יאלי הרן נ. מינהל מקקרעי ישראל

פסק-דין בתיק ע"א 8849/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8849/08 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערערים: 1. יאלי הרן 2. תמר ריינר 3. ד"ר משה וינברג 4. ני רח השקעות בע"מ נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה"פ 268/07 שניתן ביום 31.7.2008 על-ידי כב' סגן הנשיא י' זפט תאריך הישיבה: י"ז בשבט התש"ע (1.2.2010) בשם המערערים: עו"ד נדאל דאוד; עו"ד ד"ר גיא וינברג בשם המשיב: עו"ד רות גורדין פסק-דין השופטת א' חיות: 1. ביום 8.2.2007 הגישו המערערים המרצת פתיחה נגד מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל ובה עתרו לסעד הצהרתי הקובע כי: "היה על המשיבה [המדינה] לייעד את חלק המקרקעין שבבעלותה למטרות ציבוריות של סלילת כביש 4 (כביש תל אביב-אשדוד) (להלן: "כביש 4") לרבות לצורך ביצוע תכנית מתאר מקומית ח-490 "גשר שדירות ירושלים" שפורסמה בילקוט פרסומים 4996 (להלן: "תכנית ח-490"), קודם ללקיחת החלק השייך למבקשים באותם המקרקעין, על מנת ליעדו עבור אותן מטרות ציבוריות" [ההדגשה במקור]. המקרקעין נשוא המרצת הפתיחה הינם חטיבת קרקע ששטחה המקורי (לפני ההפקעות שיתוארו להלן) היה 8,972 מ"ר והידועה כחלקה 154 בגוש 6739 בחולון (להלן: החלקה). בעליה המשותפים והרשומים של החלקה הינם המערערים, רשות הפיתוח ואחרים, שאינם בעלי דין בהליך זה. הרקע להגשת המרצת הפתיחה הוא הפקעה מתוכננת במקרקעין על-פי תוכנית מתאר מקומית ח-490 שהפקדתה פורסמה ביום 25.6.2001 בילקוט הפרסומים 4996 (להלן: ההפקעה השלישית). קדמו להפקעה השלישית שתי הפקעות נוספות מן המקרקעין בשטח של כ-2.5 דונמים, שעליו נסלל כביש 4 המחבר בין תל-אביב לאשדוד. כתוצאה מאותן הפקעות ומסלילת הכביש פוצלה החלקה לשניים באופן שהחלק שממערב לכביש נותר בתחום השיפוט של עיריית חולון ואילו החלק המזרחי נמצא בתחום השיפוט של עיריית ראשון-לציון (להלן: החלק המערבי ו-החלק המזרחי, בהתאמה). המערערים או מי שהמערערים הינם חליפיהם וכן אחרים מבין בעלי הזכויות במקרקעין (אשר למען הנוחות ייקראו להלן: המערערים), נקטו הליכי התנגדות לתוכנית המתאר ח-490 ולהפקעה השלישית המתוכננת במסגרתה, כאמור. בעקבות הליכים אלה ועל מנת "להסדיר את כל חילוקי הדעות שהתגלעו בין הצדדים בקשר לתוכנית", הושג ביום 18.12.2002 הסכם בין המערערים ובין עיריית חולון והוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון. על-פי אותו הסכם, התחייבו העירייה והוועדה המקומית כי תמורת שטח החלקה הכלול בתוכנית ממערב לכביש 4 (אשר סומן בתשריט שצורף להסכם בצבע אדום), יוקצו למערערים זכויות בניה במסגרת התוכנית המוצעת, וזאת במקום ותמורת הפיצויים המגיעים להם עקב אישור התוכנית. בסעיף 4 להסכם האמור התחייבו המערערים כדלקמן: "על מנת למנוע ספק, מובהר בזאת, כי עם אישורה של התכנית, תהיינה העירייה או מדינת ישראל, זכאיות להפקיע את כל שטחי החלקה, הכלולים בתחום התוכנית, ולתפוס בהם חזקה, כמתחייב מהוראות התכנית, ולבעלים לא תהיה כל טענה, כנגד ביצוע ההפקעה ו/או בדבר תשלום פיצויים להם [הם] זכאים עקב הפקעת החלקה". עוד הוסכם בין הצדדים בסעיף 6 להסכם כי שטח החלקה הכלול בתוכנית ממזרח לכביש 4 (שסומן בצבע כחול בתשריט שצורף להסכם) יופקע בהתאם לתוכנית, אך אין בכך כדי למנוע מן המערערים לתבוע שיפוי או פיצוי בגין אישור התוכנית והפקעת שטח זה. 2. נוכח ההתחייבויות שנטלו על עצמם המערערים בהסכם הנ"ל, סבר בית משפט קמא (כב' סגן הנשיא י' זפט) כי אין למערערים בסיס לעמוד עליו בכל הנוגע להמרצת הפתיחה שהגישו משום שלגישתו מגלמת הסכמה זו ויתור מצד המערערים על זכותם להעלות טענות