לתכנון ובנייה ואישר כי פרט לאיזור החנייה שנבנה שלא כדין, שאר הבנייה של בית המגורים התבצעה כחוק. ביולי 1991 נחתם הסכם חכירה בינו לבין המינהל האזרחי, המסתמך על הבנייה הקיימת ועל האישור העקרוני שניתן על ידי הרשות המוסמכת לבנייה כאמור. בתאריך 10.4.97 נמסרה לעותר התראה לענין חריגות הבנייה, חתומה בידי יו"ר ועדת התכנון. העותר חלק על חוקיות התראה זו, אולם במרץ 1999 הוזמן למשפט בבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה האדומים שדן באישומים נגדו בגין עבירות בנייה. העותר פנה ב-22.4.02 בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים, והבקשה נדחתה. ביום 5.9.02 ניתנה הכרעת הדין בבית המשפט לעניינים מקומיים והעותר הורשע בדין.
3. בית המשפט לעניינים מקומיים קבע בפסק דינו כי לא זו בלבד שבידי העותר לא היה רישיון בניה שהתיר את הבנייה, אלא הוא חרג אף מהתב"ע בבניית קומה שלישית לביתו, וכן חרג מגבולות המגרש. לפיכך הרשיע בית המשפט את העותר באי קיום התראה, עבירה לפי סעיפים 34 ו-38 לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מספר 79 משנת 1966, וסעיף 26 מהחוק הפלילי הירדני, וציווה עליו להתאים את הנכס להיתר שיהיה בידיו עד ליום 1.5.04. כן הורה לו לשלם קנס בסך 24,000 ₪ ולהתחייב להימנע מביצוע עבירה נוספת תוך המצאת עירבון עצמי. ערעורו של העותר על פסק דין זה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
4. עתה, מבקש העותר מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק כי יורה על ביטול ההליכים הפליליים שהתנהלו נגדו ועל ביטול הרשעתו. לטענתו, הוא הוטעה לחשוב כי האישורים העקרוניים אשר ניתנו לו על ידי ראש ועדת התכנון הינם בעלי תוקף חוקי. היטפלותן של הרשויות דווקא אליו, בשונה מיתר מייסדי הישוב, אשר בתיהם נבנו מכוח אותו "אישור עקרוני", היא בבחינת הפלייה פסולה לגביו. כן נטען כי פתיחת ההליכים הפליליים נגדו, שמונה שנים לאחר סיום הבניה, הינה בלתי סבירה באופן קיצוני ודינה להתבטל.
6. דין העתירה להידחות על הסף. כנגד העותר התנהלו הליכים פליליים בשתי ערכאות, אשר בחנו את האישומים כנגדו ואת מכלול הנסיבות שברקעם. בית המשפט הגבוה לצדק אינו דן כערכאת ערעור על הכרעותיהן של ערכאות השיפוט הרגילות, ואינו פוסק בתורת ערכאת ערעור נוספת בטענות בעל דין שהן ערעוריות בטיבן. טענות העותר מקומן במסלול הדיון פלילי שאליו נוותה הסוגיה מתחילתה, ולא במסגרת עתירה בעלת אופי ציבורי לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 3155/04 קרליץ נ' ועדת הבחירות לעיריית באר שבע 2003, פסקה 3; בג"צ 5849/04 סיבוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4; בג"צ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל, פד"י נו(6) 869, 873).
לאור האמור, העתירה נדחית על הסף.
ניתנה היום, ח' באדר א' תשס"ה (17.2.05).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04088750_R02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il