פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8849/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ד' מינץ
העותרת:
אימאן אבו שאהין
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. משרד הפנים
3. רשות האוכלוסין
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד מוד'ר מוראד; עו"ד סמיר זידאן
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
העותרת, בת למשפחה דרוזית תושבת רמת הגולן, קיבלה לפני כשנתיים אזרחות ישראלית על פי בקשתה. לטענת העותרת בעתירתה, מאז קבלת האזרחות הופעלו עליה ועל בני משפחתה לחצים חברתיים קשים, היא נודתה ונמנע ממנה לקיים את מצוות דתה ולהשתתף בפעילויות ציבוריות ובאירועים חברתיים.
על רקע זה הגישה העותרת ביום 28.11.2021 בקשה לוויתור על אזרחותה. ביום 14.12.2021 נענתה העותרת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה כי אין באפשרותה לוותר על אזרחותה וזאת, בין היתר, מאחר שאינה עומדת בתנאים הנדרשים לוויתור על אזרחות בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות), ומשכך בקשתה נדחית.
מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה מעלה העותרת שלל טענות כנגד ההחלטה לדחות את בקשתה לוויתור על אזרחות. בין היתר נטען כי החלת חוק האזרחות עליה אינה חוקתית, כי היה מקום להתיר לה לוותר על אזרחותה וכי לחלופין היה על שר הפנים (להלן: השר) להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 11 לחוק האזרחות, הדן בביטול אזרחות מפאת מסירת פרטים כוזבים או הפרת אמונים למדינת ישראל, ולהורות על ביטול אזרחותה.
דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי ומחמת אי-מיצוי הליכים הולם.
בהתאם לסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 בצירוף פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק זה, לבית המשפט לעניינים מינהליים מוקנית סמכות לדון בעתירה המופנית נגד החלטה של רשות לפי חוק האזרחות, כבענייננו. אמנם, הקניית סמכות כאמור אינה גורעת מסמכותו של בית משפט זה, אולם "דרך המלך" היא הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים (ראו למשל: בג"ץ 6893/21 גוילה נ' רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 3 (18.10.2021)). האמור נכון במקרה זה גם בהתייחס לסמכות הנטענת של השר לבטל אזרחות, ולוּ בשל כך שוויתור על אזרחות (להבדיל מביטול אזרחות) על פי חוק האזרחות אינו מסור להחלטתו של השר. מכל מקום בקשתה של העותרת מיום 28.11.2021 (נספח ג' לעתירה) כלל לא הופנתה לשר כי אם ל"מחלקת האשרות" במשרד הפנים.
שנית, עיון בבקשת המבקשת לוויתור על אזרחותה מיום 28.11.2021 מגלה כי מדובר בבקשה לאקונית שכלל לא פורטו בה שלל הנימוקים המועלים בעתירתה כעת. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי העותרת יצאה ידי חובתה למצות את ההליכים מול הרשות המינהלית הרלוונטית, וגם בכך יש כדי להביא לדחיית עתירתה על הסף (והשוו: בג"ץ 8606/20 ואפעאל נ' משרד האנרגיה, פסקה 10 (24.2.2021)).
לא למותר לציין כי במסגרת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים תוכל העותרת להעלות את מכלול טענותיה (בכפוף למיצוי ההליכים) נגד דחיית בקשתה לוויתור על אזרחות, לרבות הטענות החוקתיות המועלות בעתירתה (וראו לעניין זה: בג"ץ 3429/11 בוגרי התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה נ' שר האוצר, פסקה 34 (5.1.2012)).
העתירה נדחית אפוא.
ניתן היום, כ"ג בטבת התשפ"ב (27.12.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
21088490_N01.docx רכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il