ביחס להפקעת השטחים בחלקה לא רק ביחסים שבינם ובין העירייה והוועדה המקומית, אלא גם ביחסים שבינם ובין המדינה (רשות הפיתוח) כמי ששותפה עימם בבעלות בחלקה. וכלשונו: "אפשר שיש מקום לברר את השאלה 'האם ראוי שיופקעו מקרקעין פרטיים בזמן שקיימים מקרקעין ברשות המדינה שבהם ניתן לממש את הצורך הציבורי המבוקש...? אותה מעוניינים המבקשים לברר במסגרת התובענה שהגישו... אלא שנוכח התחייבותם שבסעיפים 4 ו-6 להסכם אין המבקשים זכאים להעלות שאלה זו כעת...". אשר על כן דחה בית משפט קמא על הסף את המרצת הפתיחה שהגישו המערערים. 3. בערעור שלפנינו מלינים המערערים על פסק הדין וטוענים, בין היתר, כי שגה בית משפט קמא בסברו כי ההסכם מונע בעדם מלהגיש את המרצת הפתיחה שהגישו, ולגישתם ההליך שנקטו אינו נוגע כלל לסוגיית ההפקעה, גבולותיה או דרך ביצועה, והוא מופנה כל כולו כנגד המשיב (המינהל) כמי שמנהל את מקרקעי רשות הפיתוח שהיא השותפה שלהם בחלקה במושע. טענה זו אין בה ממש. התוכנית אשר לגבי אישורה ולגבי ההפקעות המתוכננות בה התחייבו המערערים שלא להעלות טענה כלשהי, מייעדת רצועת קרקע ספציפית להפקעה לצורך הרחבת כביש מס' 4 ובאותה רצועת קרקע יש לכל הבעלים במושע חלקים בלתי מסוימים, בהתאמה לחלק היחסי שיש לכל אחד מהם בחלקה. קבלת הטענה שמעלים המערערים תצריך, אפוא, תכנון חדש שאינו כלול עתה בתוכנית ח-490 (למשל על דרך של איחוד וחלוקה), על מנת לייחד לרשות הפיתוח את השטח המיועד להפקעה על-פי התוכנית, כולו או חלקו (כדי החלק היחסי של רשות הפיתוח בחלקה). זאת ועוד. ביום 26.10.2004, כשנתיים וחצי טרם שהגישו את המרצת הפתיחה דנן, הוגשה על ידי המערערים עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 9678/04) בה העלו כנגד המדינה והמשיב טענות הזהות במהותן לאלה שהועלו על-ידם בהמרצת הפתיחה, והסעד שנתבקש באותה עתירה זהה אף הוא לסעד ההצהרתי שנתבקש על-ידם בהמרצת הפתיחה ("להורות למשיבה לבוא וליתן טעם, מדוע לא יועד חלק מקרקעין שבבעלותה למטרות ציבוריות של סלילת כביש 4 (כביש תל אביב – אשדוד) (להלן: "כביש 4") לרבות לצורך ביצוע תכנית מתאר מקומית ח-490 "גשר שדירות ירושלים" שפורסמה בילקוט פרסומים 4996 (להלן: "תכנית ח-490"), טרם תבוצע הפקעה כלשהי בחלק השייך לעותרים באותם מקרקעין, עבור אותן מטרות ציבוריות" – ההדגשות במקור). עתירה זו נדחתה על הסף (ראו פסק הדין מיום 13.3.2005) מטעמים הדומים לאלה אשר בגינם דחה בית המשפט המחוזי כשלוש שנים מאוחר יותר את המרצת הפתיחה. פסק הדין שניתן בעתירה הנ"ל מפנה אף הוא אל סעיפים 4 ו-6 של ההסכם ומציין כי הטענות המועלות על-ידי המערערים בעתירה הינן טענות מפורשות נגד ביצוע ההפקעה שאותן התחייבו המערערים על-פי סעיפי ההסכם הנ"ל שלא לטעון עוד (עתירה לקיום דיון נוסף שהגישו המערערים נדחתה בהחלטתו של בית משפט זה מיום 4.5.2005 - דנג"ץ 3082/05). בפסק הדין נשוא הערעור שבפנינו ראה בית המשפט המחוזי לשוב ולהתייחס לגופו של ההסכם בדחותו את המרצת הפתיחה על הסף, אך נראה כי נוכח פסק הדין אשר ניתן עוד ביום 13.3.2005 בעתירה הנ"ל, היה בידו לדחותה על הסף בשל מעשה בית דין הקם במקרה דנן והחוסם את דרכם של המערערים מלשוב ולהגיש הליך נוסף הנסמך על אותן טענות עצמן וחותר לאותו הסעד. בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, אנו מורים על דחיית הערעור ומחייבים את המערערים לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בערעור בסך 30,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ג בשבט תש"ע (7.2.2010). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08088490_V03.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il